אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> שרחביל עלי נ' מדינת ישראל

שרחביל עלי נ' מדינת ישראל

תאריך פרסום : 15/05/2017 | גרסת הדפסה
רע"פ
בית המשפט העליון
2894-17
15/05/2017
בפני השופט:
א' שהם

- נגד -
המבקש:
שרחביל עלי
עו"ד ג'ורג' שוכרי
המשיבה:
מדינת ישראל
עו"ד רוני זלושינסקי
החלטה
 
  1. לפניי בקשה לרשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטים: י' נועם – סנ"ג; ר' פרידמן; ו-א' אברבנאל), בעפ"ג 26293-01-17, מיום 2.3.2017. בגדרו של פסק הדין, נדחו ערעוריהם של המבקש והמשיבה על גזר דינו של בית משפט השלום בירושלים (כב' השופט י' מינטקביץ), בת"פ 8655-11-14.  

 

רקע והליכים קודמים

 

  1. נגד המבקש הוגש כתב אישום המייחס לו ביצוע עבירות מס. על פי עובדות כתב האישום, במהלך שנת 2003 רכש המבקש חלקת קרקע בשכונת בית חנינא בירושלים, ובין השנים 2003-2008 בנה המבקש בניין דירות על חלקת הקרקע, ובו שש קומות ו-14 דירות למגורים (להלן: בניין הדירות). המבקש מכר את הדירות שבנה בבניין הדירות ללקוחות שונים, מהם הוא קיבל תגמולים בין השנים 2011-2003. נטען בכתב האישום, כי במהלך תקופה זו, במועדים שאינם ידועים במדויק למאשימה, קיבל המבקש תקבולים בשיעור של 4,000,000 ₪ לפחות, ולא דיווח עליהם בעת קבלתם לרשות המיסים. תקבולים אלו לא דווחו על ידי המבקש גם בדו"חות שנתיים שהגיש בשנת 2012, ביחס לשנים 2011-2004. עוד נטען בכתב האישום, כי ביום 31.5.2012, הגיש המבקש 2 דו"חות על רכוש והתחייבויות (להלן: הצהרות הון), ביחס ליום 31.12.2006, וביחס ליום 31.12.2011, ולא דיווח במסגרתם על בעלותו על מגרשים או בניינים, או על לקוחות החייבים לו כספים.

 

          בגין המעשים האמורים, יוחסו למבקש עבירות של מרמה, ערמה ותחבולה, לפי סעיף 220(5) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] (להלן: פקודת מס הכנסה) (9 עבירות); השמטת הכנסה מדו"ח, לפי סעיף 220(1) לפקודת מס הכנסה (8 עבירות); מרמה ותחבולה, לפי סעיף 117(ב)(8) לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן: חוק מע"מ) (9 עבירות); מרמה ותחבולה, לפי סעיף 98(ג2)(4) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 (24 עבירות); ומסירת תרשומות כוזבות, לפי סעיף 220(2) לפקודת מס הכנסה ׁ(2 עבירות).    

 

  1. ביום 28.3.2016 הודה המבקש והורשע, במסגרת הסדר טיעון, בביצוע העבירות המיוחסות לו, בכפוף להסכמה שסך התקבולים שקיבל בגין המעשים המתוארים בכתב האישום הוא 3,000,000 ₪, ולא כפי שנטען בכתב האישום, 4,000,000 ₪. ביום 27.10.2016, גזר בית משפט השלום את עונשו של המבקש, בעומדו על חומרת מעשיו של המבקש, אשר העלים הכנסות בהיקף רב, ועל העובדה כי בגין מעשים אלו נפגעו ערך השוויון בנטל המס והקופה הציבורית. עוד נתן בית משפט השלום את דעתו לעובדה, כי מעשיו של המבקש התאפיינו בתעוזה ובתחכום, שעה שהמבקש המשיך והסתיר את עיסוקו, גם כאשר נדרש להגיש הצהרות הון מפורטות. בית משפט השלום הוסיף וציין, כי המגמה הנוהגת בפסיקה בעבירות מיסים היא להחמיר עם העבריינים לשם הרתעה, בשל הקלות שבביצוע העבירות, והקושי לאתר את מבצעיהן. על כן קבע בית משפט השלום, כי מתחם הענישה ההולם ביחס למבקש נע בין 18 חודשים ועד 3 שנים, וכן קנס כספי.

 

          לצורך קביעת עונשו של המבקש בתוך מתחם הענישה, התייחס בית משפט השלום לנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה. בית משפט שלום ציין, כי למבקש עבר פלילי, בגינו הוטלו עליו עונשים מותנים, ומאסר בפועל, אותו ריצה בדרך של עבודות שירות. עוד התייחס בית משפט השלום לתסקיר שירות המבחן, ממנו עולה כי קיימים בעניינו של המבקש גורמי סיכון להישנות התנהגות עבריינית, אך הוא מתפקד באופן תקין כלפי משפחתו ובעבודתו. בית משפט השלום עמד על כך שהמבקש לא הסיר את חובו למס ערך מוסף, "וספק אם חוב זה ישולם אי פעם", ועם זאת, המבקש הסיר, באופן חלקי, את מחדלו ביחס לחובו כלפי מס הכנסה. לזכותו של המבקש, זקף בית המשפט את הודאתו בביצוע העבירות המיוחסות לו בכתב האישום, ואת ההסדר אליו הגיע המבקש עם מס הכנסה, אשר במסגרתו שילם סכום ראשוני מתוך גובה החוב. לאחר זאת, קבע בית משפט השלום את עונשו של המבקש בתוך המתחם.  

 

          ביום 30.11.2016, תיקן בית משפט השלום בהחלטה משלימה את גזר דינו, בהתאם להסכמת הצדדים בעניין גובה התקבולים שקיבל המבקש בגין האירועים דנן, והשית על המבקש את העונשים הבאים: 20 חודשי מאסר, לריצוי בפועל; 6 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור המבקש כל עבירת מיסים שהיא פשע, בתוך 3 שנים מיום שחרורו מהמאסר; 4 חודשים מאסר על תנאי, לבל יעבור המבקש כל עבירת מיסים שהיא עוון, בתוך 3 שנים מיום שחרורו מהמאסר; וקנס בסך 80,000, או 5 חודשי מאסר תמורתו.

 

  1. המבקש והמשיבה הגישו ערעורים הדדיים לבית המשפט המחוזי, שנסבו על גזר דינו של בית משפט השלום. בפסק דינו, מיום 2.3.2017, דחה בית המשפט המחוזי את שני הערעורים, בקובעו כי לא מצא עילה להתערב בגזר הדין שהושת על המבקש. בית המשפט המחוזי עמד על כך שעבירות המס שביצע המבקש הן חמורות בטיבן ובנסיבותיהן, וייתכן כי הרף התחתון של מתחם העונש ההולם שנקבע בעניינו נמוך מהנדרש. עם זאת, סבר בית המשפט המחוזי, כי רכיב עונש המאסר לריצוי בפועל, אשר הושת על המבקש, אינו סוטה באופן קיצוני מרמת הענישה הראויה, ולא נפלה טעות מהותית בגזר דינו של בית משפט השלום, המקימה עילה להתערבותה של ערכאת הערעור.  

 

הבקשה לרשות ערעור ותגובת המשיבה

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ