אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> שלוחת תביעות מרום הגליל והגולן נ' רחמים

שלוחת תביעות מרום הגליל והגולן נ' רחמים

תאריך פרסום : 29/05/2018 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית משפט השלום קריית שמונה
39324-07-17
22/05/2018
בפני השופטת:
רות שפילברג כהן

- נגד -
מאשימה:
שלוחת תביעות מרום הגליל והגולן
נאשם:
ליאור רחמים
גזר דין
 

 

כתב אישום ורקע

 

1.הנאשם הודה והורשע, במסגרת הסדר טיעון, בכתב אישום שייחס לו עבירות גידול סמים – עבירה לפי סעיף 6 לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש), תשל"ג-1973, איומים – לפי סעיף 192 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 והפרעה לשוטר במילוי תפקידו – לפי סעיף 275 לחוק העונשין.

 

על פי המפורט בכתב האישום, ביום 12/7/17 סמוך לשעה 6:32 הגיעו שוטרים לגדת נחל עין הזהב הסמוך לרחובות דוד שמעוני וביאליק בקריית שמונה, בהסתמך על מידע מודיעיני, ובמקום נמצאו 5 שתילים של סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל 3.25 ק"ג בתוך אדנית.

בהמשך, הגיע הנאשם לגדת הנחל, רכן לעבר השתילים ולאחר מכן עזב את המקום כשבידו דלי שחור, זאת בעוד השוטרים אורבים במקום.

השוטר שלומי בן חמו ניגש לנאשם, הזדהה בפניו כשוטר והודיע לו על מעצרו. הנאשם השתולל וצעק והתנגד למעצרו בכוח ובתוך כך פנה לשוטר בן חמו ואמר לו "אין לי בעיה אני אעמיד עורך דין יש הרבה כסף אני יצא מהתיק הזה, אני יביא לך את כל משפחתי ואראה לך מה זה". שוטרים נוספים שהגיעו למקום הצליחו להשתלט על הנאשם ולהעלותו לניידת תוך שהוא חובט בחלון באגרופו.

 

2.ביום 18/7/17 הגיעו הצדדים להסדר טיעון, לפיו הנאשם הודה והורשע ונקבע כי יוגש לגביו תסקיר שרות המבחן. עוד הוסכם כי במידה והתסקיר בעניינו של הנאשם יהיה חיובי ויצביע על הליך טיפולי שצלח אזי המאשימה תגביל את עצמה לעונש המקסימלי של מאסר שירוצה בדרך של עבודות שרות, וההגנה תטען לעניין אורך תקופת עבודות השרות.

עוד הוסכם כי במידה והתסקיר לא יהיה חיובי, אזי הטיעונים לעונש יהיו "פתוחים".

 

תסקיר שרות המבחן

 

3.בעניינו של הנאשם הוגש תסקיר מיום 31/1/18, אשר המליץ לבטל את הרשעתו ולהטיל עליו צו מבחן למשך שנה, בו ימשיך את הטיפול ביחידה להתמכרויות בפיקוח שרות המבחן.

 

על פי התסקיר, הנאשם, יליד 1992, סבל מבעיות בהתפתחותו ואובחן בגיל צעיר כסובל מהפרעת קשב וריכוז ומבעיות התנהגות, והתחנך במסגרות החינוך המיוחד, וטופל רגשית ותרופתית בעקבות כך. צוין כי הנאשם סיים 12 שנות לימודים עם תעודת בגרות חלקית, התגייס לחיל התותחנים כלוחם אך בהמשך החליף תפקיד ועבר להיות טבח, ואף שירת שלושה חודשים בשירות קבע. חוות דעת מפקדו ציינה כי הנאשם עבר שינוי מהותי לטובה במהלך שירותו.

 

הנאשם שיתף כי הוא נתפס משתמש בסמים בזמן שירותו הצבאי, וכי נדון ל-25 ימי מאסר בכלא צבאי, והוסיף כי נחשף לראשונה לסם מסוג גראס במהלך שירותו הצבאי וכי שנתיים לאחר שחרורו לא השתמש בסמים ובגיל 23 חזר לעשן בתקופה בה עבד במפעל והשימוש היה בתדירות יומית בסיום יום העבודה. הנאשם עובד מזה שנה וחצי כעוזר מנהל במפעל חוליות, וחוות דעת מהנהלת המפעל תיארה את תפקודו בצורה חיובית. צוין כי הנאשם שואף לעבוד בתחום הנדל"ן.

 

שרות המבחן ציין כי הנאשם הופנה ליחידה לטיפול בהתמכרויות בקריית שמונה, מהם נמסר כי הנאשם מסר בדיקות שתן נקיות, הגיע לטיפול פרטני פעם אחת בשבוע ולטיפול קבוצתי פעם בשבועיים.

 

נמסר כי לחובתו של הנאשם הרשעה אחת שהתיישנה בגין עבירת סמים מבית הדין הצבאי. שרות המבחן מסר כי הנאשם קיבל אחריות על ביצוע העבירה והתחרט, וכי ההליך המשפטי היווה עבורו גורם מרתיע בצורה משמעותית. הנאשם הסביר כי גידל את הסמים על מנת להימנע ממגע עם עבריינים, וכי ידע שהדבר אסור אך לא הצליח לשלוט בדחפיו. הנאשם שלל בפני שרות המבחן שימוש באלכוהול או סמים נוספים מעבר לגראס.

 

שרות המבחן התרשם מקושי אצל הנאשם בגיבוש הזהות העצמית, צויין כי קיימת אצלו נטייה להתנהגות אימפולסיבית, פריצת גבולות ולקיחת סיכונים דבר שמעמיד אותו במצבי סיכון . עוד נמסר כי הנאשם נוהג לעיתים לנהוג בפזיזות ללא ויסות דחפים וללא שיקול דעת. עוד התרשם שרות המבחן כי הנאשם השתמש הנאשם בסמים כדי לברוח ממצוקותיו ומקשייו.

יחד עם זאת, ציין שרות המבחן את התמדתו של הנאשם במסגרות, ואת האחריות והמחויבות שגילה בביצוע התפקידים שמילא, על אף קשייו בתקופת הילדות וההתבגרות. צויין כי בכך יש להצביע על חוסן נפשי.

עוד התרשם שרות המבחן כי ההליך המשפטי ושילובו של הנאשם בטיפול, גרמו לשינוי דפוסי החשיבה שלו ובגישתו לחיים.

בנוסף ציין שרות המבחן את התרשמותו ממיקוד שליטה פנימי אצל הנאשם, ביטחון מול דמויות משמעותיות ודמויות טיפול, וצויין כי דבר זה יכול לסייע בשינוי דפוסיו של הנאשם ביחס לשימוש בסמים.

שרות המבחן העריך כי לא קיימים בנאשם דפוסים עברייניים או אנטיסוציאליים וכי ביצוע העבירה היה ממניע רגשי. עוד העריכו כי על אף שקיים סיכון להישנות מעשים דומים על ידו, השתלבותו בהליך טיפולי יכולה לסייע בהפחתת סיכון זה.

כאמור, המלצת שרות המבחן הייתה להטיל צו מבחן ללא הרשעה.

 

טיעוני הצדדים לעונש

 

ביום 9/4/18 טענו הצדדים לעונש.

 

4.טיעוני ב"כ המאשימה

ב"כ המאשימה עמד על הערכים המוגנים בכל אחת מהעבירות, וטען כי על אף שמדובר בסמים "קלים", הפגיעה בערכים המוגנים אינה קלה.

ב"כ המאשימה הפנה למדיניות הענישה, וטען כי העבירות בוצעו על ידי הנאשם לבדו וכי כמות הסם אינה מבוטלת.

ב"כ המאשימה טען כי נסיבותיו של מקרה זה מחייבות מאסר בפועל, אך לאור ההתחייבות במסגרת הסדר הטיעון ולאור האמור בתסקיר שרות המבחן הוא סבור כי מתחם העונש ההולם נע בין מספר חודשי מאסר ועד 6 חודשי מאסר בפועל לריצוי בדרך של עבודות שרות, בכפוף לחוות הדעת של הממונה.

ב"כ המאשימה טען כי המלצת שרות המבחן מהווה חריגה מרמת הענישה הנוהגת בעבירות בהן הורשע הנאשם, ועתר להשית עליו מאסר בפועל בחלקו העליון של המתחם לו עתרה המאשימה לריצוי בדרך של עבודות שרות, מאסר על תנאי מרתיע, קנס ופסילת רישיון נהיגה בפועל ועל תנאי וצו להשמדת הסמים.

 

5.טיעוני ב"כ הנאשם

הסנגור טען כי בהסתמך על הפסיקה הענפה בעניין, מתחם העונש ההולם נע מאי הרשעה ועד מאסר בפועל, תלוי בכלל הנסיבות בכל מקרה.

ב"כ הנאשם הפנה לאמור בתסקיר שרות המבחן לגבי בעיות רגשיות מהן סבל הנאשם וטיפול נוירולוגי שעבר, ובהסתמך על כך טען כי הדברים שנאמרו לשוטר אינם "איום" משפטי, וכי גם עבירת הכשלת השוטר איננה חמורה.

ב"כ הנאשם הפנה בצורה נרחבת לאמור בתסקיר שרות המבחן לגבי הנאשם וביקש לסטות ממתחם העונש לקולא, ולבטל את הרשעתו של הנאשם בשל נסיבותיו, ולאור המוטיבציה לעריכת שינוי ושיקום. עוד טען כי הרשעה בפלילים עלולה לחסום את דרכו של הנאשם במספר רב של אפיקי עבודה ותפקידים, וביקש לאמץ את המלצת שרות המבחן כלשונה.

עוד טען ב"כ הנאשם כי מאחר ומדובר במי שצרך סם קנביס על בסיס יומי וגידל מספר שתילי סם - יש להסיק כי העירה בוצעה לשם צריכה עצמית, ולא כגידול סם "קלאסי".

 

דברי הנאשם

הנאשם הביע חרטה מלאה על מעשיו ואמר כי שרות המבחן עזר לו להכיר את עצמו מחדש.

 

שאלת ההרשעה בדין

 

6.הכלל בהליך הפלילי הוא כי נאשם בגיר, שהוכחה אשמתו - יורשע בדין.

הימנעות מהרשעה הינה חריג לכלל, שהנו מוצדק רק במקרים נדירים וחריגים, בהם אין יחס סביר בין הנזק הצפוי לנאשם מן ההרשעה, אשר יש לקבוע כי הוא ממשי וחריף, לבין היעדר חומרתה של העבירה, שניתן להימנע מהרשעת מבצעה, מבלי שהדבר יפגע באינטרס הציבורי ובערך המוגן.

 

ראו לעניין זה את רע"פ 11476/04 מדינת ישראל נגד חברת השקעות דיסקונט בע"מ (14.04.10):

 

"...ככלל, ביטולה של הרשעה במערך הענישה בפלילים הוא ענין חריג שבחריג, המתאפשר בנסיבות מיוחדות (סעיף 192א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, וסעיף 71א(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977).

על פי העקרון המשפטי הרווח, קיומה של אחריות בפלילים לביצוע עבירות על החוק מחייב הרשעה וענישה כחלק מאכיפת הדין, כנגזר ממטרות הענישה, וכנדרש מיישום עקרון השוויון של הכלל בפני החוק. בהתקיים אחריות פלילית, סטייה מחובת הרשעה וענישה היא, על כן, ענין חריג ביותר. ניתן לנקוט בה אך במצבים נדירים שבהם, באיזון שבין הצורך במימוש האינטרס הציבורי באכיפה מלאה של הדין, לבין המשקל הראוי שיש לתת לנסיבות האינדיבידואליות של הנאשם, גובר בבירור האינטרס האחרון. כאשר מתקיים חוסר איזון נוקב בין הענין שיש לציבור באכיפת הדין, לבין עוצמת הפגיעה העלולה להיגרם לנאשם מהרשעתו וענישתו, עשוי בית המשפט להשתמש בכלי הנדיר הנתון בידו ולהימנע מהרשעת הנאשם..."

 

הכלל המנחה לגבי הימנעות מהרשעה, נקבע בע"פ 2083/96 תמר כתב נגד מדינת ישראל (21.08.97), שם נקבע כי הימנעות מהרשעה תהיה מוצדקת רק בהתקיים שני תנאים מצטברים:

 

"ראשית, על ההרשעה לפגוע פגיעה חמורה בשיקום הנאשם, ושנית, סוג העבירה מאפשר לוותר בנסיבות המקרה המסוים על ההרשעה בלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה.." 

 

7.לאור האמור לעיל, ניתן לומר כי השאלה אם ניתן להימנע מהרשעת נאשם נענית תוך איזון הדדי בין שני שיקולים שמשקלם משפיע זה על זה – ככל שהעבירה חמורה יותר, נסיבותיה קשות, ופגיעתה בערכים ובמוסכמות החברתיות גבוהה יותר, אזי הימנעות מהרשעה של מבצעה תהיה פחות סבירה ומוצדקת, ותתאפשר, אם בכלל, רק מקום בו תוכח פגיעה ניכרת וקשה בעתידו של הנאשם.

 

8.חומרת העבירה ונסיבותיה – כאמור, הנאשם גידל 5 שתילי סם מסוג קנבוס במשקל 3.25 ק"ג בתוך אדניות על גדותיו של נחל המצוי בתחום העירוני של העיר קרית שמונה. הדבר התגלה לאחר ששוטרים ארבו לנאשם במקום, והוא נעצר והואשם. בהמשך, הנאשם התנגד למעצרו השתולל וצעק ואף איים על שוטר, בין היתר באמירה כי הוא "יראה לו מה זה".

 

הנאשם ביצע את העבירות בגפו וחלקו בביצוען הוא משמעותי ובלעדי, תוך שהסביר כי גידל את הסמים על מנת להימנע ממגע עם סוחרי סמים.

 

מדובר בעבירה המאופיינת בתכנון , המתחייב לשם גידול סמים. הנאשם איתר מקום בטבע, המתאים לגידול דיסקרטי של סמים, ומקום זה אותר, כמפורט בכתב האישום, על פי מידע מודיעיני.

 

לצד החומרה שיש בגידול סמים בשטח ציבורי, יצויין לקולא כי אין מדובר ב"מעבדת סמים" מתוחכמת שהוקמה באופן ייעודי לגידול סמים ולשם הפקת רווח ממכירתם. גידול הסמים נעשה בשטח פתוח בטבע, ללא אמצעים מתוחכמים לגידול הסמים או כלים ייעודיים להפקת הסם והכנתו, והדבר מעיד על העדר תחכום יחסי.

התנהגותו של הנאשם מציבה את העבריינות בצד המקל של מתחם הענישה לגבי עבירות גידול סמים, וזאת מבלי להתעלם מכך שאומנם מדובר בכמות קטנה של שתילים אך משקלם אינו מבוטל כלל וכלל.

 

9.לעניין פוטנציאל הנזק הטמון בביצוע העבירה, מדובר אומנם על סם מסוג קנבוס המשויך לקטגוריית הסמים הקלים, יחד עם זאת, רבות נאמר על פגיעתם הרעה של סמים מסוג זה, על שיבוש חייהם של המשתמשים בהם, במיוחד צעירים, ועל כך שבמקרים רבים מהווה השימוש בסמים "קלים" את תחילתו של מסלול התדרדרות לשימוש בסמים קשים וקטלניים יותר (ראה לדוגמא ע"פ 170/07 ליאור מטיס נגד מדינת ישראל (19.11.07)).

 

10.הערכים החברתיים אשר נפגעים מביצוע עבירות בתחום הסמים הם בריאותו ושלומו הפיזי והנפשי של הציבור מפני הנזקים הישירים והעקיפים הנגרמים עקב השימוש בסמים.

בית המשפט חזר והדגיש את הצורך לעקור את נגע הסמים מהשורש. ייצור, הפצה, סחר וכן שימוש בסמים טומנים בחובם פוטנציאל לנזק עצום, לא רק למעורבים הישירים בביצוע העבירות אלא לחברה כולה – צרכן הסמים, משפחתו והנפגעים העקיפים מהפעילות העבריינית שנלווית פעמים רבות לעבירות הסמים. חומרתה של עבירת גידול הסמים נלמדת גם מהעונש שקבע המחוקק בצידה – 20 שנות מאסר.

 

11.מעבר לחומרה בעבירות גידול הסמים, הנאשם אף התנגד למעצרו, צעק השתולל והפריע לשוטרים בביצוע תפקידם ואף איים על אחד מהם בפגיעה.

הערכים החברתיים אשר נפגעו בביצוע עבירת האיומים באופן כללי הינם זכותו של כל אדם לשמירה על שלוות נפשו, בטחונו האישי, גופו וכבודו.

האיום שהשמיע הנאשם הופנה כלפי שוטר שהינו איש ציבור אשר מילא את תפקידו כדין ובנוסף הפריע הנאשם לשוטר במילוי תפקידו ובכך פגע בערכים של שמירה על שלטון החוק, חובת הציות לחוק ויכולתם של השוטרים למלא את תפקידם כהלכה כשהם משוחררים מלחץ באשר לפגיעה בחיים. ראו לעניין זה את הדברים שנאמרו ברע"פ 2038/04 שמואל לם נגד מדינת ישראל (04.01.06), לגבי הערכים המוגנים בעבירת האיומים באופן כללי:

 

"האיום הוא, אפוא, ביטוי שהמשפט מטיל עליו מגבלות תוך פגיעה בחופש הביטוי וזאת, כדי להגן על ערכים אחרים ובהם שלוות נפשו, בטחונו וחירות פעולתו של הפרט. האיום מסכן את חירות פעולתו של הפרט שכן, פעמים רבות, כרוך האיום גם בציפייה להתנהגות מסוימת מצד המאוים שהמאיים מבקש להשיג באמצעות השמעת האיום".

 

12.חומרתה של עבירת גידול הסמים והצטרפותן יחד של שלוש עבירות, על אף היעדר חומרה יתרה בכל אחת מהן בנפרד, מביאיםלמסקנה כי בנסיבות העניין אין זה הולם ככלל לבטל את הרשעתו של הנאשם.

 

כאמור, האפשרות לבטל הרשעת נאשמים נבחנת בשני שלבים ובהיעדר אפשרות לבטל את ההרשעה בשל חומרת העבירה ונסיבותיה, אעבור איפוא לבחון אם ייגרם לנאשם נזק קונקרטי מהרשעתו.

 

13.נזק קונקרטי - בבואו של בית המשפט לבחון את הנזק העלול להיגרם לנאשם, על הנאשם להתייחס לנזק מוחשי קונקרטי ולא לאפשרויות תיאורטיות לפיהן יגרם לנאשם נזק בעתיד. ראו לעניין זה את הדברים שנאמרו ברע"פ 9118/12 אלכסנדר פריגין נגד מדינת ישראל (03.01.13):

 

"לא מצאתי כל פגם בעמדתו של בית המשפט המחוזי, לפיה יש להתייחס לנזק המוחשי-קונקרטי העלול להיגרם למבקש, ואין להידרש לאפשרויות תיאורטיות, לפיהן עלול להיגרם לו נזק כלשהו בעתיד. קבלת גישתו זו של המבקש, תחייב את בית המשפט להידרש לתרחישים תיאורטיים, שאין לדעת אם יתממשו בעתיד, ולא ברור כלל עד כמה תהיה להרשעה בדין השפעה על התכנותם של אותם תרחישים."

 

14.ב"כ הנאשם טען כי הרשעה בפלילים בעבירות סמים עלולה בבירור לחסום את דרכו של הנאשם באפיקי עבודה ותפקידים שונים, וזאת מבלי שפירט כיצד ובאיזה אופן ייפגע עתידו של הנאשם, ובלי שהצביע על נזק קונקרטי כמתחייב.

אומנם מדובר בנאשם צעיר שנמצא בתחילת דרכו ואשר עובד מזה כשנה וחצי במפעל כעוזר מנהל, ואולם לא הוכח כי ההרשעה אכן עלולה לחסום את דרכו מלהתקבל לעבודה ספציפית, אליה מתכוון הנאשם לגשת או כי ההרשעה תפגע בהמשך העסקתו בעבודתו הנוכחית. בהעדר הצבעה כאמור אין בידי לקבל את המלצת שרות המבחן לבטל את ההרשעה. שרות המבחן לא נימק את המלצתו המיטיבה בכל נימוק או בהצבעה על נזק לנאשם מההרשעה.

נתוניו החיוביים של הנאשם יילקחו בחשבון לשם הצבת עונשו בתוך מתחם העונש ההולם שנקבע, אך אין בהם כדי להביא לביטול הרשעתו, זאת על אף ההמלצה של שרות המבחן, שהינה כמובן בגדר המלצה בלבד. הרשעת הנאשם תיוותר איפוא על כנה.

 

 

לסיכום עניין זה, נוכח חומרתן היחסית של העבירות, ובשל היעדר הצבעה על נזק קונקרטי שייגרם לנאשם מהרשעתו, החלטתי להותיר את הרשעתו של הנאשם על כנה.

 

דיון והכרעה

 

15.מלאכת גזירת העונש נעשית, על פי הוראות תיקון 113 שבחוק העונשין, בשני שלבים עיקריים. ראשית, יש לקבוע את מתחם הענישה הראוי לעבירה, תוך מתן ביטוי מרכזי לעיקרון ההלימה, בהתחשבות בערכים המוגנים בעבירה ובמידת הפגיעה בערכים אלה, מדיניות הענישה הנוהגת ובהתאם לנסיבות הקשורות לביצוע העבירה. שנית, יש להציב את העונש בתחומי המתחם שנקבע, וזאת על פי נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה. בנוסף, יש לבחון את מתקיימים שיקולים אשר מצדיקים סטייה מתחומי המתחם שנקבע.

 

מתחם העונש ההולם

 

16.עמדתי לעיל על נסיבות ביצוע העבירות ועל הערכים המוגנים שנפגעו, ואעבור כעת לבחון את מדיניות הענישה הנוהגת, בעבירות בהן הורשע הנאשם.

 

17.אציין, על אף שהדבר לא נטען על ידי מי מהצדדים, כי לאחר ששקלתי את נסיבות האירוע הגעתי לכלל מסקנה כי יש להתייחס למכלול מעשיו של הנאשם כאירוע אחד בהתאם למבחני ההלכה שנקבעה בע"פ 4910/13 אחמד בני ג'אבר נגד מדינת ישראל (29.10.14).

 

מדיניות הענישה הנוהגת 

 

18.בית המשפט העליון עמד לא אחת על הצורך להחמיר בענישה בעבירות הסמים למען מיגור התופעה. ראו לעניין זה את הדברים שנאמרו בבית המשפט העליון מפי כבוד השופט עמית בע"פ 3172/13 עלא סואעד נגד מדינת ישראל (07.01.14):

 

"על פגיעתן הרבה של עבירות הסמים ועל תפקידו של בית המשפט במאבק בנגע הסמים לצד גורמים וגופים נוספים, עמד בית משפט זה פעמים רבות... אין ספור מילים נאמרו בדבר הצורך להכות בכל אחת ואחת מחוליות הפצת הסם... המאבק בנגע הסמים הוא סיזיפי ואל לנו להשלות את עצמנו כי ענישה מכבידה תביא לחיסול הנגע. כל עוד יהיה ביקוש לסמים יהיה גם היצע, כך גם בישראל וכך במדינות הים. אך המאבק אינו חסר תוחלת. גם אם לא ניתן לחסל את נגע הסמים לחלוטין, ניתן גם להקטין את היקפו ולצמצם את נזקיו."

 

19.בחינת מדיניות הענישה מעלה כי הוטלה ענישה מגוונת בעבירות גידול סמים, החל ממאסר על תנאי ועד מאסרים בפועל ממושכים מאחורי סורג ובריח, בהתאם לעושה ולמעשה בכל מקרה ומקרה. יחד עם זאת, ערה אני לכך כי קיימת פסיקה בעבירות גידול סמים בה ביטלו בתי המשפט את הרשעתם של נאשמים, אך כפי שכבר צויין לעיל, לא מצאתי כי הדבר ראוי והולם בנסיבות העניין ומכל מקום ידוע לכל כי הענישה היא לעולם אינדיבידואלית ותלוית נסיבות.

 

א.רע"פ 7005/14 עידן דגן נגד מדינת ישראל (30.11.14), המבקש הודה והורשע בעבירות גידול סמים והחזקה ושימוש בסמים לצריכה עצמית. הנאשם החזיק מעבדה לגידול סמים וגידל 2.721.83 גרם סם מסוכן מסוג קנאביס. בית המשפט השלום גזר עליו 10 חודשי מאסר בפועל ועונשים נלווים.

 

ב.רע"פ 314/16 גיא בן צבי נגד מדינת ישראל (22.02.16), המבקש הודה והורשע בעבירה של גידול סם מסוכן. המבקש הקים מעבדה וגידל סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל העולה על 2.5 ק"ג. בית המשפט השלום גזר עליו 6 חודשי מאסר בדרך של עבודות שרות ועונשים נלווים. ערעור המדינה על קולת העונש התקבל ובית המשפט המחוזי גזר עליו 10 חודשי מאסר בפועל.

 

ג.עפ"ג (תל אביב) 2135-09-14 שחר אפשטיין נגד מדינת ישראל (31.12.14), נדחה ערעורו של המערער על חומרת העונש שהוטל עליו, 250 שעות של"צ, בגין החזקת סם מסוג קנאבוס במשקל וכן החזקת מעבדה לגידול סמים בדירתו שכללה 4 שתילים של סם מסוכן מסוג קנאבוס במשקל כולל של כ- נטו ובנוסף החזקת ציוד וכלים.

 

ד.עפ"ג (תל אביב) 4706-10-15 מדינת ישראל נגד עמרי מסרי (23.11.15), המשיב, הקים יחד עם אדם אחר, מעבדה לגידול סמים שצוידה בציוד רב, בדירה נתפסו שתילי סם מסוג קנבאיס במשקל של כ-687 גרם, בנוסף החזיקו קנאביס במשקל 101.56 גרם וחשיש במשקל 72 גרם לצריכה עצמית. בית המשפט המחוזי הרשיע את המשיב בעבירות שיוחסו לו לאחר שזו בוטלה על ידי בית משפט השלום, והותיר את העונש, צו מבחן למשך שנה ו-120 שעות של"צ, על כנו.

 

ה.עפ"ג (תל אביב) 31126-05-14 מדינת ישראל נגד יהודה חריט (12.01.15), המשיב הורשע בגידול 50 שתילי סם מסוג קנאביס במשקל של 763 גרם ונתפסו כלים המהווים מעבדה לגידול סם. בית המשפט הטיל על הנאשם של"צ, 6 חודשי מאסר על תנאי וקנס, ונמנע מהטלת רכיב מאסר בפועל כלשהו. בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור המדינה והשית עליו 6 חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שרות, ביטל את השל"צ והותיר את יתר רכיבי גזר הדין על כנם.

 

ו.עפ"ג (תל אביב) 40089-12-14 מדינת ישראל נגד יוגב מורי (18.03.15), המשיב הודה והורשע בעבירות גידול והכנת סמים מסוכנים, החזקת סמים לצריכה עצמית והפרעה לשוטר במילוי תפקידו. המשיב החזיק בארון בחדר השינה 2.8 גרם סם מסוג קנבוס, בחצר ביתו הקים מעבדה לגידול סמים שהייתה ממוקמת במחסן ובתוכה אדניות שתולות זרעי מריחואנה וכן גידל 15 שתילים של קנבוס. בית משפט השלום גזר על המשיב מאסר על תנאי. ערעור המדינה על קולת העונש התקבל, בית המשפט המחוזי גזר עליו 6 חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שרות, שלילת רישיון לתקופה של שנה ויתר רכיבי גזר הדין של בית משפט שלום הותרו על כנם.

 

ז.עפ"ג (באר שבע) 5065-01-15 אור בר עם נגד מדינת ישראל (20.04.15), המערער, צעיר נעדר עבר פלילי, הודה והורשע בכך שגידל בשטח בקיבוץ, 13 שתילי סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל כולל של כ- 330 גרם, וכן החזיק שלא כדין כלים להכנת הסם. בית המשפט גזר עליו 6 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שרות, מאסרים על תנאי, קנס, התחייבות וצו מבחן. הוגש ערעור על עצם ההרשעה ולחלופין על אורך תקופת עבודות השרות. בית המשפט המחוזי הותיר את ההרשעה על כנה אך הקל בעונשו והעמיד את תקופת המאסר על 3 חודשי עבודות שרות.

 

ח.ת"פ (ירושלים) 17917-05-14 מדינת ישראל נגד דן מדינה (02.12.15), הנאשם הודה והורשע בעבירות גידול סמים והחזקת כלים המשמים להכנת סם. הנאשם גידל שתילי סם, בדירה שהשכיר, במשקל 135.19 גרם, והחזיק כלים וציוד למטרה זו. בית המשפט הרשיע את הנאשם והטיל עליו 2 מאסרים על תנאי, צו פיקוח לשנה ו-180 שעות של"צ.

 

ט.ת"פ (קריית גת) 6800-09-13 מדינת ישראל נגד ברק אגוז (06.04.14), הנאשם, נעדר עבר פלילי, הודה והורשע, במסגרת הסדר טיעון בגידול 22 שתילי קנבוס במשקל 963.3 גרם והחזיק כלים המשמשים להכנת סם שלא לצריכה עצמית. בית המשפט גזר עליו 4 חודשי מאסר בעבודות שרות, מאסרים על תנאי, קנס, התחייבות וצו מבחן.

 

י.ת"פ (כפר סבא) 32330-10-10 מדינת ישראל נגד לירן ענבר (08.01.112), הנאשם הודה והורשע בעבירות של גידול סמים והחזקת סמים שלא לצריכה עצמית. הנאשם החזיק בחצר ביתו 5 שיחי סם מסוג קנבוס במשקל 4.650 קילוגרם נטו. בית המשפט גזר עליו 6 חודשי מאסר בפועל לריצוי בדרך של עבודות שרות, מאסרים על תנאי, קנס, פסילה בפועל, פסילה על תנאי וצו מבחן.

 

20.גם בעבירות איומים והפרעה לשוטרים ניתנה ענישה מגוונת תוך התחשבות בנסיבותיו של כל מקרה ומקרה.

 

א.רע"פ 8062/13 אלכס ברזק נגד מדינת ישראל (09.04.14), המבקש הורשע לאחר שמיעת ראיות בעבירת איומים והעלבת עובד ציבור. בית המשפט השלום השית עליו 3 חודשי מאסר בפועל אשר ירוצו בדרך של עבודות שרות, 2 מאסרים על תנאי, קנס ופיצוי.

 

ב.רע"פ 5579/10 דוד קריה נגד מדינת ישראל (02.08.10), המבקש, נעדר עבר פלילי, הודה והרשע בעבירות הפרעה לשוטר במילוי תפקידו והעלבת עובד ציבור. בית משפט השלום נמנע מהרשעתו והטיל עליו 180 שעות של"צ. בית משפט המחוזי קיבל את ערעור המדינה והרשיעו בביצוע העבירות הנ"ל וגזר עליו 9 חודשי מאסר על תנאי.

 

ג.רע"פ 9057/12 בילל מצרי נגד מדינת ישראל (04.03.13), המבקש הודה והורשע בעבירת איומים כלפי שוטרים. בית המשפט גזר עליו 4 חודשי מאסר לריצוי בפעל, מאסר על תנאי וקנס.

 

ד.רע"פ 3208/15 דוד הקרי נגד מדינת ישראל (11.05.15), המבקש, בעל עבר פלילי, הודה והורשע בכתב אישום מתוקן שייחס לו עבירת הפרעת שוטר במילוי תפקידו. נגש המבקש הוצא צו מניעה המורה לו ולנאשמת נוספת לסלק את ידם ממתחם מגורים בתל אביב. המבקש סירב לפתוח את הדלת לבקשת שני שוטרים וברח מהמקום. בית המשפט גזר עליו מאסר על תנאי.

 

ה.עפ"ג (מרכז) 16233-05-15 יוסי חדידה נגד מדינת ישראל (08.12.15), המערער הורשע בעבירות איומים והפרעה לשוטר במילוי תפקידו. בית המשפט גזר עליו 4 חודשי מאסר על תנאי וקנס. בית המשפט המחוזי ביטל את הרשעתו ואת עונש המאסר על תנאי, וחייב אותו בביצוע 250 שעות של"צ וחתימה על התחייבות.

 

ו.ע"פ (חיפה) 30098-10-14 גאבר חבקה נגד מדינת ישראל (22.01.15), הנאשם, נעדר עבר פלילי, הודה והורשע בעבירה של איומים כלפי שוטרים. בית המשפט גזר עליו עונש של שלושה חודשי מאסר על תנאי.

 

ז.ע"פ (ירושלים) 53885-06-14 ראיד מחאג'נה נגד מדינת ישראל (20.05.15), המערער הורשע לאחר ניהול הוכחות בעבירת הפרעה לשוטר במילוי תפקידו. בית המשפט הטיל עליו תשלום קנס כספי והארכת מאסר על תנאי לתקופה של 6 חודשים.

 

ח.ת"פ (פתח תקווה) 37099-01-13 מדינת ישראל נגד בוגדן סקלרוד (30.01.14), הנאשם הודה והורשע בעבירות הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, התנהגות פסולה במקום ציבורי והתנגדות למעצר. בית המשפט גזר עליו 3 חודשי מאסר על תנאי וקנס כספי.

 

ט.ת"פ (חדרה) 7624-10-10 מדינת ישראל נגד אלמן איסקוב (09.05.11), הנאשם, נעדר עבר פלילי, למעט הרשעה בתקופת שירותו הצבאי, הודה והורשע בעבירות – איומים, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו והעלבת עובד ציבור. בית המשפט גזר עליו 6 חודשי מאסר על תנאי, קנס והתחייבות.

 

י.ת"פ (עכו) 1202-03-12 מדינת ישראל נגד מוופק שאהין (28.05.13), נגזרו על נאשם נעדר עבר פלילי, 5 חודשי מאסר על תנאי בגין עבירות איומים והכשלת שוטר במילוי תפקידו.

 

21.נוכח כל האמור לעיל ובנסיבותיו של מקרה זה, אני קובעת כי מתחם העונש ההולם הוא בין מאסר על תנאי ועד 12 חודשי מאסר בפועל.

 

גזירת עונשו של הנאשם

 

22.בגזירת עונשו של הנאשם, על בית המשפט להתחשב בנסיבותיו האישיות של הנאשם – נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה.

 

הנאשם צעיר בן 25, הודה בעבירות המיוחסות לו במסגרת הסדר טיעון, בלי שתוקן כתב האישום בעניינו, קיבל אחריות על מעשיו והתחרט על ביצועם.

על אף קשיים בשלבי התפתחותו הראשוניים של הנאשם ובעיות שונות מהן סבל, הצליח הנאשם לסיים 12 שנות לימוד, לשרת שרות צבאי מלא שבמהלכו ערך שינוי מהותי לטובה, כך לפי מפקדיו. הנאשם החל לעבוד מגיל צעיר ומזה שנה וחצי שומר על יציבות תעסוקתית ועובד במפעל כעוזר מנהל ושואף לעסוק בתחם הנדל"ן.

לנאשם עבר פלילי הכולל הרשעה אחת בגין החזקה/שימוש בסם לצריכה עצמית, בבית דין צבאי, שהתיישנה, ובגינה נדון למאסר בפועל למשך 25 ימים, ומלבד אותה התסבכות, לא הורשע בפלילים.

הנאשם עבר טיפול פרטני וקבוצתי במסגרת היחידה להתמכרויות ומסר בדיקות שתן שהעידו על ניקיון מסמים.

שרות המבחן התרשם כי הנאשם נמצא בעיצומו של שינוי בדפוסי חשיבתו וגישתו לחייו וכי קיימים מספר פרמטרים לזכותו שיש בהם להצביע על שניתן לשנות את דפוסי חשיבתו ביחס לשימוש בסמים.

לאור התחזית החיובית של שרות המבחן לגבי הנאשם, הן מבחינת עריכת שינוי בחייו והן מבחינת הסיכוי לשיקומו, החלטתי לגזור את עונשו בתחתית מתחם העונש שקבעתי לעיל, ולהסתפק בעניינו בצו המבחן המומלץ, ובמאסר על תנאי וקנס, וזאת ללא הטלת רכיב של מאסר בפועל גם לא בדרך של עבודות שרות.

 

סוף דבר

 

23.נוכח כל האמור לעיל, אני גוזרת את עונשו של הנאשם כדלקמן:

 

א.שלושה חודשי מאסר על תנאי, ואולם הנאשם לא יישא עונש זה, אלא אם יעבור במהלך תקופה של שלוש שנים מהיום על כל אחת מהעבירות בהן הורשע.

 

ב.צו מבחן למשך שנה מהיום. בתקופה זו על הנאשם לעמוד בפיקוח שירות המבחן ולבצע את כל אשר יוטל עליו.

בית המשפט מסביר בזאת לנאשם בלשון פשוטה את משמעות הצו ומזהיר אותו, שאם לא ימלא אחר הצו מכל בחינה שהיא או יעבור עבירה נוספת יהיה צפוי לעונש על העבירה שבגללה ניתן הצו ובית המשפט יוכל לגזור את דינו מחדש.

 

ג.קנס כספי על סך 2,000 ₪ או 8 ימי מאסר תמורתו.

הקנס ישולם ב-8 תשלומים שווים ורצופים, תשלום ראשון עד ליום 1/7/18 ובכל ראשון לחודש בחודשים העוקבים.

אי עמידה באחד התשלומים תעמיד את היתרה לפירעון מיידי.

 

ד.חודשיים פסילה על תנאי, מלקבל ו/או להחזיק רישיון נהיגה, והתנאי הוא שלא יעבור במהלך תקופה של שלוש שנים מהיום על כל עבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים.

 

המזכירות תשלח העתק לשרות המבחן.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום מהיום.

 

 

 

 

ניתן היום, ח' סיוון תשע"ח, 22 מאי 2018, במעמד הנוכחים.

 

Picture 1

 

 


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ