אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> שנתיים מאסר למורשע בהתפרצות לשגרירות טורקיה בתל אביב

שנתיים מאסר למורשע בהתפרצות לשגרירות טורקיה בתל אביב

תאריך פרסום : 17/03/2011 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
3811-10-10
17/03/2011
בפני השופט:
גיליה רביד

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
נדים ואדים אנג'אץ (עציר)
גזר דין

עובדות המקרה וטיעוני הצדדים:

הנאשם הורשע על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן, שהוגש במסגרת הסדר טיעון, בביצוע עבירות של התפרצות לבניין בנסיבות מחמירות, תקיפת עובד ציבור, איומים (ריבוי עבירות) ושהייה שלא כדין בישראל, לפי סעיפים 407 (ב)+408,  382א (1) ו-(2) ו-192 לחוק העונשין תשל"ז-1977 וכן סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל תשי"ב-1952.

הנאשם הינו פלסטינאי, תושב רמאללה, אשר עובר למעצרו בתיק זה, במשך תקופה של כשבועיים, שהה בתחומי מדינת ישראל בלא שהיה ברשותו היתר שהייה כדין.

לנאשם דרישות שונות מרשויות המדינה בכללן כי יסייעו בידו לעזוב את הארץ ולא לשוב לתחומי הרשות הפלסטינאית ועל רקע דרישות אלה ובמטרה ליצור להן הד תקשורתי, התקשר הנאשם אל העיתונאי נתיב נחמני ואיים באוזניו כי בכוונתו  לבצע "משהו גדול" שיגרום נזק למדינת ישראל.

בהמשך לכך, בתאריך 17.8.10, בשעות אחר הצהריים, הגיע הנאשם לבניין השגרירות התורכית ברח' הירקון בתל-אביב כשהוא מצויד באקדח צעצוע, סכין באורך 20 ס"מ וחומר דליק. הנאשם טיפס מעל לגדר השגרירות, חדר לחצר השגרירות ושם פתח חלון שנמצא בחלק האחורי של הבניין ודרכו פרץ ונכנס שלא כדין לבניין השגרירות. בהיותו בתוך הבניין, התקשר הנאשם בשנית אל העיתונאי נתיב נחמני והשמיע איומים לפיהם ישרוף את בניין השגרירות ואת עצמו באומרו: "יש לי נשק, יש לי פח נפט ואני אראה להם מה זה". בעת שהוזעקו למולו אנשי השגרירות, הצמיד הנאשם סכין לצווארו ואיים כי יפגע בעצמו, תוך שהוא מבקש שיעניקו לו מקלט מדיני ומיד לאחר מכן תקף את עובדי השגרירות. לאחר מעצרו, במהלך חקירותיו במשטרה, איים הנאשם באומרו שאם ייעצר ויושם בתא עם יהודים הוא יהרוג אותם, וכן אמר, שאם וכאשר ישוחרר, בכוונתו להסלים את פעולותיו ולבצע פיגוע שבו הוא עלול להשתמש בנשק.

לנאשם 15 הרשעות קודמות. בין השאר בגין ביצוע עבירות רכוש ואלימות, והוא אף ריצה  מספר עונשי מאסר בפועל.

האירוע הנוכחי אינו ראשון מסוגו בעברו של הנאשם. גם בעבר פעל הנאשם בדרכים דומות, מתוך מטרה מוצהרת לעורר את שלטונות ישראל לסייע לו.

כך, בחודש אוגוסט 2006, הסיג הנאשם גבול לשגרירות בריטניה בישראל ואיים להתאבד אם לא יקבל מקלט מדיני. הוא הורשע בגין מעשיו אלה בבית משפט השלום בת"א בעבירות של שב"ח, הסגת גבול ותקלה לציבור ונדון לריצוי עונש מאסר כולל של 20 חודשים (לאחר הפעלת מאסרים מותנים בני 6 חודשים). עונש זה הופחת בערעור שהגיש הנאשם למאסר למשך 14 חודשים (ראה ת"פ 5522/06 של בימ"ש שלום ת"א וע"פ 70488/07 מחוזי ת"א -ת/4 ו-נ/6).

זמן קצר לאחר שחרורו ממאסר בחודש אוקטובר 2007 שב הנאשם ואיים על מאבטח בשגרירות בריטניה באומרו שיחזור על מעשיו הקודמים ואף איים באוזני כתב ערוץ 10 כי יפגע בדרכים שונות בכלל אזרחי המדינה. על כך נדון למאסר של 4 חודשים ומאסר על תנאי (ראה ת"פ 6966/07 שלום ת"א -ת/3).

מעשי איום דומים ביצע הנאשם גם בחודש יוני 2008 כלפי מאבטח בשגרירות ארה"ב, ונדון במסגרת ת"פ 4990/09, לעונש מאסר של 4 חודשים לאחר הפעלת מאסר מותנה שהיה תלוי ועומד נגדו (ראה ת/5).

עתירת המאשימה בתיק הנוכחי  היא להטלת עונש מאסר בפועל ממושך ומרתיע וכן מאסר על תנאי. לדברי ב"כ המאשימה, לא זו בלבד שמדובר בעבירות חמורות, אשר מצדיקות כשלעצמן הטלת עונש מאסר משמעותי, אלא שמתווספות אליהן נסיבות בעלות חומרה מיוחדת. ב"כ המאשימה הדגישה את העובדה שהנאשם התפרץ לשטח ריבוני של מדינה זרה, מקום שבו כוחות הביטחון והמשטרה מוגבלים בפעילותם, ביוצרו סיטואציה שיכלה לגרור את ישראל לתקרית דיפלומטית חמורה. היא ציינה את העובדה שהנאשם תכנן בקפידה את פעולותיו, בחר את הזירה הנוחה לו פוליטית וניצל את התקשורת למטרותיו כדי להלך אימים על הגורמים המעורבים בעניין. כמו כן ציינה התובעת את עברו הפלילי העשיר של הנאשם ואת העובדה שלא היה במאסרים קודמים כדי להרתיעו מלשוב ולבצע מעשים דומים פעם אחר פעם.

מנגד, ביקש ב"כ הנאשם לראות בנסיבות המיוחדות, כמו גם במציאות הקשה שבה נתון הנאשם, עילות להקלה בעונשו. הסנגור הפנה לאמירות מצד בתי המשפט השונים בהליכים הקודמים, במיוחד דברי בית המשפט המחוזי בע"פ 70488/07, שביקרו את אזלת היד של המדינה ואת העובדה שהנאשם נזנח לגורלו. לדברי הסנגור, גם לאחר דברי בית המשפט המחוזי בגזר הדין לא נעשה דבר. הנאשם קיבל היתרי שהייה זמניים לתקופות קצרות בלבד, לא ניתנה לו רשות לעבוד בארץ, לא קיבל תעודת זהות ישראלית ומנגד גם נאמר לו שאינו יכול לעזוב לחו"ל. הנאשם עתר לבג"צ בשנת 2010, ועתירתו עדיין תלויה ועומדת. לדברי ב"כ הנאשם, התנהלות הנאשם אומנם אינה נכונה ואינה חכמה, אך היא מהווה זעקה לעזרה, באשר הנאשם אינו מעוניין באמת לגרום לנזק או לפגוע בזולת. כמו כן עתר ב"כ הנאשם להתחשב בעובדה שבאירוע הנוכחי הנאשם נורה והיה מרותק לכיסא גלגלים תקופה מסוימת.

בנסיבות אלה, עתירת ההגנה היא להסתפק בתקופה בה שוהה הנאשם במעצר ולא להוסיף על כך תקופת מאסר נוספת.

ב"כ הנאשם ביקש במהלך הטיעונים לעונש כי יתקבל מסמך מטעם ועדת המאוימים של משרד הביטחון, שבו תינתן התייחסות לטענת הנאשם שהוא אינו מורשה לצאת את גבולות הארץ ולטוס לחו"ל. תשובת ועדת המאוימים הונחה בפני (ראה נ/7), כפי שיפורט בהמשך.

מטעם הנאשם העיד כעד לעונש העיתונאי נתיב נחמני. לדבריו, הוא היה מצוי בקשר עם הנאשם עובר לאירוע הנוכחי, ערך כתבות אודותיו וניהל עמו שיחות. להתרשמותו, לא היה בכוונת הנאשם לחולל רע או לפגוע באנשים, אלא בעיקר להסב את תשומת הלב למצבו הקשה.

גזירת הדין:

עובדות כתב האישום מתארות אירוע חריג בנסיבותיו, שחומרתו ברורה. יהיו מניעיו של הנאשם אשר יהיו, לא ניתן להקל ראש במעשיו ולא ניתן להשלים עמם. חדירה לשגרירות זרה, איום בביצוע מעשי אלימות תוך שימוש בנשק וחומרים דליקים ותקיפת אנשי שגרירות, הם מעשים חמורים ביותר, אשר לא רק עלולים לזרוע בהלה, לצאת מכלל שליטה ולסכן את הציבור, אלא עלולים לפגוע בקשרי החוץ של מדינת ישראל.

כאמור, אין זו פעם ראשונה שבה מעורב הנאשם בתקריות בעלות אופי דומה. הנאשם שב ונוקט בשיטות פעולה דומות ובכך מעיד על עצמו שאין עליו מורא החוק. לא היה בהליכים הפליליים הקודמים ובמאסרים שהושתו עליו כדי להרתיעו, ולא היה בהתחשבות ובאורך הרוח שבתי המשפט הפגינו כלפיו כדי לשנות את דרכיו.

ככל שניתן לראות, לנאשם תלונות ודרישות כלפי רשויות המדינה. חלק מטענותיו מצאו אוזן קשבת אצל בתי המשפט שאף ראו להפנות את עניינו לגורמים הרלוונטיים. ב"כ הנאשם הלין על כך שגם לאחר אמירותיו המפורשות של בית המשפט המחוזי, לא ניתנה תשומת לב מספקת לבעיותיו של הנאשם ועניינו לא זכה לטיפול, אך לא הובאו בפני ראיות לקבוע שיש בסיס לתלונתו בעיתוי הנוכחי. מאחר שהנאשם עתר לבג"צ, כטענתו, יש להניח שטענותיו תבוררנה בהליך זה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ