אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> שניאורסון ואח' נ' בנק מזרחי טפחות בעמ ואח'

שניאורסון ואח' נ' בנק מזרחי טפחות בעמ ואח'

תאריך פרסום : 13/06/2010 | גרסת הדפסה
ה"פ
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
25873-04-10
13/06/2010
בפני השופט:
דר' עודד מודריק – סגן נשיא

- נגד -
התובע:
1. ישראל יוסף שניאורסון
2. מרים גיטלה שניאורסון

הנתבע:
1. בנק מזרחי טפחות בע " מ
2. ישעיהו בויימלגרין
3. זאב זיילר
4. נאווי זיילר

פסק-דין

פסק דין

המבקשים בני הזוג מרים ויוסף שניאורסון (להלן: "שניאורסון") ערבו, ביחד עם המשיבים ישעיהו בויימלגרין, זאב זיילר ונאווי זיילר (להלן: "בויימלגרין") לחובות חברת "קידי שיק" – רשת חנויות בגדי ילדים בע"מ (להלן: "קידי שיק"). הערבות היא לטובתו של המשיב בנק מזרחי טפחות בע"מ (להלן: "הבנק").

הערבות של שניאורסון מובטחת בשטר משכון על שני נכסי מקרקעין שאחד מהם הוא בית המגורים של משפחת שניאורסון בכפר חב"ד (להלן: "בית המגורים") והשני נכס בתל אביב (להלן: "הנכס המסחרי"). הערבות של בויימלגרין אינה מובטחת במשכון כלשהו.

הבנק החל לנהל, נגד שניאורסון, הליך בהוצאה לפועל למימוש שטרי המשכון (תיק 01-31959-49-1). שניאורסון ביקשו להתנגד למימוש המשכון, בטענת "פרעתי" אולם, יו"ר ההוצאה לפועל מצא כי הדבר אינו נתון לסמכותו.

נוכח זה הגישו שניאורסון המרצת פתיחה לבית משפט זה שבמסגרתה הם מבקשים שיקבע כי הופטרו מערבותם כנגד תשלום סך 1.5 מליון ש"ח (לפני כב' השופט ד"ר עמירם בנימיני). אם שניאורסון ישיגו בהליך זה את תכליתם עשוי הדבר להשליך על הפסקת מימוש המשכון בהליכי ההוצאה לפועל.

במסגרת המרצת פתיחה 1731/09 ביקשו שניאורסון מבית המשפט סעד זמני לעיכוב הליכי הוצאה לפועל לשם מימוש שטר המשכון על הנכס המסחרי. כב' השופט בנימיני דחה את הבקשה.

משום מה לא כללה הבקשה לסעד זמני בהמרצת פתיחה 1731/09 גם התייחסות למימוש המשכון ביחס לבית המגורים. ייתכן שהדבר נבע מכך ששניאורסון הודיעו, בשלב מסוים, לרשם ההוצל"פ שמצאו קונה לבית המגורים וכי עם ביצוע המכירה יעבירו את התמורה הנדרשת על חשבון ערבותם לחוב. בכך השיגו דחייה מסוימת של הליכי מימוש המשכון.

כך או אחרת כעת מצויים הליכי מימוש המשכון בהקשר לבית המגורים על סף השלמתם. משהתחוור לשניאורסון שהם וטפם עלולים להיות מוצאים מבית המגורים, פנו בבקשה למתן סעד ארעי בגדרה של המרצת הפתיחה דנן.

בדיון שנערך לפני התברר כי שניאורסון מסתפקים במתן צו לעיכוב ביצוע הליכי מימוש המשכון עד מתן פסק דין בה"פ 1731/09. משמעות הודעה זו היא שהסעד הזמני הופך להיות הסעד הסופי המבוקש בהליך דנן. לפיכך קיבלתי את הסכמת הצדדים למתן פסק דין בהמרצת הפתיחה גופה.

בפי שניאורסון טענה אחת ויחידה. הטענה היא שהבנק הזוכה מפלה בין הערבים. מצד אחד הבנק נוקט כל מהלך אפשרי כדי לנגוש בשניאורסון ומצד שני הוא משתרך בעצלתיים בכל התנהלותו עם בויימלגרין. בויימלגרין הוא לקוח חשוב של הבנק ומטבע הדבר הבנק אינו מעוניין להפסיד את הלקוח הזה. שניאורסון הוא לקוח זניח של הבנק ומשעה שהחוב של קידי שיק מובטח באמצעות נכסי המקרקעין של שניאורסון יכול הבנק בקלות רבה להשיג את פירעון החוב מבלי לפגוע במערכת הקשרים שלו עם לקוח מועדף כבויימלגרין.

מצד העובדות מתברר שהבנק אמנם הגיש בינואר השנה תביעה בסדר דין מקוצר נגד בויימלגרין (ונתבעים אחרים לרבות שניאורסון), שעניינה חיוב הערבים בחובה של קידי שיק לבנק. אולם אף על פי שבויימלגרין לא הגישו בקשת רשות להתגונן מפני התביעה, לא פנה הבנק עד עצם היום הזה לבית המשפט בבקשה ליתן פסק דין נגד בויימלגרין. יתר על כן בה בשעה שהבנק נאבק בשניאורסון במלוא עוצמתו בהליכי הוצל"פ הוא "מנהל מו"מ מתמשך" עם בויימלגרין. קשה להסביר את ההתנהלות הזאת זולת בכך שהיא נועדה לשמש "כסות" לבנק מפני טענה שהוא אינו עושה דבר כדי להיפרע מבוימלגרין.

יש גם סימוכין שונים לפעולות נוספות שהבנק נקט בהן ביחס לבויימלגרין שעשויות להקשות על גביית החוב מבויימלגרין.

ברור שנקודת המוצא של שניאורסון קשה היא מבחינה משפטית. לעת הזאת ערבותם לחוב של קידי שיק שרירה וקיימת והיא, כאמור, ערבות מובטחת במשכון. מימוש ערבות מובטחת קל ופשוט יותר מאשר מימושה של ערבות שאינה מובטחת. הרעיון הבסיסי הניצב מאחורי קיומו של משכון הוא לאפשר לבעל החוב להיפרע מן החייב (או הערב) במהירות וביעילות. שניאורסון ובויימלגרין הם בחזקת ערבים ביחד ולחוד ואין כל התניה חוזית המונעת מן הבנק לממש את הברירה שבידו ולהתמקד בהליך כנגד ערב מסוים.

הליכי ההוצל"פ כנגד שניאורסון הם בגדר מימוש זכותו החוזית של הבנק. אולם דומה לי שבגדרם של הליכים אלה נתון הבנק, במיוחד בשל אופיו הציבורי של מוסד בנקאי, לחובת התנהלות בתום לב. אין כמובן פגיעה בעקרון תום הלב במקום שהבנק בוחר להיפרע מערב באמצעות מימוש משכון במקום להתנהל בדרך ארוכה וקשה יותר כנגד ערב שחובו אינו מובטח. אולם, מכאן אין להסיק שבכל מקרה שהבנק נוהג כך הוא מוחזק כמי שפעל בתום לב (ע"א 118/93 גמבש נ' בנק מרכנתיל פ"ד מח[4] 465, 477).

על פי התרשמותי מן הדיון שנערך לפני, מן העדות של נציג הבנק ומן המסמכים שהוגשו, "שב ו[כמעט] אל תעשה" שהבנק נקט בעניין ערבותו של בויימלגרין ומיקוד את מירב מאמציו במימוש ערבותו של שניאורסון אינם בכדי. יש רגליים לטענה שגישה זו לא נבעה רק ממחשבה ברת לב שההליך כנגד שניאורסון פשוט, יעיל ומהיר, אלא היא נבעה מרצון להמשיך ולקיים את קשרי הבנק עם הלקוח ההעדיף, בויימלגרין .

המבקשים סומכים יתדות בקשתם על טענה של "הפליית ערבים". כנראה טענה כזאת עשויה להישמע במקום שבו נערך הסדר בין נושה לערב א' וערב ב' מבקש להחיל עליו את אותו הסדר ואין שום טעם סביר להפלות ביניהם (ת"א [חי'] 8997/96 זיקאס נ' הבנק הבינלאומי הראשון זה פסק דין של בימ"ש השלום. פסה"ד בוטל בערעור לבית המשפט המחוזי אולם הטעם לביטול הפסק אינו נעוץ שלילת השקפת בית משפט השלום בעניין "הפליית ערבים".; ר' בר קהן דיני הגנת הערב (1998), 119 – 120). ענייננו שונה. שניאורסון ובויימלגרין אינם ערבים "שווים". הראשון הוא ערב שערבותו מובטחת והשני ערבותו אינה מובטחת.

זה פסק דין של בימ"ש השלום. פסה"ד בוטל בערעור לבית המשפט המחוזי אולם הטעם לביטול הפסק אינו נעוץ שלילת השקפת בית משפט השלום בעניין "הפליית ערבים".

בכל זאת רב החשש בעיני שהבנק אינו נוהג בתום לב. המצהיר מטעם הבנק הוא פקיד ביצוע שלא ידע לומר דבר בעניין השיקולים שהדריכו את הבנק בפעולתו. בא כח הבנק בטיעוניו לפני ובסיכומי טענותיו התמקד בזכות הבנק לבחור את הערב שהוא מבקש להיפרע ממנו ולא עשה דבר כדי לשלול את הטענות שהועלו בהקשר להעדפת בויימלגרין.

הבנק טוען שעיכוב הליכי ההוצל"פ עד למתן החלטה בה"פ 1731/09 לא יוסיף ולא יועיל למאומה. שהרי סוגיית תקפות המשכון או החוב אינם נושא לדיון במסגרת המרצת הפתיחה הנ"ל. המבקשים חולקים על הטענה ואומרים שבגדרו של אותו דיון יעלה בידם להשיג תכלית שתייתר את הצורך בהליכי ההוצאה לפועל.

בשוקלי את הנסיבות האמורות ומתוך ידיעה שמצד אחד הבקשה שלפני מגבילה את עצמה לעיכוב הליכי ההוצאה לפועל לפרק זמן קצר יחסית ומצד שני האפשרות לממש את הערבות באמצעות המשכון "לא תברח" והחוב צובר בינתיים ריבית, נראה שביכולתי לתת ביד המבקשים את הסעד המבוקש. זה בין שהדיון בהמרצת פתיחה 1731/09 אמנם עשוי לייתר את הליכי ההוצל"פ ובין שלא ייתר אותה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ