אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> שפר נ' וקנין

שפר נ' וקנין

תאריך פרסום : 18/03/2013 | גרסת הדפסה
ע"א
בית המשפט המחוזי נצרת
33165-06-12
03/03/2013
בפני השופט:
אברהם אברהם

- נגד -
התובע:
סורין שפר
הנתבע:
עמרם וקנין
פסק-דין

פסק דין

המחלוקת

1.עניינה של ההתדיינות בבית המשפט קמא – שני שיקים שניתנו להבטחת החזר הלוואה, והוגשו לביצוע לאחר שההלוואה לא נפרעה במלואה.

2.ביום 25.10.2004 נחתם הסכם בין המשיב לבין חברה בשם "ממשין חברה להנדסה בע"מ" (להלן – החברה), על פיו הילווה המשיב לחברה סך 200,000 ₪, על מנת שיוחזר לו סך 216,270 ₪ עד יום 25.1.2005. להבטחת החזר ההלוואה הפקיד בידיו כל אחד משני בעליה של החברה (הם הנתבעים בבית המשפט קמא, אחד מהם הוא המערער) שיק על סך של 100,000 ₪ (כיוון שרק אחד מן הנתבעים הגיש ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום, אכנה את שניהם יחדיו "הנתבעים").

3.בשנת 2009 הגיש המשיב את שני השיקים לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל (בשני תיקים נפרדים). הנתבעים התנגדו לביצוע השיקים וטענו להגנתם, כי ההלוואה אמנם לא נפרעה תוך שלושת החדשים עליהם הוסכם, אלא ש"לאחר זמן" שונָה ההסכם, המועד להחזרת ההלוואה הוארך מעת לעת בהסכמה, ושולמו תשלומים שונים משך מספר שנים. הם טוענים, כי ביום 4.4.2005 עמדה יתרת ההלוואה על סך של 100,000 ₪, כפי שאישר בפניהם (בכתב) המשיב, ובשנים 2005-2009 הם שילמו לו תשלומים חודשיים בסך של 2,700 ₪ האחד, עד כי פרעו את ההלוואה במלואה.

4.אגב כך טענו הנתבעים, כי משנשתנה ההסכם המקורי, השיקים לא היו עוד לפרעון, ועל המשיב היה להחזירם לידיהם. תאריך פרעונם של השיקים היה 25.1.2005, משמע יש לבדוק במועד זה אם היה בידי המשיב לפורעם, וכיוון שאז כבר באה הסכמה להארכת המועד להחזרת ההלוואה, אין עוד תוקף לשיקים.

5.נוסף על כך טענו הנתבעים, כי ההלוואה היא מסוג ההלוואות החוץ-בנקאיות, ולכן אין להכיר בריבית אותה דרש מהם המשיב.

6.התנגדותם של הנתבעים נתקבלה. אחר כך התנהלה ההתדיינות בשתי התובענות (שהחלו כאמור כשתי בקשות לביצוע שיקים) במאוחד. במסגרתה של ההתדיינות אישר המשיב, כי לאחר שההלוואה לא נפרעה תוך שלושת החדשים כמוסכם, הוא נענה לבקשת הנתבעים והעניק להם אורכה להחזר ההלוואה, תוך שהוסכם על ריבית בשיעור של 2.7% לחודש. הוא אישר, כי במהלך השנים הללו אמנם שולמו תשלומים אחדים, אך התכחש לכך שההלוואה נפרעה במלואה.

פסק הדין בבית משפט השלום

7.במהלך המשפט טענו הנתבעים, כי השיקים המקוריים לא הוצגו כראיה במשפט, וטעם זה לבדו די בו כדי לדחות את התביעה. טענה זו נדחתה בידי בית המשפט קמא, הואיל וההליך נפתח כבקשה לביצוע שיקים בלשכת ההוצל"פ, ופשיטא שבעת הפתיחה הוגשו השיקים המקוריים, שאם לא היו מוצגים לא היה נפתח התיק.

8.ועוד מצא בית המשפט קמא לקבוע, כי לא עלה בידי הנתבעים להוכיח, כי פרעו את ההלוואה במלואה. השופטת קמא לא נכונה היתה לקבל את גירסתם, לפיה שילמו את סכום ההלוואה. היא נכונה היתה לקבל, כי הם שילמו את התשלומים שבהם הודה המשיב (הודאתו לפיה יתרת ההלוואה עמדה ביום 4.4.2005 ע"ס 100,000 ₪, ואחר כך שולמו עוד 3-4 תשלומים ע"ס 2,700 ₪ כ"א).

9.ועוד פסקה השופטת קמא, כשהיא נסמכת על הלכה שנפסקה בע"א 358/80 קדש נפתלי מושב עובדים להתיישבות חקלאית נ' מושב שאר ישוב, פ"ד לז(3) 830 (1983) (להלן – עניין קדש נפתלי), כי משלא שולמה ההלוואה במלואה, יש לקבל את התביעה בסכום השיקים, משמע בלא לנכות מהם את סכומי הכסף ששולמו.

10.את הטענה לפיה מדובר בהלוואה חוץ-בנקאית כמשמעה בחוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, התשנ"ג-1993 דחתה השופטת קמא הואיל והלוֹוָה הינה חברה ולא אדם פרטי, וככזו אין החוק חל עליה, מה גם שלא שוכנעה כי המשיב הוא מלווה לפי עיסוקו, ולכן אין החוק חל אליו.

11.פועל יוצא מכל אלה קיבל בית המשפט קמא את התביעה במלואה וציווה על המשך ההליכים בלישכת ההוצאה לפועל.

הערעור

12.על פסק הדין ערער רק המערער (משמע אחד משני הנתבעים, מושכי השיקים). בערעורו הוא שב על הטענה, לפיה השיקים לא הוצגו כראיה במשפט. הוא טוען עוד לשגגה שנפלה בקביעה העובדתית, לפיה ההלוואות לא נפרעו. הוא טוען, כי על בית המשפט היה להעדיף את עדויותיהם של שני עדי ההגנה (מטעמו), על פני עדות יחידה של בעל דין, משמע של המשיב עצמו, שלא נתמכה בכל ראיה נוספת. על כך הוא מוסיף, כי משהודה המשיב כי קיבל כספים, עבר אליו הנטל להוכיח כי ההלוואה לא נפרעה.

13.על אלה מוסיף המערער, כי אפילו הגיעה השופטת קמא למסקנה (השגויה לטעמו) לפיה ההלוואה נפרעה רק בחלקה, היה עליה לקבל את התביעה רק בחלקה, משמע לקזז מסכום החוב את התשלומים ששולמו.

14.עוד טוען המערער, כי מעת שאישר המשיב, במסמך מיום 4.4.2005, כי יתרת ההלוואה עומדת על סך של 100,000 ₪, על השופטת קמא היה לקבוע, כי חלקו בהלוואה נפרע (שכן הוא נתן שיק על סך 100,000 ₪, שנפרעו גם לפי שאישר המשיב במסמך הנ"ל).

15.המערער מוסיף וטוען, כי הוא נתן שיק עם מועד פרעון מפורש (25.1.2005), ומשנשתנו תנאי הסכם ההלוואה, הריהו פטור מערבותו, ערבות שניתנה על פי הסכם ההלוואה הראשון, ולא לכל הסכמה שבאה מאוחר יותר.

16.המערער טוען עוד, כי אין להוסיף על השיקים ריבית כפי שדרש המשיב, כי אם ריבית על פי החוק.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ