אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> שרקאוי עלא נ' מדינת ישראל ואח'

שרקאוי עלא נ' מדינת ישראל ואח'

תאריך פרסום : 05/07/2010 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום חיפה
13028-05
04/07/2010
בפני השופט:
אילת דגן

- נגד -
התובע:
מ . ש . ( קטין בעת הגשת התביעה )
הנתבע:
מדינת ישראל
פסק-דין

פסק דין

התביעה וטענות הצדדים

התובע, יליד 1988, מתגורר בכפר א-זבבדה שבנפת ג'נין, עותר לחייב את המדינה בנזקי גוף שנגרמו לו כתוצאה מירי של חיילי צה"ל לעברו ביום 11/4/04 בהיותו בן 16.

ע"פ הטענה, בזמן שהלך לתומו למכולת שבכפר וביקש לחצות את הכביש פתחו עליו החיילים במפתיע וללא הצדקה אש מכוונת, וכתוצאה ממנה, הוא נפגע מקליעים ביד, רגל, בטן, גב, שכמות וחזה.

התובע הובהל לבית חולים בג'נין ואושפז עד ליום 14.5.04.

לטענת הנתבעת, האירוע התרחש במהלך פעילות למניעת הברחת חגורת נפץ. התובע אינו עובר אורח תמים כפי שמציג עצמו והאווירה בכפר כלל לא היתה שקטה ופסטורלית כנטען. כוח צה"ל נתקל במרכז הכפר במחסום ומארב מתוכנן, יידוי מסיבי לעברו של אבנים בקבוקי תבערה ורימונים מאולתרים. אחד החיילים זיהה אדם העומד להשליך בקבוק תבערה על רכב הסיור וירה לעברו. החיילים היו בסכנת חיים והאירוע נגרם עקב הצורך למנוע פגיעה בהם. הארוע מהווה פעולה מלחמתית וככזה חלה חסינות בהתאם לס' 5 לחוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה), התשי"ב-1952 (להלן: "חוק הנזיקים").

הצדדים הגיעו להסדר דיוני, שקיבל תוקף של החלטה, לפיו התיק יתנהל על דרך של דיון בשאלת החבות. עוד הוסכם כי חוו"ד רפואיות תוגשנה במידת הצורך בהתאם להכרעה בשאלת החבות.

העדויות

התובע בתצהירו ת/1, מספר כי באפריל 2004 בשעה 17:00 לערך התבקש ע"י אמו ללכת למכולת ולקנות חלב ולחם. הוא יצא מביתו והלך בדרך שנקראת רחוב נבעה כ-100 מ' ואז פנה שמאלה לכוון הכביש הראשי במטרה לחצות אותו ולהגיע למכולת. ע"פ עדותו הרחוב היה ריק מאנשים למעט הוא וחליל נעמנה אשתו וילדיו. ע"פ עדותו טרם שהספיק לחצות הבחין ב-3 רכבים צבאיים כשחלק מהחיילים בתוכם וחלקם מחוצה להם. הרכבים עמדו במרחק של כ-20-30 מ' ולפתע וללא כל סיבה נפתחה עליו אש. לטענתו לפני פתיחת האש החליף מילים עם אדם בשם נעמתאללה חליל המוכר לו מהכפר שהיה שם עם אשתו וילדיו. כשנפתחה האש קרא לו חליל לבוא להתחבא איתם ובאותו רגע הוא נפגע מהכדורים שנורו לעברו. לטענתו הוא לא השתתף מעולם, כמו גם ביום הארוע, בידוי אבנים או בפעולות איבה כנגד הצבא.

מר חליל נעמתאללה מספר בתצהירו ת/2 כי באותו יום לא עבד והלך עם אשתו וילדיו ברגל לבקר את אחותו המתגוררת בכפר. הם הלכו על הכביש הראשי המחבר בין טובס לג'נין. לטענתו 3 ג'יפים עצרו והחיילים ירדו מהם והתחילו לירות לכל עבר. הוא ומשפחתו הסתתרו בסמטה סמוכה במשך 5-7 דקות במהלכן שמע וראה ירי. לפתע ראה שהתובע שכוב על האספלט ואח"כ הגיעה אישה אליו שהתברר לו שהיא אמו של התובע. חליל מעיד כי ראה את התובע לבד ולא ראה ילדים נוספים בסביבתו.

כבר עתה יאמר כי עדותו מעלה תהיה. שהרי ממה נפשך- אם לא היו עוד ילדים או בלגאן (כלשונו), אלא רק התובע עמד שם, ואילו הוא ומשפחתו הסתתרו, מדוע נמשך הירי 5-7 דקות ועל מי ירו החיילים זמן כה ארוך?

מר באסיל חאדר מספר בתצהירו ת/3 כי באותו יום היה בדרכו לבקר את אחותו שגרה באמצע הכפר סמוך לכיכר. בדרך הוא פגש את אביו של התובע וזה הזמין אותו לשתות תה. לאחר שנכנס ראה את אמו של התובע נותנת לתובע כסף כדי להביא מצרכים מהמכולת. מס' דקות לאחר שהתובע יצא נשמעו יריות ואחרי זמן קצר הגיעו כמה ילדים (6 או 7) שהיו נרגשים צעקו ובכו ואמרו להורי התובע שהוא נפל לאדמה ואולי מת. אמו של התובע יצאה ראשונה בריצה לכוון הכיכר ואחריה האב ובאסיל. כשהגיעו לכיכר ראו התקהלות והתובע שכב על הרצפה. ע"פ עדותו רכב שעבר במקום פינה אותו לבית חולים.

אביו של התובע מר מאהר שרקאווי מספר בתצהירו ת/4 כי כ-10 דקות לאחר שהתובע יצא למכולת, נשמעו יריות מצומת בקרבת מקום ליד כביש המוביל לכפר רבא. ביתו מרוחק מהכביש הראשי כ-30-50 מ' והג'יפים נסעו הלוך ושוב כשהחיילים בהם יורים מהחלונות של הג'יפ לכל עבר. לאחר כ-5 דקות באו מס' ילדים ואמרו לו שהבן שלו (התובע) מת. האם והאב רצו למקום וראו את התובע שרוע פצוע על הכביש כשהג'יפים עומדים במרחק של כ-200 מ' מהמקום ששכב התובע. רכב פרטי שעבר לקח אותו לבית חולים.

למעשה כל עדי התביעה מתארים בתצהיריהם את האווירה בכפר בעת הארוע כשקטה ושלווה. בולט בהעדרו כל אזכור ביחס לאירועי הפרות סדר והרושם המתקבל מעדותם הוא כי הגיעו חיילים לכיכר בכפר שהחיים בו נוהלו כרגיל והחלו סתם כך לפתוח באש על עוברי אורח אזרחים תמימים. הצגה זו של הדברים והסתרת מלוא התמונה העובדתית, כפי שיפורט להלן, מגמתית ומעוררת חוסר אמון בעדים ובסיפורם, בבחינת הרוצה לשקר-ירחיק עדותו.

האבא מעיד בחקירה נגדית כי לא היו יריות מתוך הג'יפ. כל החיילים היו בתוך הרכב, חייל אחד ירד והתחיל לירות. אחרי היריות הם התחילו את התנועה של הלוך חזור. עדות זו סותרת את האמור בתצהירו לפיו הם ירו תוך כדי נסיעה לכל עבר מתוך החלונות.

ובכלל, הוא לא היה במקום בעת שבנו נפגע ולכן כל עדותו על האופן בנו נפגע היא עדות מפי השמועה שאינה קבילה וחסרת ערך.

הוא נשאל בחקירתו הנגדית ומשיב כדלהלן:

ש. במקום שממנו לקחו את הבן שלך היו הרבה אבנים על הכביש, ברזלים?

ת. "שום דבר. הוא היה נקי".

ש. לפני שבנך נפגע היו זריקות אבנים?

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ