אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> שירותי בריאות כללית מס' תאגיד 589906114 נ' המוסד לביטוח לאומי

שירותי בריאות כללית מס' תאגיד 589906114 נ' המוסד לביטוח לאומי

תאריך פרסום : 12/08/2013 | גרסת הדפסה
ה"פ
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
13057-11-11
08/08/2013
בפני השופט:
יעקב שינמן

- נגד -
התובע:
המוסד לביטוח לאומי
הנתבע:
שירותי בריאות כללית

החלטה

(בבקשת המבקש למחיקה התביעה או העברת הדיון מטעמים של היעדר סמכות עניינית)

בפניי בקשת המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המוסד") למחיקת התובענה שהגישה המשיבה (להלן: "הכללית") על הסף, בשל היעדר סמכות עניינית ולחילופין להעביר את הדיון לבית הדין האזורי לעבודה.

הרקע לבקשה

הכללית הגישה המרצת פתיחה נגד המוסד במסגרתה עתרה לכך שבית המשפט יורה כי המוסד מחויב להעביר לבתי החולים הציבוריים המופעלים על ידי הכללית עבור המדינה את מענקי האשפוז של היולדות המחזיקות בתעודת זהות ישראלית או שבעליהן מחזיקים בתעודת זהות כזו, בהיותן יוצרות חזקה מכרעת באשר להיות היולדת "תושב ישראל" או מי שהינן "אשת תושב", וזאת כמתחייב מהוראות חוק הביטוח הלאומי, נוסח משולב, התשנ"ה – 1995 (להלן: "החוק" או "חוק הביטוח הלאומי").

התובענה הוגשה בתחילה גם נגד מדינת ישראל, משרד הבריאות ומשרד האוצר וביום 18.3.2013 נמחקה התביעה נגדם בהתאם להודעת הכללית כי הצדדים הגיעו להסכמה מחוץ לכתלי בית המשפט.

לטענת המוסד, על אף שהחזקת תעודת זהות ישראלית מהווה הוכחה לכאורה לקביעת תושבות על פי חוק מרשם האוכלוסין, תשכ"ה - 1965, אין בעובדה זו כשלעצמה, בכדי להשליך באופן מוחלט על קביעת תושבות על פי חוק הביטוח הלאומי שכן זכותו וחובתו של המוסד לבדוק אם הוכחה לכאורית זו, מתיישבת עם עמידה במבחנים לקביעת תושבות שנקבעו באופן ייחודי בחוק הביטוח הלאומי.

תמצית טענות המוסד בבקשה

סעיף 391(א)(1) לחוק הביטוח הלאומי קובע סמכות ייחודית לבית הדין האזורי לעבודה לדון בנושאים הקשורים לגמלאות לפי חוק זה.

בתובענה דורשת הכללית את תשלום מענקי האשפוז מכוח סעיף 43(ב) לחוק הביטוח הלאומי ולכן סמכות הדין מסורה באופן ייחודי לבית הדין לעבודה, כאשר הכללית עונה על התנאי של: "הזכאי לגמלה" או "האדם אשר לידיו ניתנה הגמלה" כאמור בסעיף 391(א)(1) לחוק הביטוח הלאומי.

בחינת הסמכות העניינית בבית הדין לעבודה הינה לפי מבחן מהות העילה; עילת התובענה הינה יישום הוראות חוק הביטוח הלאומי על ידי המוסד והיא מכוונת כלפי דרישת המוסד לקיים הליך מקוצר בקביעת "תושבות" היולדות בטרם יאושר תשלום מענק האשפוז. עיקר הטענות כלפי המוסד נוגעות לפרשנות חוק הביטוח הלאומי ויישומו לעניין תשלום מענק האשפוז. היות והמהות לבחינת זכאות הכללית לגמלה נעוצה בפרשנות חוק הביטוח הלאומי ויישומו כחוק סוציאלי, האכסניה הראויה לדון בתובענה היא בית הדין לעבודה.

ההתחשבנות הכספית בין הצדדים לתובענה מקורה במסגרת החוק לביטוח לאומי והבסיס לעילת התביעה הוא בחינת זכאות "מבוטחת" ל"מענק אשפוז". התנאי לכך שהמוסד ישלם מענק אשפוז הוא זכות היולדת המפורטת בסעיף 42 לחוק הביטוח הלאומי בהתאם להגדרות שנקבעו ל"מבוטחת" בסעיף 40 לחוק ולהגדרת "גמלה" בסעיף 1 לחוק. התייחסות לסעיף 43(ב) לחוק כמנותק מהחוק כולו אינה מתיישבת עם כללי הפרשנות המקובלים. העובדה שהמחוקק יצר מנגנון תשלום ישיר לבית החולים אינה פוטרת מלבחון האם התקיימו תנאי הזכאות של ה"מבוטחת" כבסיס לתשלום.

תמצית טענות המשיבה בתגובה לבקשה

יש לדחות את הבקשה מהטעמים הבאים:

הכללית היא הגורם באמצעותו מספק המוסד את הגמלה לזכאי והוא הגורם המספק את שירותי האשפוז והלידה ליולדת (הזכאית לגמלה) בשמו ומטעמו של המוסד ומהווה "שירות רפואי מוסמך". סעיף 391(א)(1) לחוק הביטוח הלאומי אינו חל על תביעה שהינה בין "שירות רפואי מוסמך" לבין המוסד, אלא על תביעה שהינה בין המוסד לבין אדם התובע "גמלה". כאשר מדובר בתביעה של שירות רפואי מוסמך נגד המוסד, הסמכות קנויה לבית משפט אזרחי רגיל.

התובענה נוגעת לתשלום בגין שירותים שהעניקה הכללית ליולדות וליילוד והיא אינה תובעת "גמלה" כהגדרתה בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי משאינה תובעת "טובת הנאה" סוציאלית מכוח אותו חוק.

הוראות חוק הביטוח הלאומי העוסקות בסמכותו הייחודית של בית הדין לעבודה אינן חלות על התובענה – סעיף 391(א)(1) אינו חל על התובענה כיוון שהכללית אינה "הזכאי לגמלה" או "אדם אשר לידיו ניתנה הגמלה"; הכללית, המעניקה שירותי אשפוז, נותנת את השירותים שהם מושא הגמלה ואינה בגדר מי שזכאי ל"טובת הנאה" סוציאלית מכוח חוק הביטוח הלאומי ואין לראותה כ"נכנסת בנעלי" מי שתובע גמלה. בית החולים הוא "ספק סטטוטורי" של שירותים רפואיים הזכאי לקבל את המגיע לו בגין השירותים שסיפק לפי הפניית ה"מזמין הסטטוטורי" (שהוא המוסד). כוונת המונח "האדם אשר לידיו ניתנת הגמלה" כאמור בסעיף 391(א)(1) לחוק הביטוח הלאומי היא למי שבא בנעליו של "הזכאי לגמלה" כגון יורשיו על פי דין ההופכים לבעלי הזכות המהותית לקבלת הגמלה לעומת, המוסד הרפואי שנותן שירותים וזכאותו לקבל את התמורה בין אם היולדת בחיים ובין אם חלילה נפטרה.

עילת התביעה בה אוחזת הכללית מכוח היותה ספק של שירותי בריאות, אין לה ולא כלום עם זכאותה של היולדת. התובענה עוסקת בעניינים הקשורים להתחשבנות כספית ולא בנושאי הביטחון הסוציאלי.

הסמכות הייחודית של בית הדין לעבודה כלפי "שירות רפואי מוסמך", לפי סעיף 391(א)(5) נוגעת ל"כל עניין הנובע מהסכם" או כל עניין הנובע מ"תקנות לפי סעיף 91" לחוק הביטוח הלאומי ואין זה המצב במקרה דנן.

דיון

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ