אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> שם טוב נ' מדינת ישראל - מינהל מקרקעי ישראל - מחוז ירושלים ואח'

שם טוב נ' מדינת ישראל - מינהל מקרקעי ישראל - מחוז ירושלים ואח'

תאריך פרסום : 04/03/2014 | גרסת הדפסה
ה"פ
בית המשפט המחוזי ירושלים
33680-08-13
25/02/2014
בפני השופט:
אריה רומנוב

- נגד -
התובע:
נורי שם טוב
הנתבע:
1. מדינת ישראל - מנהל מקרקעי ישראל - מחוז ירושלים
2. מועצה אזורית חוף אשקלון

החלטה

לפניי בקשתה של משיבה 1 (להלן: "המשיבה") להורות על סילוק התובענה שבכותרת על הסף, מחמת העדר סמכות מקומית.

במסגרת התובענה שבכותרת עותר המבקש לקבל סעד הצהרתי ולפיו אין לו כל זכויות חכירה או זכויות אחרות בשטח חקלאי בגוש 1641 ובגוש 1645, בשטח של כ-26 דונם (להלן: "המקרקעין"). יודגש - הגם שהמבקש לא ציין עובדה זו בתובענה - כי אין חולק על כך שהמקרקעין מושא התובענה מצויים בתחום שיפוטה של המועצה האזורית חוף אשקלון.

המשיבה טוענת, כי בהתחשב במיקומם של המקרקעין ובסעד שהתבקש על ידי המבקש במסגרת התובענה, הרי שסמכות השיפוט לדון בתובענה נתונה לבית המשפט שבתחום שיפוטו הם נמצאים (היינו, לבית משפט במחוז דרום), ולא לבית משפט זה.

המבקש טוען מנגד, כי אכן עניינה של התובענה הוא במקרקעין הנמצאים מחוץ לתחום השיפוט של בית משפט זה, אלא שלטענתו, יש בתובענה גם מימד כספי, ומשכך, לשיטתו, חלה בענייננו תקנה 3(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות") ולא תקנה 4 לתקנות. במצב דברים זה סבור המבקש, כי הסמכות המקומית לדון בתובענה נתונה לבית משפט זה.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ושקלתי בדבר, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל. ההוראות הרלבנטיות לענייננו הן תקנות 3 ו-4 לתקנות, הקובעות כך:

"תובענה שאינה במקרקעין [3] [תיקונים: התשנ"ז (מס' 2), התשנ"ח (מס' 2)]

3. (א) תובענה שאינה כולה במקרקעין תוגש לבית המשפט שבאזור שיפוטו מצוי אחד מאלה:

(1) מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע;

(2) מקום יצירת ההתחייבות;

(3) המקום שנועד, או שהיה מכוון, לקיום ההתחייבות;

(4) מקום המסירה של הנכס;

(5) מקום המעשה או המחדל שבשלו תובעים.

(א1) על אף האמור בתקנת משנה (א), היו לעסקו של התובע מספר סניפים, והיה אחד מהם בתחום השיפוט שבו מצוי מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע, תוגש התובענה לבית משפט באותו תחום שיפוט.

(ב) היו נתבעים אחדים, יכול שתוגש התובענה לכל בית משפט שבו ניתן להגישה נגד אחד הנתבעים.

תובענה שבמקרקעין [4]

4. תובענה שבמקרקעין תוגש לבית המשפט שבאזור שיפוטו הם מצויים."

המבקש טוען, כי התובענה שהגיש "אינה כולה במקרקעין", שכן יש לה גם היבט כספי. משכך, ובהתאם לחלופות המנויות בתקנה 3(א) טוען המבקש, כי הוא רשאי להגיש את התובענה אל בית משפט זה. המשיבה טוענת מנגד, כי התקנה הרלבנטית בענייננו היא תקנה 4 ולא תקנה 3, ומשכך היה על המבקש להגיש את התובענה אל בית המשפט שבאזור שיפוטו מצויים המקרקעין, היינו במחוז דרום.

אני סבור שהצדק עם המשיבה ושעסקינן בתביעה "שכולה במקרקעין". עיון בהמרצת הפתיחה מלמד, כי הסעד היחיד אשר התבקש במסגרתה הוא סעד הצהרתי, ולפיו למבקש אין כל זכויות במקרקעין ומשכך אין גם לחייבו בתשלום כלשהו. לא נתבקש כל סעד כספי או אחר בנוסף לסעד ההצהרתי. בנסיבות אלה, עניין לנו ב"תובענה שבמקרקעין" שחלות עליה הוראות תקנה 4 לתקנות. יוער, כי לא מן הנמנע שלהצהרה המבוקשת על ידי המבקש במסגרת תובענה זו ישנה גם משמעות כספית. בהקשר זה יצוין, כעולה מטיעוני הצדדים, כי המשיבה נקטה נגד המבקש בהליך בלשכת ההוצאה לפועל בכפר סבא לגביית דמי חכירה בגין המקרקעין, וכי בינתיים ההליך מצוי בבית משפט השלום בכפר סבא אשר הורה על עיכוב ההליכים עד למתן הכרעה בתובענה שבכותרת. ואולם, אין בכך כדי לשנות ממהות התובענה שהיא "תובענה שבמקרקעין". המסקנה הנובעת מכך היא, שבית משפט זה נעדר סמכות מקומית לדון בתובענה, אותה היה על המבקש להגיש אל בית משפט במחוז דרום. אוסיף ואציין, כי, כפי שטענה המשיבה, המבקש הגיש אל בית משפט זה בקשה לעיכוב ההליכים המתנהלים בבית משפט השלום בכפר סבא ו/או לאחד את ההליך שם עם התובענה שבכותרת. בהחלטתו מיום 17.9.13 דחה בית המשפט (כב' השופט ד' מינץ) את הבקשה, על שני חלקיה, תוך שציין כי בית משפט זה איננו האכסניה המתאימה לכך.

בשולי הדברים אעיר, כי לא הוברר מדוע הטענות אותן מעלה המבקש במסגרת תביעתו לא יכולות להתברר, כטענות הגנה, במסגרת ההליך בכפר סבא, ומדוע היה צורך להגיש תובענה נפרדת בעניין זה, ובפרט לבית משפט אשר נעדר סמכות מקומית לדון בה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ