אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> שפס ואח' נ' בושארי

שפס ואח' נ' בושארי

תאריך פרסום : 04/02/2014 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום חיפה
2772-05
27/01/2014
בפני השופט:
אהרון שדה

- נגד -
התובע:
1. חוה שפס
2. 3. עודד גרש
3. 2. הדס גרש

הנתבע:
יחיא בושארי

החלטה

לפני בקשה לפי סעיף 6 לפקודת בזיון בית המשפט לאכיפת פסק דין שניתן ביום 20.1.13 בתיק אזרחי 2772/05 ע"י כב' השופט א. טובי

הנתבע הלך לעולמו וכיום מבוקש הסעד כנגד אלמנתו ויורשתו על פי דין הגב' בושארי רחל שגם ביקשה להיכנס לנעליו.

ההוראה בפסק הדין שאכיפתה מתבקשת היא (השלמת) ביצוע צו הריסה שניתן בבית המשפט השלום בנצרת בת.פ. 2179/99 ולרבות פינוי הדרך שבין מגרשים 7 ו-8 ובין המגרשים 5 ו-6 וכן פינוי כל דבר המהווה הפרעה לגישה המבקשים למגרשם והריסת מדרגות ומילוי חפירה מתחת לשטח מרפסת והשוואת גבהים והכל על פי ההוראות המפורטות בסעיף 25.1 לפסק הדין.

בנוסף חויב המנוח בתשלום סך 20,000 ₪ לתובעת (המבקשת) 1 ו-10,000 ₪ למבקשים 2-3.

אין חולק כי המשיבה-אלמנת הנתבע שילמה את החלק הכספי שבפסק הדין.

הוכח במאזן ההסתברות הנדרש כי הנתבע או המשיבה הרסו את המרפסת המרוצפת בשטח 60 מ"ר וקירות פיתוח שהיו בנויים על שביל הולכי הרגל זאת על פי תעודת עובד ציבור שהוגשה מטעם האדריכל מר יוסף חביב-מהנדס הועדה המקומית לתכנון ובניה מבוא העמקים ונצרת.

הבקשה מופנית כלפי שאר הוראות פסק הדין קרי הריסת מדרגות (שלא נכללו בכתבי האישום ובצווי ההריסה שניתנו במסגרתם) וכלפי פינוי הדרך שבין המגרשים, מילוי החפירה והשוואת גבהים.

המשיבה הגישה תגובה במסגרתה היא טוענת כי אין לה כל כוונה לבזות את פסק הדין אלא שלדעתה פסק הדין איננו קובע ומגדיר מהם גבולות אותה דרך שיש לפנות ולדעתה גם אין "דרך" כזו ולכן למעשה לא ניתן לקיים את פסק הדין ככל שהוא נוגע לאותה דרך ולמצער יש להמתין לפעולת מנהל מקרקעי ישראל או רשות תכנון אחרת אשר תוציא תחת ידה תכנית מפורטת ביחס למגרשי הצדדים כך שניתן יהיה לדעת האם יש דרך בין המגרשים ואם כן מה גבולותיה.

המשיבה מציינת כי הוראה ברוח זו ניתנה למנהל מקרקעי ישראל עוד לפני 4 שנים בהליך מנהלי ברם עד כה דבר לא נעשה.

בשולי הדברים, טוענת המשיבה כי ביצוע פסק הדין ידרוש הקמת קירות תומכים למניעת סיכונים אפשריים וקירות שכאלו דורשים היתר בנייה שבשלב זה לא ניתן לקבלו.

הצדדים הוסיפו וטענו בע"פ כפי שהדברים נרשמו ומשתקפים מפרוטוקול הדיון שהתקיים ביום 23.1.14.

אינני רואה מקום לחזור על הדברים או להאריך בהכרעה שכן מדובר בפרשיה שלאורך עשור וחצי חצתה כמעט כל מישור משפטי וכל ערכאה אפשרית, בתי משפט לעניינים מקומיים, בתי משפט שלום, בתי משפט מחוזיים ומנהליים ובית המשפט העליון ולכל דבר יש גם סוף.

התיק לא יפתח שוב ולא יכול להיפתח שוב, מדובר בפסק דין חלוט שבחלוטים והניסיון לנסות ויצור מחלוקת חדשה על נושא שהיה לב ליבם של ההליכים הקודמים ופסק הדין איננו מתקבל.

הדברים פשוטים מאד, פסק דינו של כב' השופט א. טובי מתייחס לגדר המחלוקות שהוגדרו בכתבי טענות הצדדים לאחר שהעובדות הנדרשות הוכחו לפניו ולאחר שהסיק מהן את המסקנות המשפטיות.

זו משמעות פסק הדין ובכך אין לי סמכות להתערב.

לא ניתן היום לקבל טענה כי המשיבה "איננה יודעת מה גבולות הדרך". הדרך הזו היא לב ליבו של כל ההליך על נגזרותיו וערכאותיו. אם סברה המשיבה כי במקום אין דרך או כי הסעד המבוקש ע"י המבקשים-התובעים איננו בר ביצוע או כי יש להגדיר מהי הדרך, היה עליה לעשות זאת במסגרת ההליך לגופו או אחר כך לנסות ולשכנע את ערכאות הערעור כי בפסק הדין נפל פגם המאיין את האפשרות לבצעו.

משהפך פסק הדין לחלוט, משניתנה למשיבה במסגרת ניהול התביעה האפשרות לטעון בעניין "הדרך" ולתקוף את טענות המבקשים בעניין זה (והדבר אכן נעשה ובאופן יסודי ועקבי) הרי שמרגע שתביעת המבקשים התקבלה וניתנו הוראות בהתאם לכתב תביעתם וראיותיהם הרי "הדרך" היא הדרך אליה כיוונו המבקשים שכן היא זו שהוכחה ואין זה משנה אם המשיבה סבורה שלא זו הדרך או שאין כלל דרך.

דווקא מתוך פסק הדין ניתן להבין כי כב' השופט א. טובי ראה את תמונת הטענות הרחבה ובחר בתחילת פסק דינו לקרוא לדרך "דרך" במירכאות ולציין שהיא נמצאת בין שני המגרשים (סעיף 2.1 לפסק הדין) כאשר הוא מתאר את הסעד שנתבע ע"י המבקשים.

בסעיף 5 לפסק הדין הוא מתאר את הדרך בהתאם לתב"ע 3128 הקובעת דרך ציבורית ברוחב 4 מטרים ואורך של 40 מטרים העוברת בין מגרשים 7-8 (מגרשי המשיבה) ולבין מגרשים 5-6 (מגרשי המבקשים).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ