אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> שריף נ' מדינת ישראל

שריף נ' מדינת ישראל

תאריך פרסום : 11/02/2014 | גרסת הדפסה
בפ"מ
בית משפט השלום לתעבורה בנצרת
11698-01-14
06/02/2014
בפני השופט:
מנאל חליחל-דיאב

- נגד -
התובע:
אלאא שריף
הנתבע:
מדינת ישראל

החלטה

1. לפני בקשת המבקשת להורות על ביטול איסור שימוש ברכב מ.ר. 35-789-67, שהוטל על ידי קצין משטרה למשך 30 יום.

2. לפי החשד ביום 28.01.2014 בשעה 01:30 נהג שריף מלאכ יוסף, אחיה של המבקשת, ברכב הנ"ל וזאת בהיותו שיכור כשבגופו נמצא ריכוז 480 מיקרו גרם אלכוהול בליטר ינשוף.

3. ב"כ המבקשת טען, כי המבקשת מסרה את הרכב שבבעלותה לידי אחיה, לצורך הגעתו לעבודתו בלבד. הרכב משמש אותה לעבודתה וכן לצורך הובלת אביה לטיפולים רפואיים. היא התנתה את השימוש של אחיה ברכב אך ורק כדי להגיע לעבודתו, אולם אחיה חרג מהוראותיה.

4.ב"כ המשיבה מתנגדת לבקשה. מדובר בעבירה חמורה של נהיגה בשכרות. קיימות ראיות לכאורה לקיום מסוכנות. המבקשת לא עמדה בתנאי סעיף 57ב' ולא עשתה כל שביכולתה כדי למנוע את ביצוע העבירה באמצעי הזהירות הנדרשים על פי החוק.

5. עיינתי בחומר הראיות, במזכרי השוטרים ובטופס דין וחשבון על בדיקת שכרות באמצעות ינשוף ודוח פעולה באכיפת איסור נהיגה בשכרות, בתוצאות בדיקת השכרות, ומצאתי ראיות לכאורה לכך שהנהג נהג ברכב בהיותו שיכור. משכך, הנני קובעת כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת המיוחס לנהג בכתב האישום.

6.לפי סעיף 57ב(ב) לפקודת התעבורה, בית המשפט יבטל את הודעת איסור השימוש אם נוכח כי התקיים אחד מאלה:

"(ב)1.הרכב נלקח מבעליו בלי ידיעתו והסכמתו.

2.מי שנהג ברכב פעל בניגוד להוראותיו של בעל הרכב ובעל הרכב עשה ככל שביכולתו כדי למנוע את העבירה."

על פי תצהיר המבקשת ותשובותיה בחקירה בבית המשפט היא הלכה לישון ואחיה לקח את רכבה מבלי לבקש ממנה את הרכב. אמנם ציינה שבאופן כללי הזהירה אותו בעבר שלא ינהג כשהוא שיכור ולא יסע במהירות, אך במקרה שבפנינו לא הזהירה את אחיה שלא ינהג בשכרות.

7.סעיף 57ב(ג) לפקודת התעבורה קובע, כי:

"בית-משפט רשאי לבטל את הודעת איסור השימוש, או לקבוע תקופה קצרה יותר לאיסור השימוש, בתנאים או ללא תנאים, אם התקיימו נסיבות אחרות מאלה האמורות בסעיף קטן (ב) המצדיקות זאת ולעניין זה רשאי בית המשפט להביא בחשבון, בין היתר, את הזיקה בין בעל הרכב לבין מי שנהג ברכב."

במסגרת שיקולי הצדק, על בית המשפט לשקול את נסיבותיו האישיות של בעל הרכב והמידה בה פוגע בו איסור השימוש ולאזן בין הללו לבין אינטרס הציבורי כעולה בחומרת העבירה נסיבות ביצועה ושיקולי מסוכנות לציבור ולמשתמשים בדרך.

8.לעניין החריג ב-ב(2) אציין כי בפ"מ (חי) 6063-08-08 וליר גרייב בע"מ נ' מדינת ישראל, הוצג הרציונאל לסעיף לעיל:

"המחוקק ביקש לקבוע חובת זהירות מוגברת בה נוטל חלק כלל הציבור, דהיינו, על כל בעלים של רכב לדעת כי בעת שהוא מוסר את מפתחות הרכב לאחר, צפון סיכון של שלילת הרכב למקרה בו תתבצע עבירה ברכב. לכן בשים לב לחובת זהירות מוגברת זו קבע המחוקק נטל כבד על בעל הרכב להראות כי עשה ככל שביכולתו למנוע את ביצוע העבירה".

9.התרשמתי, כי האמירה בתצהיר מטעם המבקשת, לפיה הזהירה את אחיה לבל ינהג ברכבה בזמן שהוא שיכור ולא יבצע כל עבירה ברכבה, הינה כללית וסתמית.

10.לא צוין בתצהיר מתי הזהירה המבקשת את אחיה, האם הזהירה אותו באופן כללי, האם היא הזהירה אותו בכל פעם שלקח את רכבה כיצד הזהירה אותו. בנקודות אלה התצהיר שותק. כך שבפועל לא הונחה דעתי, כי המבקשת עשתה כל שניתן למניעת העבירה.

11. אין ספק שהרף של "כל שביכולתו" הנו גבוה ביותר, וכי ככל עניין עובדתי הוא דורש הוכחה, דבר שאינו מתקיים בענייננו, שכן חסרה התשתית הראייתית הבסיסית כאמור, שעל פיה יוכל בית משפט זה להשתכנע ולקבל את טענת המבקשת.

12.סבורני, כי למען מתן משקל משמעותי לטענה, היה מקום, לכל הפחות, לנקוט בפעולות אפקטיביות מוכחות לעניין האזהרות לאחיה, בפרט, ציון סנקציה על חריגה מאזהרותיה. ללא נקיטת פעולה אפקטיבית מוכחת, טרם ביצוע העבירה המיוחסת לאחיה, הנהג, הרי שלא הצליחה המבקשת להרים נטל ההוכחה הגבוה המוטל עליה ולהוכיח, כי עשתה כל שביכולתה למנוע מהנהג לעבור העבירה.

13. שקלתי גם את הטענות הנוגעות לצורך המבקשת ברכב לצורכי פרנסתה, והסעת אביה לטיפולים רפואיים. לעניין זה, הבאתי בחשבון גם את העובדה, כי בדברי ההסבר להצעת החוק עולה כי המחוקק היה מודע לפגיעה הכלכלית ולפגיעה באורח החיים של בעל הרכב, פגיעות הנלוות לסנקציה של איסור השימוש ולמרות זאת הוטלה מגבלה זו כדי להילחם בעבירות התנועה וכדי לוודא שבעל הרכב יעשה ככל שביכולתו כדי למנוע עבירות בעת השימוש ברכבו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ