אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> שץ נ' מ.י. המחלקה לחקירת שוטרים

שץ נ' מ.י. המחלקה לחקירת שוטרים

תאריך פרסום : 23/04/2013 | גרסת הדפסה
ע"פ
בית המשפט המחוזי באר שבע
1099-12-12
17/04/2013
בפני השופט:
1. יפה – כ"ץ
2. אב"ד ע"פ 1099-12-12


- נגד -
התובע:
נילי שץ
הנתבע:
מדינת ישראל
פסק-דין

פסק דין

השופט י' צלקובניק:

המערערת הורשעה ביום 17.10.2012, בבית המשפט השלום בבאר שבע (כב' ס. הנשיא, השופט י' עדן), על פי הודאתה, בעבירות של קשירת קשר לביצוע עוון לפי סעיף 499 לחוק העונשין, תשל"ז- 1977, וקבלת דבר בתחבולה לפי סעיף 416 לחוק העונשין, והוטלו עליה 4 חודשי מאסר מותנים למשך שלוש שנים, וכן קנס בסך של 2000 ₪ או 10 ימי מאסר תמורתו.

הערעור מופנה כלפי עצם ההרשעה; המערערת מבקשת להימנע מהרשעתה, ולהטיל עליה של"צ, על פי המלצת שירות המבחן בתסקיר מיום 13.9.2012, שהוצג בפני בית המשפט קמא.

העבירות בהן הורשעה המערערת, ילידת 1974, עורכת דין במקצועה, עניינן, הערמה על חברת הביטוח "הפניקס", בה היה מבוטח רכבה הפרטי של המערערת (רנו מגאן), בדרך של יצירת מצג כוזב, לפיו הרכב נגנב, וזאת לצורך קבלת תגמולי הביטוח בערכו של הרכב. למעשיה של המערערת היו שותפים שני נאשמים נוספים - האחים רחמים ענקי (להלן: רחמים), שהיה באותם ימים שוטר במשטרת ישראל, ותמיר ענקי (להלן: תמיר) - שעמדו לדין יחד עם המערערת בכתב אישום משותף.

המערערת, ששימשה כעורכת דינם של רחמים ותמיר באותה תקופה, קשרה קשר עם תמיר להונות את חברת הביטוח, בדרך שתוארה. רחמים יצר קשר עם אחד, אושיק לוי, אותו הכיר במסגרת עבודתו במשטרה, אשר היה אמור "להעלים" את הרכב, בעקבות תיאום עם תמיר.

ביום 6.10.2006, בשעה 16:00, במושב זבדיאל, הועבר הרכב, במסגרת הקשר, לידי תמיר, וזה החנה את הרכב בצומת קסטינה. בשעות הערב נלקח הרכב מהמקום על ידי אדם אחר, בשליחותו של אושיק, ומאז נעלמו עקבותיו של הרכב. כל אותן שעות קיים רחמים קשר טלפוני עם תמיר ואושיק, לצורך תיאום העברת הרכב לידי אושיק. המערערת ניגשה באותו יום, בשעות הערב לתחנת באר שבע, שם דיווחה כי רכבה נגנב.

קודם להגשת התלונה, פנתה המערערת לתמיר בשאלה מה תעשה אם תידרש להציג במשטרה את מפתחות הרכב, אשר היו אמורים להימצא לכאורה בידיה, והועברו לתמיר, וזה פנה לרחמים, שהנחה אותו בדבר המענה השקרי שתמסור המערערת בעניין זה, לחוקר המשטרה.

ביום 26.10.2006, פנתה המערערת לחברת הביטוח, בתביעה שהתבססה על התלונה הכוזבת הנוגעת ל"גניבת" הרכב, וקיבלה לידיה את כספי הביטוח בסך של 49,332 ₪.

משפטם של תמיר ורחמים התקיים בנפרד; תמיר שהורשע בעבירות של קשירת קשר לביצוע עוון וקבלת דבר במרמה, בגין חלקו במעשים, נדון לשישה חדשי מאסר מותנים. על רחמים, שהורשע, בנוסף, בעבירות אחרות שבוצעו בקשר לתפקידיו במשטרה, הוטלו שישה חודשי מאסר לריצוי בפועל, וכן מאסר מותנה.

ערעורם של השניים – תמיר ערער אף הוא כנגד עצם הרשעתו - נדחה במסגרת עפ"ג 3618-05-10 (ניתן ביום 15.10.2010). יצויין, כי תמיר טען במסגרת ערעורו, כי לא קיבל כל טובת הנאה מהמעשים, וכי "הודח" לבצעם על ידי המערערת; שירות המבחן המליץ להימנע מהרשעתו נוכח נסיבות אישיות חיוביות והזמן שחלף מאז ביצוע העבירות. תמיר טען בנוסף, כי הרשעתו עלולה למוטט עסקי מכבסה הנמצאת בבעלותו, נוכח פגיעה אפשרית ברישיון רעלים שהוא נזקק לו לצורכי עבודתו, ובקשריו המקצועיים עם משרד הביטחון; כן טען, כי הרשעה עלולה למנוע אפשרות של רכישת משק בישוב בו הוא מתגורר.

כאמור, נדחה ערעורו של תמיר, והרשעתו נותרה על כנה.

גזר הדין

על פי תסקיר שירות המבחן, המערערת, נשואה ואם לשלושה, בעלת משרד עצמאי לעורכי דין, נאלצה לעזוב את עיסוקה המקביל, כמנכ"לית של לשכת עו"ד במחוז הדרום, בשל החקירה שנפתחה; שירות המבחן הסתמך בהמלצתו על תפקודה הנורמטיבי של המערערת; היעדר עבר פלילי; חלוף הזמן; השאיפות להמשיך בעיסוק עריכת דין; קבלת האחריות ותחושת החרטה והבושה שהביעה המערערת. שירות המבחן התרשם כי המערערת מסוגלת לערוך בדיקה פנימית ביקורתית ביחס להתנהגותה, ולבחון את הקשר בין נסיבות חייה – בעניין זה צויינו קשיים לא מבוטלים עימם התמודדה המערערת, על רקע נסיבות אישיות ומשפחתיות – לבין מעורבותה במעשי העבירה.

המערערת טענה בפני שירות המבחן, כי ניסתה למכור את רכבה ללא הצלחה, ותמיר, אותו ייצגה בהליכי הוצל"פ, שכנעה להעביר אליו את הרכב כדי לקבל את כספי ביטוח, והיא נענתה להצעתו. שירות המבחן סבר כי ההרשעה תהווה פגיעה משמעותית ביכולתה של המערערת להמשיך בתחום עיסוקה, תפגע במערכות חייה השונות ובדימויה העצמי, ומכאן המלצתו להימנע מהרשעתה.

בנוסף על האמור בתסקיר, העידו עדים שונים, ובהם בכירים בלשכת עורכי הדין, על תפקודה הנורמטיבי של המערערת, המטפלת בהתנדבות במאות תיקים משפטיים; עלה, כי המערערת פיתחה וריכזה את פרוייקט "שכר מצווה" של לשכת עורכי הדין במחוז הדרום, והיא מסייעת בייצוג משפטי לנעדרי יכולת כלכלית. מאז שחדלה לשמש כמנכ"לית של הלשכה במחוז הדרום, ממשיכה המערערת לעבוד בהתנדבות בפרוייקט, וקיבלה תעודות הוקרה רבות על פעילותה הנרחבת. בעניין זה מציין בית המשפט בגזר הדין, כי -

"התמונה העולה מהראיות שבפני איננה רק של מי שחיה חיים נורמטיביים, וממלאת תפקידים שונים וחשובים באופן רציני ומסור, אלא גם עוסקת בהתנדבות בהיקף משמעותי, תורמת תרומה חברתית משמעותית." (ע' 93 לפר').

בית המשפט ציין כי הינו ער לכך ש"תרומתה וזכויותיה" של המערערת "תומכות באי הרשעה", וכי ניתן לצאת מנקודת הנחה כי קיים חשש להמשך חברותה בלשכת עורכי הדין, במקרה של הרשעה.

עם זאת, נקבע, כי לא ניתן להימנע מהרשעת המערערת נוכח נסיבות העבירה, ואין "להימנע מהטבעת חותם פלילי על סדרת הפעולות שביצעה...במסכת המתוארת לעיל". בהקשר זה עמד בית המשפט על כך כי מדובר "במהלך מתמשך ומאורגן", הכולל "הן את תהליך קשירת הקשר, התכנון וההכנה, והן שני מופעים של מתן הודעה כוזבת – פעם אחת למשטרה ופעם שניה לחברת הביטוח". צויין בנוסף, כי בטענת ב"כ המערערת כי הרווח שהיה צפוי לה עקב המעשים, הינו של "אלפי שקלים בודדים" בלבד - בשל ההפרש בין תגמולי הביטוח שהתקבלו, לבין הכספים שהיו צפויים להתקבל ממילא, בגין מכירת הרכב - אין כדי להמעיט מחומרת המעשה, שאינה נעוצה בגודל ההפרש הכספי, אלא במכלול הפעולות "אשר בוצעו להשלמת המעשה העברייני".

עוד עמד בית המשפט קמא על כך שערעורו של תמיר כנגד הרשעתו נדחה, וכי למרות שנאשם זה הורשע בעבירה חמורה יותר של קבלת דבר במרמה, בשונה מהמערערת, הרי שחלקה של המערערת במעשים היה "גדול ומשמעותי יותר" מזה של תמיר, נוכח כך שמדובר היה ברכבה של המערערת, דרך מסירת ההודעות הכוזבות על ידה, וקבלת כספי הביטוח.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ