אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> שלושים חודשי מאסר בפועל בגין זיוף אשרות עבודה לעובדים זרים

שלושים חודשי מאסר בפועל בגין זיוף אשרות עבודה לעובדים זרים

תאריך פרסום : 30/05/2006 | גרסת הדפסה
פ
בית משפט השלום תל אביב-יפו
5001-04
30/05/2006
בפני השופט:
דן מור

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל מנהלת ההגירה
הנתבע:
פקץ' יהודה
עו"ד ד. מקרין
גזר דין

1.                  הנאשם הודה והורשע, לאחר צירוף התיקים שהיו תלויים ועומדים כנגדו, בשלושה אישומים לפיהם עבר את העבירות של זיוף מסמך בכוונה לקבל דבר, שימוש במסמך מזויף וקבלת דבר במרמה, עבירות בניגוד לסעיפים 418, 420 ו-415 לחוק העונשין.

במקרה הראשון, זייף הנאשם מסמך לפיו בחזקתו 21 אשרות עבודה לעובדים זרים מסין, ובאמצעות מסמך זה התקשר עם חברת כוח אדם מסין בהסכם לפיו תשלח חברה זו עובדים זרים לארץ ובתמורה יקבל הנאשם סכום של 5200 דולר עבור כל עובד. ההסכם נערך ביום 6.3.02, והנאשם קיבל במרמה, מהסוכן הסיני, סכום של 8,500 דולר כמקדמה. כמובן שעסקת יבוא בעובדים לא יצאה לפועל והנאשם התחמק מכל ניסיונותיה של החברה מסין לברר את גורל מימוש העסקה.

המקרה השני, נשוא פ.א. 451/03, הציג הנאשם, במרמה, בפני נציג אחר של חברת כוח אדם מסין, כי בידיו אישור לייבא 43 עובדים זרים, כשאישור זה זויף על ידו, והנאשם קיבל במרמה מהחברה בסין סכום של 220,000 דולר, בתמורה לאישורי העבודה הכוזבים ואפשרות יבוא העובדים.

במקרה השלישי, נשוא פ.א. 897/03, בדומה למקרה הקודם, קיבל הנאשם במרמה סכום של 200,000 דולר מידי נציג אחר של חברת כוח אדם מסין, שוב כנגד הצגת מסמך מזויף, כאילו בידיו אישורי עבודה בארץ לעובדים מסין.

2.                  הנאשם, יליד 67 (כבן 39 שנה), נשוי פעם שנייה ואב לארבעה משני נישואיו, עסק בתקופה הרלבנטית לעבירות וכן מספר שנים קודם לכן בניהול חברת כוח אדם. הנאשם מסביר ומתרץ את ביצוע העבירות בהן הודה והורשע במצבו הכלכלי הקשה, בעיקר בגין גירושיו והסתבכויות כלכליות על רקע הסכם הגירושין. בית המשפט ביקש, בהתאם להסדר אליו הגיעו ב"כ בעלי הדין, תסקיר שירות המבחן בעניינו של הנאשם ולהתרשמותה הראשונית של קצינת המבחן, מתקשה הנאשם לקבל אחריות מלאה על מעשיו, תוך תפיסה קורבנית. כאמור, ענייננו בהתרשמות ראשונית בלבד, ומטעמים שאין בית המשפט זוקפן לחובת הנאשם, לא נשמר הקשר בין הנאשם והשירות ולא הוגש תסקיר מלא וסופי. אולם גם להתרשמותי מהנאשם ומהתנהגותו במהלך הדיונים, הנאשם אינו מפנים את חומרת מעשיו, את משמעות העבירות שביצע וספק אם הוא אכן מביע חרטה אמיתית על התנהגותו העבריינית. לדבריו הוא סבר כי יתן את הדין על מעשיו רק בתחום האזרחי, Uתוך שהוא מתעלם מהחומרה שבמעשיו והתנהגותו הפלילים, כמו הזיוף והמרמה, תוך תקווה כי חברת כוח האדם בסין, גם אם ינסו, יתקשו בגביית הכספים והשבתם לידיהם.

3.                  אחת מטענותיו העיקריות של ב"כ הנאשם לזכות מרשו הינה כי הנאשם השיב את רוב כספי המרמה לידי קורבנותיו. ואכן, הוצגו לבית המשפט מסמכים המלמדים על השבת מלוא הסכומים שהתקבלו במרמה, לפחות בשני המקרים האחרונים, ובמקרה

נשוא כתב האישום הושב רק מחצית מהסכום, ולדברי הסניגור, לנאשם עדיין טענות ותביעות כנגד אותה חברה מסין, שבגינן סבור הנאשם כי הוא זכאי להמשיך ולהחזיק בכספים אלו. כשנחקר סוכן חברה זו על ידי הנאשם במהלך גביית עדותו על אתר, בהתאם לאמור בסעיף 117 לחסד"פ, אכן נשמעו טענות הנאשם כנגדו על יבוא עובדים זרים מסין, בעסקה קודמת, שלא היו מיומנים ומקצועיים. אולם הנאשם אינו רשאי לקזז כנגד הסכום שקיבל במרמה והוא נדרש להשיבו כחלק מטיעוני סניגורו לעונש, את הכספים שהוא סבור משום מה כי הוא זכאי להם, ואין מדובר בפסק דין חלוט. התנהגות זו מלמדת, כאמור, על אי לקיחת אחריות אישית על מעשיו בבצוע העבירות. יחד עם זאת, מדובר בחלק קטן ושולי מיתרת הכספים שהושגו במרמה ואשר הושבו למרומים. כזכור, הוצגו אישורים על השבת סכום של 149,900 דולר וסכום נוסף של 150,000 דולר, ומסמכים אלו הוצגו לנציגי המאשימה מראש לבדיקתם. ב"כ המאשימה אישר כי הנושא נבדק ואומת. בית המשפט תקווה כי בדיקה זו נעשתה כיאות, באשר מהמסמכים שהוצגו בפני בית המשפט לא ניתן לקבוע כל ממצא חד משמעי. לענין גזר דין זה, בית המשפט מניח לזכות הנאשם כי פרט לסכום של כ-4000 דולר, קרן החוב - הושבה.

נושא השבת כספי הקורבנות הינו נסיבה לקולא, אף שמשקלה אינו רב. הכספים הושבו רק לאחר הגשת כתב האישום, ומאמציו של הנאשם להשבת הגזלה, ואין לזלזל בקושי להשיב סכום של למעלה מ-400,000 דולר, ננקטו על ידו רק כשחרב העונש תלויה מעל ראשו, ולא שמפאת חרטה אמיתית מיהר להשיב את הכספים.  בנוסף לכך, וזה בעיקר, הרי מדובר בחוב בר אכיפה, השבת סכום שנתקבל במרמה, והנאשם לא יכול היה להתחמק מאכיפה אזרחית של חוב זה, וממילא היו הקורבנות פועלים באמצעות בית המשפט ולשכת ההוצל"פ לגבות את חובם והיה צפוי כי החוב יגדל עקב ההוצאות המשפטיות, חישובי ריבית ותביעות נזקי הנושים.

4.                  טענה נוספת לזכות מרשו עליה מבסס הסניגור המלומד את טיעוניו לקולת העונש נוגעת לפרשה אחרת, שוב בתחום הבאת עובדים זרים לארץ, ובה היה הנאשם מעורב דווקא כקורבן, כשהוא מבין כי מדובר בנוכלים העושים שימוש באשרות כניסה ארצה שזויפו, והוא פנה מיוזמתו למשטרת ההגירה בהצעה לשכנע את חברו שרומה ונפל קורבן והעביר סכום של 20,000 דולר לאותם נוכלים בתמורה לאשרות המזויפות, להגיש נגדם תלונה, וכן למסור לידי החוקרים את המסמכים המזויפים שבחזקת הנאשם, כשבתמורה לכך ביקש הנאשם כי מנהלת ההגירה תפעל למחיקת כתב האישום וביטול התיקים הנוספים הפתוחים כנגדו.

הצעה זו נדחתה על ידי קציני האגף, מאחר והפרשה כבר הייתה ידועה להם וקורבן  המרמה, חברו של הנאשם, העד עמית רבנו, דרש מהמשטרה תשלום בסכום של 20,000 $, הסכום שנלקח ממנו במרמה, כתנאי להגשת התלונה.

לדברי הסניגור, יש לזקוף לזכות הנאשם את העובדה שהיה מוכן, מיוזמתו, לעזור לשלטונות בחשיפת כנופיית נוכלים העוסקת בזיוף מסמכים רשמיים של משרד הפנים ואף להעביר לידיהם את המסמכים המזויפים, הראיה המכרעת כנגד אותם זייפנים.

לטעמי, התנהגותו של הנאשם בפרשה זו אין בה כדי להאירו באור חיובי. הנאשם ביקש לנצל את העובדה כי נודע לו על כנופיית רמאים וזייפנים וכי הוא מחזיק במסמך המזויף שיש לצפות כי המשטרה תשאף להשיגו, על מנת להשיג את מטרתו - סיום ההליכים הפלילים כנגדו. לאכזבתו, הצעתו לא קסמה לקציני המשטרה, ובצדק. הניסיון לקנות חרות וסגירת תיקים בתמורה למידע על עבירות שנעברו, אינו יכול להיות אלא הליך חריג ומיוחד, וזאת כשאין בידי המשטרה כל דרך אחרת להשיג את ראיותיה כנגד החשוד וכשהאינטרס הציבורי הנובע מנסיבות העבירה וטיבה, מחייב הליך שכזה. אין זה המקרה שבפנינו. מכל מקום, ברור שללא קבלת התמורה המבוקשת, סגירת התיקים, לא היה הנאשם פונה למשטרה ככל אזרח סביר, שומר חוק, ומוסר להם מיד את המסמכים המזויפים שהגיעו לידיו, מתוך רצון כי העבריינים יתפסו ויתנו את הדין על מעשיהם. על כן, מה הרבותא שבמעשיו אלו? והרי שמירת החוק ומעשה אזרחי חיובי מותנים, אליבא הנאשם, בקבלת אתנן.

5.                  לבסוף מפנה ב"כ הנאשם את בית המשפט לשורה לא קצרה של גזרי דין שניתנו בבתי המשפט השלום השונים, ואף עברו את ביקורת ערכאות הערעור, לפיהם הוטלו בגין עבירות דומות ואף חמורות יותר, עונשי מאסר על תנאי או מאסר בפועל לתקופה קצרה שירוצו בעבודות שירות, תוך בקשה כי בית המשפט יאמץ קנה מידה עונשי זה אף במקרה שבפני. אולם גם בידי ב"כ המאשימה מספר גזר דין, שוב, בעבירות מרמה שונות, שבהם הטילו בתי המשפט על הנאשמים שם דווקא עונשי מאסר של ממש. בענין זה אין לי אלא לצטט מדברי כב' סגן הנשיא א. מגן מת.פ. 1700/03 של בית המשפט השלום בקריות, מדינת ישראל נ. זיו מרק (לא פורסם), כדלקמן:

"... התביעה יודעת יפה, כמו שידוע לסניגור, למתמחה שלי, ואפילו לי, כי כל המחפש ימצא. כשם שהתביעה מצאה אסמכתאות לחומרא, כך יכול הסניגור להשפיע עלי כל טוב של אסמכתאות מלומדות לא פחות שפסקו את ההיפך. חוששני כי לעניין הענישה במקרה זה, לא אוכל להיעזר באסמכתאות ועלי לפסוק על פי מיטב מצפוני ותחושת הצדק שאני מקווה שיש לי תוך התחשבות במכלול חייו ונסיבותיו של הנאשם והעמדתם של האינטרסים הציבוריים הדורשים ענישה מחמירה".

מכל מקום, כפי שציינתי לא אחת, אין ללמוד ממקרה אחד על משנהו. כל מקרה ומקרה על פי נסיבותיו. בית המשפט יודרך בעיקר על פי חוש הצדק והאחריות הציבורית הנובעת מתפקידו. בכל האסמכתאות שהוצגו בפני, העונש נקבע על ידי בתי משפט השלום וערכאות הערעור לא דנו בערעור על קולת העונש, וממילא אין ללמוד מהתוצאה הסופית דבר לענין עקרון אחידות הענישה. בכל פרשה הושפע השופט היושב בדין מנסיבותיו המיוחדות של אותו נאשם, מול חומרת מעשיו, ואין כל זהות בין הפרשות, ולטעמי, לפחות בחלק מהאסמכתאות שהציג הסניגור, לו דעתי הייתה נשמעת, העונש היה עשוי להיות חמור הרבה יותר, ולא מצאתי כל התבטאות מפי שופטי ערכאת הערעור ממנה ניתן להבין כי העונש אינו ראוי וכי הוא נוטה לחומרה, אלא דווקא ההיפך מכך.

6.                  חומרת העבירות בפרשתנו הינה במספר מישורים. ראשית, הסכומים הגבוהים בהם מדובר, כשני מיליון ש"ח. שנית, השימוש בזיוף המסמך לשם ביצוע המרמה. שלישית, העובדה כי המרמה כוונה כלפי חברות זרות ובכך פוגע בנאשם קשות במראית פני המדינה והשתקפותה בשווקים הבינלאומיים, ורביעית, התעלמותו של הנאשם מהעובדה כי קורבנותיו האמיתיים הם העובדים הזרים חסרי הכל, הנאלצים לשלם אלפי דולרים לחברות כוח האדם כדי להסדיר את העברתם לעבודה בארץ. מדובר בתחום בעייתי של סחר בבני אדם תוך ניצול מצוקתם, ואנשים כנאשם מנסים לעשות לביתם על חשבון מצוקות אלו ומוסיפים חטא על פשע בבצוע עבירות המרמה בתחום קשה זה.

ענייננו בעבירות מהמכונות משום מה עבירות הצווארון הלבן. אין בכך כדי להמעיט מחומרתן. לרוב, נאשמים אלו הינם אזרחים מהשורה, חסרי עבר פלילי שההזדמנות לבצע את מעשיהם הנלוזים קמה להם ממעמדם ותפקידם וחזותם כאנשי מסחר הוגנים. על כן, גם אם טרח הנאשם והשיב את כספי המרמה, ויתכן והוא עצמו כבר למד את ליקחו - אף שבפרשתנו עדיין מכרסם בי החשש שאין כך בדבר - הרי עקרון הרתעת הרבים מחייב ענישה קשה ומכבידה ומידת הרחמים נדחית מול מידת הדין.

על בית המשפט להגן בענישתו, גם על קורבנות העבירה, אלו העלולים להיפגע בעתיד מאחרים הדומים לנאשם במעמדו. ככל שמעשיו של הנאשם חמורים יותר כך גובר הצורך להגן על הציבור בפניו ומפני אחרים כמותו והדרך בה בית המשפט ממלא את חובתו לתכלית זו הינה בהטלת עונשים כבדים ומרתיעים.

ובע.פ. 624/80 חב' וייס ארנסט נ. מ"י, פד"י לה(3) 211 בעמ' 218 אומר כב' הנשיא א. ברק, אמנם לעניין עבירות פיסקליות של הצווארון הלבן, כדלקמן:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ