אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> שרון ואח' נ' חברת ארגון לסטונות צפת בעמ ואח'

שרון ואח' נ' חברת ארגון לסטונות צפת בעמ ואח'

תאריך פרסום : 06/10/2011 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום קריית שמונה
21491-06-09
02/10/2011
בפני השופט:
רבקה איזנברג

- נגד -
התובע:
1. יורם משה שרון
2. אסנת שרון

הנתבע:
חברת ארגון לסטונות צפת בעמ

החלטה

1.בפני בקשה לתיקון כתב התביעה באופן שיותר לתובעים לצרף לכתב התביעה חוו"ד נוספת בגין ליקויים ונזקים נוספים שהתגלו בנכס נשוא התביעה ובעקבות כך לתקן את סכום התביעה לסכום של 402,076 ₪. כן עתרו התובעים לתיקון טעות סופר אשר נפלה בסעיף 27.1 לכתב התביעה.

2.הנתבעת התנגדה לבקשה והפנתה להוראות תקנה 91 (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות"). לטענת הנתבעת,בהתאם לתקנה זו ומשהתובעים לא פנו אליה בבקשה מוקדמת לתקן את כתב התביעה, יש לדחות את הבקשה. לחלופין, טענה הנתבעת כי תסכים לתיקון כתב התביעה בתנאי שהתובעים יישאו בהוצאות הבקשה בסכום של 10,000 ₪ ובשכר טרחת עו"ד בסכום של 20,000 ₪. הנתבעת הדגישה כי ככל שלא ייקבעו תנאים אלו כתנאי לתיקון המבוקש, הרי שהיא עומדת על התנגדותה לבקשה. הנתבעת טענה כי התנהלות התובעים,לרבות הגשת הבקשה לאחר הגשת התביעה שכנגד על ידה,מעידה, , על חוסר תום ליבם של התובעים ושימוש לרעה בהליכי ביהמ"ש. הנתבעת הסכימה לתיקון טעות סופר, בסעיף 27.1 לכתב התביעה.

דיון:

3.באופן כללי, גישת בית המשפט לתיקון כתב תביעה, הינה ליברלית וכאשר בעל דין מבקש לתקן כתב תביעה על מנת שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות השנויות במחלוקת, נענים לו ברוחב לב, למעט במקרים חריגים (ראה ע"א 3092/90 אגמון נ. פלדבוי, רע"א 2345/98 דנגור נ. ליבנה).

גם לאור תקנה 44 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד- 1984 (להלן: "התקנות"), הרי שהדרך הדיונית הנכונה במקרה שמסתבר לתובע כי קיימים נזקים נוספים הנובעים מאותה עילה, הינה לעתור לתיקון כתב התביעה.

המקרים בהם לא יאפשר בית המשפט תיקון, הינם, כאשר התיקון אינו נדרש לצורך הכרעה בשאלות השנויות במחלוקת, או כאשר יש בתיקון כדי לגרום לצד השני עוול שפיצוי כספי לא יוכל לתקן.

הרציונל להלכות אלו הינו, כי אין לפגוע בזכות צד להביא בפני בית המשפט את כל הפלוגתאות השנויות במחלוקת בין הצדדים. על התרשלותו של צד בכך שלא הציג טענותיו כראוי מלכתחילה, ניתן לפצות בהוצאות.

4.        בהתאם להלכה פסוקה זו הרי ככל שלטענת התובעים,קיימים נזקים נוספים על הנזקים אשר נתבעו מלכתחילה, אין למנוע מהתובעים לתקן את התביעה. תיקון זה נדרש על מנת שבית המשפט יוכל לברר את מלוא השאלות שבמחלוקת לרבות לעניין היקף הנזק האמיתי שנגרם, לתובעים כתוצאה מהליקויים הקיימים לטענתם בנכס נשוא התביעה.

בעניין זה אפנה לדברי בית המשפט בבש"א (ת.א) 147838/98 קוסייב נ. אליאב חברה לפיתוח וקבלנות בע"מ, שם התיר בית המשפט תיקון כתב התביעה על ידי הוספת נזקים על אלו שפורטו בכתב התביעה המקורי וקבע:

"גם אם נתברר לתובעים, כטענתם, כי נזקם גבוה מזה שסברו בתחילה בעת הגשת התביעה המקורית, הרי שנושא זה הינו ליבו של הסכסוך שבין הצדדים... כך מאחר שהמדובר בתיקון הנובע מאותו "מעשה" ומאותה מערכת עובדתית במובן הרחב, אשר הולידה את כתב התביעה המקורי. גם אז, גם עתה ייחסו התובעים חבות למשיבים, כתוצאה ממעשיהם ו/או מחדלם בגין הנזקים שנגרמו לבית התובעים עקב תכנוני בניה לקויים. אלא שעתה נטען, כי הנזק גבוה מזה שהעריכו התובעים בתחילה".

5.אינני מקבלת את טענת הנתבעת כי יש בעצם הגשת הבקשה,בשלב זה, כדי להעיד על חוסר תום ליבם של התובעים.

אמנם הבקשה הוגשה רק לאחר שכבר מונה מומחה ע"י ביה"מ ולאחר שהוגשה התביעה שכנגד. יחד עם זאת ,כבר בחוות הדעת המקורית אשר צורפה לכתב התביעה, בסיכום, תחת הכותרת "כללי", פסקה שנייה נאמר במפורש: "ייתכן מצב של קיום נזקים רבים יותר שכרגע נסתרים ויתגלו עם הזמן בהמשך, אף יותר מאשר בבית רגיל".

גם בדיון מיום 13/7/11 הודיע ב"כ התובעים כי מאחר שעברו שנתיים מאז שהוגשה חוות הדעת המקורית, והנזקים גדלו, מבקשים התובעים לשמור על זכותם לתקן את כתב התביעה. אכן, בהמשך ציין ב"כ התובעים כי יעתור לתיקון במידה ומומחה בימ"ש יקבע נזקים בסכום גבוה מהערכת המומחה מטעם התובעים. יחד עם זאת, ברור כי ,בנסיבות, הדרך הראויה הינה אכן לעתור לתיקון כתב התביעה עוד בטרם תינתן חוות דעת מטעם מומחה בימ"ש. תיקון כתב התביעה בטרם יערוך מומחה ביה"מ ביקור בנכס ובטרם ייתן חוות דעתו, ייאפשר קבלת התייחסות המומחה לכלל טענות התובעים וימנע בהמשך העלאת טענה להרחבת חזית.

ככל שיסתבר בסופו של יום ,לאחר בירור התביעה,לרבות קבלת חוות דעת מטעם מומחה ביה"מ, כי לא היה יסוד לטענה לנזקים נוספים ,יובא הדבר בחשבון בהוצאות שייפסקו בסיום ההליך. אך ,כאמור, אין די בשלב בו הוגשה הבקשה, כדי לקבוע כי הוגשה בחוסר תום לב. עמידה על זכות הקיימת בדין לתביעת מלוא הנזקים הנטענים, אין בה כשלעצמה, להעיד על חוסר תום לב.

6.לעניין טענת הנתבעת כאילו היה על התובעים לפנות אליה תחילה בבקשה לתיקון התביעה, הרי שבהתאם לתקנה 92 לתקנות, לא קיימת דרישה לפנות לצד שכנגד כתנאי להגשת בקשה לתיקון תביעה. ביהמ"ש רשאי להתיר בכל עת לכל אחד מבעלי הדין לשנות או לתקן את כתבי טענותיו, הכול על מנת שביהמ"ש יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין.

תקנה 91 (ב) לתקנות, אליה הפנתה הנתבעת, אינה מתייחסת למקרה כגון דא ,אלא לבקשת צד להורות על מחיקת טענה או תיקון כתב טענות של הצד שכנגד. (ראה ת"א 16014/06 לביב ג'אנם נגד קרנית ). במקרה כזה בו נטען כי בעל דין העלה בכתב טענותיו, טענה שאינה דרושה לעניין, או מבישה ועלולה לסרבל או להפריע לדיון, הרי שעל בעל הדין המבקש למחוק או לתקן הטענות, לפנות תחילה בבקשה לצד שכנגד. יישומה של תקנה זו , קשור בד"כ לטענות המועלות בכתבי הגנה (שהרי ביחס לכתב תביעה ,יכול הנתבע לעתור למחיקת כתב התביעה). בהערת אגב אציין כי, אפילו לעניין תקנה זו, ביהמ"ש עצמו, אינו כבול למועדים והוא יכול ליזום את השימוש בתקנה בכל עת (ראה התייחסות לתקנה זו בספרו של גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי", מהדורה שמינית בעמ' 153).

כאמור, הבקשה שבנידון הינה בקשה אותה יש לבחון בהתאם לתקנה 92 לתקנות, אשר לגביה, כפי שפורט לעיל, ההלכה הינה כי יש להיענות לבקשה מסוג זה ברוחב לב והיא אינה מותנית בפניה קודמת לצד שכנגד.

7. יחד עם זאת, כתוצאה מהגשת הבקשה לתיקון כתב התביעה, נגרמו לנתבעת הוצאות להגשת תגובה לבקשה ובעקבות התיקון, תהיה רשאית הנתבעת אף להגיש כתב הגנה מתוקן ובמידה שתחפוץ לעדכן את חוות הדעת מטעמה.

סכומי ההוצאות ושכ"ט להם טענה הנתבעת בתגובתה הינם מופרזים ומוגזמים . בעניין זה אציין כי מאחר וחוות הדעת שהגישה הנתבעת הינה מיום 3.7.11 ואין המדובר במצב בו חלף זמן רב מאז ביקר המומחה מטעמה בנכס,הרי גם אם לנתבעת קיימת זכות להגיש חוות דעת נוספת מטעמה,תוכל לחסוך בהוצאותיה ולהגיש השלמה בלבד ,המתייחסת לחוות הדעת המעודכנת מטעם התובעים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ