אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> שנת מאסר בגין תקיפת מורה על ידי הורה בשטח בית ספר

שנת מאסר בגין תקיפת מורה על ידי הורה בשטח בית ספר

תאריך פרסום : 17/03/2014 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית משפט השלום באר שבע
63081-10-10
23/12/2013
בפני השופט:
ג'ורג אמוראי

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד הילה אליהוא פיטוסי
הנתבע:
אוריאן רז - בעצמה
עו"ד פאולה ברוש
גזר דין

עניינו של גזר הדין באיזון הראוי בין חומרת מעשיה של הנאשמת- תקיפה ברוטאלית של מורה בתוך שטח בית הספר לבין נסיבותיה האישיות של הנאשמת.

הנאשמת חזרה בה מכפירתה, והורשעה ביום 6/11/12 עפ"י הודייתה העצמית, במסגרת הסדר טיעון שלא כלל הסכמה לעונש, בעובדות כתב אישום מתוקן בביצוע עבירה של תקיפת עובד ציבור- מורה.

עפ"י עובדות כתב האישום המתוקן בתאריך 6/05/2010 בשעה 10:00 או בסמוך לכך, בבית ספר "אמירים" בבאר שבע, תקפה הנאשמת את המתלוננת, ע.ת1, העובדת כמורה בבית הספר, בכך שמשכה אותה בשערות ראשה אל מחוץ לכיתת הלימוד למסדרון, הפילה אותה ארצה, גררה אותה משערות ראשה לאורך המסדרון, בעטה בה בחלקי גופה ועיקמה את ידה. כתוצאה ממעשיה של הנאשמת נגרמו למתלוננת חבלות בדמות שטפי דם ביד שמאל, בירך שמאל, נפיחות בברך שמאל, רגישות במימוש בשכמות ובקרקפת ונשירת שער.

הנאשמת בגיל 43,  אם חד הורית לילדה בגיל 14 השוהה במסגרת חוץ ביתית.


לחובת הנאשמת רישום פלילי הכולל 3 הרשעות. הראשונה - מבית משפט לנוער, משנת 1990 בביצוע עבירה של גניבה. השניה- מבית משפט שלום תל אביב, משנת 1996, בביצוע עבירות של  זיוף, קבלת דבר במרמה, גניבה (3 עבירות) והונאה בכרטיס חיוב. השלישית- מבית משפט שלום באר שבע, משנת 2007, בביצוע עבירות של תקיפת עובד ציבור ואיומים, עבירות מתאריך 1/12/2005, ושבגינן נדונה למאסר על תנאי.

חוו"ד הפסיכיאטר המחוזי  מצאה, כי הנאשמת אחראית למעשיה וכשירה לעמוד לדין. הנאשמת אובחנה כסובלת מהפרעה חרדתית על רקע הפרעת אישיות בלתי ספציפית.

הסדר הטיעון כלל תיקון כתב האישום, הודיית הנאשמת והרשעתה וטיעונים "פתוחים" לעניין העונש, כשעמדת המאשימה למאסר בפועל, מאסר על תנאי ופיצוי למתלוננת.

במסגרת הדיון בו הוצג ההסדר, הודיעה הסנגורית כי אינה מעוניינת בשליחת הנאשמת לקבלת תסקיר שירות מבחן והתיק נקבע לשמיעת טיעונים לעונש. במסגרת הדיון שנקבע לטיעונים לעונש, נעתר בית המשפט לבקשת דחייה מטעם הסנגורית לצורך קבלת חו"ד פסיכולוג מטעם ההגנה כראיה לעונש.

ב"כ הצדדים הגישו ראיות לעונש. מטעם המאשימה הוגש הצהרת נפגעת העבירה ורישומה הפלילי של הנאשמת. מטעם ההגנה הוגשה חו"ד מטעם ד"ר גבריאל וייל, פסיכולוג קליני.

בטרם שמיעת הטיעונים לעונש, ולאחר הגשת הראיות לעונש, חזרה בה הסנגורית מעמדתה ועתרה לשליחת הנאשמת לקבלת תסקיר שירות המבחן. נעתרתי לבקשה  מהנימוקים כמפורט בהחלטה מיום 5/03/2013.

שירות המבחן הגיש בעניינה של הנאשמת 2 תסקירים. התסקיר הראשון מיום 9/07/2013 ובמסגרתו ניתנה התייחסות לנסיבותיה האישיות, מצבה הרפואי והנפשי, הרקע לביצוע העבירה, יחסה לעבירה והצורך במסגרת טיפולית. כפי העולה מהתסקיר הנאשמת בת 43, אם לנערה בת 13.5 השוהה בפנימייה. הנאשמת חוותה היסטוריית חיים קשה ומורכבת, רצופת אירועים טראומתיים שכללה אלימות, פגיעות מיניות, ניסיונות אובדניים, פיגוע חבלני  וטראומות אותן חוותה כנערת דרת רחוב, מגיל צעיר, שהובילו אותה לנהל אורח חיים שולי והישרדותי מבחינה נפשית וכלכלית. מפאת צנעת הפרט לא אפרט מעבר לאמור. להערכת שירות המבחן הנאשמת מוצפת ריגשית ומתקשה להתמודד עם טראומות העבר ועם המציאות העכשווית, וקשייה מתעצמים במצבים בהם היא מתמודדת עם קשיי הורות כך שבמצבים מסוימים אותם הינה נוטה לפרש כמאיימים על בתה, היא נוטה להתנהגות תוקפנית ומסוכנת ללא יכולת לריסון ובחינת אלטרנטיבות. עוד התרשמה קצינת המבחן, כי הנאשמת ערה לבעייתיות זו אך חסרת כוחות לשינוי וכן מהקושי שלה להתגייס לטיפול נפשי. קצינת המבחן סברה כי מעורבותה בהליך המשפטי יכול לסייע לה לגייס כוחות לטיפול ארוך טווח. להערכת שירות המבחן, ללא טיפול, הסיכון לחזרתה להתנהגות אלימה ועוצמתית הינו גבוה. על רקע האמור, הומלץ על דחייה לתקופת ניסיון של שלושה חודשים לצורך בחינת האופציות המתאימות עבורה של טיפול בקהילה. בית המשפט נעתר לבקשת הדחייה והתבקש תסקיר משלים.

בתסקיר המשלים מיום 22/10/2013, ניתנה התייחסות להליך בו שולבה הנאשמת וכן למידת שיתוף הפעולה שלה עם גורמי הטיפול, הרקע לביצוע העבירה ומצבה הנפשי. כפי העולה מהתסקיר הנאשמת שולבה בטיפול פסיכיאטרי מרפאתי בשיחות אחת לשלושה שבועות עם פסיכיאטר במחלקה. מהמידע שהתקבל מהמחלקה נמסר, כי הנאשמת משתפת פעולה אינה במצב פסיכוטי, אין מסוכנות מיידית שנובעת מהתנהגותה, אך יחד עם זאת המדובר באישה בעלת סף גירוי נמוך שנמצאת רק בתחילתו של המעקב. הנאשמת שיתפה את שירות המבחן בקשייה הרגשיים בקשר עם הפסיכיאטר המטפל וגם בקשייה היומיומיים, כשלדבריה היא עסוקה בהסדרת מעמדה כתושבת עמידר. שירות המבחן התקשה לבצע הערכה סופית לגבי יכולתה להתמיד בטיפול מהנימוק שטרם עבר מפסיק זמן עבור מטופלת זו עם כוחותיה ומגבלותיה, על מנת שניתן יהיה להעריך את מצבה. על רקע האמור, ובמידה ובית המשפט יחליט לסיים את ההליכים כנגדה, הומלץ על העמדת הנאשמת בפיקוח שירות המבחן למשך שנה וכן מאסר על תנאי מרתיע ופיצוי למתלוננת. לחילופין, נתבקשה דחייה נוספת לתקופה של שלושה חודשים, לצורך בחינת אפשרות שילובה בטיפול אינטנסיבי ורציף.

במסגרת הטיעונים לעונש עתרה ב"כ המאשימה להשית על הנאשמת מאסר בפועל, מאסר על תנאי ופיצוי משמעותי וזאת תוך שהיא מפנה לחומרת העבירה, נסיבות ביצועה, הנזק שנגרם למתלוננת ומידת הפגיעה בערך החברתי. מנגד, ב"כ הנאשמת עתרה שבית המשפט יחרוג ממתחם הענישה הראוי , לקולא, מטעמי שיקום, לאור האמור בתסקירים ובהתחשב בחוות הדעת שהוגשה מטעם ההגנה באשר לנסיבות חייה הקשות והמורכבות, הטראומות שחוותה והשפעתם על המשך חייה ותפקודה. כן הפנתה להודיית הנאשמת, ייתור הצורך בהעדת המתלוננת, חלוף הזמן, והצורך במיצוי הליך טיפולי. באשר לתצהיר נפגעת העבירה נטען כי הדברים לא נתמכו במסמכים מאמתים ובאשר לפיצוי התבקש בית המשפט להתחשב בנסיבותיה הכלכליות והמשפחתיות. הנאשמת הביעה חרטה על מעשיה והתנצלה בפני המתלוננת, שנכחה באולם וכן הוסיפה כי פעלה מתוך רגש אימהי.

כל צד הגיש ראיות לעונש וכן פסיקה בתמיכה לעמדתו העונשית.

דיון:

גזר הדין בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין.

מתחם העונש ההולם למעשה

העבירה- הנאשמת הורשעה בביצוע עבירה של תקיפת עובד ציבור (מורה בבית ספר), לפי סעיף 382א(א) לחוק העונשין (ולא סעיף 381 ב כפי שנרשם בכתב האישום המתוקן- הוראת חיקוק שבוטלה). העונש המקסימאלי הקבוע לצידה של העבירה  הוא 3 שנות מאסר. בית משפט העליון פסק לא אחת, כי יש להבטיח את שלומם ותפקודם של עובדי הציבור ולהכביד הענישה כנגד הנוקטים באלימות כלפיהם, כך ברע"פ 5579/10 דוד קריה נ' מדינת ישראל:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ