אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> שנתיים מאסר על השתתפות בשוד קשישים

שנתיים מאסר על השתתפות בשוד קשישים

תאריך פרסום : 17/11/2008 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית המשפט המחוזי בירושלים
114-08
17/11/2008
בפני השופט:
נאוה בן-אור

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד רים בראנסה מפרקליטות מחוז ירושלים (פלילי)
הנתבע:
מוסה טאה ת.ז. 996296067
עו"ד יהודה שושן
גזר דין

1.      ביום 14.1.08, בסביבות השעה 01:30, פרצו 4 שודדים לביתם של המתלוננים במושב בית מאיר. המתלוננים הם בעל ואישה, ילידי שנות ה- 30, כלומר כבני 70 ומעלה. השוד היה אלים, ובני הזוג הוכו באכזריות. השודדים הורידו את המתלונן בכוח לחדר ההסקה, קשרו את ידיו אל דוד ההסקה ואל צינור ההסקה. לאחר מכן דחפו אף את המתלוננת לחדר ההסקה והושיבו אותה ליד המתלונן. השניים הוחזקו במשך כשעתיים באותו חדר. נראה כי השודדים סברו, בטעות, שבידי המתלוננים כסף רב ונשק. סופו של דבר הסתכם שלל השוד במספר קטן של תכשיטים, 300 ש"ח, טלפון נייד, ואולר. השודדים נעלו את השניים בחדר ההסקה ועזבו את הבית. זמן קצר לאחר מכן הצליחו המתלוננים להיחלץ דרך חלון חדר ההסקה.

2.      כשבועיים לאחר מכן, נעצר הנאשם והוגש נגדו כתב אישום, אשר ייחס לו עבירה של שוד בנסיבות מחמירות (סעיף 402(ב) לחוק העונשין, תשל"ז-1977), וכן עבירה של כניסה ושהייה בישראל שלא כחוק (סעיף 12(א) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952). זהות יתר השודדים אינה ידועה למאשימה.

3.      מועד תחילת ההוכחות נדחה פעם אחר פעם, שכן חל עיכוב רב בהמצאת חוות דעת, הנוגעת למחקרי התקשורת הסלולרית, המהווים את עיקר הראיות נגד הנאשם. הנאשם, יש לומר, כפר במעורבות בעבירת השוד ושמר לעצמו את הזכות להשיב במענה מפורט לכתב האישום בכפוף לממצאי חוות הדעת של חברת הסלולר.

4.      סופו של דבר, העידו בפניי שני מומחים מטעם חברת הסלולר הרלוונטית. לאחר שמיעת עדויותיהם וההסברים שהיו בפיהם לנתונים שונים המופיעים במחקרי התקשורת של הטלפון הנייד של הנאשם, נראה כי התביעה הגיעה למסקנה, שיקשה עליה להוכיח מעבר לספק סביר את נוכחותו של הנאשם בזירת העבירה. ואכן, ביום 6.11.08 הודיעו הצדדים כי הגיעו להסדר טיעון, אשר יכלול הן תיקון של כתב האישום והן הסכמה לעניין העונש.

5.      ביום 13.11.08 הוצג בפניי הסדר הטיעון. על פי ההסדר, טען הנאשם כי לא נטל חלק במעשים המתוארים בכתב האישום, והודה כי הגיע בסמוך למקום האירוע לאחר סיומו, סייע למבצעי השוד לעזוב את המקום במהירות, וקיבל מידיהם את מכשיר הטלפון הנייד שנגנב מן המתלוננים. המאשימה הסתפקה בהודאה זו. על בסיס ההודאה, הוסכם בין הצדדים כי הנאשם יורשע בעבירה של סיוע לשוד בנסיבות מחמירות (סעיף 402(ב) בצירוף סעיף 31 לחוק העונשין), בעבירה של כניסה ושהייה בישראל שלא כחוק (סעיף 12(א) לחוק הכניסה לישראל), והחזקת נכס חשוד כגנוב (סעיף 413 לחוק העונשין). לעניין העונש, הוסכם כי הצדדים יעתרו לבית המשפט כי יוטל על הנאשם עונש של שנתיים מאסר בפועל בניכוי ימי המעצר, מאסר על תנאי בן 6 חודשים שהוטל על הנאשם בת.פ. 2444/06 (בית משפט השלום בנצרת) יופעל בחופף, וכן יוטל על הנאשם עונש של מאסר על תנאי לפי שיקול דעת בית המשפט.

6.      המאשימה יידעה את המתלוננים על ההסדר המתגבש, כמתחייב על פי חוק זכויות נפגעי עבירה, תשס"א-2001. המתלוננים, שהביעו הסתייגות מהסדר הטיעון, התייצבו לדיון בבית המשפט. בשלב הטיעונים לעונש, ביקשו המתלוננים, באמצעות עורך דינם, להביע את הסתייגותם. על אף שאין החוק האמור מקנה למתלוננים זכות להשמיע את דברם בבית המשפט (אלא רק בפני התובע), סברתי כי נכון יהיה לאפשר להם זאת. עשיתי כן משום כבודם, ומשום שסברתי כי נכון יהיה שאבהיר אף אני למתלוננים את הנסיבות שהובילו להסדר הטיעון, ככל שאלה נפרשו בפניי על ידי הצדדים.

7.      בטיעוניה, עמדה המאשימה על כך שההסדר משקף את חומר הראיות בתיק, בייחוד לאחר שמיעת עדויות המומחים מטעם החברה הסלולרית. עדויות אלה, כך נטען, הן הראיות המכריעות בתיק. עדויות אלה לא היו חד משמעיות, כפי שגם בית המשפט יכול היה להתרשם. שיקולי המאשימה היו אם כן שיקולים מקצועיים, אשר הביאו בחשבון את הסיכונים מול הסיכויים שבהמשך ניהול התיק. העונש המוצע משקף את רמת הענישה בעבירות בהן הורשע הנאשם לפי הודאתו. ב"כ המאשימה שב והדגיש כי המאשימה שיוותה לנגד עיניה את החוויה הקשה שחוו המתלוננים, שבה ושקלה את עמדתה לנוכח הסתייגות המתלוננים מהסדר הטיעון, אולם, כאמור, משהגיעה למסקנה כי לא תוכל להוכיח יותר מן העובדות בהן הודה הנאשם, נקשרה בהסדר הטיעון המוצע.

8.      ב"כ הנאשם הדגיש אף הוא את הקושי הראייתי בתיק, והזכיר כי עמד למן היום הראשון על הצורך החיוני בהגשת חוות דעת ממצה מטעם חברת הסלולר. עמדתו, כך התברר לנוכח עדויות המומחים, הייתה עמדה ראויה, שכן אין לקשור את הנאשם לזירת האירוע, וכל שניתן ללמוד ממחקרי התקשורת הוא שהנאשם הגיע לאזור לאחר מעשה. גם לטעמו משקף הסדר הטיעון את הראיות הקיימות בתיק, וממילא העונש המוצע עולה בקנה אחד עם רמת הענישה בעבירות בהן הורשע הנאשם. ב"כ הנאשם עמד על נסיבותיו האישיות של הנאשם, שהוא אדם מבוגר יחסית, יליד 1961, ואב ל-6 ילדים, הסובל מבעיות של לחץ דם ומטופל תרופתית. לנאשם אין עבר פלילי של ממש. לחובתו רשומה הרשעה משנת 1992, בגין עבירה של גניבה מרכב שביצע בשנת 1990. הוא נדון בשל אותה עבירה לקנס כספי ולמאסר על תנאי. ההרשעה הנוספת הרשומה לחובתו היא משנת 2006, בגין כניסה לישראל שלא כחוק. בגינה נדון לעונש מאסר בפועל של חודשיים, ולמאסר על תנאי של 6 חודשים, שהוא בר הפעלה בתיק שלפניי. על פי ההסדר מבקשים הצדדים כי עונש זה יופעל בחופף. ב"כ הנאשם התייחס לדברי ב"כ המתלוננים, ולפיהם יש להחמיר עם הנאשם ולו משום שלא שיתף פעולה עם המשטרה ולא מסר את הידוע לו על זהות השודדים. ב"כ הנאשם לא הרחיב בנקודה זו, אולם ניתן היה להבין מדבריו, ואלה לא נסתרו על ידי ב"כ המאשימה, כי התמונה שהציג ב"כ המתלוננים בנקודה זו אינה מדויקת. מאחר שחומר הראיות במלואו אינו מונח בפניי, לא אוכל להתייחס לנתון זה, ולשקול אותו כנגד הסדר הטיעון המוצע.

9.      העובדות בהן הודה הנאשם, ואשר המאשימה הסתפקה בהן, מעידות על כך שהנאשם לא היה שותף כלל ועיקר למעשי האלימות הנפשעים שבוצעו במתלוננים. ברור, כי השתתפות במעשי אלימות אשר כאלה לא יכולה הייתה להביא להסדר טיעון כמו זה העומד לבחינתי. על פי העובדות המוסכמות, אין בידי המאשימה ליחס לנאשם ידיעה מוקדמת על מעשי אלימות מתוכננים, או ידיעה בדיעבד. הנאשם זומן למקום על ידי מבצעי השוד, וסייע להם להימלט משם במהירות. כך גם קיבל לידיו אחד מפריטי הרכוש שנגנבו, ובמעשיו נכנס לישראל ושהה בה שלא כחוק. מעשים אלה הינם מעשים חמורים כשלעצמם, אולם אין הם מצויים באותו מדרג חומרה בו מצויים מעשיהם של מבצעי השוד בפועל.

10.אשר לנסיבותיו האישיות של הנאשם, אין להתעלם מגילו, ומן העובדה שהעבר הפלילי שלו אינו מכביד כלל ועיקר. אין ללמוד מגליון הרשעותיו הקודמות, שפורט לעיל, כי הווייתו היא הווייה של עבריין. לכך יש להוסיף, כי הנאשם נתון במעצר זה למעלה מ-9 חודשים, ותנאי מעצר קשים מתנאי מאסר. היותו נתון במעצר תקופה ממושכת נובעת מן העובדה שהכנת חוות הדעת מטעם חברת הסלולר התעכבה עת רבה, והנה, משהוכנה, התברר כי יש טעם רב בטענת בא כוחו באשר לעוצמת הראיות בתיק. עמידתו של הנאשם על ניהול המשפט הייתה, אם כך, עניינית. יש לזקוף לזכותו את הודאתו, אשר גם לטעמה של המאשימה משקפת את חומר הראיות כפי שהוא.

11.מידת מעורבותו של הנאשם בפרשה, ההתפתחויות שחלו בתיק עם גיבושה של חוות דעת המומחה, ונסיבותיו האישיות של הנאשם, שקלולם של כל אלה מביא למסקנה כי הסדר הטיעון שהוצג בפניי עולה בקנה אחד עם רמת הענישה המקובלת בעבירות בהן הודה הנאשם, בנסיבות המפורטות לעיל. על פי הכללים המקובלים לבחינתם של הסדרי טיעון, נכון יהיה לקבלו.

12.כפי שכבר הבהרתי למתלוננים בעת הדיון, אין בליבי ספק, כי הם חוו חוויה קשה, הן מן הבחינה הפיסית והן מן הבחינה הנפשית. חוויה זו הותירה בהם, בוודאי, חותם בל יימחה. רצונם שמי שפשע כלפיהם בצורה אכזרית כל כך יבוא על עונשו, מובן מאליו, ולרצון זה שותפים בני החברה כולה. אולם, משהגיעה המאשימה למסקנה כי מסכת הראיות תומכת במסקנה שהנאשם שבפניי לא נטל חלק במעשי האלימות שכוונו כלפי המתלוננים, ולא נטל חלק במעשה השוד עצמו, או כי לפחות קיים ספק של ממש בכך, חובתה הייתה לכלכל את צעדיה כך שהנאשם ייענש כמידת רשעתו (המוכחת), ולא למעלה מכך. לתפיסה זו ודאי שותפים המתלוננים. זוהי מהותו של משפט הנעשה בידי בשר ודם: "אין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות" (סנהדרין, ו', ע"ב).

13.נוכח כל אלה, החלטתי לקבל את הסדר הטיעון, ולדון את הנאשם לעונשים הבאים:

א.      עונש של שנתיים ימים מאסר בפועל, החל מיום המעצר, 25.1.08.

ב.      עונש המאסר על תנאי בן 6 חודשים, שהוטל על הנאשם בת.פ. 2444/06 של בית משפט השלום בנצרת מופעל. העונש ירוצה בחופף לעונש המאסר שהוטל על הנאשם בתיק זה.

ג.       עונש של 12 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים. התנאי, שהנאשם לא יעבור כל עבירת רכוש או אלימות שהיא פשע.

ד.       עונש של 6 חודשי מאסר על תנאי למשך שנתיים. התנאי שהנאשם לא יעבור כל עבירה לפי חוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952.

החפצים שנתפסו על ידי המשטרה והשייכים לנאשם יושבו לו על פי פירוט שתציג המאשימה למשטרה.

זכות ערעור לבית המשפט העליון תוך 45 יום מהיום.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ