אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> שרוני ואח' נ' נציגות ועד הבית סוקולוב 53 הרצליה

שרוני ואח' נ' נציגות ועד הבית סוקולוב 53 הרצליה

תאריך פרסום : 06/08/2012 | גרסת הדפסה
עש"א
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
33422-02-12
01/08/2012
בפני השופט:
יהודית שיצר

- נגד -
התובע:
1. חיים שרוני
2. מרים שרוני

הנתבע:
נציגות ועד הבית סוקולוב 53 הרצליה ע"י ב"כ עו"ד אירית דרדיק
פסק-דין

פסק דין

ערעור על פסק דינה של המפקחת על רישום המקרקעין בנתניה, (כב' המפקחת א. שחל) מיום 28.12.2011, בתיק 177/09, בו קיבלה כב' המפקחת את תביעת הנציגות כנגד המערערים באופן עקרוני, וחייבה אותם בהוצאות הבית המשותף (למעט התקופות שבגינן התביעה התיישנה ושנת 2007 לגביה לא הוכח החוב).

ואלה העובדות הצריכות לעניין:

המערערים הם בעלי מרתף בבניין שברח' סוקולוב 53 בהרצלייה (להלן: "הבניין" או "הבית המשותף"). הבניין הוא בניין למגורים בן 8 קומות בעל קומת קרקע של מסחר ומשרדים וקומת מרתף. במשך שנים עשו המערערים במרתף שימושים מסחריים שונים. בשנת 1990 שינתה עיריית הרצלייה את התב"ע שחלה על הבניין.

במכתב עירית הרצלייה למערער מיום 9.5.05 (מוצג 9 למוצגי המערערים) צויין:

"...בהתאם לתוכנית הר/2000/מ', שפורסמה למתן תוקף בילקוט הפרסומים 3807, ביום 25.10.90, השימושים המותרים במרתפים, בבנין מגורים מעורב עם חזית מסחרית ומשרדים:

"חניה, מקלט, מתקנים הנדסיים, מתקנים תברואיים, מעליות, חדרי מדרגות, חדרי מחסנים, אולם התעמלות: ספורט, חוגים, משחקים לשרות הדיירים בלבד. שטח מחסנים יחשב לפי 6.00 מ"ר לכל היותר לדירה.

המחסן יכול לשמש לצרכי אחסנה למסחר בתנאי הצמדת שטחי המרתף לשטחי המסחר העיליים, כאשר שטחי המרתף לאחסנה למסחר לא יעלו על 50% מגודל הקומה.

מותר יהיה לבנות קומת מרתף נוספת לחניה בלבד , בתנאי גישות נפרדות למסחר ולמגורים.

לא יורשו במרתף יחידות מגורים ומסחר ושימושים להפקת רווחים". (ההדגשות כאן ולהלן שלי – י.ש.)

כתוצאה מכך, לא עלה בידי המערערים להשכיר את המרתף, בהינתן המגבלות של התכנית החדשה.

המערערים חדלו מלשלם דמי אחזקת הרכוש המשותף בבניין בנימוק שבעקבות שינוי התב"ע נמנעה מהם האפשרות המעשית להנות מהנכס ע"י השכרה. המשיבה (להלן: "הנציגות") הגישה תביעה כספית למפקחת על המקרקעין בנתניה בגין חוב המערערים לנציגות עבור אחזקת הרכוש המשותף בבניין. ביום 28.12.2011 נתנה כב' המפקחת את פסק דינה (להלן: "פסק הדין"), לפיו התקבלת בחלקה תביעת הנציגות לתשלום דמי אחזקת הבניין. לפיכך הגישו המערערים את הערעור דנן על פסק הדין.

טענות הצדדים

ב"כ המערערים טען, כי לפי סע' 52 לחוק המקרקעין דירה מוגדרת כיחידה שלמה ונפרדת למגורים. מששונתה התב"ע ונאסר על המערערים להשתמש בנכס למטרת מגורים או מסחר הם חדלו להיות בעלי דירה בבניין כמשמעותו בחוק המקרקעין, ולפיכך הם פטורים מתשלום בעד אחזקת הרכוש המשותף בבניין. לפי התב"ע החדשה מותר למערערים להשתמש בנכסם לרווחת דיירי הבניין או כשטח אחסנה נלווה לשטח המסחרי שבבניין, אלא שלמערערים אין נכס מסחרי אחר בבניין ואף אחד מהדיירים לא רצה להשתמש במרתף כיחידת אחסון נלוות לשטח המסחרי. במשך 32 שנים המערערים השתמשו בנכסם למטרת מסחר ושילמו כדין את דמי אחזקת הרכוש המשותף, ולפיכך מששונתה התב"ע והשימוש המסחרי נמנע מהם יש לפטור אותם מתשלום דמי אחזקת הרכוש המשותף. המערערים הפנו לפסה"ד של ביהמ"ש המחוזי בת"א ב – ע"א 204/79 וייזר נ' נציגות הבית המשותף, פ"מ מד(1) 498 (להלן: "פס"ד וייזר"), בו ביהמ"ש נתן פטור חלקי לדייר שהתנתק ממערכת ההסקה המרכזית של הבניין בו גר, וטענו כי יש ליישם עיקרון זה ולפטור אותם מדמי אחזקת הרכוש המשותף.

ב"כ המשיבה טען כי לפי חוק המקרקעין התקנון המצוי שחל על הבניין והפסיקה שבעקבותיו אין לפטור בעל דירה בבניין שחדל להנות מנכסו שבבניין. פס"ד וייזר איננו דומה לעניינו, מאחר ששם הדיירים השתמשו באופן ספציפי במערכת ההסקה והתנתקו ממנה ואילו בענייננו נשארת בעלותם היחסית הבלתי מסויימת של המערערים בכל הרכוש המשותף שבבניין. טענת המערערים שהם לא יכולים להשתמש בנכסם איננה מדוייקת, מאחר שבמקרה אף אחד מהדיירים לא רצה להשתמש בנכסם. אם המערערים היו מוצאים דייר שרוצה להשתמש בנכס הם יכלו להנות ממנו.

דיון

אין חולק כי המערערים הם בעלי מרתף בבניין, הרשום בלשכת רישום המקרקעים כיחידה קניינית עצמאית.

סע' 52 לחוק, שכותרתו "הגדרות", ושפותח את פרק הבתים המשותפים בחוק, קובע:

" 'דירה' - חדר או תא, או מערכת חדרים או תאים, שנועדו לשמש יחידה שלמה ונפרדת למגורים, לעסק או לכל צורך אחר;

'רכוש משותף' - כל חלקי הבית המשותף חוץ מן החלקים הרשומים כדירות, ולרבות הקרקע, הגגות, הקירות החיצוניים, המסד, חדרי המדרגות, מעליות, מקלטים, וכן מיתקני הסקה או מים וכיוצא באלה המיועדים לשמש את כל בעלי הדירות או מרביתם אפילו הם בתחומי דירה מסויימת".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ