אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> שפיר מבנים ונכס נ' הוועדה המקומית ואח'

שפיר מבנים ונכס נ' הוועדה המקומית ואח'

תאריך פרסום : 05/08/2010 | גרסת הדפסה
עת"מ
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
2687-09
04/08/2010
בפני השופט:
מיכל רובינשטיין

- נגד -
התובע:
שפיר מבנים ונכס ים בע"מ ח.פ 512546888
הנתבע:
1. הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ראשון לציון
2. ועדת המשנה לועדה המקומית לתכנו ן ובניה
3. עירית ראשון לציון
4. דב צור
5. ראש עיריית ראשון לציון
6. מנהל מקרקעי ישראל - תל אביב

פסק-דין

פסק דין

עתירה בה מתבקש בית המשפט לקבוע כי החלטותיהן של המשיבה 1 (להלן: הוועדה המקומית) והמשיבה 2 (להלן: ועדת המשנה) לבטל את היתר הבניה אשר ניתן לעותרת ביום 6.5.2008 להקמה והפעלה של מפעל בטון בעיר ראשון לציון, מבוטלות.

עתירה זו הינה התפתחות נוספת במסכת אירועים שעניינה מגיע לפתחו של בית משפט זה זו הפעם השנייה. אשר על כן, אתאר את העובדות העומדות בבסיסה של העתירה עובר להגשת העתירה הראשונה ולאחריה.

ההליכים עובר לעתירה הראשונה:

העותרת, שפיר מבנים ונכסים בע"מ (להלן: שפיר) הינה חברה העוסקת בבנייה ותשתיות. בין יתר התמחויותיה עוסקת שפיר בייצור בטון.

שפיר ביקשה להקים מפעל בטון במרכז הארץ ולשם כך איתרה שטח הנמצא באזור התעשייה של ראשון לציון. היא ניגשה למכרז של מנהל מקרקעי ישראל שעניינו היה חתימה על חוזה פיתוח של מקרקעין למשך 3 שנים שלאחריו ייחתם חוזה חכירה ל- 49 שנים בשטח הידוע כגוש 5035 חלקות 24, 27 ו-28 (להלן: המקרקעין המקוריים). לאחר שזכתה במכרז וחתמה על ההסכמים הרלוונטים, פנתה שפיר לוועדה המקומית על מנת לקבל היתר לבניית המפעל. ביום 31.5.2005 ניתן לשפיר היתר הבנייה מותנה במספר תנאים.

אלא שלאחר קבלת היתר הבנייה הציעה המשיבה 3, עיריית ראשון לציון (להלן: העירייה) לשפיר להקים את המפעל על מקרקעין חלופיים באותו אזור תעשייה, הידועים כחלקות 41, 44 ו-52 בגוש 5032 (להלן: המקרקעין או המקרקעין החלופיים). שפיר נענתה להצעה.

על מנת לאפשר את הקמת המפעל על המקרקעין החלופיים היה צורך לתכנן תכנית איחוד וחלוקה כך שהבעלות במקרקעין המקורים תועבר לידיה של העירייה במקום הבעלים המקוריים, מדינת ישראל, והבעלות במקרקעין החלופיים יועברו לבעלותה של מדינת ישראל בניהול מינהל מקרקעי ישראל (המשיבה 5 שתכונה להלן: המינהל), ויוחכרו לשפיר. הוועדה המקומית יזמה לשם כך את תכנית מתאר מקומית רצ/3/4/8/168 (להלן: התכנית).

ביום 28.5.2006 פורסמה הודעה על הפקדת התכנית לאחר אישור הוועדה המקומית. ביום 22.1.2007 הודיעה הוועדה המחוזית על כי היא מורה על הפקדת התכנית ואימוץ הליכי ההפקדה ועל כי התכנית תאושר בכפוף למילוי מספר תנאים בהם אישור שר הפנים והתייחסות מינהל מקרקעי ישראל. ביום 22.8.2007 אושרה התכנית על ידי המינהל.

ביום 11.2.2008 אישרה הוועדה המחוזית את תכנית האיחוד והחלוקה (האישורים מצורפים כנספחים יד ו- טו לתצהיר התומך בעתירה).

במקביל להליכים שננקטו לאישור התכנית, פנתה שפיר לוועדה המקומית על מנת לקבל היתר חדש להקמת מפעל הבטון על המקרקעין החלופיים. ביום 19.4.2007 התקיימה ישיבה של ועדת המשנה בנושא מתן היתר להקמת מפעל הבטון. הוחלט כי ההיתר יינתן לאחר מילוי התנאים המפורטים בסיכום הישיבה וקבלת אישורים מגורמים שונים. בנוסף הותנה מתן היתר הבנייה באישור תכנית האיחוד והחלוקה (פרוטוקול הישיבה מסומן כנספח כ' לתצהיר התומך בעתירה).

ביום 16.9.2007 התקיים דיון נוסף של ועדת המשנה שנערך לצורך דיון בדרישה נוספת של העירייה, לפיה כתנאי נוסף למתן ההיתר להקמת המפעל שפיר תתחייב לשאת בעלות פיתוח שצ"פ הצמוד למקרקעין החלופיים (מסומן כנספח כא').

ביום 6.5.2008 ולאחר ששפיר השלימה את כל התנאים בהם הותנה ההיתר, ניתן לשפיר היתר להקמת מפעל הבטון על המקרקעין (מצורך כנספח כג').

ביום 17.8.2008 הוגשה לבית משפט זה עת"מ 2327/08 (להלן: העתירה הקודמת) אשר הוגשה על ידי תושבי שכונת נווה חוף השוכנים בקרבת המקרקעין ומפעל הבטון המיועד. במסגרת העתירה העלו התושבים טענות נגד מתן היתר הבנייה שעניינן הנזקים הסביבתיים העלולים להיגרם מהפעלת המפעל בסמוך למקרקעין המיועדים למגורים. בין היתר טענו כי אין להתיר בניית מפעל בטון על המקרקעין על פי התכניות החלות במקום. עוד יצוין כי עם הגשת העתירה הגישו העותרים בקשה לקבלת צו מניעה המקפיא את העבודות בשטח. צו שכזה ניתן להם על ידי כבוד השופט ורדי ביום 22.10.2008. עוד יש לציין כי בנובמבר 2008 נערכו בחירות לעיריית ראשון לציון בהן נבחר המשיב 4 לראש העיר.

לאחר שהתקיים דיון בעתירה, נשלח התיק לכתיבת פסק דין. אלא שבטרם היה סיפק בידי בית המשפט להכריע בעתירה שהוגשה, חתמו הצדדים ביום 27.4.2009 על הסכם פשרה. ההסכם אושר על ידי מועצת העירייה ונחתם על ידי העירייה. ביום 17.5.2009 ניתן להסכם הפשרה תוקף של פסק דין והעתירה הקודמת נמחקה ללא צו להוצאות.

במסגרת הסכם הפשרה הסכימו הצדדים על כי הוועדה המקומית והעירייה ימנו מומחה מטעמן אשר יבחן את השפעותיו הסביבתיות של המפעל. על פי ההסכם, המומחה יגיש חוות דעת מפורטת המתייחסת להנחיות באשר לתכנון מפעל הבטון, להקמתו ולהפעלתו לאחר תחילת הפקת הבטון (סעיף 8 להסכם הפשרה). נקבע כי חוות דעתו של המומחה תאומץ על ידי העירייה וכי שפיר מתחייבת לערוך את כל הפעולות הנדרשות על מנת שהמפעל יוקם ויעמוד בתנאים שנקבעו על ידי המומחה. כן נקבע כי אם חוות הדעת הסופית תקבע כי מפעל הבטון לא יוכל לעמוד בתנאים הנדרשים לאור מיקומו המיועד, אזי הוא לא יופעל (סעיף 10). סעיף נוסף שהופיע בין סעיפי ההסכם קבע כי במקרה בו יאתרו העירייה או שפיר מגרש חלופי המוסכם על שניהם בתחום שיפוטה של העירייה תוך שנתיים ממועד החתימה על ההסכם, שפיר תרכוש את המגרש החדש, והמגרש הנוכחי יושב לעירייה תמורת תשלום שוויו ותשלום הוצאות ופיצויים (סעיף 17 להסכם). הצדדים הסכימו על כי העתירה שהוגשה על ידי התושבים תימחק.

ההליכים לאחר אישור הסכם הפשרה ומחיקת העתירה:

בהתאם להסכם הפשרה חידשה שפיר ביום 30.6.2009 את עבודות ההקמה של המפעל.

המומחה שנבחר על ידי העירייה והוועדה המקומית, ד"ר מוקי שפר מחברת "לשם שפר איכות הסביבה בע"מ", הגיש את חוות הדעת אותה נתבקש להגיש על פי הסכם הפשרה ביום 5.7.2009. בין היתר קבע בחוות הדעת כי ההקמה של המפעל על פי מפרט התכנון המלא והפעלתו בהתאם למתחייב, עומדות בדרישות החוק ובתנאי המשרד להגנת הסביבה בנדון וכי הן לא צפויות לגרום למטרדי אבק לשכונה הסמוכה (ראו נספח 16 לכתב התשובה).

אלא שהעותרים בעתירה הקודמת לא היו שבעי רצון מחוות הדעת. ביום 13.7.2009 שלח ב"כ תושבי שכונת נווה חוף מכתב לד"ר מוקי שפר בו הוא ציין כי למרשיו הגיע מידע לפיו חוות הדעת נגועה בניגוד עניינים חמור של עורך חוות הדעת. בעקבות זאת הגישו תושבי שכונת נווה חוף המרצת פתיחה (ה"פ 1577/09) לבית המשפט המחוזי בתל אביב לביטולו של הסכם הפשרה שקיבל את אישורו של בית משפט זה, בטענה ששפיר הפרה את ההסכם הפרה יסודית (להלן: המרצת הפתיחה). נכון למועד הגשת העתירה שלפניי, המרצת הפתיחה עודנה תלויה ועומדת. בקשה לצו מניעה שהגישו התושבים לכבוד השופט זפט נדחתה על ידו בטענה כי סיכויי התביעה נמוכים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ