אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> שפר נ' Credit Suisse Group AG ואח'

שפר נ' Credit Suisse Group AG ואח'

תאריך פרסום : 02/02/2014 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
33499-08-13
13/01/2014
בפני השופט:
אילן דפדי

- נגד -
התובע:
קרדיט סוויס שירותים פיננסיים (ישראל) בע"מע"ח עוה"ד ג'רמי בנימין ורועי פדל
הנתבע:
שושנה שפר

החלטה

לפני בקשת המבקשת לסילוק התביעה שהוגשה נגדה על הסף.

כללי

המנוח מר עמנואל שפר ז"ל ניהל משך עשרות שנים באמצעות תאגיד נאמנות בשם "מוהבר" שהתאגד במדינת ליכטנשטיין, חשבון השקעות בבנק קרדיט סוויס בשוויץ. ביום 31.10.2012 המחה תאגיד מוהבר את זכויות התביעה בקשר עם החשבון למנוח. המשיבה שהיא אלמנתו "נכנסה לנעליו" של המנוח בהתאם לצו ירושה.

התביעה הוגשה נגד 3 חברות כדלקמן: הנתבעת 1 - Credit Suisse Group AG, הנתבעת 2 Credit Suisse AG - והנתבעת 3 היא המבקשת קרדיט סוויס שירותים פיננסיים (ישראל) בע"מ.

המבקשת טענה כי לא היה מקום להגיש את התביעה נגדה. לטענתה אין היא מכירה את המשיבה, את המנוח או את חברת הנאמנות, מעולם לא התקשרה עם מי מהם בהסכם כלשהו, לא התבקשה ולא סיפקה למי מהם כל שירות, לא קיבלה ממי מהם כל תמורה, לא קיבלה ממי מהם כל הוראה או הנחייה, וממילא מעולם לא הפרה הוראה כנטען וכי בכתב התביעה אין כל טענה מפורשת או מסמך המעידים אחרת.

המשיבה טענה כי דין התביעה להתברר גם נגד המבקשת. בתמצית ייאמר כי לטענתה, המנוח היה לקוח של חטיבת הבנקאות הפרטית של הבנק וככזה טופל חשבונו על ידי כל הנתבעות. הלקוח קיבל מכל הנתבעות שירותים והוא ונציגיו נפגשו עם נציגי החטיבה בקשר לחשבונו במשרדיה השונים לרבות פגישה אחת לפחות בסניף הבנק בישראל. מכאן שהוא ניהל יחסי בנק לקוח עם הבנק, קרי עם כל הנתבעות. לאור זאת טענה המשיבה כי דין התביעה להתברר גם כנגד הנתבעת 3 היא המבקשת.

דיון והכרעה

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות של הצדדים בקשר עם הבקשה לסילוק התביעה על הסף, בכתב התביעה ובכתב ההגנה וכן לאחר ששמעתי את טענות ב"כ הצדדים בדיון שהתקיים לפניי, אני סבור כי הדין עם המבקשת.

עיון בכתב התביעה (סעיפים 20-22) מלמד כי התביעה מתייחסת אך ורק לנזקים שנגרמו בגין מספר פעולות ומחדלים של הבנק שבוצעו לטענת המשיבה בשלהי חודש אוגוסט 2008. לטענת המשיבה הבנק לא קיים הוראה שניתנה לו ביום 22.8.2008 למכור 3 ניירות ערך עתירי סיכון שנרכשו על ידו בחשבון ההשקעות. בנוסף הבנק רכש ביום 25.8.2008 נייר ערך עתיר סיכון על דעת עצמו ובחוסר סמכות וזאת 3 ימים בלבד לאחר הפגישה בה נתנה לו ההוראה למכור את ניירות הערך עתירי הסיכון ובניגוד מוחלט להוראות שניתנו לו בקשר עם אופן ניהול החשבון.

השתלשלות העניינים הרלוונטית בקשר עם אי קיום ההוראה ורכישת נייר הערך עתיר הסיכון כמפורט לעיל, תוארה בהרחבה בסעיפים 38-59 לכתב התביעה. מעיון בסעיפים אלה עלה כי ביום 22.8.2008 הגיע המנוח כשהוא מלווה בבנו למשרדי הבנק בשוויץ. לאחר שהם הביעו את חוסר שביעות רצונם מאופן ניהול חשבון ההשקעות ולאחר שגילו שהבנק רכש את אותם ניירות ערך, נתן המנוח עוד באותו יום הוראה לממשם. נציגי הבנק קיבלו את ההוראה והבטיחו לבצעה. רק ביום 5.3.2009 גילו שלושה מבניו של המנוח אשר הגיעו לפגישה נוספת בסניף הבנק בשוויץ כי ההוראה לא בוצעה וכי הבנק רכש ביום 25.8.2008 את נייר הערך הנוסף עתיר הסיכון.

מתיאור העובדות המקימות את עילת התביעה כפי שהובא בתמצית לעיל, ניתן ללמוד כי אין כל טענה אותה ניתן לייחס למבקשת. ברור לחלוטין כי הטענות שיש למשיבה, מוצדקות ככל שתהיינה, חסרות כל קשר אליה. מדובר בחשבון בנק שנוהל בסניף הבנק בשוויץ, הפגישה בה ניתנה ההוראה הייתה בשוויץ, ההוראה ניתנה לעובדי הבנק בשוויץ אשר הם האחראים למחדל ולביצוע הרכישה הנטענת בניגוד להוראות המנוח.

יתרה מכך, לכתב התביעה אף לא צורף מסמך מהותי כלשהו אשר קושר את המבקשת לאירועים נושא התביעה. ב"כ המבקשת חזר וטען כי על המשיבה היה להמציא מסמך פתיחת חשבון או חוזה כלשהו בין המבקשת למשיבה. המשיבה לא טרחה להציג מסמך שכזה ולא בכדי שכן אין בנמצא מסמך שכזה.

זאת ועוד, המשיבה בעצמה צרפה לכתב התביעה תדפיס מרשם החברות (נספח 2) ממנו עולה כי המבקשת היא חברה שהתאגדה בישראל ונרשמה ככזו רק ביום 7.5.2007. המשיבה טענה בכתב התביעה כי המנוח ניהל חשבון השקעות בבנק משך עשרות שנים. ברור אם כן שחשבון הבנק לא יכול היה להיות מנוהל אצל המבקשת, שכן בעת פתיחת החשבון זו לא הייתה קיימת. לא בכדי הפגישה מיום 22.8.2008 בקשר עם מתן ההוראה למימוש ניירות הערך התקיימה בסניף הבנק בשוויץ ולא בישראל. הדברים נכונים גם לגבי הפגישה השנייה ביום 5.3.2009 בה נתברר לבניו של המנוח כי הוראת המימוש לא בוצעה.

לא זאת אף זאת, גם במסמך המחאת זכויות התביעה בקשר עם חשבון ההשקעות (נספח 6 לכתב התביעה), לא מוזכרת המבקשת כלל וכלל אלא הנתבעת 2 היא Credit Suisse AG.

העובדה כי המבקשת היא חברה בת בשליטה של מי מהנתבעות האחרות אינה משנה דבר לעניין היריבות המשפטית. כלל יסוד בדיני תאגידים הוא כי ישות משפטית נפרדת מבעליה. לעניין זה קולעים הדברים שנטענו בסעיף 26 לבקשה כדלקמן: "ברי, כי היותה של המבקשת חברה בת של הנתבעת 2 וחברה בקונצרן עם הנתבעות 2-1 (ועוד מאות חברות נוספות) אינה יכולה להקים יריבות בין המבקשת לבין המשיבה. שהרי לשיטתה זו של המשיבה, מעשיהם ומחדליהם הנטענים של הנתבעות 2-1 יוצרים יריבות בינה לבין כל אחד ואחד ממאות התאגידים של הקבוצה הפועלים ב- 50 מדינות ברחבי העולם. עוד בהתאם לשיטה מופרכת זו, כל פעולה או מחדל של איזה ממאות התאגידים בקונצרן קרדיט סוויס, מקימה יריבות בין הצד לאותה פעולה לבין כל יתר החברות בקונצרן. אכן טענה אבסורדית, אשר השלכותיה המתבקשות נעדרת כל היגיון".

העובדה שכתבי הטענות מטעם המשיבה עמוסים בטענות רבות ומגוונות תוך פירוט הקשר הקיים בין המבקשת שמקום מושבה בארץ לנתבעות האחרות שמקום מושבן בשוויץ אין בה כדי ליצור יריבות יש מאין.

המשיבה ניסתה להיתלות בכך שבפגישה ביום 22.8.2008 השתתף אדם אשר לטענתה אחראי בתפקידו גם על מנהלי השקעות של תיקי לקוחות הבנק בישראל. אין בתוארו של אותו אדם אצל מי מהנתבעות האחרות כדי ליצור יריבות עם המבקשת. מהנטען בכתב התביעה עולה בבירור שאין קשר בין תוארו המקצועי ותחום אחריותו של אותו בעל תפקיד לפעולה או מחדל שניתן לייחס למבקשת.

הדברים נכונים גם לגבי הטענה לקיום פגישה בסניף המבקשת בישראל. מעבר לכך שכתב התביעה אינו מפרט את מועד הפגישה ואת הקשר שלה לעילת התביעה, הרי שמעיון בכתב התשובה שהגישה המשיבה לכתב ההגנה, עולה כי מדובר בפגישה שהתקיימה ביום 3.12.2009, קרי כשנה וארבעה חודשים לאחר האירועים נושא התביעה.

שוכנעתי כי יש ממש בטענת המבקשת כפי שהובאה ברישא לבקשתה כי המשיבה פעלה בחוסר תום לב עת בחרה לצרף אותה כנתבעת בתובענה על אף העדר היריבות והעדר עילה. זאת על מנת לנסות ולהקל את מלאכתה בניהול התביעה כנגד מי מהנתבעות האחרות שמקום מושבן בשוויץ. המשיבה גררה את המבקשת להליכים משפטיים מיותרים. זו נאלצה להגיש כתב הגנה ולהתמודד עם הבקשות והתגובות השונות שהוגשו בתיק ולפיכך היא זכאית להוצאותיה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ