אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> שקוט ואח' נ' מדינת ישראל ואח'

שקוט ואח' נ' מדינת ישראל ואח'

תאריך פרסום : 25/08/2013 | גרסת הדפסה
ת"א
בית המשפט המחוזי חיפה
28344-04-12
19/08/2013
בפני השופט:
עודד גרשון

- נגד -
התובע:
1. אירנה שקוט
2. יוליאנה שקוט
3. דוד גרובנר (המנוח)

הנתבע:
1. מדינת ישראל
2. אליהו אלמגור

פסק-דין

פסק דין

1.מבוא

המשיבים (התובעים) הגישו לבית משפט זה את התובענה שבת.א. 28344-04-12 ובה עתרו לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו להם בעקבות פטירתו של המנוח דוד גרובנר ז"ל (להלן – "המנוח").

התובענה הוגשה כנגד המבקשת (הנתבעת מס' 1) וכנגד אליהו אלמגור (הנתבע מס' 2, להלן – "אלמגור").

בכתב התביעה נטען כי ביום 23/6/2003 בשעה 04:30 בערך הצית אלמגור את דירתם של המנוח ושל המשיבה מס' 1 (גב' אירנה שקוט, להלן גם – "התובעת"), וכי כתוצאה מהצתה זו נגרם מותו של המנוח והמשיבה מס' 1 סבלה כוויות קשות בגפיים, בגב ובפנים וכן נפגעה משאיפת עשן.

אלמגור הועמד לדין וביום 4/8/05 הורשע בגין רצח המנוח ובניסיון לרצוח את המשיבה 1.

והוא נדון למאסר עולם.

המשיבים (התובעים) הגישו את תביעתם לבית משפט זה ביום 19/4/2012. הם טענו בתביעתם כי נזקיהם נגרמו ו/או לא נמנעו ו/או התאפשרו ו/או התעצמו בשל רשלנותה של משטרת ישראל כפי שפורטה בסעיף 52 לכתב התביעה.

עתה לפני בקשתה של המבקשת (הנתבעת מס' 1) לדחות את התביעה על הסף בשל התיישנות.

בתגובתה לבקשה, הצהירה גב' אירנה שקוט, כי במקרה זה מתקיימים חריגים לחוק ההתיישנות. גב' שקוט טענה כי על התביעה חלות הוראות סעיף 8 לחוק ההתיישנות תשי"ח 1958 (להלן – "החוק"), משום שלטענתה נעלמו ממנה העובדות המהוות את עילת התביעה מסיבות שלא היו תלויות בה ושאף בזהירות סבירה לא יכולה הייתה למנוע אותן. על כן מניין תקופת ההתיישנות אמור להתחיל רק ביום שבו נודעו לה העובדות האמורות.

2.תמצית עילת התביעה הנטענת כנגד המבקשת – מדינת ישראל/משטרת ישראל

א.התובעים טענו בתביעתם כי במועדים הרלבנטים לכתב התביעה התגורר אלמגור במבנה מגורים, בניין מס' 46, בדרך הטכניון בנשר. במבנה הצמוד בבניין מס' 46 בדירה שבקומה התחתונה (להלן – "הדירה") התגוררו המנוח והתובעת.

ב.הנתבע והמנוח היו מסוכסכים. הסכסוך הביא לכך שבשנת 2002 דקר אלמגור את המנוח ופצע אותו. בעקבות אירוע הדקירה הוגש ביום 16/7/2002 כתב אישום לבית המשפט המחוזי שייחס לאלמגור עבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות

ג. בעקבות אירוע הדקירה היה אלמגור נתון בתנאי מעצר בית חלקי והותר לו לצאת מן הבית בין השעות 07:00 ל-21:00 בלבד.

ד.התובעים טענו כי בלילה שבין 22/6/2003 – 23/6/2003, בשעת חצות לערך, הצית אלמגור כוננית ספרים שהייתה צמודה לדלת הדירה וכן הצית לוח חשמל הסמוך לדלת הדירה (להלן – "ההצתה הראשונה"). נטען כי התובעת והמנוח שהגיעו באותו זמן למקום, הבחינו בשריפה ופעלו לכיבויה.

ה.התובעים טענו כי מייד בסמוך לאחר ההצתה הראשונה, בשעה 00:12 של 23/6/2003, מסרו התובעת והמנוח הודעות במשטרת ישראל. הם ציינו כי הם חושדים כי מי שביצע את ההצתה הראשונה היה אלמגור. בהודעתו במשטרה סיפר המנוח על אירוע הדקירה כמו גם על ניסיונות אחרים מצד אלמגור לפגוע בו במהלך השבועות שקדמו להצתה. התובעת עצמה סיפרה למשטרה במפורש כי ראתה את אלמגור יוצא מהכניסה לבניין שלהם. כל זאת, כאשר אלמגור היה אמור להיות במעצר בית.

ו.התובעים טענו כי בעקבות הודעותיהם במשטרה של התובעת והמנוח, עוכב אלמגור על ידי המשטרה, בסביבות השעה 02:07, בגין חשד לביצוע ההצתה הראשונה.

ז.התובעים טענו כי חקירתו של אלמגור במשטרה החלה בשעה 02:50 וכי בתוך 25 דקות מתחילת החקירה כבר היה אלמגור בחזרה בביתו. כל החקירה, עד השחרור, כולל מספר דקות שהופנו לטובת נשוא כתב הערובה, ארכה כעשר דקות "תוך שהמשטרה עושה מאמץ שהחקירה תהיה ככל האפשר קצרה". זאת, כשהמשטרה חקרה את אלמגור כחשוד העיקרי, המיידי והראשוני בהצתה הראשונה.

ח.התובעים טענו כי אלמגור סרב לשתף פעולה בחקירתו וסרב לתת טביעות אצבע. לאלמגור הייתה תחבושת על היד, כתוצאה מן ההצתה הראשונה, אך המשטרה לא ייחסה לכך כל חשיבות ולא ראתה לשאול אותו כיצד נחבל למרות שאלמגור נחקר כחשוד בהצתה.

ט.התובעים טענו כי -

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ