אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> שפירו נ' ליהמן

שפירו נ' ליהמן

תאריך פרסום : 05/07/2010 | גרסת הדפסה
ע"א
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
3795-07
05/07/2010
בפני השופט:
ישעיהו שנלר

- נגד -
התובע:
רבקה שפיר א ע"י ב"כ עו"ד שיוביץ
הנתבע:
ברהם ליהמן
פסק-דין

פסק דין

בפני ערעור על פסק דינו של בית המשפט השלום בת"א (כב' שופטת ו' סימון) מיום 7.10.2007 במסגרתו נתקבלה חלקית תביעתה של המערערת כנגד המשיב להשבת סך של 255,000 ₪, אשר לטענת המערערת נמסרו למשיב, וכשבית המשפט חייב את המשיב בהשבת 50,000 ₪ קרן בלבד (ת"א 62990/04).

רקע עובדתי ופסק דינו של בית המשפט קמא

1.המערערת הינה בעלים של חברת כח אדם. המשיב משמש חלפן כספים לעת מצוא. המערערת נהגה להמיר כספים, באמצעות המשיב, ממטבע ישראלי למטבע זר.

2.בפני בית המשפט קמא עמדו שתי גרסאות.

האחת של המערערת – התובעת, לפיה מסרה למשיב מספר חשבון בנק בארה"ב בעת שמסרה לו סך של 255,000 ₪ (כ-50,000$), המשיב אמור היה להמיר לדולרים את הכספים שקיבל בש"ח ולפקידם בחשבון בארה"ב, לא יאוחר ממספר ימים לאחר מכן. המשיב לא נהג כן אלא הודיע כעבור מספר ימים כי הפקיד את הכספים בבנק שקרס.

השנייה של המשיב – הנתבע, לפיה קיבל סכום של 50,000 ₪ בלבד, כך גם כי לא קיבל מהמערערת מספר חשבון, מאוחר יותר שינתה המערערת את הוראתה, וביקשה כי ישמור את כספה ברשותו, ולאחר מכן הסכימה להצעתו להעביר את הכסף להשקעה אצל ברוקר עמו הוא מיודד. הברוקר השקיע את הכספים באופציות מעו"ף והכספים ירדו לטמיון.

3.בית המשפט קמא התקשה לקבוע לאיזו גרסה יש ליתן עדיפות לנוכח אי ההתאמות, הסתירות והתמיהות שעלו בכתבי הטענות והעדויות של הצדדים. עם זאת בית המשפט הביע את דעתו, ומבלי לקבוע מסמרות בדבר לאור קביעותיו לקמן, כי הוא נוטה להעדיף את גרסתה הבסיסית של המערערת על פני גרסתו של המשיב.

בית המשפט קבע כי הוסכם על הצדדים כי המשיב קיבל כספים במטבע שיקלי מהמערערת אותם היה אמור להמיר למטבע דולרי בניכוי עמלה. מכאן כי המשיב ציפה לקבלת תמורה בעד השמירה, ועל כן נחשב כשומר שכר בהתאם לסעיף 1(ג) לחוק השומרים, התשכ"ז-1967.

בית המשפט קבע כי גם אם יקבל את גרסת המשיב כפי שהובעה בעדותו הראשית יש לחייבו. המשיב בחר לרכז את כל הכספים שנתקבלו בתיק אופציות מעו"ף אשר הסיכון בו גבוה, ולכן היה על המשיב לחזות מראש את האפשרות לאיבוד הכסף. עוד ציין בית המשפט, כי גם אם יקבל את הטענה כי המטרה בשמירת הכסף טפלה למטרה העיקרית של החזקתו, לנוכח העבודה כי הכספים הושקעו בני"ע בעלי סיכון כה גבוה מבלי ליידע ומבלי לקבל את הסכמת המערערת יש לקבוע כי המשיב התרשל בשמירתו. נוכח האמור קבע בית המשפט כי המשיב חייב להשיב למערערת את הכספים שנמסרו לחזקתו.

4.באשר לסך הכספים שנמסרו, קבע בית המשפט קמא כי לא שוכנע שאכן המשיב קיבל את הסכום שטענה המערערת ונימק את דבריו כדלקמן:

א. בית המשפט קמא דחה את ראיות המערערת:

בקלטת של שיחה בין המערערת למשיב שהקליטה המערערת, שם צויין המספר 50,000, אין אזכור למטבע בו ניתנו הכספים. יתירה מכך המערערת אשר השכילה להקליט את המשיב ויכולה הייתה להזכיר מפורשות את סוג המטבע, נמנעה מלעשות כן.

מדפי הבנק אשר צורפו (ת/1) עולה כי הכספים הנטענים הוצאו מחשבונה האישי של המערערת, בעוד עדות הגב' למברט, שעובדת יחד עם המערערת, העידה כי הכסף הוצא מחשבון העסק. בנוסף, כל מה שניתן להסיק מהדפים הללו כי המערערת משכה בשלושה מועדים סכום שהצטבר לכדי סך של 250,000 ₪ (ולא 255,000 ₪). אין הוכחה לאן הועברו הכספים, וכן לא ברור מדוע לא נמשכו כולם בפעם אחת.

בעדותה של למברט אין משום סיוע לגרסת המערערת. למברט העידה על משיכת כספים, ועל כך שהמערערת אכן נפגשה עם המשיב. למברט לא ראתה כמה כסף הועבר בין הצדדים, וכל עדותה בנוגע לסכום הוא רק על פי דברי המערערת עצמה.

עדות חדד אחיה של המערערת כי שמע מהמשיב כי מדובר בדולרים, איננה מידיעה אישית אלא רק ממה ששמע מפי המערערת עצמה. בנוסף הסתפק בית המשפט, עד כמה ניתן להסתמך על זכרונו של העד, באשר למילים מפורשות שציין לכאורה המשיב כאשר הוא עצמו התבלבל בעדותו ביחס לשנה בה שמע לראשונה על מעשיו של המשיב.

ב. באשר לראיות המשיב הרי שכל עדיו העידו רק את אשר סיפר להם המשיב לאחר קרות המעשה המדובר.

ג. נטל ההוכחה מוטל על המערערת והיא לא הרימה נטל זה, ולא הצליחה לאור האמור לעיל, לשכנע את בית המשפט כי יש להעדיף את גרסתה. בית המשפט קמא ציין כי הוא היה מצפה מהמערערת לקבל מהמשיב, קבלה או פתק כלשהו לגבי הסכום או לדאוג להימצאות עד ראייה.

לנוכח האמור קבע בית המשפט כי חבותו של המשיב תוגבל להשבת הסכום, שהוא מודה שקיבל מהמערערת, היינו לסך של 50,000 ₪ קרן.

5.אומנם המשיב הגיש אף הוא ערעור שכנגד, ביחס לעצם אחריותו, אך קיבל את המלצת בית המשפט וחזר בו מערעורו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ