אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> שפילברג ואח' נ' בלולו ואח'

שפילברג ואח' נ' בלולו ואח'

תאריך פרסום : 08/03/2012 | גרסת הדפסה
ת"א
בית המשפט המחוזי מרכז
16669-06-10
04/03/2012
בפני השופט:
מיכל נד"ב

- נגד -
התובע:
1. ולדמיר שפילברג
2. גור שפילברג

הנתבע:
אשר בלולו
פסק-דין

פסק דין

רקע

1. לפניי תביעה ותביעה שכנגד. התביעה היא לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לתובעים, עקב כך שנורו על ידי הנתבע. התביעה שכנגד עניינה נזקי גוף שנגרמו לנתבע עקב תקיפתו על ידי התובעים. נוכח הנכויות הקשות שנגרמו לתובעים הוריתי כי שאלת האחריות תידון תחילה.

2. על פי כתב התביעה, ביום 11.6.03 (להלן: "יום האירוע") יצאו התובעים אב (להלן: "ולדימיר") ובנו (להלן: "גור") (להלן ביחד: "התובעים"),לפאב בקרבת ביתם בעיר פתח-תקווה. לאחר פרק זמן קצר עשו דרכם ברגל בחזרה לביתם. בעודם הולכים שמעו צעקה "רוסים הביתה", נשמעו יריות מאקדח והתובעים ספגו קליעים בחלקי גופם השונים. הם פונו בדחיפות לבית החולים. בדיעבד התברר כי היורה הוא הנתבע, נהג מונית בעל רישיון לאקדח. לולדימיר נכויות גבוהות בגין כריתת כליה, עיוות קשה בדופן הבטן, מצב לאחר פגיעה בקיבה ובמעיים ומצב לאחר פציעה עם EVENTRATIO גדולה. גור נותר משותק בשתי גפיו התחתונות ומרותק לכסא גלגלים.

3. בכתב ההגנה טען הנתבע (להלן: "הנתבע" או "אשר") כי קמה לו הגנה לפי יסודות סעיף 24(1) בפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: "פקודת הנזיקין"). ההגנה קמה לו עקב נסיבות האירוע שפורטו בהרחבה בכתב ההגנה שלפיהן נכנסו התובעים ביחד עם אדם נוסף כשהם שיכורים לתחנת המוניות (להלן: "התחנה") בה שימש הנתבע כנהג. עקב הודעת הסדרן לתובעים ולאדם הנוסף כי אין לו מונית להסעתם, התנהגו השלושה באלימות כלפי הסדרן וקללו אותו. הנתבע התערב כדי להפריד בין התובעים לסדרן. הנתבע ניסה להימלט מגור שתקף אותו, תוך כדי ההימלטות נפל. התובעים תקפו אותו בבעיטות בעודו שוכב על הארץ, ולבסוף על מנת להשתחרר מהמתקפה ירה הנתבע לעבר גור אך לא פגע. למרות אזהרותיו לא פסקה התקיפה, ואז הוא ירה ופגע בתובעים.

4. השאלות הדורשות הכרעה

I. מה היו נסיבות האירוע, ביום 11.6.03, בו נפגעו התובעים.

II. האם בנסיבות אלה קמה לנתבע הגנה לפי סעיף 24(1) בפקודת הנזיקין, ועל כן דין תביעת התובעים להידחות.

III. דין התביעה שכנגד.

להלן אדון בשאלות אלה כסדרן.

I. נסיבות האירוע ביום 11.6.03

5. הראיות שהובאו בתמיכה לתביעה

התובעים נחקרו במשטרה רק כעבור זמן רב, כנראה עקב פציעתם, וגם מסרו עדות בבית המשפט. להלן קיצור הודעותיהם ועדויותיהם:

א) ולדימיר - בהודעתו במשטרה ביום 29.2.04,שנמסרה תחת אזהרה בהיותו חשוד בתקיפה מחמירה ובחבלה הגורמת חבלה של ממש, מסר: התובעים לא היו שיכורים; הם שהו בפאב אולי עשר דקות; התובעים יצאו מהפאב לבד ולא עם האיש המזוקן שאותו ראו רק בפאב ולטענת ולדימיר, התנהג בחוצפה; כשעברו ליד תחנת המוניות ברחוב חיים עוזר שמעו מישהו אומר "רוסים לכו הביתה" ואז נשמעו יריות; התובעים כלל לא ביקשו לקחת מונית. התובעים שתו בפאב 50 גרם וודקה ובקבוק בירה; התובעים לא הזמינו הביתה את הבחור עם הזקן (להלן: "האיש המזוקן" או " גינצבורג"); כשנשאל איך יסביר את העובדה שבתיק יש עדויות שהתובעים עם האיש המזוקן באו יחד שיכורים לתחנה השיב, שלא יודע אם היו שלושה; ולדימיר הכחיש שהרביץ למישהו; כשנשאל איך הוא זוכר שלא הכה נהגי מוניות באותו לילה, שתק במשך מספר דקות; כשנשאל אם הוא זוכר מה היה באותו הלילה, השיב שלא ושהוא יודע את הדברים רק ממה שהיה בעיתונים וממה שסיפרו לו חבריו; כשנשאל מדוע הוא ובנו הכו את הנהג אשר בלולו, הוא הנתבע, ביקש לצאת לעשן סיגריה; כששב מההפסקה טען שלא הכו אף אחד; כשנאמר לו שהנתבע הוכה קשות על ידם, השיב שאין לו מה להגיד וכשנשאל למה, השיב שאינו יודע; כשנאמר לו שהנתבע ירה מאחר שהוכה על ידי השלושה השיב "לא יודע".

בחקירה ראשית העיד ולדימיר שהגיע הביתה אחרי העבודה לאחר השעה 21:00. רצה לצאת לקנות גלידה ואמר לגור לבוא איתו. הם הלכו לקיוסק ברחוב חיים עוזר יש שם בר והם נכנסו פנימה. לא היו אנשים בפנים פרט לברמן. ולדימיר הזמין לחמניות, איקרה בירה ו-50 גרם וודקה. גור שתה קצת בירה. ולדימיר הזמין עוד סנדוויץ ועוד 50 גרם וודקה. ואז נכנסו לבר שני אנשים שהגיעו והתיישבו בשולחן שבו ישב עם גור. הברמן אמר "זה משפחה אתה לא צריך לשבת לידם". ולדימיר ביקש את החשבון שילם 120 ₪ בערך והברמן "אמר כולם לצאת החוצה אני סוגר". הם יצאו, ברחוב חיים עוזר יש בנק לאומי ועל ידו עמד רכב משטרה. "אני אומר לבן שלא צריך ללכת ישר, יש מעבר חציה. אני ראיתי אוטו משטרה אח"כ היה עוד כמה מטר עד המעבר חציה. אני אמרתי עכשיו כשאני שתיתי כמה גרם המשטרה תסתכל ותגיד שאני שיכור למה אתה לא עובר במעבר החצייה אז לא הלכתי ישר אלא הלכתי על המעבר. עברתי את הכביש במעבר חצייה. שמאלה יש תחנת מוניות עצמון ויש מקדימה מזרקה והלכתי לכיוון המזרקה. רציתי ללכת דרך חובבי ציון ומשם לרוטשילד כדי להגיע הביתה. אח"כ אני שומע בום וזהו" (פר' עמ' 21 ש' 20 - עמ' 21 ש' 6).

בחקירה הנגדית שרטט ולדימיר את נ/3 (שמתאר את מיקום הפאב, הדרך הביתה, מיקום ניידת שהייתה במקום ומיקום תחנת המוניות). הוא טען כי כדי להגיע לביתו צריך אכן לפנות שמאלה ואולם הוא פנה ימינה כי רצה ללכת לשירותים (פר' עמ' 22 ש' 24). הוא אישר כי מה שמסר במשטרה הוא אמת (פר' עמ' 23 ש' 27, ועמ' 24 ש' 14). הוא העיד עוד כי התובעים ישבו בפאב כעשרים דקות (פר' עמ' 25 ש' 28), הוא אישר כי יכול להיות שהירי היה בסביבות השעה 00:00 (פר' עמ' 26 ש' 18),וכי יצאו מהבית אחרי 22:00 (פר' עמ' 26 ש' 6). ולדימיר העיד כי אינו יודע את שמו של האיש המזוקן שיצא מהפאב אחריו (פר' עמ' 27 ש' 30). ולדימיר טען שלא הרביץ לאיש (פר' עמ' 30 ש' 16). הוא העיד כי פגש בגינצבורג במקרה וזה סיפר לו דברים (פר' עמ' 31 ש' 2 ועמ' 30 ש' 22). עוד העיד כי ביקש מגינצבורג לבוא לבית המשפט אך הוא אמר שהוא מפחד (פר' עמ' 31 ש' 5). כן העיד שפגש בגינצבורג שוב לפני שלושה חודשים וביקש ממנו להעיד אך הוא אמר ששכח הכל (שם, ש' 10). הוא אישר שנבדק על ידי המומחה הבליסטי, וטען כי "לגבי שנינו יש מומחה בליסטי" (פר' עמ' 26 ש' 24). ולדימיר הכחיש את עדות רעייתו כי קבלת משכורת מהווה עבורו יום חג (פר' עמ' 31 ש' 27- 30).

ב) גור - בהודעתו במשטרה ביום 4.8.04, שגם כן נמסרה תחת אזהרה עקב חשד לחבלה מחמירה בתקיפה הגורמת חבלה של ממש, מסר: שהוא ואביו יצאו לקנות גלידה, בירה ופיצוחים, שישבו בבית הקפה ושתו בקבוק בירה. לאחר זמן קצר יצאו בגלל הרעש, והלכו לכיוון הבית ואז פתאום מישהו ירה בהם. גור חזר וטען ששתה בקבוק בירה אחד ולא סיים אותו, ושאביו שתה שני בקבוקי בירה ולא סיים, ושאכלו גם כריכים ויצאו מהפאב. גור, כמו אביו, טען שלא דיבר כלל עם האיש המזוקן וחברו, גור טען שהוא ואביו יצאו לבד מהפאב והתכוונו להגיע הביתה ברגל, שכן הם אינם משתמשים במוניות. לשאלה אם שתו רק בירה, השיב שהוא שתה 50 גרם וודקה ואביו שתה 100 או 150 גרם וודקה. לטענת גור, הם כלל לא היו בתחנת המוניות, הוא אישר כי הלכו לכיוון תחנת המוניות ברחוב חיים עוזר ודיברו. גור לא שמע שמישהו צועק "רוסים לכו הביתה", אביו סיפר לו זאת מאוחר יותר. גור העיד כי אביו נפל, וכשהוא רצה לעזור לו לקום, וכי הוא נורה בגב. גור טען שלא הרביץ לאף אחד ולא ראה נהגי מוניות, הוא גם מסר שלא היה שיכור ושהוא זוכר הכל. גור העיד כי ישבו בפאב משך כשעה וחצי ולא יכול להיות שישבו שם 10 דקות או רבע שעה.

בחקירה ראשית מסר גור לעניין נסיבות האירוע: "בערב יצאתי עם אבא לקנות גלידה ובירה הביתה ובדרך חזרה כשהיינו בדרכנו הביתה פתאום ירו עלינו וזהו" (פר' עמ' ש' 29-28).

בחקירה הנגדית העיד גור: בעת האירוע התגורר ברחוב רוטשילד 109 בפתח תקווה. הפאב בו היו מצוי ברחוב חיים עוזר בפסאז'. כפי שמסר בתשובה לשאלון שאלה 28 - העדות שמסר במשטרה היא נכונה (פר' עמ' 10 ש' 27). גור לא פנה למשטרה להגיש תלונה בגין האירועים נושא התביעה (פר' עמ' 11 ש' 7). בחקירתו טען שלא זוכר שנאמר לו שהוא נחקר כחשוד (שם, ש' 26). גור טען ששתה רק בקבוק בירה ושאביו שתה 50 גר' וודקה וגם אכל כריך (פר' עמ' 12 ש' 14-12). גור הכחיש ששתה וודקה כפי שנרשם מפיו במשטרה (שם, ש' 19). גור אישר כי יצאו מהבית בסביבות שעה 22:00 (פר' עמ' 12 ש' 25), גור העיד כי ישבו בפאב כרבע שעה (שם, ש' 31). לאחר שעומת עם עדותו במשטרה אישר כי יתכן ויצאו מהפאב קצת לפני חצות (פר' עמ' 13 ש' 5). עם זאת הכחיש כי ישבו בפאב שעה וחצי (שם, ש' 9). בהמשך הכחיש את שאמר במשטרה לעניין משך השהייה בפאב (שם, ש' 17 וגם פר' עמ' 18 ש' 10-1). גור העיד כי לא רצו לקחת מונית הביתה (שם, ש' 30). על מנת להגיע הביתה מהפסאז' על התובעים לפנות שמאלה (פר' עמ' 10 ש' 14). התובעים כשיצאו מן הפאב חצו את הכביש כדי ללכת לשירותים שנמצאים ימינה מתחנת המוניות, (פר' עמ' 10 ש' 13). גור אישר כי לא מסר עובדה זו במשטרה וגם לא בתצהיר כי: "לא שאלו" (פר' עמ' 14 ש' 16-21). גור אישר כי מעבר החצייה בו חצו הוא ימינה מהפסאז' (שם, ש' 22- 29), כי כדי להגיע לשירותים עוברים ליד משרד המוניות (פר' עמ' 15 ש' 1), וכי נפגע קרוב לתחנת המוניות (שם, ש' 8). גור בחקירתו טען כי שמע את הצעקה "רוסים הביתה" ועמד על כך חרף העובדה שבמשטרה מסר כי לא שמע את הצעקה (שם, ש' 17-4). גור העיד כי ראה את אביו נופל ואז נורה גם הוא. גור נשאל מדוע מסר בהודעתו במשטרה "כנראה קיבלתי כדור בגב" והראה שפצע היציאה הוא ליד מותן שמאל והשיב: "זה יכול להיות גב" (פר' עמ' 17 ש' 15). גור אישר כי המומחה הבליסטי בדק אותו ואת אביו וטען כי צריך לשאול את המומחה מדוע לא עשה סיכום לגבי האב (פר' עמ' 17 ש' 29-19). גור הכחיש הכרות עם גינצבורג והכחיש את כל אירוע האלימות בתחנת המוניות (פר' עמ' 19).

ג) טטיאנה אשתו של ולדימיר –(להלן: "טטיאנה") מסרה עדות במשטרה למחרת האירוע. היא מסרה כי גור וולדימיר נוהגים לשתות בשבת, לא כל שבוע.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ