אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> שריקי נ' בלפוריה, מושב עובדים להתיישבות חקלאית

שריקי נ' בלפוריה, מושב עובדים להתיישבות חקלאית

תאריך פרסום : 25/03/2010 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום חיפה
7877-08
24/03/2010
בפני השופט:
אינאס סלאמה

- נגד -
התובע:
יעל שריקי ע"י ב"כ עו"ד י. בלומנפלד – שכטר
הנתבע:
1. בלפוריה
2. מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ ע"י ב"כ עו"ד רביד פז

פסק-דין

פסק דין

1.בפניי תביעת התובעת לסילוק ידו של הנתבע מהמקרקעין הידועים כחלקה 24 בגוש 16737 באזור המושב בלפוריה (להלן: "המקרקעין" או "החלקה").

בתביעה נטען, כי התובעת הנה הבעלים הרשום של המקרקעין בעוד הנתבע מחזיק במקרקעין ועושה בהם שימוש שלא כדין ובניגוד לכל זכות. מכתב דרישה שהעבירה התובעת לנתבע לא נענה והנתבע לא פינה את החלקה.

2.הנתבע (להלן: "הנתבע" או "בלפוריה") טען במסגרת בקשת הרשות להתגונן, כי בעלותה של התובעת במקרקעין הינה על "הנייר בלבד" ואין עמה כל זכות או זיקה למקרקעין. לפי הנתבע, הרי שהמקרקעין היו מאז ומעולם שייכים למושב בלפוריה. אף אם יתברר כי עסקינן במקרקעין מוסדרים, כי אז התיישנה זה מכבר כל זכות נטענת של התובעת. בעניין זה, הבהיר הנתבע, כי הוא מחזיק במקרקעין בחזקה נוגדת וייחודית ומעבדה ברציפות באופן בלעדי וגלוי עוד לפני שנת 1940.

3.לביסוס טענותיו הביא הנתבע לעדות את שניים מתושבי בלפוריה הוותיקים, צבי רוזנר (להלן: "צבי") ודוד יחזקאלי (להלן: "דוד") וכן תעודת עובד ציבור של אנה דוקטורוב, רכזת צילומי אויר מהמרכז למיפוי ישראל בקשר עם צילום אווירי משנת 1944.

4.צבי העיד, כי נולד בשנת 1928. בשנת 1933 עבר עם משפחתו לבלפוריה ומאז מתגורר בה. לדידו, המושב מחזיק בחלקה ובחלקות הסמוכות לה עוד מלפני שנת 1940. עד הקמת מאגר המים בשנות השבעים הייתה החלקה מעובדת ע"י משפחתו, אביו לפניו והוא עצמו משנות החמישים המוקדמות. זכור לו כי בילדותו נהג לסייע לאביו בעיבוד השטחים שנמסרו להם ע"י בלפוריה ואשר כללו גם את החלקה. זכור לו במיוחד דילול התירס שעשה. לאחר הקמת מאגר המים, עבר השטח לעיבוד מרוכז ע"י בלפוריה.

5.תמונה דומה עולה גם מעדותו של דוד שנולד בבלפוריה בשנת 1932 ומתגורר בה מאז. לדידו, המושב מחזיק בחלקה ובחלקות הגובלות עמה ברציפות ומעבד אותן עוד מלפני שנת 1940. כבר כילד צעיר עבד עם אביו בעיבוד חלקות סמוכות לחלקה וזכור לו במיוחד שסייע בדילול התירס.

בעניין מאגר המים אותו החליטה בלפוריה להקים בשנות השבעים, ציין דוד, כי הקמתו הצריכה השקעות כספיות עצומות. למיטב ידיעתו, מאז ומעולם עשה המושב בחלקה כבשלו ולא ראה לנכון לבקש את רשותו של איש לכך.

6.התובעת העידה בעצמה וציינה, כי עלתה לארץ בשנת 1976 וכיום מתגוררת בחיפה. פיליפ ברנר היה סבא שלה והוא נפטר בשנת 1955 (להלן: "הסב המנוח"). הוא לא התגורר בארץ. מסיפורים של המשפחה, הוא רכש את המקרקעין "ב – 1920 ומשהו". ידע שיש לו את המקרקעין, "היה פה בארץ בשנת 1955. בן צבי, נשיא המדינה, פגש אותו בשדה התעופה. הוא היה פה חודש. הוא ביקש את הנייר ואמרו לו שאין בעיה, זה הכל רשום ואין מה לדאוג...". התובעת לא יודעת האם השאיר צוואה, היא מאמינה שכן.

עוד העידה התובעת, כי בעלה היה מספר פעמים במקרקעין ומשנשאלה האם ראה כי המקרקעין מוחזקים ע"י בלפוריה השיבה בחיוב.

באשר לרישום המקרקעין על שמה בלבד, ציינה התובעת כי כשנודע להם בשנות השמונים על המקרקעין, בני משפחתה החליטו לוותר לה על זכויותיהם משום שהיא היחידה שגרה בארץ.

לטענתה, בשנות השמונים הם קיבלו מכתב מהמדינה לפיו המקרקעין רשומים על שם הסב המנוח ומשנשאלה האם פנתה מאז לנתבע השיבה בחיוב והוסיפה שאבא שלה היה בארץ "בשנת 85-86 ובעלי ואבי נסעו לבלפוריה ודיברו עם המזכירות".

7.לאחר תום שלב הראיות ובטרם הגשת סיכומי הצדדים, הגישה התובעת ראיה נוספת היא נסח רישום היסטורי הנוגע למקרקעין (להלן: "הנסח ההיסטורי"). עיון בנסח האמור מעלה, כי החלקה נרשמה על שם הסב המנוח עוד בשנת 1939 וכי בהמשך, לאחר פטירתו של הסב המנוח, הועברו הזכויות בחלקה על שם יורשיו כאשר בין השנים 1999 – 2001 הועברו הזכויות על שם התובעת וזאת ללא תמורה. עוד עולה מהנסח כי מדובר בקרקע מסוג מירי.

8.בטרם אכריע במחלוקת דנן אביא להלן בתמצית את עיקר טענות הצדדים בסיכומיהם, אך כבר בשלב זה אציין כי חלק מטענות התובעת בסיכומיה עלו לראשונה רק בשלב זה ומשכך מדובר בהרחבת חזית אסורה שאין לתת לה יד. לעניין זה עוד אשוב.

9.עיקר טענות התובעת הן כדלקמן:

א.רק בשנות השמונים נודע לתובעת על זכויות הסב המנוח בחלקה. לפיכך, בהתאם לסעיף 8 לחוק ההתיישנות, תשי"ח – 1958 (להלן: "חוק ההתיישנות"), הרי שיש למנות את תקופת ההתיישנות החל ממועד זה. ומאחר שלפי סעיף 159 (ב) לחוק המקרקעין, תשכ"ט – 1969 (להלן: "חוק המקרקעין"), אין לטעון טענת התיישנות לגבי מקרקעין מוסדרים (למעט טענת התיישנות שהתגבשה בתקופה שלפני תחילת החוק), משמע שלא חלה כל התיישנות בענייננו. התובעת, עם זאת, מבהירה כי אינה מתעלמת מהעובדה שמקור זכויותיה במקרקעין הינו זכויות סבה המנוח, כך שייתכן והאמור בסעיף 8 לחוק ההתיישנות חל עליה בלבד.

ב.בכל הנוגע לשאלת ההתיישנות עובר לשנת 1970 (מועד תחילתו של חוק המקרקעין), טוענת התובעת כי מרוץ ההתיישנות מתחיל ממועד הליכי הסדר המקרקעין, היינו משנת 1939 כאמור בנסח ההיסטורי. לגבי תקופה זו נדרשת חזקה נוגדת על מנת לבסס טענת התיישנות לגבי הקרקע, כאשר התקופה הנדרשת היא 25 שנה.

לפי התובעת, בנסיבות תיק זה, אין לקבל את טענת הנתבע לגבי קיומה של חזקה נוגדת. בעדותה, טענה התובעת, כי סבה היה בארץ בשנת 1955, דיבר עם הנשיא דאז, בן צבי, וביקש אסמכתא המעידה על בעלותו בחלקה. התנהגות זו מעידה על כי הסב המנוח לא זנח את המקרקעין ואף כי בתקופה האמורה טרם חלפה תקופת ההתיישנות, שכן מיום הרישום בטאבו (1939) חלפו כ – 16 שנים בלבד.

ג.אין חולק, כי הסב המנוח שתק משך כל תקופת החזקת הנתבע בחלקה. הסבא ויורשיו, למעט התובעת, לא פנו משך כל השנים אל הנתבע בעניין חזקתו במקרקעין (רק בשנת 1985 פנו לראשונה לטענת התובעת). התנהגות פסיבית זו מלמדת שהחזקת הנתבע במקרקעין הייתה בהסכמת הסבא ויורשיו אשר בשתיקתם השלימו עם החזקה והתירו את המשכה. על כן, יש לראות בנתבע בבחינת בר רשות במקרקעין מכוח הסכמת הסבא ויורשיו, הסכמה הנלמדת משתיקתם. בנסיבות, עסקינן ברשות חינם שמשכה נקבע לפי רצון התובעת ומשזו גילתה את דעתה באמצעות פניותיה לנתבע ובהגשת התביעה, הרשות ניתנת לביטול.

ד.הנתבע לא הביא ראיה כלשהי ממנה ניתן ללמוד על מקור זכויותיו בחלקה ועדי הנתבע אינם יודעים מכוח מה קיבל הנתבע את החזקה במקרקעין. גם מטעם זה, אין מדובר בחזקה נוגדת, באשר הנתבע אינו טוען כי רכש את החלקה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ