אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> שרגיל נ' ע.ק. שריג בע"מ

שרגיל נ' ע.ק. שריג בע"מ

תאריך פרסום : 27/08/2010 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום עכו
10074-07-08
26/08/2010
בפני השופט:
שושנה פיינסוד-כהן

- נגד -
התובע:
ראובן שרגיל ע"י ב"כ עוה"ד מלי שרגיל
הנתבע:
ע.ק. שריג בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד אהרון מרגלית
פסק-דין

פסק דין

1.תביעה זו עניינה שכר טרחת עורך דין. אין מחלוקת בין הצדדים כי התובע ייצג את הנתבעת ותאגידים אחרים אשר בשליטתו של מנהלה מר עמיחי קרביץ בתביעות כספיות שונות. עניינה של תביעה זו שכר טרחתו של התובע עבור ניהולה של תביעת הנתבעת כנגד זכי דוגה ובניו בע"מ, ירון, יגאל ואיתן דוגה. התביעה התנהלה בבית משפט השלום בחיפה ת.א. 25078/98 ולאחר מכן הוגשה, על בסיס פסק הדין שהתקבל, תביעת חוב בהליכי פשיטת הרגל של מר יגאל דוגה.

2.התובע, עורך הדין, טוען כי הוא זכאי על פי המוסכם לשכר טרחה בשיעור 20% בתוספת מע"מ מן הסכום אשר נפסק בפסק הדין, כאשר סכומו של שכר הטרחה אינו תלוי בגבייה בפועל. עוד טוען הוא, כי על פי התנאים המפורטים ביפויי הכוח עליו חתמה הנתבעת באמצעות מר קרביץ, זכאי הוא לנכות את מלוא שכר טרחתו מן הסכומים הראשונים שיתקבלו עם מימוש פסק הדין, וכך עשה.

3.הנתבע טוען כי על פי המוסכם אכן שכר הטרחה עמד על 20%, אך הסכום מחושב מתוך כל סכום אשר יגבה בפועל ולא מסכום פסק הדין. כלומר, מכל גביה בפועל יש להפריש שכ"ט בשיעור של 20% והיתרה מעוברת לנתבעת.

3.פסק הדין ניתן ביום 13.11.03, בהעדר הופעה של הנתבעים. על פי פסק הדין זכתה הנתבעת, בתיק שלפני, התובעת באותו הליך, בסך של 534,000 ₪ בצרוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 13.12.98 וכן סך של 50,000 ₪ בתוספת מע"מ הוצאות שכ"ט עו"ד.

4.לאחר הליך הגשת תביעת החוב נגד מר יגאל דוגה, התקבל סכום של 87,778 ₪. באותו שלב החלה המחלוקת בין הצדדים אשר לפני, בדבר שעור שכר טרחתו של התובע. הנתבעת הסכימה באמצעות מר קרביץ לתשלום שכר טרחה של 17,755 ₪ המהווים 20% מן הסכום אשר נגבה בפועל. לפיכך, נטל לעצמו התובע סכום זה מתוך כפי הזכייה.

מבלי לגרוע מטענותיו בדבר זכותו ל-20% משוויו של פסק הדין כיום החליט התובע להעמיד את שכר טרחתו על הסכום אשר נפסק על ידי בית המשפט בפסק הדין 50,000 ₪ בתופסת מע"מ בצרוף הפרשי הצמדה וריבית ועל כן עיכב תחת ידו סך של 58,087 ₪ נוספים מתוך כספי הגביה. את היתרה בסך של 11,936 ₪ העביר למר קרביץ, על פי המחאת זכות עליה חתמה הנתבעת.

5.שני הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית ונחקרו אודותיהם. הצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה.

6.ראשית יש לקבוע כי אכן לא נחתם כל הסכם שכר טרחה בין הצדדים. ביפויי הכוח עליו חתם מר קרביץ בשם הנתבעת נכללה בסעיף 10 זכותו של עורך הדין לגבות שכר טרחתו כזכות ראשונית מכל סכום שיגבה. איני נדרשת בהליך זה לדיון אם יפויי הכוח הינו המקום הראוי להסדר זה והאם לא חלה על עורך הדין החובה להסב את תשומת ליבו של לקוחו לכך. שכן, אין בכך כדי לפטור את המחלוקת אשר לפני בדבר אופן חישוב שעור שכר הטרחה.

יחד עם זאת יש לשוב ולציין את החשיבות הרבה שיש לעריכת הסכם שכר טרחה מסודר בכתב ולא לסמוך על הבנות או הסכמות בעל פה. נכון הדבר בכל התקשרות חוזית וקל וחומר בהתקשרות בין עורך דין, אשר מקצועו מחייב אותו להבנה בדבר חשיבותה סדרים ברורים בכתב. ראה לעניין זה את דבריו של כב' השופט רובינשטיין ברע"א 4723/05 עו"ד שלמה לוי נ. יהונתן ברוש (החלטה מיום 12.9.05)

"...שורש הקושי, שעליו הצביעו בתי המשפט הקודמים, היה היעדרו של הסכם כתוב בעניין שכר הטרחה, בניגוד לנכון ולראוי בכגון דא, לקח שלמד בתיק זה גם המבקש. הצורך בהסכם זה נובע בראש וראשונה מן השכל הישר, ומניסיון החיים שלפיו כשהמדובר בכסף, לפתח חילוקי-דעות רובצים. לא בכדי קבע בית משפט זה בע"א 136/92 ביניש-עדיאל נ' דניה סיבוס, פ"ד מז(5) 114, 123-122 (השופט ד' לוין), כי "כאשר מדובר בשכר טרחה מותנה – יש לתת לכך ביטוי מפורש מראש, בהסכם שבין הצדדים". אכן, שכר טרחה מותנה בתוצאות הוא אחת השיטות המקובלות לקביעת שכר טרחה;..."

7.בהעדר הסכם בכתב נדרש בית המשפט לבחון האם קיימת הייתה הסכמה בעל פה. שני הצדדים טוענים לקיומה של הסכמה בעל פה כגרסתם, אף מעבר לטענה שכזו בתצהירם אינם יכולים להצביע על דבר התומך בגרסתם. למעשה שני הצדדים מפנים להסכמי שכר טרחה קודמים שהיו בין הצדדים, בין אם בעל פה ובין אם בכתב, אשר על בסיסם טוענים הם כי אותו הסדר חל גם על תביעה זו. נמצא אם כן כי ככל הנראה לא הייה כל סיכום בעל פה המיוחד לתביעה זו וכל אחד מן הצדדים חשב כי הסדר שכר הטרחה בתיק זה יהא כמו בתיקים הקודמים בהם ייצג התובע את מר קרביץ או מי מהתאגידים בשליטתו.

8.עיינתי בהסכמי שכר הטרחה השונים אשר הוצגו במהלך חקירתו של מר קרביץ. ראשית ברי היה מחקירתו של מר קרביץ והן מחקירתו של התובע כי לא כל הסכמי שכר הטרחה הוצגו. שנית, שבתי ועיינתי בהם ולא מצאתי בהם כל תבנית אחידה באשר לשיעור שכר הטרחה או לשאלה האם הוא נגבה מתוך סכום פסק הדין או מתוך סכום הגביה בפועל. בהעדר נוהג בין הצדדים, אין על בית המשפט אלא לפנות למקובל ולראוי.

9.בהעדר הסכמה אחרת, הרי ששכר טרחת עורך דין, כאשר מסוכם בין הצדדים כי הינו תלוי תוצאה, הינו תולדה של סכום פסק הדין. בהעדר הסכמה אחרת על בית המשפט לקבוע מה הוא השכר הראוי.

לעניין קביעת השכר הראוי הנני מתחשבת בשיקולים הבאים-

א.במכתבו של התובע לנתבע מיום 17.7.08, נספח ח' לתצהירו של התובע העמיד את שכר טרחתו, לפנים משורת הדין, על סך של 29,259 ₪ כולל מע"מ. אומנם בסעיף 19 לתצהירו מציין התובע כי מדובר בהצעה לצרכי פשרה בלבד אשר עם דחייתה פקעה. אולם, איני מוצאת לכך זכר במכתב. המכתב אומנם מציין את מלוא שכר הטרחה לו טוען התובע, אך בסעיף 5 הוא מציין כי לפנים משורת הדין ומתוך התחשבות והבנה הוא מעמיד את שכר טרחתו על הסכום הנ"ל.

ב.אומנם פסק הדין פוסק לזכות הנתבעת שלפני סך של 534,000 ₪ בצרוף הפרשי הצמדה וריבית 50,000 ₪ בתוספת מע"מ הוצאות שכ"ט עו"ד. אולם, אין להתעלם מכך כי פסק הדין ניתן בהעדר הופעה של הנתבעים, כאשר היה ידוע במעמד מתן פסק הדין כי הוגשה בקשה לפשיטת רגל. משמע, ידוע היה כי סיכויי הגביה בעיתים. עוד יש בכך כדי להשליך על היקף העבודה אשר בוצעה בתיק. כך גם באשר לאישור תביעת החוב על סך 766,628.93 ₪. על פי המסמכים שהגיש התובע עצמו אישור זה נעשה על בסיס פסק הדין, לאחר שפושט הרגל טען כי פסק הדין ניתן על בסיס מסמכים מזויפים אך לא נענה להזמנת הכונס להציג ראיות לכך.

ג.בהעדר הסכמה ברורה אחרת המועד לתשלום שכר הטרחה הינו עם מתן פסק הדין. לפיכך, הנתבע המתכחש להסכמה כי שכר הטרחה יגבה לטובת התובע כזכות ראשונים מתוך כספי הגביה, חייב היה בתשלום שכר הטרחה עם מתן פסק הדין. על כן, גם אם לשיטתו חייב הוא בתשלום שכר טרחה של 17,7555 ₪ בלבד, הרי שלסכום זה יש לצרף הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום המלא בפועל. פסק הדין ניתן ביום 13.11.03 ואילו על פי החשבונית שהוציא התובע, שכר הטרחה אשר אינו שנוי במחלוקת שולם רק ביום 22.7.08, כמעט חמש שנים לאחר מכן.

ד.לאור כל האמור לעיל, הנני קובעת כי שכר הטרחה הראוי בהתחשב בהיקף העבודה שהוצגה לפני, בסכום פסק הדין, ובטענות הצדדים הינו 29,259 ₪ כולל מע"מ נכון לחודש 7/08.

10.איני מואצת לנכון להוסיף על הסך של 29,259 ₪ הצמדות וריביות נוספות. ראשית, מדובר בסכום אשר ציין התובע בחודש 07/08. שנית, התובע עצמו לא שלח כל מכתב דרישה לפני ביצוע הגביה בפועל ומאזן ההסתברויות נוטה לטובת הקביעה כי הוא עצמו ראה את מועד התשלום עם ביצוע הגביה. מאז 7/08 מחזיק התובע בכספי הנתבעת העולים על הסכום האמור, ומונע ממנה שימוש באותם כספים. לפיכך, איני מוצאת לנכון לפסוק הפרשי הצמדה וריבית מאותו מועד .

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ