אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> שריף נ' הרשות לשמירת הטבע והגנים ואח'

שריף נ' הרשות לשמירת הטבע והגנים ואח'

תאריך פרסום : 21/10/2011 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום עכו
48204-05-10
11/10/2011
בפני השופט:
אברהים בולוס

- נגד -
התובע:
סעיד שריף
הנתבע:
1. הרשות לשמירת הטבע והגנים
2. הראל חברה לביטוח בע"מ

פסק-דין

פסק דין

לפניי תביעה לנזקי גוף.

רקע וטענות הצדדים.

התובע ובני ביתו פקדו ביום 10.9.09 את הגן הלאומי חורשת טל (להלן:הגן), אתר המנוהל ומוחזק ע"י הנתבעת מס' 1 (להלן הנתבעת), אשר בוטחה באותם זמנים, בביטוח אחריות צד ג' ע"י הנתבעת מס' 2 (להלן:המבטחת).

התובע הגיש תביעה שבגדרה הוא עתר לחיובן של הנתבעות בתשלום פיצויים בשל נזקי גוף שנגרמו לו, כטענתו, בתאונה שהתרחשה ביום 10.9.09, שעה שהחליק בכניסתו לבריכה הנמצאת במתחמו של הגן (להלן:התאונה).

לגבי התרחשות זו, אליה אדרש בהרחבה בהמשך הדברים, הצדדים חלוקים הן במישור העובדתי וגם לעניין אחריותה של הנתבעת.

לנוכח המחלוקות שהתגלעו בין הצדדים, אזי שמעתי היום את עדי וסיכומי הצדדים. להלן אביא בתמצית את סיכומי הצדדים, ואז אגש למלאכת ההכרעה בעניינים שנותרו שנויים במחלוקת.

התובע טען בסיכומיו כי, התאונה הוכחה כפי שנטען מפיו, כן כי בנסיבות הנתבעת התרשלה ונכון לחייבה לפצותו בגין הנזקים שנגרמו לו. מהצד השני של המתרס, הנתבעות בגישה שהתובע לא הצליח להרים את הנטלים העומדים בדרכו, בכך שלא הוכיח את עצם קרות התאונה, וממילא גם לא אחריותה של הנתבעת להתרחשות המוכחשת. הנתבעות בדעה כי, מסקנתם זו מקבלת חיזוק משום שעדותו של התובע הינה עדות יחידה של בעל דין, הגם שהוא לא טרח להביא עדים שחוו את התאונה, ואשר הבאתם הייתה מסירה חלק ניכר ומשמעותי מהערפל האופף את נסיבות ההתרחשות. הנתבעות גם הוסיפו כי לעניין האחריות הרי עסקינן בסיכון טבעי, כך שגם אם יקבע כי התאונה התרחשה כנטען, אין הדבר מלמד שהנתבעת או מי מטעמה גרם, אף לא תרם, לקרות התאונה. עוד טענו לחילופין, כי התנהגותו הרשלנית של התובע נגועה באשם תורם מכריע, מכאן וגם מטעם זה, כך סבורות הנתבעות, נכון יהיה להורות על דחייתה של התביעה. לעניין הנזק טענו הנתבעת כי, היה וטענות התובע יתקבלו במישור האחריות, אזי בנסיבות אין לפצות את התובע מעבר לסך של 4,000 ₪ בגין כאב וסבל.

דיון והכרעה.

כפי שעלה מהראיות שהובאו בפניי, הגן כולל מספר בריכות, וביניהן בריכה טבעית רדודה עם מגלשה קטנה. כעולה מהתמונות (ת/1-ת/6) בריכה זו מוקפת בדפנות העשויות מבטון והבולטות מעל פני האדמה המקיפה את הבריכה בכ-20 סנטימטר (דברי התובע, עמ' 8, ש' 27). בסמוך למגלשה נבנו מדרגות מבטון עם מעקה בצד אחד, ואילו מסביב לבריכה הנתבעת יצקה רצועת בטון בשיפוע המובילה מהדופן אל הבריכה. כפי שניתן להתרשם מהתמונות, בסיסו של מדרון זה הינו באורך הדומה לגובהו, מכאן שנכון וסביר לשער כי השיפוע הינו חד.

ועוד, תמונות אלו צולמו כאשר הבריכה מרוקנת, אם כי בעונת הרחצה בריכה זו מוצפת מים המוסטים מערוץ נחל הדן, כך שחלק הארי משיפוע זה מכוסה במים, והחלק האחר, מן הסתם, נעשה רטוב .

התובע העיד כי, ביום התאונה הוא ניגש לבריכה כדי למשות את נכדיו שגלשו לתוכה. התובע התקרב לבריכה, דלג מעל לחלק הדופן הבולט ועת דרך על שיפוע הבטון הוא החליק, נפל ונחבט, בין היתר, בחזהו.

אזכיר, הנתבעות, כאמור, הדגישו בסיכומיהן כי התובע לא הוכיח את נסיבות התאונה לה טען, בין היתר, משום שלא הביא עדי ראיה שנכחו במקום, גם מהטעם שעדותו הינה עדות יחידה של בעל דין.

נכון הדבר שהתובע לא הזמין את בני ביתו שחלקם הבחין בתובע תוך כדי נפילתו. גם נכון הדבר שנטלי הראיה והשכנוע בהוכחת התרחשות התאונה ונסיבותיה רובצים לפתחו של התובע, מהטעם הפשוט שעובדות אלו מקדמות את עניינו. יחד עם זאת, מחדל זה לא מוביל בהכרח לדחיית התביעה. לא כל אימת ומי מבעלי הדין שנטל השכנוע רובץ לפתחו כשל בהבאת ראיה או בהעדת עד רלוונטי, אזי תתחייב המסקנה כי אותו בעל דין כשל בהרמת נטל זה. נכון וראוי להשקיף על כלל הראיות והעדויות שהובאו, ולבחון האם עלה בידי התובע להטות את מאזן ההסתברות לטובתו תוך שקלול מחדל זה במארג הכללי של הראיות. חרף מחדל זה אני בדעה שהתובע צלח את הנטלים העומדים בדרכו ושכנע כי נפגע כפי שנטען מפיו, להלן אבאר מסקנתי זו.

אקדים ואומר שהתובע הותיר עלי רושם אמין, וניכר כי מסר בעדותו את האמת כהווייתה ללא כחל וסרק. אך מעבר לכך, הרי ניתן ליחס, גם אם לא באותה המידה, את מחדל אי הבאתם של עדי הראיה גם לנתבעות עצמן. התובע ציין בתביעתו, ברחל בתך הקטנה, כי בני ביתו נכחו במקום, אף כתב מפורשות בסע' 8 לתביעה כי הם אלה אשר חילצו אותו אחרי נפילתו. הווי אומר, עניין מעורבותם של אחרים הייתה ידועה היטב לנתבעות, משום שגם הנתבעות לא ראו להזמין עדים אלה אזי :" לדעתי אין לייחס לעובדה שהמשיב לא העיד מטעמו את בנו משקל רב במיוחד, ולו משום שהמערערים עצמם יכלו לזמן את הבן לעדות מטעמם ובחרו שלא לעשות כן"( פסקה 22 בע"א 6091/06 ג'ורג' הלון ואח' נגד יוסף בלייר {פורסם במאגרים}.

מסתבר שמיד לאחר התאונה התובע פנה למציל שנכח בקרבת מקום ( עמ' 6, ש' 20), אשר הפנה את התובע למשרד . התובע שעה לדברי המציל והמשיך למשרד האתר, שוחח עם הפקידה ושטח באוזניה את אשר אונה לו ( עמ' 6, ש' 21). אלא שהנתבעות , אף הן, לא ראו להזמין לא את המציל גם לא את הפקידה כדי להפריך את גרסתו של התובע. לאמור, אותו המחדל דבק גם בהתנהלות הנתבעות, מכאן שאין זה הוגן גם לא צודק ליחס משקל מכריע גם לא משמעותי למחדלו של מי מהצדדים.

ועוד, תמוהה העובדה שהנתבעות לא ראו להציג אותו דו"ח שרשם התובע והותיר, באותו היום, בידיה של הפקידה במשרדי האתר. נוסף לתובע העיד גם מר' דוד פרוף מנהלו של הגן (להלן:העד), עד זה מסר בעדותו כי התובע השאיר מכתב שבגדרו גולל, מיד אחר שנפגע ובזמן אמת, את נסיבות התאונה (עמ' 10, ש' 9). דו"ח זה נותר בידי הנתבעות ללא שהוגש, דבר האומר דרשני ומחזק הוא את גישתו וטיעוניו של התובע.

אוסיף, העד מסר בעדותו בפניי בזו הלשון:" בדיעבד ידענו על המקרה" ( עמ' 10, ש' 9). הנה כי כן, כמנהל הגן נודע לעד אודות המקרה ימים ספורים לאחר התרחשותו, מה גם שהעד במסגרת עדותו לא כפר בהתרחשות התאונה, גם לא העלה ספקות כלשהם לגבי נסיבות נפילתו של התובע. באם אין בפנינו הודיה פורמאלית של בעל דין, הרי למצער נכון וראוי לייחס לשתיקה זו משקל משמעותי, ואף מכריע בנסיבות.

באם לא די בכך, הצדדים הסכימו כי התיעוד הרפואי שצורף לכתב התביעה יתקבל כולו כראיות. מעיון בתיעוד זה עולה כי למחרת התאונה התובע ביקר בקופת חולים, שם מסר לרופא המטפל כי נפל בבריכה ועקב כך נחבל. אף ראיה זו מאששת את גרסתו של התובע, ותומכת במסקנתי כי התובע נפגע כפי שנטען מפיו.

כבר הקדמתי וציינתי שאין זה נכון להתוות קו חד וברור בין ראיות הצדדים, ואין לגרוס שרק שעה שהתובע הרים את הנטלים הרובצים לפתחו על סמך ראיותיו והעדויות שהובאו מטעמו, ואלה בלבד, אז יהיה נכון לעבור לבחינת ראיות היריב. הודאה, סיוע, חיזוק ואף תשתית להנמקה מוגברת עשויים לצמוח לעיתים מראיות היריב, ובהן ראוי וצודק להתחשב בהסקת המסקנה הסופית, ובקביעה האם התובע הוכיח את העובדות להן טען והעומדות ביסוד העילה בה אוחז, כפי ענייננו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ