אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> שעתל ואח' נ' עיריית ירושלים

שעתל ואח' נ' עיריית ירושלים

תאריך פרסום : 09/03/2012 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום ירושלים
725-01-11
05/03/2012
בפני השופט:
ענת זינגר

- נגד -
התובע:
1. יצחק שעתל
2. מזל שעתל
3. אברהם שעתל

הנתבע:
עיריית ירושלים ע"י עו"ד א. גדות
פסק-דין

פסק דין

עניינה של התביעה שבפניי בנזק שנגרם לתובע 1, יליד 13.3.03 ולהוריו, התובעים 3-2.

הנזק הנטען יסודו באירוע מיום 24.4.09, במסגרתו טיפס תובע 1, על גדר במהלך משחק בגן ציבורי בשכונת בית וגן - נפל ושבר את רגלו.

הצדדים חלוקים הן בשאלת החבות והן בשאלת הנזק.

אין מחלוקת כי לא נותרה לתובע 1 נכות.

בתביעה נטען כי הגדר ממנה נפל התובע הינה בגובה של 40 ס"מ מצד גן המשחקים ובגובה של כמטר וחצי מצידה האחר, החיצוני לגן. התובע פונה ממקום האירוע לקבלת טיפול רפואי במרפאת ט.ר.מ ומשם פונה באמבולנס לבית החולים. לאחר שאובחן כסובל משבר בטיביה, גובסה רגלו. נטען כי העירייה אחראית לנזקו של התובע שכן לא פיקחה על הגן שברשותה ולא דאגה לבטיחות בו.

לכתב התביעה צורפה תכתובת עם גורמי העירייה אשר ממנה ניתן ללמוד כי עוד עובר לנפילת התובע 1, פנתה אימו, ביום 16.10.07, לאגף לשיפור פני העיר וביקשה הקמת גדר, מעבר לזו שהייתה בשטח. במכתב זה אין זכר לסכנה של נפילה מהגדר אלא מבוקשת קביעת גדר - כדי למנוע זריקת אשפה, שאריות מזון, טיטולים וכיו"ב מעבר לגדר. בהקשר זה יוער כי בית התובעים ממוקם מצידה החיצוני של הגדר וממילא זריקת אשפה מעבר לגדר, מהווה זריקת אשפה לחצר ביתם. ככל הנוגע להערה בשולי המכתב כי האמור נדרש גם ל"מניעת סכנת יתר", נראה כי הדברים כוונו לבקבוקי זכוכית, אשר לפי הנטען במכתב, מנופצים בחצר הבניין ומסכנים הילדים. המכתב נענה ביום 21.11.07 על ידי מר חכם, הממונה על הגנים. הנ"ל השיב כי לאחר שסייר בגן, מצא שלא ניתן להוסיף גדר, מעבר לגדר הקיימת.

לאחר התאונה, נשוא התביעה נשלח מכתב נוסף מטעם התובעים 3-2, ביום 1.5.09, הפעם הופנה המכתב לראש העיר. במכתב זה הוזכרה לראשונה סכנה של נפילת ילדים עקב גובה הגדר. נטען כי מספר שנים מתריעים על כך הורים בפני העירייה. כן צוין אירוע נפילת התובע 1 והתבקשה הגבהת הגדר. המכתב נענה במכתב נוסף מיום 19.7.09, בו אושר כי העניין טופל וכיום יש במקום גדר בגובה של כשני מטרים. בעניין זה אפנה לתמונה שסומנה א', בה ניתן לראות את גדר האבן המקורית ואת התוספת שבוצעה מעליה, באמצעות גדר רשת.

בהגנתה טענה הנתבעת כי לא התרשלה ולא הפרה כל חובה שלה כלפי התובע. בגן הנדון הייתה גדר ללא כל פגם. לאחר פניית הורי התובע הוספה אומנם מעליה גדר רשת, אך הוכחש קיומו של קשר סיבתי כלשהו בין מעשיה של הנתבעת לבין נזקו של התובע. נטען עוד לאחריות ההורים כאפוטרופוסים של התובע 1 ונטען כי יש להפחית מהנזק את אשמם.

מטעם התביעה הוגש תצהירו של מר שעתל אברהם, התובע 3 ואביו של התובע 1. התובע 3 שב על האמור לעיל וכן שב והדגיש כי במועד התאונה לא הייתה גדר מעל לחומה, חרף פניות חוזרות ונשנות אל העירייה. נאמר בתצהיר כי רגלו של התובע גובסה במשך חודש ימים וההורים היו צמודים אליו במשך כל שעות היממה. הובהר כי לתובע שנים-עשר אחים. לאחר שחרורו של התובע מבית החולים הוא הועבר לבית עם הליכון וכסא גלגלים שהושאלו מ-"יד שרה". בהתחשב בעובדה כי רגלו של התובע 1 הייתה מגובסת, נאלץ העד לרחוץ אותו וללוותו לנוחיות. גם לאחר הורדת הגבס, המשיך התובע 1 לסבול מכאבים ועברה תקופת מה נוספת עד שחזר להלך כרגיל. למשפחה נגרמו הוצאות מרובות עבור טיפולים ונסיעות לטיפולים ולבית הספר. נטען כי יש להטיל האחריות לנזק על העירייה והטענה נתמכה בתכתובת דלעיל. התצהיר נתמך, בין השאר, בתמונות מהמקום, במסמכים רפואיים וכן בקבלות עבור הוצאות רפואיות בסכום שאינו מגיע ל- 600 ₪.

ביום 5.3.11 נחקר התובע 3 על תצהירו. מעדותו עלה כי בעת האירוע לא היה עם הקטין מי מהוריו. הקטין שיחק בגן המשחקים כאשר משגיח עליו ועל אחים נוספים - אח בוגר יותר, אשר באותה עת היה בן שתים-עשרה. עלה כי במשפחה שלושה-עשר ילדים כאשר התובע 1 הוא התשיעי. הגדר נמצאת כאמור בצמידות לבית התובעים, באופן שמדירתם ניתן לראות דבר יום ביומו, את צידה הגבוה והחיצוני לגן. ממילא אתה למד כי מעבר למטרד של זריקת פסולת, מעבר לגדר, היו צריכים הורי הקטין להיות מודעים גם לסכנה, ככל שילד ייפול מצד זה. אף שהאב טען כי הוא בטוח שגם בעבר נפלו ילדים מהגדר, לא שוכנעתי בדבר (ר' עמ' 2 ש' 27 "כמעט בטוח") והעובדה שלא הייתה התראה, באשר לפן האמור של הגדר (אלא ללכלוך הנזרק מעבר לה), אף היא תומכת בכך שמדובר באירוע ראשון.

הכרעה:

באשר לחבות;

הלכה ידועה היא כי קביעת אחריות בעוולת רשלנות מחייבת מתן תשובה חיובית לשלוש שאלות :

"... האחת, האם המזיק חב חובת זהירות לניזוק? תשובה לשאלה זו מצויה במבחן הצפיות (סעיף 36 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]). מבחן זה כולל בחובו שני היבטים. "ההיבט הראשון, הוא ההיבט העקרוני, ובו ניתנת תשובה לשאלה, אם ביחס לסיכון מסוים קיימת חובת זהירות. ההיבט השני, הוא ההיבט הספציפי, ובו ניתנת תשובה לשאלה, אם ביחס לניזוק פלוני, בנסיבותיו של אירוע אלמוני, קיימת חובת זהירות" (ע"פ 186/80[1], בעמ' 775). ההיבט הראשון, עניינו בקיומה או בהעדרה של "חובת זהירות מושגית" (notional duty), ואילו ההיבט השני, עניינו בקיומה או בהעדרה של "חובת הזהירות הקונקרטית" (duty in fact).

השאלה השנייה, המתעוררת בכל תביעת נזיקין, היא, אם המזיק הפר את חובת הזהירות המוטלת עליו, דהיינו: האם הוא סטה מסטנדארט הזהירות המוטל עליו?

השאלה השלישית היא, האם הפרת החובה היא שגרמה נזק?"

ר' ע"א 145/80 ועקנין נ. המועצה המקומית בית שמש פ"ד ל"ז (1) 113, 122 (ההדגשות שלי - ע.ז.) ור' עוד עמדת כבוד השופט דנציגר בע"א 878/06 דב טרויהפט נ. דוד עטיה ואח' (ניתן ביום 4.1.09) - באשר לסדר בדיקת השאלות והתמעטות חשיבות סוגיית שאלת האחריות המושגית.

לטעמי התשובה לשלושת השאלות, במקרה דנן, היא חיובית ויש להטיל חבות על הנתבעת. אומנם ההתראה הראשונה, מכוחה הגיע נציג העירייה למקום, עסקה בלכלוך או בסכנה הכרוכה באותו לכלוך ולא באפשרות של נפילת ילד, ברם עיון בתמונות שהוצגו מלמד כי היה ניתן לעמוד על הסכנה הנוספת באותו ביקור. ייתרה מכך, מהצבת הגדר לאחר התאונה דנן, ניתן ללמוד כי לא היה ממש באמור במכתב התשובה הראשון כי לא ניתן להוסיף גדר. עיון בתמונות מלמד כי לא רק שהדבר ניתן, אלא אף מדובר בפעולה פשוטה, אשר ניתן גם להניח כי עלותה אינה גבוהה. בנסיבות בהן קיימת גדר בשולי גן משחקים לילדים וזו נמוכה בצידה הפנימי של הגינה (כך שילדים קטנים יכולים לעלות עליה), וגבוהה בצידה האחר (כך שניתן מנגד ליפול ממנה) - הרי שיש מקום להשית הנזק שנגרם עקב כך על העירייה.

הצדדים לא חלקו על חובתה המושגית של העירייה, ברם לטעמי יש מקום להטיל גם חובת זהירות קונקרטית. אומנם כפי שהודגש, שוב לאחרונה, בע"א 1786/10 דניאל חנוכייב נ. בית ספר אורים ואח' (ניתן ביום 27.2.12) - יש להבחין ביחס לחובה הקונקרטית, בין נזק שהיה ניתן לצפותו, לבין נזק אשר יש מקום מבחינת מדיניות משפטית, לקבוע כי גם היה צריך לצפותו (מבחינה נורמטיבית) - ברם לטעמי עוברים התובעים דנן, גם משוכה זו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ