אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> שימוש במבנה שנבנה ללא היתר הינו עבירה גם אם תואם את התכנית החלה במקום

שימוש במבנה שנבנה ללא היתר הינו עבירה גם אם תואם את התכנית החלה במקום

תאריך פרסום : 30/03/2008 | גרסת הדפסה
רע"פ
בית המשפט העליון
727-08,924-08
30/03/2008
בפני השופט:
ס' ג'ובראן

- נגד -
התובע:
1. איל גוטליב
2. שרה גוטליב
3. יהושע ברוש
4. שושנה ברוש
5. משה קורדובה
6. סיון קורדובה
7. אפרים פרידלר
8. מרים פרידלר
9. יגאל מונדני
10. אפרת מונדני
11. אסף ויינריב
12. תמר ויינריב

עו"ד ד"ר יחיאל פרוכטמן
עו"ד שרון אבני
עו"ד גיל רווה
עו"ד גד ויסקינד
עו"ד חיים כהן
עו"ד שירה זכריה
הנתבע:
מדינת ישראל
עו"ד שלומי אבי-טל
החלטה

           כנגד המבקשים הוגש לבית-המשפט לעניינים מקומיים בירושלים כתב אישום (ת.פ. 7470/05), המייחס להם עבירות של ביצוע שימוש הטעון היתר לפי חוק התכנון והבניה, התשכ"ח-1965 (להלן: חוק התכנון והבניה) בלא היתר כאמור לפי סעיפים 145(א) ו- 204(א) לחוק התכנון והבניה.

           לפי הנטען בכתב האישום, המבקשים עשו שימוש למגורים בתקופות שונות בשנים 2004-2005, בדירות המצויות בבניין בן 7 קומות, אשר נבנה ללא היתר בכפר השילוח (סילוואן). כמו-כן נטען, כי המבקשים עשו שימוש משותף בקומת הקרקע של הבניין (קומת כניסה, עמדת שמירה ושטח חניה), בקומה השישית, אשר שימשה כבית כנסת ובקומה השביעית, אשר שימשה כעמדת שמירה. עוד נטען, כי השימוש בבניין נעשה ללא היתר, אף שהיה טעון היתר.

           בית-המשפט לעניינים מקומיים (כבוד השופט ד"ר א' צ' בן-זמרה) הרשיע, ביום 17.1.07, את כל המבקשים במיוחס להם בכתב האישום וגזר על כל אחד מהם קנס בסך 3,500 ש"ח וחתימה על התחייבות בסכום של 5,000 ש"ח להימנע מעבירה לפי סעיפים 145, 204 ו-210 לחוק התכנון והבניה, למעט עבירת שימוש ללא היתר. עוד הורה בית-המשפט לעניינים מקומיים למבקשים להפסיק את השימוש בבניין, במישרין או בעקיפין, ולאטום את כל פתחי הגישה אליו. ככל שהאיטום לא יבוצע על-ידי המבקשים, הסמיך בית-המשפט את הועדה המקומית לתכנון ובניה לבצע את צו האיטום במקום המבקשים תוך חיוב המבקשים לשאת בעלויות הביצוע. בגזר-הדין, דחה בית-המשפט לעניינים מקומיים את בקשת המבקשים לדחות את ביצועו של צו הפסקת השימוש וצו אטימת הבניין לפרק הזמן הדרוש לשם קבלת היתר למבנה.

           על הכרעת הדין וגזר-הדין של בית-המשפט לעניינים מקומיים ערערו המבקשים לבית-המשפט המחוזי בירושלים. בערעורם טענו המבקשים, כי טעה בית-המשפט כשדחה טענתם, כי כתב האישום אינו מגלה עבירה, שכן בהעדר תכנית, תקנה או היתר, השוללים את מטרת השימוש במקרקעין, שימוש כזה אינו מהווה עבירה. עוד טענו הם, כי בהליך שנוהל בעניינם נפלו פגמים חמורים, תוך שנשללה זכותם להליך הוגן וראוי, כמו למשל שנשללה מהם זכות העיון בחומר החקירה ונשללה זכותם לזמן עדים רלוואנטיים לדיון. לבסוף טענו המבקשים, כי שגה בית-המשפט לעניינים מקומיים בדחיית טענתם לביטול כתב האישום בשל טענת "הגנה מן הצדק" וכי ממצאיו העובדתיים אינם עולים בקנה אחד עם הראיות שבאו בפניו.   

           בית-המשפט המחוזי (כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ) דחה, ביום 30.12.07, את הערעורים, על כל חלקיהם. בית-המשפט המחוזי קבע, כי הגם שדרך התנהלותה של המשיבה בעניין העברת הנהלים למבקשים ראויה לביקורת, בפועל הגישה המשיבה כתבי אישום על עבירת השימוש, הן במועד הגשת כתב האישום והן שנים קודם לכן. כן נקבע, כי אין בנהלים שהוצגו כדי להביא לשינוי התוצאה אליה הגיע בית-המשפט לעניינים מקומיים. ממילא, נקבע, כי אין בנוהל זה כדי לתרום לטענת ההגנה מן הצדק שהעלו המבקשים. בית-המשפט המחוזי קבע, כי באשר למסמכים הנוגעים למתחם "גן המלך", אין בהם כדי להעיד על הנטען על-ידי המבקשים, שכן ממסמכים אלה עולה, כי המשיבה נקטה הליכים משפטיים שונים בהתייחס לעשרות בתים שנבנו שלא כחוק במתחם "גן המלך" בסילוואן, ביניהם הגשת 23 כתבי אישום והגשת בקשות לצווי הריסה.

           מכאן בקשת רשות הערעור שבפני, בגדרה שבים המבקשים על טענותיהם כפי שהעלו בפני בית-המשפט המחוזי.

           לטענת באי-כוח המבקשים ברע"פ 727/08, סוגיה משפטית חשובה במעלה, המתעוררת במקרה דנן, הינה השאלה האם קיימת עבירה פלילית עצמאית שעניינה שימוש במבנים שנבנו ללא היתר, שכן מחד לא קיימת הלכה מחייבת של בית-משפט זה בסוגיה זו ומאידך, כתבי אישום בגין עבירה נטענת זו, מוגשים לבתי המשפט לעניינם מקומיים בכל רחבי הארץ וקיימת פסיקה סותרת בשאלה האם שימוש במבנה שנבנה ללא היתר, כאשר השימוש עולה בקנה אחד עם התכנית החלה במקום הינו בבחינת עבירה.

           לטענתם, מסעיפי חוק התכנון והבניה עולה, כי על-מנת ששימוש יחשב כעבירה, עליו להיות שימוש חורג. ואולם, כאשר שימוש במבנה שנבנה ללא היתר אינו נכנס להגדרת המונח שימוש חורג, שכן הוא לא נאסר על-פי תכנית או היתר, המסקנה המתחייבת מכך היא, שלא קיימת עבירה של שימוש במבנה שנבנה ללא היתר.

           כמו-כן, טוענים באי-כוח המבקשים ברע"פ 727/08, כי בית-משפט זה קבע בשורה ארוכה של מקרים, כי הוצאת צו הריסה לפי סעיף 212 לחוק התכנון והבניה תעשה רק כאשר יש אינטרס ציבורי בהריסה. ואולם, טענת המשיבה, אשר התקבלה על-ידי הערכאות הקודמות בענייננו, לפיה קיימת עבירה של שימוש במבנה שנבנה ללא היתר, מייתרת כמעט לחלוטין את סעיף 212 לחוק התכנון והבניה והופכת אותו לישים רק במקרה של מבנה שנבנה ללא היתר ועומד ללא שימוש, שהרי בכל מקרה בו יש שימוש במבנה שנבנה ללא היתר, לדברי המשיבה, ניתן להגיש כתב אישום בגין השימוש.

           לטענת באי-כוח המבקשים ברע"פ 727/08, לו רצה המחוקק לבטל את הגנת ההתיישנות בעבירות של בניה ללא היתר, חזקה עליו שהיה עושה זאת במפורש ולא בפרשנות יצירתית, כפי שעושה המשיבה, המקימה יש מאין עבירה של שימוש במבנה שנבנה ללא היתר, כל זאת שעה שעסקינן בפרשנות דין פלילי שאמורה להיעשות לטובת מי שעשוי לשאת באחריות פלילית. לסיכום עניין זה, טוענים הם, כי אם השימוש במבנה שנבנה ללא היתר חורג מהתכנית החלה במקום, אזי אכן יש לפנינו שימוש חורג וניתן להגיש כתב אישום, כאשר הרציונל הוא, ששימוש חורג מתכנית יש בו משום פגיעה בציבור בעצם השימוש. ואולם, אם השימוש במבנה שנבנה ללא היתר, תואם לתכנית החלה במקום, בדומה למקרה דנן, אזי הפגיעה לציבור, אם יש כזו, אינה נובעת מהשימוש אלא מעצם קיומו של מבנה שנבנה ללא היתר ולשם כך יש את סעיף 212 לחוק התכנון והבניה, המאפשר למדינה לפנות לבית-המשפט ולהפסיק את השימוש על-ידי קבלת צו להריסת המבנה.

           עוד טוענים באי-כוח המבקשים ברע"פ 727/08 לקיומה של הגנה מן הצדק בגין שורה ארוכה של עובדות שהוכחו על ידם, כגון: הימנעות מנקיטת הליכים כנגד המשתמש הראשון במבנה, למרות הראיות שהיו בידי המשיבה; הימנעות מהגשת כתבי אישום בגין עבירת שימוש בשכונת סילואן במשך שנים ארוכות; הימנעות מנקיטת הליכים כלשהם כנגד 12 בניינים בני מאות מטרים כל אחד, הבנויים בסמוך למבנה נשוא האישום; הימנעות מנקיטת הליכים כנגד בית ספר, הפועל בבניין ללא היתר, בסמוך למבנה נשוא האישום ועובדות רבות נוספות, שקצרה היריעה מלתארן בבקשה הנוכחית. בעניין זה מוסיפים הם, כי עצם שינוי המצב החקיקתי עיגון דוקטרינת ההגנה מן הצדק בחקיקה מפורשת במקום בהלכה פסוקה, יש בו כדי להביא להרחבת תחולתה של הגנה זו והחלתה על המקרה דנן.

           עוד מוסיפים וטוענים באי-כוח המבקשים ברע"פ 727/08, כי בית-המשפט המחוזי התעלם מכך, שהבקשות והעררים לעניין חומר החקירה הוגשו תוך כדי שמיעת הראיות וגם לאחר שנמצאו מוצדקות וחומר חקירה נוסף נמסר למבקשים בעקבותיהם, לא הותר להם לשוב ולחקור את העדים הרלוואנטיים. חמור מכך לטענתם, התעלם בית-המשפט המחוזי מהעובדה, שהמשיבה הפרה את החלטתו בערר בעניין מסירת הנהלים והגדילה לעשות בכך שמסרה נהלים מתאריכים לא נכונים תוך הטעיית בית-המשפט והטעיית המבקשים. 

           לבסוף, טוענים באי-כוח המבקשים ברע"פ 727/08, כי הגם שבית-המשפט המחוזי קבע קביעה מחייבת, כי ניתן לקבל היתר בנייה המכשיר את הבניין נשוא האישום תוך 18 חודשים, לא מצא הוא לנכון לדחות את מועד כניסת הצווים לתוקף לפרק הזמן הנדרש על-פי ממצאיו שלו על-מנת לקבל היתר בניה.

           בתגובתם מיום 24.3.08 לתגובת המשיבה, טוענים באי-כוח המבקשים 1-4 ו- 11-12 ברע"פ 727/08, כי עצם השימוש התואם את התכנית החלה, אינו מהווה "איום" או פגיעה במצב התכנוני החל, שכן השימוש כשלעצמו בהיותו תואם את התכנית החלה, ככזה הוא גם תואם את התכנון הריכוזי ההירארכי ואת העניין הציבורי המגולם בו. לטענתם, כאשר אין בפעילות הפרט משום פגיעה בתכנון הריכוזי, במובן זה שאין בה כדי לפגוע בנורמה הקבועה בתכנית מסוימת, הרי שאין אינטרס ציבורי לאסור על פעילות בלתי פוגעת שכזאת. לטעמם, במקרה כזה, עקרון חופש הקניין המאפשר את השימוש, גובר, במובן זה, שפעילות הפרט אינה אסורה ואין לראות בה משום עבירה. במקרה כזה נשמר, לטעמם, האיזון שבין אינטרס הכלל לבין אינטרס הפרט, בכך שהחוק אינו רואה בפעילות הפרט הבלתי פוגענית כאמור, משום עבירה פלילית. מטעם זה, טוענים הם, כי יש לקבל את בקשת רשות הערעור, לקבל את הערעור ולהורות על זיכויים. 

           באי-כוח המבקשים 1-2 ברע"פ 924/08 חוזרים על עיקר טענותיהם של באי-כוח המבקשים ברע"פ 727/08. גם לטענתם, הרשעתם בעבירה של שימוש ללא היתר הינה הרשעה שגויה מבחינה משפטית. שכן שימוש במבנה שנבנה ללא היתר, כאשר השימוש עולה בקנה אחד עם התכנית החלה במקום, כמו במקרה של המבקשים, אינו נכנס להגדרת המונח שימשו חורג, בייחוד כאשר השימוש אותו מבצעים המבקשים כלל לא נאסר על-פי תכנית או היתר. לטעמם, לא תיתכן קיומה של עבירה כתוצאה מ"שימוש" במבנה שנבנה ללא היתר, כל אימת שהשימוש המבוצע בו אינו חורג מתכנית בנין עיר או תקנה. לפיכך, לטענתם, טעה בית-המשפט המחוזי בקובעו, כי באין היתר לשימוש שנעשה במקרקעין, השימוש בהם הינו שימוש חורג אסור והדבר יוצר פגיעה ממשית בעקרון החוקיות הקבוע בסעיף 1 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, לפיו "אין עבירה ואין עושה עליה אלא אם כן נקבעו בחוק או על פיו".

           גם לטענת באי-כוח המבקשים 1-2 ברע"פ 924/08, שגה בית-המשפט המחוזי עת דחה את טענתם להגנה מן הצדק. שכן, הם נרדפו באופן מגמתי ומכוון בניגוד למדיניות מוצהרת של רשויות עיריית ירושלים וכי בפועל נמנע בית-המשפט מלתת התייחסותו למכלול טענות המבקשים בנושא זה. לטענתם, אין מחלוקת, כי מלבד הבנייה הבלתי חוקית השוררת באזור מגורי המבקשים, קיימים בעלי נכסים רבים אשר ביצעו בנייה בלתי חוקית ואשר הינם למעשה נאשמים פוטנציאליים, מהם הרשויות מעלימות עין תוך שהן קושרות קשר שבשתיקה, שלא לאכוף את החוק ביחס לגורמים אלה. לטענתם, אותם גורמים אשר זכו ל"הנחה" ונהנים מפירות עבריינותם נמנים על האוכלוסייה הערבית, וזאת להבדיל מהמבקשים, אשר הינם יהודים שומרי דת ומצוות.

           בעניין זה מוסיפים וטוענים הם, כי הבניין נשוא כתב האישום נבנה טרם שנת 2003 בכפר השילוח - סילוואן וקיומו לרשויות נודע במארס 2003. עד אפריל 2004 תושב ערבי עשה שימוש בכל הבניין ורק מאפריל 2004 שוכנו משפחות יהודיות בבניין. ממארס 2003 ועד אפריל 2004 לא ננקטו כנגד הבניין ושוכניו הליכים כלשהם על-ידי גורם כלשהו ואולם החל מאפריל 2004 החלו לנקוט כנגד הבניין ושוכניו הליכים שונים לרבות הטלת פיקוח על הבניין, ביקור של פקחים בתדירות גבוהה, בקשה לנתק את אספקת החשמל והמים לבניין ועוד. לטענת המבקשים 1-2 ברע"פ 924/08, תמוה עד מאוד מדוע רק לאחר ששוכנו משפחות יהודיות בבניין החל זוכה הבניין ליחס "מיוחד". לפיכך, אף התנהלות המדינה במקרה זה מחייבת את ביטול כתב האישום, שכן המדינה הגישה כתב אישום באופן מפלה, תוך שהיא עושה שימוש בכוח הנתון בידיה ונוקטת בהליכים אשר סופם עלול להסתיים בהטלת סנקציה וכתם פלילי.

           לטענת באי-כוח המבקשים 1-2 ברע"פ 924/08, בית-המשפט המחוזי לא נתן דעתו לטענה, לפיה התביעה עשתה בכל מאודה על-מנת להעלים ולהסתיר כל אינדיקציה לקיומה של הסכמה ומדיניות זו בעיריית ירושלים, כאשר רק לאחר מתן פסק-דינו של בית-המשפט לעניינים מקומיים בירושלים, נגלתה בפני המבקשים מסכת תכתובות ענפה בין גורמים שונים בעירייה, במשרדי הממשלה ובכנסת וכן נהלי אכיפה, אשר לא מותירים כל מקום לספק באשר למגמה שהתגבשה לטובת האוכלוסייה הערבית בירושלים.   

           כמו-כן, טוענים באי-כוח המבקשים 1-2 ברע"פ 924/08, כי מהמבקשים נמנעה האפשרות לנהל הליך הוגן וזאת בין היתר בשל העלמת חומר חקירה רלוואנטי; גרירת המבקשים להליכים מיותרים על-מנת לקבל חומר חקירה זה; סירוב בית-המשפט לעניינים מקומיים לדחות את מועד עדות העדים עד לאחר קבלת חומר חקירה זה; סירוב בית-המשפט לעניינים מקומיים לאפשר השלמת חקירה של עדים אלו לאחר קבלת מלוא החומר; קבלת התנגדות המדינה לשאלות רלוואנטיות במהלך חקירת עדים; סירוב בית-המשפט לעניינים מקומיים לאפשר למבקשים לזמן עדים אשר היו שותפים במדיניות האכיפה ושותפים להחלטות האופרטיביות שנתקבלו. כל אלו, לטענתם, מנעו בהכרח מהמבקשים להוכיח כראוי את הגנתם.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ