אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> שקד ואח' נ' דרעי ואח'

שקד ואח' נ' דרעי ואח'

תאריך פרסום : 02/03/2014 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות ראשון לציון
47985-10-13
24/02/2014
בפני השופט:
רנה הירש

- נגד -
התובע:
1. מתן שקד
2. אשר שקד

הנתבע:
1. יניב דרעי
2. אורלי דרעי

פסק-דין

פסק דין

הרקע ותמצית טענות הצדדים

1. התובעים השכירו דירת מגורים לנתבעים, אשר בחרו לפנות את הדירה לפני סיום תקופת השכירות, והדיירת שמצאו להחליפם, עברה להתגורר בדירה 6 ימים לאחר פינוייה על ידי הנתבעים.

2.התובעים הגישו תביעה זו בשל נזקים והפסדים שנגרמו להם, לטענתם, בשל פינוי מוקדם של הדירה (חלק יחסי מדמי אחזקה וארנונה, בסך 200 ₪); בשל נזקים שהותירו הנתבעים במושכר (על פי עלות עבודת תיקונים שביצעו בסך 6,000 ₪); ו"קנס הפרת חוזה" בסך 10,000 ₪. בנוסף, עתרו התובעים להוסיף לפיצוי את אגרת בית המשפט.

3.הנתבעים טענו כי מצאו דיירת במקומם, שהביעה רצון להיכנס לדירה ביום 01.02.13, ורק לאחר שהתארגנו לפינוי הדירה במועד האמור, לילה לפני הפינוי, הודיע להם התובע כי הדיירת תיכנס לגור במושכר ביום 07.02.13 ולא לפני כן, ודרש תשלום עבור אותם ימים בהם הדירה תהיה ריקה.

הנתבעים סבורים כי לאחר שאיתרו דיירת מחליפה, שהסכימה להיכנס לדירה ביום הפינוי המתוכנן, אין הם אחראיים לשינוי שחל בתוכניותיה, ואין הם צריכים לשלם סכום כלשהו עבור התקופה שבה היתה הדירה ללא שוכרים.

עוד טענו הנתבעים כי לא גרמו נזקים כלשהם לדירה, וכי מרבית הפגמים הנטענים היו בדירה כבר במועד כניסתם אליה, והאחרים נובעים מבלאי עקב שימוש סביר.

4.במהלך הדיון העידו הצדדים וכן הגב' גילת סימון, הדיירת ששכרה את הדירה נשוא התביעה לאחר פינויה על ידי הנתבעים (להלן: "סימון"). סימון חזרה על הטענות שפורטו בתצהיר מטעמה שצורף לכתב התביעה, העידה כי הבהירה לנתבעים בסמוך למועד חתימת החוזה כי לא הצליחה להשתחרר מהתחייבות לחוזה הקודם וכי תוכל לחתום על חוזה שכירות הנוגע למושכר, ולעבור לגור בו, רק מיום 07.02.13.

המסגרת המשפטית

5.סעיף 10 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970, שכותרתו "הזכות לפיצויים" קובע כי:

"הנפגע זכאי לפיצויים בעד הנזק שנגרם לו עקב ההפרה ותוצאותיה ושהמפר ראה אותו או שהיה עליו לראותו מראש, בעת כריתת החוזה, כתוצאה מסתברת של ההפרה."

6.סעיף 15 לאותו חוק, הדן בפיצויים מוסכמים, קובע בס"ק (א):

הסכימו הצדדים מראש על שיעור פיצויים (להלן - פיצויים מוסכמים), יהיו הפיצויים כמוסכם, ללא הוכחת נזק; אולם רשאי בית המשפט להפחיתם אם מצא שהפיצויים נקבעו ללא כל יחס סביר לנזק שניתן היה לראותו מראש בעת כריתת החוזה כתוצאה מסתברת של ההפרה.

7.במקרה דנן, ההסכם בין הצדדים אינו כולל קביעה הנוגעת לפיצויים מוסכמים ללא הוכחת נזק, ועל כן יש לבחון אם הופר החוזה, ואם הופר – אם זכאים התובעים לנזקים, ומהו סכום הנזק שהוכח כי נגרם לתובעים עקב ההפרה.

דיון והכרעה

8 .   לאחר ששקלתי את טענות הצדדים וראיותיהם, ראיתי את התמונות והמסמכים שהוגשו על ידי הצדדים, ושמעתי את שני הצדדים ואת העדה, הגעתי למסקנה כי יש לקבל את ההסכם בחלקה הקטן בלבד, כפי שיפורט להלן.

9.סעיף 36 להסכם השכירות, קובע כי "במקרה והשוכרים יבקשו לסיים את תקופת השכירות לפני תום התקופה הנקובה בחוזה, רשאים השוכרים להציע שוכרים חלופיים שיקבלו על עצמם את כל תנאי החוזה ולמשכיר הזכות שלא לקבלם ללא שום נימוק או הסבר".

10.במקרה דנן, התובעים קיבלו את סימון כדיירת חלופית (והיא נכנסה לגור בדירה ביום 07.02.13), ולכן לכאורה עמדו הנתבעים בהוראות הסעיף האמור לעיל. מנגד, הובהר כי הנתבעים עזבו את הדירה בטרם כניסתה של סימון. אמנם, העדה נאוה שקד, אשתו של התובע 2 ואמו של התובע 1, טענה כי התובעים דרשו מהנתבעים שלא לפנות את הדירה לאחר שהתברר שסימון לא תיכנס לדירה בתאריך 01.02.13 – אך טענה זו לא נזכרה בכתב התביעה, שם נרשם כי סימון "הסכימה לקבל על עצמה באופן עקרוני את תנאי חוזה השכירו ולהיכנס בנעליהם של השוכרים" ורק "סמוך לחתימה הרשמית על חוזה השכירות... הודיעה השוכרת החלופית למשכירים שאין באפשרותה לשכור את הדירה החל מיום 1.2.2013...". ככל הנראה, השיחה עליה העידה גב' שקד התקיימה קרוב למועד הפינוי המתוכנן, כאשר הנתבעים כבר ערוכים לפינוי הדירה בתאריך עליו סוכם.

11.לאור האמור, מאחר שאין חולק, כי מדובר בשוכרת שנכנסה בפועל לנעלי הנתבעים ושכרה את הדירה וכי ההודעה על שינוי מועד כניסתה של סימון לדירה התקבלה רק סמוך למועד חתימת ההסכם, לא ניתן לטעמי לראות בשוכרים כאחראיים הבלעדיים לשינוי בהחלטתה של סימון.

בנסיבות אלה אני סבורה שיש לחלק את הנזק - הנובע מהעיכוב בכנסיתה של סימון לדירה - בין שני הצדדים, כפי שנפסק בע"א 3940/94 שמואל רונן חברה לבנין נ. ס.ע.ל.ר חברה לבנין בע"מ, פ"ד נב(1) 210 [1995], בעמ' 227-226:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ