אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> שמאסנה(אסיר) נ' משטרת ישראל/שרות בתי הסוהר-מחלקת האסיר ואח'

שמאסנה(אסיר) נ' משטרת ישראל/שרות בתי הסוהר-מחלקת האסיר ואח'

תאריך פרסום : 06/01/2014 | גרסת הדפסה
עת"א
בית המשפט המחוזי חיפה
65413-10-13
26/12/2013
בפני השופט:
עודד גרשון

- נגד -
התובע:
מוסטפא שמאסנה (אסיר)
הנתבע:
1. משטרת ישראל/שרות בתי הסוהר-מחלקת האסיר
2. מדינת ישראל

פסק-דין

פסק דין

השופט עודד גרשון [אב"ד]:

1.בהחלטתה מיום 30.9.13 דחתה ועדת השחרורים לפי חוק שחרור על-תנאי ממאסר, התשס"א – 2001 (להלן – "החוק") את בקשתו של העותר לשחרור מוקדם.

מכאן העתירה שלפנינו.

2.העותר, יליד 1995, נדון בבית המשפט הצבאי ביהודה. הוא מרצה מאסר ראשון לתקופה של 25 חודשים לאחר שהורשע, על פי הודאתו ובעקבות הסדר טיעון, בעבירת הצתה. העותר היה קטין בעת ביצוע העבירה, ללא עבר פלילי קודם.

עיון בגזר דינו של העותר מלמד כי העותר היה שותף לעבירה של הצתה במזיד. העותר נענה לבקשת חבריו להצטרף אליהם לזרוק בקבוקי תבעירה לעבר חורש ליד הישוב מעלה החמישה. העותר וחבריו השליכו בקבוקי תבעירה לעבר החורש וכתוצאה מכך החלה שריפה גדולה שאף הגיעה ממש עד לפתח בית המלון שבישוב. השריפה הצריכה עבודה של תשעה עשר צוותי כיבוי אש ושני מטוסי כיבוי אש שעבדו משך שעות רבות. השריפה גרמה נזק רב לחורש טבעי.

הצדדים הציגו בפני בית המשפט הסדר טיעון במסגרתו בקשו מבית המשפט להשית על העותר עונש מוסכם של 25 חודשי מאסר בפועל, לצד מאסר מותנה לשקול דעתו של בית המשפט וקנס בסך 5,000 ₪. ואמנם, בית המשפט החליט לאמץ את הסדר הטיעון וגזר על העותר, בין היתר, עונש מאסר בין 25 חודשים לריצוי בפועל.

3.החלטת הועדה

ביום 30.9.13 התכנסה ועדת השחרורים ודנה בבקשתו של העותר לשחרור מוקדם.

הועדה ציינה בהחלטתה כי לאור נסיבות ביצוע העבירה, כמפורט בגזר הדין, "בהחלט מדובר באסיר בטחוני ולא כפי שטען בא כוחו".

מעיון בהחלטת הועדה עולה כי זו היתה ערה לשיקולים שלטובת העותר: מאסר ראשון; היעדר עבר פלילי; קטין בעת ביצוע העבירה וסיכוי השיקום העתידיים שלו. הועדה ציינה בהחלטתה כי בא כח העותר הציג בפניה אישור של המועצה המקומית בישוב קטנא הנמצא בנפת רמאללה בו התחייבה המועצה להעניק לעותר שתי שעות טיפול שבועיות וכן להעסיק אותו.

כן עמדו בפני הועדה השיקולים לחובת העותר, ובהם חומרת העבירה שנעברה על ידו והחשש שיבצע מעשים דומים בעתיד ועבירות המשמעת שביצע במהלך מאסרו: גרימת נזק רציני לתא; מעורבות בקטטה; אי התייצבות לספירת הצהריים ושהייה במיטה כאשר הוא מכוסה בסדין בעת אותה ספירה.

הועדה כתבה בהחלטתה כי אכן עקרונית עומדת לעותר הזכות לשחרור מוקדם על פי החוק "גם אם אין גורמים מפקחים מעבר לקו הירוק". ואולם:

"דא עקא, שכאשר אנו בודקים את כל הנסיבות הקשורות בקטין זה, גם אליבא דטענות בא כוחו שהוא נגרר אחר חבריו ושותפיו למעשים בגינם נדון, הרי שיש חשש שעם שחרורו הוא עלול לחזור ולהיגרר אחריהם למעשים דומים בעתיד. זאת, כאשר אנו מתרשמים מחומרת העבירות המשמעתיות המצביעות, לכאורה, על אישיות מרדנית של בחור המתנגד לסמכות ולכללי התנהגות מקובלים.

זאת ועוד, אכן טוב ויפה שרשויות המועצה המקומית מוכנים לקבל את האסיר לעבודה ולהעניק לו טיפול, אולם אין בתכנית השיקומית שום התחייבות לדווח לוועדה באם האסיר יפר את תנאי השחרור, ואם כך הדבר – מה הטעם לקבוע תנאים כאשר אין מי שידווח במסגרת ישיבות מעקב המקובלות בוועדה.

סיכומו של דבר, אנו מחליטים כי אין מקום להיענות לבקשת האסיר לשחרור מוקדם על תנאי ואנו דוחים אותה".

4.טענות הצדדים

העותר טען כי הוא מקיים את התנאים הקבועים בחוק וכי יש להורות על שחרורו המוקדם. לטענתו, הוא הוכיח שהוא ראוי לשחרור מוקדם שכן הוא נטל אחריות מלאה על מעשיו והביע חרטה כנה ועמוקה. העותר טען כי שילם את הקנס שהושת עליו במסגרת גזר הדין וכי התנהגותו בכלא תקינה. לטענתו, הוא אמנם עבר מספר עבירות משמעת אולם אלה היו "מהמדרג הנמוך של עבירות משמעת".

העותר הוסיף וטען, כי שחרורו המוקדם אינו מסכן את שלום הציבור והוא אף הציג בפני הועדה תוכנית טיפולית לפיה יטופל על ידי גורמי מקצוע במועצה המקומית קטנא באופן שבועי ולמשך שנתיים. כן טען העותר כי אין לזקוף לחובתו את העובדה שהוא אינו יכול להשתלב בתוכנית טיפולית בפיקוח, מקום שכזו אינה קיימת בעבור אסירים תושבי השטחים. אי שחרורו מן הטעם הזה יוצר, לטענתו, אפליה פסולה בינו לבין אסירים אזרחי ישראל. בנוסף, העותר טען כי לאחר שחרורו הוא ישתלב במקום עבודה שהתחייב לקלוט אותו ויזכה לתמיכת משפחתו.

עוד טען העותר, כי הועדה לא שקלה את כל השיקולים הרלוונטיים בטרם מתן החלטתה. נטען כי הועדה לא נתנה משקל ראוי לכך שעסקינן בעבירה שנעברה בעת שהעותר היה קטין וכי זהו מאסרו הראשון. בנוסף, התעלמה הועדה מכך שעצם המעצר והמאסר מהווים אפקט מרתיע שיש בו כדי לאיין את מסוכנותו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ