אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> שיקולי ענישה ביחס לנאשם שהורשע בתקיפת שוטר במגרש כדורגל

שיקולי ענישה ביחס לנאשם שהורשע בתקיפת שוטר במגרש כדורגל

תאריך פרסום : 16/10/2006 | גרסת הדפסה
פ
בית משפט השלום עכו
1606-03
24/05/2006
בפני השופט:
רונית בש

- נגד -
התובע:
לשכת תביעות גליל-משטרת ישראל
עו"ד לימור אדמון
הנתבע:
1. כעביה איחסאן
2. כעביה בילאל (נדון)

עו"ד סאלח נסאר ב"כ שני הנאשמים
גזר דין

ב"כ המאשימה טוענת לעונש:

אבקש להרשיע בדין. מדובר בעבירה חמורה ביותר לפיה עת שהה הנאשם במגרש כדורגל בשפרעם,  ובעוד השתתף בתגרה יחד עם אחרים במקום, תקף הנאשם שוטר, שפיקד על כח המשטרה, באופן שהלם בו במהלומות אגרוף בפניו. כתוצאה מהתקיפה נגרמו לאותו שוטר חבלות של ממש. הנאשם אף התפרע וניסה להתנגד למעצרו. מתסקיר שירות המבחן שנערך ביום 28.5.05, עולה כי הנאשם לקח אחריות מינימלית למעשיו, ואף ניסה למזער את התוקפנות המתוארת בכתב האישום. הוא שלל אלימות כלפי שוטרים. עם זאת, רק בשל רצונו לסיים את ההליכים בתיק, מסר כי הוא בוחר לקחת אחריות למעשיו. שירות המבחן התקשה להכריע בשאלת ההרשעה של הנאשם בתיק שבפנינו. אני מפנה עוד לעובדה כי הנאשם החל ללמוד לימודי כלכלה באוניברסיטת חיפה בעבר אך נשר מלימודיו לאחר שסיים חלק מן התואר. לנאשם אין הרשעות קודמות אך יש לו רישום פלילי ללא הרשעה בדין, ואני מגישה גם את כתב האישום, מדובר בעבירה של תקיפת עובד ציבור שהינו המתלונן אשר שפט במשחק כדורגל, גם בכתב אישום זה תקף הנאשם את המתלונן באופן שהלם בו באגרוף בפניו. בטיעוני ב"כ הנאשם במסגרת אותו תיק, אמר כי מדובר במעידה ראשונה ואין כל טעם להכתים את הנאשם בעבר כזה. נוכח כל האמור, אבקש להרשיע את הנאשם. מגישה את כתב האישום ופסק הדין בתיק הנ"ל הוגשו וסומנו כאחד, ת/1.

הסניגור טוען בעניין ההרשעה:

לעניין ציון חברתי לתקיפת עובד ציבור, כתב האישום תוקן, היתה התחייבות ללא הרשעה בפני כב' השופט כיתלי בבית משפט השלום בנצרת. הנאשם אדם נורמטיבי, מנהל חיים משותפים, כפי שצויין בתסקיר המבחן, בע' 2. אני גם מפנה לסייפא של התסקיר, בניגוד למה שחברתי אמרה היתה המלצה לשל"צ אך היתה התלבטות. איני יודע אם קצין המבחן היה מודע לעובדות כתב האישום המתוקן ומיזעור האחריות שלו לגבי החבלה של השוטר. אבקש לציין כי הנאשם כיהן בתפקיד בכיר כגזבר במועצה המקומית, בה כיהנתי ועדיין מכהן כיועץ משפטי, אני עבדתי איתו באופן אישי. אני יכול לומר שאני מכיר אותו לעומק וגם ביקורי משפחה. אני יכול להעיד גם שאין בנאשם דפוסי התנגדות אלימים. אני מציג בפני בית המשפט את חוזה העסקתו כגזבר. הוגש וסומן נ/1. לגבי טיעון חברתי לנשירתו מהלימודים, היו לאור הנסיבות שצויינו בתסקיר ברישא, לצורך פרנסת המשפחה. הנאשם חזר ללימודיו באוניברסיטה והוא לומד ראיית חשבון, אני מציג תעודת סטודנט. אני מציג גם גליון ציונים סמסטר 2006 א'. הוגש וסומן נ/2. בעקבות המקרה הזה, הנאשם גזר על עצמו להפסיק לשחק כדורגל, הוא נקלע לאוירה לוהטת בעת המשחק, הוא פעל להרגעת הרוחות. אני גם השתתפתי בזימון קציני המשטרה בתחנת שפרעם יחד עם ראשי הרשויות כדי לפשר בין הנאשם לבין נציגי המשטרה,שם השלימו הצדדים ביניהם. ההרשעה של הנאשם פוגעת פגיעה חמורה בהמשך ניהול חייו, ובעיסוקו. לאור השכלתו ולאור המשך לימודיו באונירסיטה, אני מפנה את בית המשפט לע"פ 2083/96, תמר כתב נ' מ"י. שם נקבעו גורמים המצטברים  להמנעות מהרשעה שהגורם הראשון שהינו פגיעה חמורה בשיקום הנאשם. אני עוד אוסיף כי הנאשם ואישתו שוקלים לעבור למגורים בקיבוץ תובל והרשעתו תגרום לפגיעה בהשתלבותם בחיים שם.   לבני הזוג נולדה ילדה משותפת לפני שנתיים. אני מבקש מבית המשפט לעניין בסיפא של תסקיר שירות המבחן ולהימנע מהרשעת הנאשם ולתת לו הזדמנות נוספת להמשיך בפיתוח הקריירה. מה גם שהוא חזר ללימודים, כפי שצויין לעיל וסיכויו לחזור לתפקידים בכירים גבוהים במיוחד.

ב"כ המאשימה:

מדובר בתקיפה עם חבלות. שם היתה תקיפה של שופט במגרש כדורגל ופה מדובר בתקיפה של שוטר, שהותקף במהלך מילוי תפקידו.

הנאשם:

אני רוצה להביע חרטה על כל מעשה שעשיתי. אני מבקש מבית המשפט שיתן לי את ההזדמנות לנהל חיים נורמטיבים. נולדה לי ילדה ויש לי אישה, יש לי משפחה, על סמך נסיון הקודם שלי בעבודה יש לי אפשרות להתקדם בעבודה בשירות הציבורי והרשעה כזו יכולה להוות מכשול. אבקש להתחשב במצבי ושיתאפשר לי להמשיך את לימודי ולהתפרנס בכבוד.

הכרעת דין

1.         ביום 29.12.04 הודה נאשם מס' 1 (להלן: "הנאשם") בעובדות כתב האישום בתיק זה, לאחר שתוקן כתב האישום, ולאחר מכן הוריתי על מתן תסקיר שירות המבחן בעניינו של הנאשם, זאת בטרם הרשעתו בדין.

2.         יובהר, כי מעובדות כתב האישום המתוקן עולה התמונה העובדתית הבאה:

            ביום 16.3.02, בשעת צהריים, השתתף הנאשם, יחד עם אחרים, בתגרה במגרש כדורגל בשפרעם. במעמד הנ"ל, תקף הנאשם את רפ"ק יוסי בליס, (להלן: "השוטר"), אשר פיקד על כח המשטרה במקום, באופן שהלם בו במהלומות אגרוף בפניו. בהמשך לאמור לעיל, המשיך הנאשם להתפרע ולהתנגד למעצרו בגין תקיפת השוטר, אשר כתוצאה מתקיפתו נגרמו לו חבלות בדרך של נפיחות ורגישות בשפה העליונה משמאל, והמטומה קטנה. 

3.         נוכח האמור לעיל, יוחסו לנאשם, על פי כתב האישום המתוקן, העבירות כדלקמן:

            תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, מכח ס' 274 (1) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977, תקיפה חבלנית לפי ס' 380 לחוק הנ"ל, תגרה לפי ס' 191 לחוק הנ"ל, התנגדות פסולה במקום ציבורי, לפי ס' 216 (1) +(4) לחוק הנ"ל והכשלת שוטר בשעת מילוי תפקידו, לפי ס' 275 לחוק הנ"ל.

4.         מתסקיר שירות המבחן, אשר נערך ביום 28.5.05, עולה כי, ביחס להסתבכותו בתיק זה, לוקח הנאשם אחריות מינימלית למעשיו, ממזער את תוקפנותו המתוארת בכתב האישום, ושולל אלימות כלפי שוטרים. עוד עולה מהתסקיר הנ"ל, כי הנאשם חושש עד מאוד מהרשעה בדין בהליך זה, עשויה לפגוע, לדבריו, בדימויו העצמי והחברתי, בעתידו התעסוקתי בהמשך ובאופצית המשך לימודיו האקדמיים.

עוד עולה מהתסקיר, כי לשאלת ההרשעה בדין בתיק זה השלכה גם לעניין אפשרות קליטת הנאשם ובת זוגו, בקיבוץ תובל.

שירות המבחן, בסיפא של התסקיר, התקשה להביא בפני בית המשפט עמדה חד משמעית לעניין ההרשעה, כאשר מחד הדגיש כי מדובר בבחור צעיר, שלא הורשע בדין בעבר, שתיפקודיו הכללים תקינים בדרך כלל, ואשר הינו בעל הישגים טובים ושאיפות להתפתחות במישור האישי והחברתי, ומאידך מדובר בנאשם אשר יחסו לעבירה הינו, כאמור לעיל, ואשר בעבר נקבע בענינו כי ביצע עבירת אלימות בגינה נצטווה לחתום על התחייבות כספית במסגרת הליך משפטי, זאת מבלי שהורשע בדין.

5.         הכלל הינו, כידוע, הרשעה בדין של מי שביצע עבירה פלילית והחריג הוא, הימנעות מהרשעה בדין.

            עבירות אלימות בכלל ועבירות אלימות שבוצעו כלפי שוטרים, הממלאים תפקידם כדין, והמלוות בגרם חבלה בכלל, ספק אם הן ראויות להיכלל בגדר החריג שהינו, כאמור לעיל, ההימנעות מהרשעה בדין.

6.         בהלכת תמר כתב (ע"פ 2083/96, פ"ד נב(3), 337), קבע בית המשפט העליון את התנאים המאפשרים הימנעות מהרשעה בדין. עסקינן בשני גורמים מצטברים, אשר בהתקיים שניהם כאחד, ניתן להימנע מהרשעה בדין. ראשית, על ההרשעה לפגוע פגיעה חמורה בשיקום הנאשם, ושנית, סוג העבירה מאפשר לוותר, בנסיבות המקרה המסויים, על ההרשעה, מבלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה האחרים, כדוגמת הצורך בהרתעת הרבים, והוקעת מעשי העבירה. 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ