אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> שמיר ואח' נ' אל-על נתיבי אויר לישראל בעמ

שמיר ואח' נ' אל-על נתיבי אויר לישראל בעמ

תאריך פרסום : 05/08/2012 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות תל אביב - יפו
31352-04-12
29/07/2012
בפני השופט:
מי-טל אל-עד קרביס

- נגד -
התובע:
1. יואב שמיר
2. טניה אייזקוביץ

הנתבע:
אל-על נתיבי אויר לישראל בע " מ
פסק-דין

פסק דין

תביעה כספית לפיצוי בסך 4,716 ₪ בשל עיכוב בהגעת כבודת התובעים ליעדה בחו"ל והצורך לרכוש ביגוד חלופי בשל האמור.

1. בתאריך 16.2.12 הגיעו התובעים לשדה התעופה בן-גוריון במטרה לעלות על טיסת אל-על לפרנקפורט, גרמניה. אלא שהתברר להם כי יש עיכוב בטיסה עקב שביתה בשדה התעופה של פרנקפורט. מאחר שמטרת נסיעתם של התובעים היתה עבודה (צילום סרט תעודי), ולמחרת היום נקבע כבר להם יום צילומים בגרמניה, הם ביקשו למצוא דרך חלופית להגיע ליעדם.

לטענת התובעים, נציג הנתבעת הציע כי יעברו לטיסת אל-על למינכן היוצאת כשעתיים לאחר מועד הטיסה המקורית, והזמינם למשרד על מנת לבחון האם ניתן לבצע את ההחלפה, כולל העברת הכבודה ממטוס אחד למשנהו. רק לאחר שהנציג וידא כי הכבודה עברה, מסר בידיהם כרטיס עלייה למטוס הטס למינכן.

והנה, הגיעו התובעים למינכן אך מזוודות – אין. אלה הגיעו רק בתאריך 18.2.12.

לטענת התובעים בכתב תביעתם הם יצאו מישראל בבגדים קלים, והגיעו למינכן שם הטמפרטורה היתה מינוס 10 מעלות. לבית המלון, בעיר קטנה שבין מינכן לבין פרנקפורט, הגיעו באיחור רב, ולמחרת היום ניגשו לחנות הבגדים הקרובה ורכשו רק את הדברים החיוניים ביותר לצילומי חוץ במזג אוויר חורפי, תוך שהם משתדלים לרכוש רק פריטים בהנחה. על כך גם המציאו קבלות. התובעים עותרים אפוא לפצותם בסכום הקנייה אותה נאלצו לבצע – 955.67 יורו שהם 4,716 ₪.

2. לטענת הנתבעת, המעבר לטיסה למינכן היה מיוזמת התובעים ומשיקוליהם, בעוד היא יצאה מגדרה על מנת ליתן להם את השרות המבוקש, וזאת גם תוך ויתור מלא על דמי שינוי הטיסה. לטענתה לא התחייבה להעביר את כבודתם של התובעים אשר היתה באותה העת כבר מתויגת לפרנקפורט, ועם זאת חיפשו נציגיה את הכבודה בבטן המטוס לפרנקפורט אך לא הצליחו לאתרה טרם המראת הטיסה למינכן.

עוד טוענת הנתבעת כי על פי חוזה התובלה, חובתה היתה להעביר את כבודתם של התובעים לפרנקפורט בלבד, ואך לפנים משורת הדין דאגה להובילה למינכן בהקדם האפשרי. כמו כן, הכבודה הגיעה למינכן למחרת היום, 17.2.12 ונעשה ניסיון ליצור קשר טלפוני עם התובעים על מנת לתאם עימם מועד להבאת הכבודה אליהם, אך זה לא צלח ובפועל הועברה הכבודה לחברת המשלוחים המקומית שלפי סבב ולוח הזמנים שלה העבירה את הכבודה לתובעים ביום 18.2.12.

לטענת התובעת, חל על תביעתם של התובעים חוק התובלה האווירית, התש"מ – 1980 (להלן: "חוק התובלה האווירית") המאחד בחובו מספר אמנות בינלאומיות בנושא תובלה בינלאומית אווירית, הרלוונטית היא אמנת מונטריאול (להלן: "האמנה"). במסגרת האמנה, כמו גם סעיף 10 לחוק התובלה האווירית, קיים ייחוד עילה ומשמע כי תביעתם של התובעים נבחנת על פי הוראות החוק והאמנות שבו במקום כל דין אחר. על פי סעיף 22(2) לאמנה, תקרת האחריות של מוביל אווירי בתובלת כבודה בגין השמדה, אובדן, נזק או איחור הינה סכום של "1,000 זכויות משיכה". וכפי שעודכן ביום 30.12.09 על ידי הארגון הבינלאומי לתעופה אזרחית בהתאם למקדם האינפלציה, הזכאות הינה לסכום של "1,131 זכויות משיכה" - זכויות שוות ערך ל – 6,568 ₪. גבול זה הינו גבול עליון השמור למקרים של אובדן מוחלט של כבודה, בעוד במקרה דנן מדובר באיחור קל ועל כן ראוי כי גובה הפיצוי, אם בכלל, יקבע בהתאם.

3. לאחר ששמעתי את התובעים ואת נציגת הנתבעת וכן עיינתי בתיק בית המשפט על מוצגיו, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל, אם כי בחלקה בלבד.

הנתבעת טוענת כי מאחר שאפשרה לתובעים להחליף את יעד טיסתם, אין היא מחויבת להוביל גם את כבודתם ליעד החדש, וכי האמור נתמך בחוזה התובלה. חוזה זה לא הוצג לי והנתבעת איננה יכולה לפטור עצמה מאחריות להוביל את הנוסע, על כבודתו, ליעד אליו בחר להגיע. אין מחלוקת על כך כי הנתבעת ביקשה לעזור לתובעים ולהעניק להם שירות מיטבי. ואף בכתב התביעה ציינו התובעים לחיוב את רמת השרות של הנתבעת. עם זאת, שומה היה עליה לעדכן אותם כי כבודתם לא נמצאה ולא הועברה למטוס למינכן, וכי זו תגיע באיחור ליעד החדש. בכך, היתה נותנת בידי התובעים את הברירה להחליט האם להחליף את יעד טיסתם, אם לאו.

4. והנה, על אף אחריותה של הנתבעת להוביל את הכבודה למינכן, ובמועד, אינני סבורה כי הנזק שנגרם לתובעים הינו בגובה הסכום הנתבע על ידם. סכום הפיצוי הנתבע הינו בלתי סביר בנסיבות העניין.

הנני מקבל את גרסתה של הנתבעת כי הכבודה הגיעה למינכן כבר למחרת היום, 17.2.12, ונעשה ניסיון להביאה עוד באותו היום לבית המלון בו שהו התובעים (ראו תדפיס נ/1). אלא שניסיון להשיגם בטלפון על מנת לערוך את התיאומים הנדרשים, לא צלח ובפועל, בשל האמור, עבר יום נוסף עד אשר הגיעה הכבודה ליעדה. על הפיצוי לשקף מאמץ זה של הנתבעת, ולהלום איחור – על דרך מיצוע טענות הצדדים – של יום וחצי לכל היותר.

זאת ועוד; הגם שהנתבעת לא ציינה בפני התובעים כי כבודתם לא נמצאה ולא הועברה למטוס למינכן, הרי שלאור טעמי נסיעתם של התובעים ולוח הזמנים לו היו כפופים, מסתברת יותר האפשרות כי היו בכל זאת עוברים לטיסת מינכן. הפיצוי יש וישקף רק את אובדן זכות הבחירה.

עוד ראויה היא לציון העובדה כי תביעתם של התובעים באה בגדרו של חוק התובלה האווירית על ייחוד העילה שבו, בעוד הפיצוי הנקוב בו הינו הסכום המרבי לאדם ויש לייחדו לאובדן כבודה. במקרה של עיכוב או איחור בן יום וחצי ברי, כי הפיצוי יהא נמוך יותר, משמעותית.

אמנם התובעים טוענים כי האפשרות לתור בין חנויות בגדים היתה מצומצמת מאחר ששהו בעיר קטנה שבין פרנקפורט למינכן, אולם לאחר שעיינתי ברשימת הפריטים שנרכשו, עלות חלקם היתה גבוהה במיוחד. חלקם אף נרכש ביום 18.7.12 כשהכבודה כבר הגיעה למינכן והיתה בדרכה אליהם. יודגש, כי מאחר שמדובר בפריטים שאינם מתכלים, הרי שהתובעים יכולים להמשיך לעשות בהם שימוש גם בעתיד.

5. אשר על כן, לאחר שנתתי דעתי לשיקולים האמורים לעיל, הנני פוסקת לתובעים פיצוי כספי על דרך האומדן. על הנתבעת לשלם לכל אחד מהתובעים פיצוי בסך של 500 ₪. כן תשלם הנתבעת לכל אחד מהתובעים הוצאות בסך של 100 ₪. הסכומים ישולמו בתוך 45 ימים מהיום שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום בפועל.

זכות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 ימים מיום ההמצאה.

המזכירות תמציא פסק דין זה לצדדים.

ניתן היום, י' אב תשע"ב, 29 יולי 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ