אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> שירותי ההצלה הקתולית נ' פקיד שומה ירושלים 1

שירותי ההצלה הקתולית נ' פקיד שומה ירושלים 1

תאריך פרסום : 28/10/2013 | גרסת הדפסה
עמ"ה
בית המשפט המחוזי ירושלים
9031-06
24/10/2013
בפני השופט:
מרים מזרחי

- נגד -
התובע:
שירותי ההצלה הקתולית
עו"ד מועין ח'ורי
עו"ד עסאם סארג'י ואח'
הנתבע:
פקיד שומה ירושלים 1
עו"ד מורן בראון
פסק-דין

המחלוקת

1.         המערער הוא מלכ"ר כמשמעותו בחוק מס ערך מוסף התשל"ו-1979 (להלן: " החוק"). המשיב הוציא למערער שומות לשנים 1997-2001 לפיהן חויב לשלם מס מעסיקים, מס שכר, וניכויי מס במקור מדמי הבראה ומתשלום שכר דירה.

המערער טען, כי הוא פטור מתשלום מסים בישראל מאחר שאין לו פעילות בישראל, וגם מכוח הסכם פטור מתקופת הממלכה הירדנית אשר אושרר ע"י המדינה. המערער הדגיש, כי טענות המשיב לגבי תחולת " הסכם הפטור" נדחו כבר בפסק-הדין שניתן בעמ"ש 418/00 הפדרציה הלותרנית העולמית נ. מדינת ישראל (להלן: " הלכת הפדרציה הלותרנית") שניתן ע"י כבוד השופט משה גל בבית משפט זה ב- 24.12.02. לדברי המערער, חל כלפי המשיב גם כלל השתק פלוגתא מכוח פסק-דין זה.

יש לציין, כי הסכם הפטור שנדון בעניין הפדרציה אינו הסכם זהה לזה שנדון כאן, אבל לא הייתה מחלוקת כי מדובר בהסכמים " דומים במהותם" (סיכומי המשיב, ס' 136), וטענות המשיב בדבר המסקנות שיש להסיק מעניין הפדרציה לעניינינו, אינן עוסקות כלל בשוני בין ההסכמים עצמם. לפיכך הנחת הדמיון המהותי בין שני ההסכמים עומדת ביסוד פסק דין זה.

רקע עובדתי

2.         עפ"י תיאור המערער בסיכומיו, המערער הינו הנציג המוסמך של ארגון שירותי ההצלה הקתולית שנוסד בארה"ב בשנת 1943, פועל כמוסד ללא כוונת רווח (מלכ"ר) והינו פטור מתשלום מיסים פדראליים. פעילותו סבה סביב מתן עזרה לנזקקים במישורם שונים: אספקת מוצרי מזון, הלבשה, תרופות, ציוד ומכשירים חינוכיים, בידוריים ותעסוקתיים, קידום השלום וביצוע פרויקטים לפיתוח כפרים, בתי ספר, גשרים, חינוך תזונתי, הכשרה מקצועית, הכשרת עובדים וכיו"ב (ס' 4 ו- 7 לתצהיר דונלד רוג'רס מטעם המערער). המערער פועל ועוזר לנזקקים ברחבי העולם, באמצעות 70 משרדים בכ-100 מדינות. ההנהלה הראשית של הארגון נמצאת בארה"ב, ולארגון הנהלה אזורית האחראית על פעילות הארגון במדינות אירופה ו מזרח התיכון. לארגון גם משרד נציגות ( JWG - CRS) בבית חנינא, ירושלים, האחראי על פעילות הארגון בגדה המערבית ורצועת עזה (ס' 2 לתצהיר אליאס קריטם מטעם המערער). למשרד המקומי מתמנה נציג אמריקאי הכפוף להנהלה האזורית הכפופה להנהלה הראשית בארה"ב.

3.         בשנת 1961, פתח המערער משרד בירושלים המזרחית והחל את פעילותו ההומניטארית בירושלים ובגדה המערבית (ס' 6 לתצהיר רוג'רס), וביום 12.11.61 נחתם הסכם בין המערער לבין הממלכה הירדנית ההאשמית, שהסדיר את מתכונת פעילות המערער בתחומי הממלכה מצד אחד, ועפ"י טענת המערער פטר את המערער, פטור מלא ומוחלט, מתשלום מיסים כלשהם (להלן: ה" הסכם" או " הסכם הפטור"). כדוגמת הסכם הפטור, נחתמו הסכמים עם ארבעה גופים נוספים הממלאים אחר מטרות דומות ( MCC, ICC, SOIR, LWF ) (סעיפים 10-11 לתצהיר רוג'רס). לאחר מלחמת ששת הימים, נבחן ע"י רשויות הממשלה בישראל מעמד מוסדות הסעד, החינוך והרווחה, דוגמת המערער, ובהחלטת הממשלה מיום 25.6.1967, כוננה וועדת מנכ"לים לבחינת ה" עניינים הכלכליים של השטחים המוחזקים". הוועדה החליטה ביום 29.6.1967 כי בתחומי האזורים שנתפסו תותר פעילותם של אותם ארגוני סעד וצדקה אשר פעלו במקום עובר לכניסת צה"ל אליו (מוצג א' לנספח ג' בתצהיר ששון לוי מטעם המשיב). ביום 19.7.1967, נשלח למערער מכתב (להלן: " המכתב") החתום ע"י א' שלוש, מנהלה דאז של המחלקה הכלכלית במשרד החוץ, המאשר את הסכם הפטור (ס' 14 לתצהיר רוג'רס).

4.         למרות שבסמוך לאחר מלחמת ששת הימים יצא שטח מזרח ירושלים מגדר " שטח המוחזק על ידי צבא הגנה לישראל" והוחלו המשפט, השיפוט והמנהל של המדינה (בהתאם לסעיף 11ב לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש"ח-1948, והצו לסדרי השלטון והמשפט (מס' 1), תשכ"ז-1967), המשיכו רשויות המס ליתן למערער ליהנות מן הפטורים גם לגבי פעילויותיו, ככל שהיו כאלה, בתחומי מזרח העיר, ואין חולק כי המערער לא חויב ולא שילם מס כלשהו. אלה היו פני הדברים, אף שהמכתב הנ"ל ( מיום 19.7.67) שאישר את הסכם הפטור, התייחס במפורש אל אזור הנשלט על ידי כוחות הצבא:under Israel military Government" ", לאמור: שטח שאינו מהווה חלק אינטגראלי מתחומי מדינת ישראל.

5.         הטיפול בענייני מוסדות הצדקה, אשר הורשו להמשיך ולפעול באזורי השליטה של כוחות צה"ל הועבר אל המחלקה הכלכלית במשרד החוץ. בעקבות זאת, הוצא ביום 31.7.1967 מכתב החתום על-ידי ציפורי מהמחלקה הנ"ל, המופנה אל המחלקה לקשרי חוץ במשרד הסעד ובו נאמר (מוצג ז' לנספח ג' לתצהיר לוי) - " לפי החלטת ועדת המנכ"לים, ממשלת ישראל תאפשר המשך פעולות ארגונים אלו לפי אותם הסכמים שהיו קיימים ואנו רואים בהם כתופסים לגבינו...". ביום 22.10.1974 שלח מנהל משרד הסעד, ד"ר מ' אביצור, מכתב למערער ובו הוא חוזר ומאשרר את תוקף ההסכם כלשונו (מוצג ז', שם).

6.         מכוח האשרור האמור של הסכם הפטור, נמנעו רשויות המס בישראל במשך שנים רבות לגבות מהמערער מסים כלשהם. אלה היו פני הדברים גם באמצע שנות ה- 70, עת נחקקו: חוק מס מעסיקים, תשל"ה-1975 (להלן: "חוק מס מעסיקים") וחוק מס ערך מוסף תשל"ו-1975 (להלן: " חוק מע"מ"), ואף נחקק סעיף 245(א) לפקודת מס הכנסה (השולל פטורים והקלות שלא עלפי דין). סעיף 245(א) נחקק בעקבות המלצת הועדה המיוחדת, אשר הוקמה במטרה לבחון את ההסדרים להקלות שהוענקו לפנים משורת הדין. הוראה דומה נקבעה בסעיף 37 לחוק מע"מ.

אף על פי כן, במסגרת ישיבה של צמרת עובדי מס הכנסה שהתקיימה ביום 15.1.1978 במשרדי מס הכנסה במזרח ירושלים לדיון בסוגיית המיסוי על פעילות הארגונים הבינלאומיים בירושלים, סוכם להותיר על מכונה את המדיניות של אי-גביית המסים ( מע/ 1). סיכום זה חל הן לגבי המסים הישירים והן לגבי המסים העקיפים (לרבות מס ערך מוסף), גם על פעילות בשטחי ישראל (ככל שהיא קיימת),לרבות מזרח ירושלים.  לפיכך, מדיניות השלטון הישראלי לפטור את המערער מתשלומי המסים הנוגעים למס שכר ולמס מעסיקים, נותרה כפי שהיא.

7.         במהלך המחצית השנייה של שנות ה- 80 (1985-1987) הוציא פקיד השומה למערער דרישות לתשלום (ס' 27 לתצהיר לוי), אלא שאין מחלוקת כי המשיב מעולם לא נקט בפעולה כלשהי נגד המערער לגבייתן. גם בשנת 1997 הוציא המשיב למערער דרישות והודעות לתשלום חובות ניכויים בשל פעילותו ולתשלום מס שכר, מס מעסיקים וניכויים שלא ממשכורת. דרישות אלו נדחו על ידי המערער, בשל היותן לשיטתו, בלתי חוקיות, מנוגדות ל הסכם הפטור ובאות לבטל, שלא כדין, סטאטוס קוו הקיים מאז מלחמת ששת הימים או לכל המאוחר מאז יום 19.7.1967.

8.         ביום 23.5.00, הוציא א' לוין, מנהל המחלקה ליחסים בינלאומיים במשרד העבודה והרווחה מכתב ( מוצג ח', תצהיר לוי) המאשר את תוקף ו תחולת חוזה הפטור, ובו נרשם במפורש לגבי המערער -

" הנדון: CATHOLIC RELIEF SERVICES  הארגון הנ"ל הוא ארגון בינלאומי העובד בשיתוף פעולה עם משרדנו בישראל כולל יהודה ושמרון, עפ"י הסכם עם ממשלת ישראל, הפוטר את הארגון מתשלום מכס ומיסים כלשהם. המשרד הראשי של הארגון נמצא בירושלים. כל מוסדות הממשלה וגופים ציבוריים נתבקשו לכבד את ההסכם שנחתם עם ממשלת ירדן לפני 1967 ואושרר ע"י ועדת המנכ"לים בחודש ספטמבר 1968 (הערה: צ"ל 1967 ). ואכן, הארגון אינו משלם מכס ומסים על פעולותיו וניהול נציגות הארגון בארץ".

9.         ביום 22.10.2003, קיבל המערער שומה שהוציא המשיב לפי ס' 152(ב) לפקודת מס הכנסה, לשנים 1997-2001. על שומה זו, הגיש המערער ערעור בגדר עמ"ה 8006/04, אשר נמחק בהסכמת הצדדים, העניין הוחזר למשיב לצורך משא ומתן, ללא הועיל, וביום 26.10.2006, הוציא המשיב למערער שומה בצו לפי ס' 152(ב) לפקודת מס הכנסה, בה עוסק ערעור זה.

פעילות המערער בישראל

10.       אחת מנקודות המחלוקת בין הצדדים היא, האם למערער פעילות בישראל. טענת המשיב לעניין הפעילות בישראל נשענת על העובדה שלמערער משרדים ב ירושלים, ומנהלים ועובדים נוספים פועלים מתוך משרדים אלו. בא-כוח המשיב הצביע על כך, כי העד אליאס קרוטם (פר' עמ' 11) אישר שבעת מתן העדות במשרדים אלה עבדו 13 עובדים, והעד רוג'רס אישר שעבדו עד שנת 1999 כעשרה אנשים. בא-כוח המשיב הוסיף והדגיש, כי עלה מחקירת קריטם שבגיןפעילותם ב ירושלים משתכרים מנהלי המערער סכומים גבוהים באופן משמעותי (עמ' 12). כמו-כן, הפנה בא-כוח המשיב לראיות המלמדות שהמערער מעמיד לפעילות במשרדים ב ירושלים מזכירות (עמ' 13), פותח חשבונות בנק בבנקים ישראליים וכן מחזיק כלי רכב בעלי לוחית זיהוי ישראלית המשמשים את עובדיו בישראל (עמ' 14). בא-כוח המשיב ציין, כי העד קריטם דיבר על 5-6 כלי רכב, אך עפ"י תצהיר העד מטעם המשיב מדובר ב- 12 רכבים, ועל כך הוא לא נחקר. עוד הודגש ע"י בא-כוח המשיב, כי עלה מדברי נציגי המערער שהוא מקיים פעילות לוגיסטית בירושלים (עמ' 20), דהיינו מקיים קשר עם הרשויות בארץ.

11.       הוראת החוק הרלבנטית למחלוקת בעניין הפעילות בישראל היא, הוראת ס' 15 לחוק הקובע לענייניו כדלקמן -

" יראו פעילות כמנוהלת בישראל אם נתקיימה אחת מאלה:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ