אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> שרקאוי נ' סבית ואח'

שרקאוי נ' סבית ואח'

תאריך פרסום : 17/03/2013 | גרסת הדפסה
תא"מ
בית משפט השלום חיפה
56225-05-12
07/03/2013
בפני השופט:
מירב קלמפנר נבון

- נגד -
התובע:
עאידה שרקאוי
הנתבע:
1. חנא סבית
2. הראל חברה לביטוח בע"מ

פסק-דין

פסק דין

בפני תביעה בגין נזקי רכוש.

התובעת טוענת כי ביום 15/10/08 עת נסעה התובעת ברכבה בכביש המוביל ממעלות תרשיחא, פגע בה רכב הנתבע 1 אשר היה מבוטח בידי הנתבעת 2 , מאחור וגרם לה לנזק. הנזק הוערך בידי שמאי מטעמה של התובעת בסך של 18,042 ₪ וכן נשאה התובעת לטענתה בהוצאות גרר בסך 462 ₪, שכ"ט השמאי בסך 1100 ₪ ונגרם לה נזק בלתי ממוני ע"ס 4000 ₪. התובעת טוענת כי פניותיה אל הנתבעת 2 לכיסוי הנזק לא נענו ומכאן תביעתה זו.

הנתבע 1 כלל לא הגיש כתב הגנה, אך התייצב לעדות בפני בית המשפט ולא העלה כל טענת הגנה בעדותו.

הנתבעת 2 טענה להעדר כיסוי ביטוחי לנתבע 1 בשל חשד למסירת פרטים כוזבים מטעמה של התובעת אודות נסיבות התאונה הנטענת בידי התובעת. לטענת הנתבעת 2, מסרה התובעת נתונים כוזבים אודות התאונה נשוא התובענה והחמירה נזקיה במטרה לקבלת פיצוי מעם הנתבעת 2.

דיון :

אשר לנסיבות התאונה - מטעמה של התובעת העידה היא עצמה. התובעת העידה בניגוד לאמור בכתב התביעה לפיו נסעה בכביש מעלות תרשיחא והנתבע 1 פגע בה מאחור ברכבו, כי היא העמידה את רכבה בצד הכביש המוביל למעלות תרשיחא על מנת לענות לשיחת טלפון. כאשר הגיע הנתבע 1 הוא החליק עם רכבו בכביש והדף את רכבה של התובעת אל תוך תעלה בצד הכביש. התובעת העידה כי למרות שידעה שהמקום בו עצרה את רכבה מסוכן, היא עצרה את הרכב בשולי הכביש "ש. את יודעת שזה מקום מסוכן? ת. כן, למרות שתיקנו ועשו מעקה. ש. המקום מסוכן זה מה שאת אומרת ? ת. אז מה ? הוא החליק." (ראה עמ' 3 שורות 15-18 לפרוטוקול). "זה מקום שהרבה עשו תאונות שם, כביש שכולם מחליקים שם, יש תעלה" (ראה עמ' 1 שורות 15-16 לפרוטוקול). התובעת העידה כי במקום בו עצרה את רכבה היה עיקול בכביש "ש. יש שם עיקול? ת. כן, בירידה הכביש בא בסיבוב" (ראה עמ' 4 שורות 1-3 לפרוטוקול). התובעת העידה כי הגיעו שוטרים למקום מתחנת משטרת מעונה הנמצאת בסמיכות וכי היא אף ביקרה במשטרה על מנת לקבל אישור לקרות התאונה ובחדר המיון לצורך קבלת טיפול רפואי. התובעת לא הציגה לא תעודת חדר מיון ואף לא את הודעותיה במשטרה או הודעות עדים אחרים לתאונה אשר יכולים היו לשפוך אור על נסיבות קרות התאונה.

אשר לשאלת הנזק - העידה התובעת כי הרכב נשוא התובענה נקנה על ידה חודש לפני התאונה וכי בעלה הוא זה אשר רכש אותו בעבורה והוא זה שאף היה אחראי לבדיקתו ולטיפול ברכב. בעלה של התובעת לא הובא לעדות מטעמה, אף שהגיע עימה לאולם בית המשפט, על מנת שיעיד על אודות תוצאות הבדיקה אשר נערכה לרכב טרם הקניה ואף התוצאות הכתובות לא הובאו כראיה לבית המשפט, על מנת שניתן יהא לקבוע את ערכו של הרכב בטרם התאונה נשוא התובענה. כאשר נשאלה התובעת על מחירו של הרכב ועל התאונות בעברו השיבה "ש. המכונאי הבאת אותו להעיד? ת. לא. לא עשיתי תאונה. ש. כמה כסף שילמת על האוטו? ת. לא זוכרת, תשאל את בעלי. ש. איך שילמת ? ת. מזומן חושבת, לא זוכרת, לא יודעת". אף השמאי מטעמה של התובעת סייג את האמור בחוות דעתו המצורפת לכתב התביעה ובשולי חוות הדעת ציין כי זו כפופה להצגת היסטורית התאונות של רכב נשוא התובענה.

הנה כי כן, נותרה עדותה של התובעת באשר לנסיבות התאונה ולנזק הנטען, עדות בעל דין יחידה על כל המשתמע מכך ועדות זו מעבר להיותה שונה מהגרסה המובאת בכתב התביעה של התובעת, אינה תואמת את מידת הזהירות המצופה מאדם סביר הנוהג בכביש. התובעת הודתה בפה מלא כי עצרה את רכבה ביום גשום, לצורך ניהול שיחת טלפון בשולי כביש, במקום שאסור לעמידה, הידוע ומוכר לה כמסוכן ומועד להחלקת רכבים, וכל זאת מעבר לעיקול בכביש. על אף כל התנאים הללו אשר היו ידועים היטב לתובעת בהתאם לעדותה, היא נוהגת כפי שנהגה ועדותה בעניין זה תמוהה. נהג סביר בוודאי לא היה נוהג כתובעת, במיוחד כאשר מדובר ברכב אשר נרכש עבורה רק חודש לפני כן. התובעת לא הציעה הסבר של ממש להתנהגותה הרשלנית, הודתה כי יצאה מאוחר מביתה וכי מיהרה ושבה והבהירה כי הכביש האמור הינו מסוכן. התובעת לא ידעה לספק פרטים בסיסיים ממקום התאונה כמו למשל רוחבם של השוליים בהם עמדה, על אף שהיא נוסעת במקום בכל יום לפי עדותה, מה מסרה במשטרה אודות התאונה, אם מסרה ומהו הנזק אשר נגרם לרכב הנתבע 1. העדרם של פרטים אלו, מאיר עדות התובעת באור בלתי מהימן וזאת בלשון המעטה. אם אין די בכך לא סיפקה התובעת הסבר של ממש כיצד זה נגרם הנזק לרכבה בשני מוקדים והנזק אשר בקדמת הרכב הוא גדול יחסית לנזק אשר באחורי הרכב, שם פגע בה כנטען הנתבע 1. עניין נוסף אשר נותר בלא הסבר של ממש, הינו מדוע זה חלפו חמש שנים עד אשר הגישה התובעת תביעתה לבית המשפט.

עדותו של הנתבע 1, תחת שתשפוך אור על הדברים ערפלה את נסיבות קרות התאונה עוד יותר. הנתבע 1 תחת שפרטים מעדותו יהוו את הסיוע הנדרש לעדותה הבודדת של התובעת, שהרי שניהם נקלעו לאותה התאונה ממש, הרי שעדותו שהייתה מלאת סתירות בינה לבין עצמה, סותרת בנקודות מהותיות את עדות התובעת. ויודגש, הנתבע 1 נכח לכל אורך מתן עדות התובעת באולם בית המשפט ושמע את עדותה. הנתבע 1 העיד כי הבחין ברכב התובעת כאשר היה בעיקול הדרך וביקש לבלום. "אני נוסע בכביש, הכביש הוא ירידה ואחרי הירידה יש פניה, לא פניה, סיבוב שמאלה. בירידה ראיתי אוטו עומד ליד הכביש ממש רחוק ממני, איזה עשרים מ', אני לחצתי על ברקס, האוטו החליק.... אני עליתי על האוטו ממש". (ראה עמ' 5 שורות 26-30 לפרוטוקול). לא ברור מדוע בחר הנתבע 1 לבלום את רכבו באם עמד רכב התובעת בשולי הכביש ולא הפריע כלל לתנועה כפי שתיארה התובעת. כאשר נשאל על כך הנתבע 1 הוא ענה תחילה "כל אדם שהוא נוסע ורואה אוטו עומד ליד הכביש הוא נותן ברקס כדי להחליש את האוטו, אף אחד לא ממשיך נסיעה..."(ראה עמ' 7 שורות 19-20 לפרוטוקול) כאשר נשאל הנתבע 1 שוב על אשר אמר בעניין זה, הוא התרעם וטען כי סילפו את דבריו "למה אתה משנה את הדברים ? אני אמרתי ככה, האוטו עומד ממש על האספלט, הגלגל ליד האספלט..... הכביש הוא צר, חייב ללחוץ ברקס, אני מפחד אם יעלה אוטו מלמטה, אני יכול להתנגש בו חזיתית" הנה כי כן, תחילה העיד הנתבע 1 שהאט כי ראה את רכב התובעת והוא תמיד מאט כאשר הוא רואה רכב בצד הדרך. לאחר מכן, כאשר עמד על כך כי גרסה זו תמוהה, הוא העיד שהכביש צר וחשש שמא יגיע רכב מולו בעיקול ויתנגש בו חזיתית. לא הייתה זו התמיהה היחידה בעדות הנתבע 1. מעדות הנתבע 1 אנו למדים כי בניגוד לעדות התובעת במקום אין כלל שוליים אלא אדמת כורכר ואף היא בשיפוע. "ש. היא עמדה על הצד של התעלה? ת. ליד התעלה . התעלה גדולה שם. זה לא שוליים ולא אספלט" (ראה עמ' 7 שורות 26-27 לפרוטוקול).

הנתבע 1 העיד כי רכבו עלה על רכבה של התובעת, אלא שכל אשר נגרם כנזק לרכב הנתבע 1 הוא פנס קדמי ימני שבור. כאשר נשאל הנתבע 1 כיצד מתיישב נזק זה עם תיאור התאונה אותו תיאר, הוא עונה תשובות מתחמקות "לא יודע. תשאל אותי על האוטו שלי, על האוטו שלה לא יודע ש. היית בתאונה וראית מה הנזקים? ת. לא אמרתי". לחוסר המהימנות של עדות זו מוסיפה הדגמתו של הנתבע 1 את אופן קרות התאונה בעזרת דגמי מכוניות. הנתבע 1 מבהיר כי הייתה זו פגיעת חזית רכבו כולה בכל אחורי רכבה של התובעת. עדות זו אינה מתיישבת עם תמונות הנזק לרכב התובעת (נ/1), לא מתיישבת עם תיאור התאונה בידי הנתבע 1, אשר הבהיר כי הגיע מעיקול ורכב התובעת עמד בשולי הדרך ואף לא מתיישבת עם הנזק אשר נגרם לרכב הנתבע 1. לו אכן הייתה התאונה מתרחשת כפי שהעיד הנתבע 1 היה מצופה כי היו נגרמים נזקים חמורים לגחונו של רכב הנתבע 1 ואף היו נזקים לגג רכבה של התובעת, דבר אשר אין לו זכר בחוות דעת השמאי מטעמה של התובעת והיה מצופה כי ימצא ביטויו בעדות התובעת, אלא שזו כלל לא הזכירה פרט מהותי שכזה. אל מולה, הנתבע 1 עמד על אף הסתירות הפנימיות בעדותו שלו, על תיאור התאונה כפי שתיאר באופן שבו רכבו שלו עלה על רכב התובעת ונדרש גרר על מנת לחלצו. נהג הגרר לא הובא לעדות על אף שעדותו יכולה הייתה לאשש גרסת הנתבע 1 וההלכות בעניין זה ידועות ולפיהן חזקה היא כי עדות נהג הגרר אשר לא הובאה הייתה פועלת לרעת הצד אשר נמנע מהבאתו.

הנתבע 1 אף טען תחילה כי תיקן את הפנס יומיים לאחר התאונה ולאחר מכן טען כי כאשר הופיע חוקר חברת הביטוח במענו, פרק זמן ניכר לאחר התאונה, רכבו טרם תוקן. כך או אחרת לא הובאה כל קבלה אשר תאשר תיקון הרכב הנטען בידי הנתבע 1.

פרט בולט הוא כי הנתבע 1 ניסה להרחיק עצמו מן התובעת ולטשטש את היכרותו עימה. הנתבע 1 הודה בפה מלא כי היה זה בא כוחה של התובעת אשר התקשר אליו והודיע לו כי הוא אמור להגיע אל בית המשפט וכי הוא מכיר את ב"כ התובעת והלה הינו קרוב משפחתו. גם את התובעת עצמה הודה הנתבע 1 כי הוא מכיר וכי היא בת הכפר שלו ושכנתו. כאשר נשאל הנתבע 1 מאוחר יותר אם דיבר עם התובעת השיב הנתבע 1 קצרות שלא ואף סירב לענות על השאלה באם היה ביניהם סכסוך כלשהוא(ראה עמ' 8 שורות 7-12 לפרוטוקול). גם חוסר שיתוף הפעולה של הנתבע 1 עם החוקר מטעמה של חברת הביטוח, בהתאם להודאתו, לא תרם לבירור התובענה ולהיפך "אני לקחתי אותו, הראיתי לו איפה שזה קרה, אני מסביר לו בדיוק מה שקרה, החוקר הוא כאילו רצה לשנות עובדות, אני אומר לו, אני מספר לך מה קרה , אני לא ממציא דברים, אתה רוצה להאמין תאמין, אתה לא רוצה תלך לעזאזל, צעקתי עליו. מה אני בא לשקר?"(ראה עמ' 6 שורות 19-21 לפרוטוקול). פרטים אלו חיזקו את הרושם הבלתי מהימן אשר הותירה עדותו של הנתבע 1 על בית המשפט.

נטל ההוכחה רובץ על שכם התובעת אשר ביקשה להרימו באמצעות עדותה שלה בלבד בלא כל ראיה תומכת ומסייעת. עדותה לא עשתה את הרושם המהימן הרצוי ולהיפך, זאת בלשון עדינה. הפרטים שסיפקה התובעת באשר לאופן קרות התאונה אינם תואמים את הנזקים אשר נגרמו לרכבה בשני מוקדים, סותרים את עדות הנתבע 1 וגם באשר לנזק, רב היה הנסתר בעדות התובעת על הנגלה. התובעת לא ידעה לספר דבר על הנזק אשר נגרם ולא על מצב הרכב בטרם התאונה, עת נרכש עבורה ולא הביאה כל ראיה בעניין זה. זאת ועוד, אף לו הייתי מקבלת עדות התובעת באשר לאופן קרות התאונה, הרי שבהתאם לעדותה יש ליחס לה אשם תורם המגיע למלא נזקיה הנטענים, בשל התנהלותה. התובעת מודה בפה מלא כי בחרה ביום גשום בכביש מסוכן, בו אירעו כבר תאונות רבות בהתאם לעדותה, מיד לאחר עיקול הדרך, להעמיד את רכבה במקום אסור בשולי הדרך (אשר ספק אם קיימים במקום אל נוכח הסתירות בעדויות) על מנת לשוחח בטלפון. לזאת יש להוסיף את השיהוי הנכבד בהגשת התביעה, בן חמש שנים לו לא ניתן כל הסבר של ממש, הנזק הפעוט לרכב הנתבע 1 בהתאם לטענותיו ושני מוקדי הנזק ברכב התובעת אשר אינם תואמים, לא את עדות התובעת באשר לאופן קרות התאונה ולא את עדות הנתבע 1.

התובעת לא הרימה איפוא את הנטל הרובץ שכמה, לא הוכיחה את נסיבות קרות התאונה כנטען על ידה ואף לא את נזקיה הנטענים ולפיכך יש לדחות תביעתה.

יודגש כי מעבר לכך שעדותו של הנתבע 1 לא סייעה לתובעת בהוכחת נסיבות התאונה, היא חיזקה במיוחד את הרושם כי התובעת והנתבע 1 היו בעלי אינטרס משותף בתביעה זו ומכוחו נמסרו פרטים בלתי נכונים, לנתבעת 2 אודות התאונה, כפי שפורט לעיל, אשר יש בהם על מנת לשלול מן הנתבע 1 את הכיסוי הביטוחי לו היה זכאי, לו אכן הייתה התובעת מוכיחה זכאותה לקבלת דמי הביטוח בשל התאונה נשוא התובענה.

סוף דבר,

התביעה נדחית.

התובעת תסדיר מיידית את תשלום המחצית השניה של אגרת בית המשפט.

נוכח התנהלות הנתבע 1 איני עושה צו להוצאותיו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ