אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> שניידר פרוייקטים (א.י.ש) בע"מ ואח' נ' בנק הפועלים סניף טירת הכרמל

שניידר פרוייקטים (א.י.ש) בע"מ ואח' נ' בנק הפועלים סניף טירת הכרמל

תאריך פרסום : 22/07/2010 | גרסת הדפסה
רע"א
בית המשפט המחוזי חיפה
28293-05-10
19/07/2010
בפני השופט:
מנחם רניאל

- נגד -
התובע:
1. שניידר פרוייקטים (א.י.ש) בע"מ
2. יואב שנהר
3. איתי שניידר

הנתבע:
בנק הפועלים סניף טירת הכרמל
פסק-דין

פסק דין

1.בפני בקשת רשות ערעור על החלטת השופטת איילת דגן מבית משפט השלום בחיפה בע"ר 10026-04-10, לפיו דחתה את ערעור המבקשים על החלטת הרשמת פומרנץ בתא"ק 1963-08 מיום 10.01.2010.

בתא"ק 1963-08, תבע בנק הפועלים את שניידר פרוייקטים (א.י.ש) בע"מ, בתביעה בסדר דין מקוצר בסך 1,517,113 ₪ בגין יתרת חוב בלתי נפרעת בחשבונה וכן את יואב שנהר ואיתי שניידר, בעלי המניות בה ומנהליה, בגין ערבותם לפרעון כל חובות הנתבעת (החברה הנתבעת ומנהליה ייקראו להלן: שניידר). שניידר הגישה בקשת רשות להתגונן, כאשר הטיעון העיקרי בה היה כי עקב התנהלות הבנק קרסה חברת שניידר. לטענת שניידר, בנק הפועלים מיהר לחלט ערבויות בנקאית לטובת חברת ברן בע"מ מבלי שאפשר לשניידר לפנות לבית המשפט על מנת לעצור את החילוט. לאור חילוט הערבויות נוצר חוב כספי של שניידר שבעקבותיו הוחזרו שיקים וחשבון החברה הוגבל עד לקריסתה.

2.הרשמת פומרנץ נעתרה לבקשת שניידר למתן רשות להתגונן בכפוף להפקדת ערבות בנקאית בסך 200,000 ₪. שניידר הגישה ערעור על החלטת הרשמת בטענה שהחלטת הרשמת להתנות את מתן הרשות להתגונן בהפקדת סך של 200,000 ₪ היא שגויה, לא מידתית ויש בה כדי למנוע מהמערערים חסרי האמצעים את זכות הגישה לערכאות. הערעור בפני השופטת דגן נדחה. השופטת דגן קבעה כי הערבויות הבנקאיות שחולטו הן ערבויות בנקאיות שהיו נתונות לחילוט מיידי, בניגוד לערבויות אחרות בהן הבנק מתחייב לשלם תוך מספר ימים. כמו כן קבעה השופטת דגן, כי מכל הראיות עולה שהבנק נהג בדיוק לפי המוסכם בכתב בינו לבין שניידר והיה חייב לנהוג כך בהתאם להתחייבותו האוטונומית לברן. עוד קבעה השופטת כי בדין החליטה כב' הרשמת כי אין לנעול את שערי בית המשפט וכי יש ליתן רשות להתגונן ונכון היה להתנות את הרשות בהפקדת ערובה לאור סיכויי ההגנה הקלושים.

3.למרות שמדובר במקרה בו הוגש ערעור לבית המשפט בפני דן יחיד על החלטה של רשם בבית המשפט, יש לראות בהן שתי ערכאות נפרדות, ולכן טענתו של המבקש כי יש ליישם אמות מידה שונות בתיק דנן, דינה להידחות (ראה: רע"א 6520/05 Kirkham Holdings Limited ואח' נ' Albany ark Limited  (לא פורסם), רע"א 376/07 גולדברג נ' רובנר (לא פורסם)). בקשת רשות הערעור מבוססת כל כולה על נסיבותיו המיוחדות של המקרה, ואינה מעוררת שאלה בעלת השלכה חוקתית, ציבורית או משפטית, החורגת מתחום הבקשה (ראו: בר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו (3) 123 1982)). לכן, דין הבקשה להידחות.

4.למעלה מן המידה, ועל מנת להפיס דעת המבקשים, אומר כמה דברים לגופו של ענין. שני עניינים עיקריים בערעור שלפני, האחד הוא האם הגנתם של שניידר היא הגנה קלושה, המצדיקה התניית תנאים והשני הוא סבירות התנאי שהתנתה הרשמת, ושאושר על ידי בית משפט השלום.

5.לטענת המערערים, שגה בית המשפט משקבע כי למבקשים טענת הגנה אחת בלבד ולא דן ביתר טענותיהם, לרבות טענת שניידר ביחס להתנהלות הבנק לאחר חילוט הערבויות, משמע, לסירובו של הבנק לתת אשראי ולהחזרת השיקים. אני דוחה טענה זו. כאמור בפיסקה 9 של פסק הדין בערעור, עסקה הרשת גם בטענה בדבר סירוב לתת אשראי נוסף, ודחתה אותה בדין לאור מוצג מש/1, שלפיו:

"לא תהיה לחברה כל טענה ו/או תביעה נגד הבנק במקרה שהבנק יסרב לתת לה אשראי לביצוע העבודות מטעמים השמורים עימו".

6.לטענת שניידר, בית המשפט קמא שגה בכך שלא התייחס לטענה כי הערבויות לחברת ברן הן ערבויות בקשר להסכמים ולא ערבויות פיננסיות רגילות, ולפיכך היה עליו להמתין ולאפשר לשניידר להעלות טענות לפני חילוטן. טענה זו נדחתה על ידי הרשמת פומרנץ והשופטת דגן, לאור מש/2 ו-מש/3 שבהם מצויין כך:

"אנו מאשרים שהצהרה זו היא חלק בלתי נפרד מבקשתנו להוצאת הערבות.

הוסבר לנו כי לפי כתב הערבות שביקשנו על הבנק לשלם את סכום הדרישה מיד עם קבלת הדרישה, ובמצב זה עלול הבנק שלא להספיק להודיע לנו כי נתקבלה דרישה ואנו עלולים שלא להספיק לפעול בהליכים משפטיים בקשר לדרישה או לתשלום סכום הערבות.

אנו מאשרים שלא יהיו לנו כל תביעות ו/או טענות נגד הבנק ו/או מי מעובדיו בקשר להוצאת הערבות בנוסח שביקשנו ולתוצאות הנ"ל".

לטענת שניידר, נספחים אלה מצורפים רק לשתי ערבויות מתוך 6 הערבויות ואף טרם הוברר אם המסמכים הללו משוייכים לערבות ספציפית. על פי האמור בפרוטוקול הישיבה מיום 04.11.08 שהתקיימה בפני השופטת פומרנץ, המסמכים משוייכים לערבויות מספר 21 ו- 18, שסכומן הכולל הוא 88,000 ₪, כאשר סכום הערבויות הכולל שחולט הוא 1.8 מליון ₪. בתחילה התנגד ב"כ שניידר להצגתם, אולם אח"כ חזר בו מהתנגדותו. לערבויות האחרות לא מצורפים מסמכים אלה.

7.לטענת המשיב, שניידר היא שדרשה ממנו להנפיק עבורה ערבויות בנקאיות לברן לפיהן הבנק מתחייב כלפי ברן לפרוע אותם באופן מיידי וללא דיחוי, למרות שבמרבית הערבויות הבנקאיות נקבעת שהות של מספר ימים בין היום בו המוטב דורש את חילוט הערבות לבין היום שבו על הבנק לשלם למוטב את הערבות. להוכחת טענתו הגיש הבנק את מש/5, שאף הוגש בערכאות דלמטה שהוא מסמך תוכנית ההבראה של חברת שניידר אחרי חילוט הערבויות על ידי ברן. כאשר במסמך זה מאשרת שניידר כי הפרוייקט עם ברן הסתבך וכי חולטו ערבויות בסך של 1.8 מליון ₪ בגין הפרוייקט עם חברת ברן. במסמך זה אין טענות כלפי הבנק וזאת למרות שנוסח לאחר חילוט הערבויות כאמור.

8.אכן, גם לגבי ערבויות שלגביהן לא נחתם הסכם מפורש כמו מש/2 ומש/3, ככל שלפי נוסחן הן עמדו לפירעון מיידי, היה על הבנק המשיב לפרוע אותן מיידית. רק על מנת לאפשר לשניידר להוכיח כי למרות נוסחן של הערבויות העומדות לפירעון מיידי היה על הבנק להמתין, שזו טענה קלושה, מן הראוי היה לאפשר רשות להתגונן כנגד ערבויות, וכך אכן נעשה.

9.המערערים מלינים, שבית המשפט שגה בקובעו בשלב כה מוקדם בדיון, שחוות דעת המומחה שהציגו אינה רלבנטית וכי האחראי להתמוטטות החברה אינו הבנק אלא חברת ברן. מתוך קריאת חוות הדעת שצורפה עולה כי היא עוסקת בשאלה מה היו רווחי שניידר אילולא המשבר שפקד את החברה עקב הפרוייקט עם חברת ברן, ולצורך הערכת רווחיות החברה מעריכה מה היו רווחי שניידר אילו היו שתי החברות ממשיכות לעבוד יחד. חוות דעת זו אינה רלוונטית לצורך המחלוקת בין הבנק לבין חברת שניידר, מי גרם להתמוטטות אלא רק להערכת הנזק, ואת אי הרלבנטיות ניתן לקבוע כבר עתה. על כן, אני דוחה את הטענה.

10.על כן, יש לאמץ את הקביעה, שההגנה היא קלושה ומזכה ברשות להתגונן כנגד ערבות.

11.המערערים טוענים כי בתי המשפט לא משתמשים כמעט בסמכות שניתנה בידם בהוראת תקנה 210 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984, המאפשרת להתנות את מתן הרשות להתגונן בהפקדת ערובה ומביאים כסימוכין את האמור בע"א 219/65 דגני נ' גניני פ"ד יט(4) 149, 152-153. עוד הם טוענים המערערים כי בית המשפט העליון קבע כי אין זה מן הראוי לקבוע תנאים שהנתבע אינו יכול לעמוד בהם. בע"א 9654/02 חב' האחים אלפי בע"מ נ' בנק לאומי לישראל, פ"ד נט(3), 41 , 46-47 (2004) נקבע:

"אכן, ברוב המקרים שבהם מבקש נתבע רשות להתגונן נגד תביעה בסדר דין מקוצר, מצויה הגנתו באחד מצידיו של קו הגבול; לאמור, האם יש בפיו הגנה אפשרית, אם לאו. אולם, יש מקרים המצויים על קו הגבול, באזור שבין ה"לבן" לבין ה"שחור", אזור הדמדומים של הספק. אלה הם המקרים ש"בהם היה 'כמעט' בטוח, שהנתבע לא גילה הגנה הראויה להתברר בבית המשפט" (זוסמן בעמ' 689). אלה הם המקרים הדחוקים שבהם עושה בית המשפט חסד עם הנתבע ונותן לו את הרשות בתנאים; דהיינו, "כאשר 'כמעט' רשאי היה לסרב לנתבע, ותחת הסירוב נתן לו רשות מותנית בתנאי" (זוסמן שם), כאמור בתקנה 210 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"):

"רשות להתגונן אפשר ליתן ללא תנאי ואפשר להתנותה בתנאים בדבר תשלום כספים לקופת בית המשפט, בדבר מתן ערובה, בדבר זמנו ודרכו של הדיון או בכל תנאי אחר, ככל אשר ייראה לבית המשפט או לרשם".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ