אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> שראל ואח' נ' שריקי ואח'

שראל ואח' נ' שריקי ואח'

תאריך פרסום : 29/04/2011 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
2319-09-10
28/04/2011
בפני השופט:
אושרי פרוסט-פרנקל

- נגד -
התובע:
מכאל ארווין שראל
הנתבע:
אורן שריקי

החלטה

בפניי בקשה מטעם התובע להתיר תיקון כתב התביעה.

טוען המבקש כי ביום 1.9.11 הגיש כתב תביעה כנגד המשיב בשל רשלנות המשיב כלפיו, והפרת חובת הנאמנות בין עו"ד ללקוחו. לטענתו, בשל התרשלות המשיב כלפיו, נאלץ הוא לשאת בתשלום ביתר עבור רכישת דירה בסך 444,680 ₪, וכי עובדה זו ועילתה קמו והתגלו רק לאחר הגשת התביעה, ומשכך לא היה יכול הוא לדעת כי עילת התביעה השניה, בגין רשלנות המשיב, תעלה מעבר לסך של 444,680 ₪.

המבקש סבור כי כתב התביעה המקורי מטעמו אינו משקף ואינו פורש את התמונה המלאה באשר למחלוקות שבין הצדדים, אינו מפרט את המחלוקת הכספית לאשורה, ואף לא את כל המסמכים הרלוונטיים לתביעה, ומשכך יש להתיר לו את התיקון המבוקש.

המשיב התנגד לבקשה וטען כי המדובר בתביעת סרק משוללת כל יסוד עובדתי או משפטי, וכעת, לאחר שכבר הוגשו כתב הגנה וכתב תביעה שכנגד בגין אי תשלום שכ"ט, נזכר לפתע התובע כי ברצונו להגדיל את סכום התביעה ולהעלות טענות חדשות כנגד המשיב.

המשיב סבור כי אין כל מקום להיעתר לבקשה, וכי המדובר בניסיון הטרדה נוסף מטעם התובע. לשיטתו, כפי שכבר טען בהגנתו, התובע פעל בניגוד לכל המלצותיו, ובחר בעצמו שלא להגיש את כתב התביעה, וכעת טוען הוא כי אי הגשת התביעה גרמה לו לנזקים נוספים. בנסיבות אלו, טוען המשיב כי אין כל קשר בין הטענות החדשות ובינו, ובקשת התיקון הינה אך ניסיון להאדיר עילות תביעה שאין בהן דבר.

המבקש השיב לתגובה וטען שוב כי הרכיב הממוני התגבש רק עתה, לאחר שכבר הוגש כתב התביעה מקורי, ועל כן יש ליתן בידו האפשרות לתקן תביעתו וכך להציג בפני ביהמ"ש תמונת המצב המלאה והנכונה.

דיון

"העקרונות הכללים המנחים את בית-המשפט בסוגיית תיקון כתבי טענות, הן תרומת התיקון ליעילות ההליך המשפטי, ולגיבוש השאלות האמיתיות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין" (אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שביעית, סיגא, עמ' 120).

סמכות זאת מוקנית לבית-המשפט מכוח תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 :

92. רשות לתקן [97] (תיקון תשנ"א)

בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין לשנות או לתקן את כתבי טענותיו בדרך ובתנאים הנראים צודקים, וכל תיקון כזה ייעשה לפי הצורך, כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין.תיקון של טענה עובדתית או הוספתה, טעונים הגשת תצהיר המאמת את העובדות.

מלשון תקנה זו עולה שכאשר בעל דין מבקש לתקן את כתב תביעתו, כך שבית-המשפט יוכל להכריע בשאלות השנויות במחלוקת נעתרים לו ברוחב לב, אך זאת בחריגים.

ברע"א 2345/98 סלים דנגור ו-3 אח' נ' חנוך ליבנה ו-3 אח' נקבע:

"מלשון תקנה 92 לתקנות ומהפרשנות לה, כפי שעוגנה בפסיקה, עולה כי כאשר בעל דין מבקש לתקן את כתב תביעתו, כך שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין - נעתרים לו ברוחב לב (ע"א 3092/90 צבי אגמון נ' זוהר פלדבוי, פ"ד מו(214 (3, רע"א 330/85 אלבו נ' רבינטקס תעשיות בע"מ, פ"דלט (556 (2). ברם, זיקתו האמיצה של התיקון המבוקש לפלוגתא האמיתית בין הצדדים אינה חזות הכל. חריגים לכלל זה הינם מקרים בהם נהג המבקש בשיהוי רב או בחוסר תום לב או מקרים בהם התיקון ישלול מהצד שכנגד הגנה שהיתה קמה לו אם הייתה מוגשת הבקשה מחדש".

לאחר קדם משפט קשה יותר לעתור לתיקון כתבי טענות. זאת לנוכח הוראותיו המחמירות של תקנה 149 (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד שלפיהן אין לדון בבקשה כלשהי שבעל דין יכול היה להביא בקדם משפט, זולת מטעמים מיוחדים וכאשר דרוש הדבר למניעת עיוות דין. השאלה אם להתיר תיקון על אף האיחור בהגשת הבקשה, היא נושא הנתון לשיקול דעת, שבהפעלתו מוטל על בית המשפט לבחון גם את תוצאות הסירוב לבקשה. המבחן להכרעה בשאלה , אם להתיר לבעל דין לתקן את כתב טענותיו, על פי בקשה המוגשת לאחר סיום קדם המשפט, מן הדין שיתבסס על איזון האינטרסים הנוגדים של בעלי הדין וכן על ההתחשבות בתקנת הציבור.

כבר נקבע כי חובה לשקול את התנהגות בעלי הדין עובר להגשת הבקשה לתיקון [בר"ע 282/80 המגדר ברזלית חוטי ברזל נ' מדינת ישראל ,פ"ד לו (4) 130].

בית המשפט "לא יתיר בנקל במהלך הדיון , תיקון שהצורך בו הוברר למכביר חודשים קודם לכן" , יש להתייחס לשיהוי ולהיעדר תום לב בסוגיה זו,ע"א 180/62 שלוש נ ג'ורז'י פ"ד טז 1827 ,ע"א 3092/90 אגמון נ' פלדבוי , פ"ד מו (3) 214 .

אחד הגורמים שיש להתחשב בהם , הוא התנהגות בעלי הדין עובר להגשת הבקשה לתיקון. גורם נוסף הוא השלב שבו מוגשת הבקשה . אם השתהה העותר בהגשת בקשתו יתר על המידה יחשב השיהוי לחובתו. שני גורמים אלה שלובים זה בזה. השיהוי בהגשת הבקשה הוא בדרך כלל, גם גורם בבחינת התנהגותו של מבקש התיקון. על הגורמים לעיל נאמר, כי על בית המשפט החובה להביא בחשבון גורמים "כגון התנהגות בעלי הדין והשלב בו מובאת הבקשה לפניו".

בית המשפט רשאי להתיר תיקון כתב טענות בכל שלב של הדיון, אך ככל שבעל דין מאחר בהגשת בקשתו ללא טעם סביר, כך פוחת הסיכוי שבית המשפט ייעתר לבקשה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ