אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> שימונוב אליהו ואח' נ' מדינת ישראל ואח'

שימונוב אליהו ואח' נ' מדינת ישראל ואח'

תאריך פרסום : 06/09/2011 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
31043-07
06/09/2011
בפני השופט:
מנחם (מריו) קליין

- נגד -
התובע:
1. שימונוב אליהו
2. ניסן שימונוב
3. אולגה שימונוב

הנתבע:
1. מדינת ישראל -משרד החינוך
2. נחום יהונתן
3. גדעון נחום
4. אורנה נחום

פסק-דין

פסק די ן

"אסור לאדם לחבול בין בעצמו בין בחברו, ולא החובל בלבד, אלא כל המכה אדם כשר מישראל בין קטן בין גדול בין איש בין אישה..הרי זה עובר בלא תעשה, אפילו להגביה ידו על חברו אסור וכל המגביה ידו על חברו אף על פי שלא הכהו הרי זה רשע".

(רמב"ם הלכות חובל ומזיק, פרק ה, הלכות א' -ב').

רקע

מונחת לפניי תביעתו של שימונוב אליהו (להלן:"התובע"), יליד 1992, לפיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו לו כתוצאה מקטטה שהתרחשה ביום 25.11.05 בינו לבין נחום יהונתן (להלן:"הנתבע 2"). הקטטה התרחשה במהלך שיעור אומנות בבית הספר המקיף דוד טוביהו בבאר שבע (להלן:"בית הספר"), בו למדו שניהם יחד בכיתה ז'.

ניסן ואולגה שימונוב (להלן:"התובעים 2 ו-3") הינם הוריו ואפוטרופוסיו של התובע. גדעון ואורנה נחום (להלן:"הנתבעים 3 ו-4") הינם הוריו ואפוטרופוסיו של הנתבע 2.

מדינת ישראל – משרד החינוך (להלן:"הנתבעת 1") הייתה אחראית על פי דין להפעלת בית הספר.

אופן התרחשות הקטטה מוטל במחלוקת בין הצדדים כאשר כל צד טוען כי היה זה הצד שכנגד שהתחילה. כתוצאה מהקטטה נשברה ידו השמאלית של התובע (להלן:"האירוע").

במהלך דיון קדם משפט שהתקיים ביום 06.03.08 הודיעו ב"כ הנתבעים על כי הם מסכימים למתן פס"ד ע"פ סעיף 79 א' לחוק בתי המשפט, התשמ"ד – 1984. כב' סגנית הנשיאה השופטת מ' שריר החליטה כי על התובע להודיע עמדתו בעניין.

התובעים הסכימו למתן פס"ד ע"פ סעיף 79 א' אולם תוך התניית תנאים.

בהחלטתה מיום 15.05.08 קבעה כב' השופטת מ' שריר כי בית המשפט אינו מקבל תנאים למתן פס"ד. התיק נקבע לישיבת הוכחות בפניי. ביום 06.03.11 העידו התובע, התובע 2 והנתבע 2.

ביום 24.05.11 העידה גב' גברא גילה – המורה בכיתה בעת האירוע וב"כ הצדדים סיכמו את טענותיהם בע"פ.

שאלת האחריות

ב"כ התובע המלומדת טענה כי התובע הותקף בצורה אלימה ע"י הנתבע 2 במהלך שיעור האומנות כאשר המורה לאומנות לא התערבה ולא עשתה דבר למניעת אירוע התקיפה. לטענת התביעה תפס הנתבע 2 את התובע והפילו אל הרצפה, לאחר מכן התיישב הנתבע 2 על ידו השמאלית של התובע וגרם לו שבר. ב"כ התובע טוענת כי עדותו של התובע במשטרה תואמת את עדותו בפני בית המשפט והיא לא הופרכה. יתירה מזה, עדותו של הנתבע 2 איננה עקבית והוא שינה את גרסת עדותו לעומת הגרסה שמסר למשטרה.

באשר לאחריותה של הנתבעת 1 טוענת ב"כ התובע המלומדת כי בית הספר לא ערך בירור מקיף אודות האירוע, לא הוסקו מסקנות, לא חודדו ההוראות, ולא נערך תחקיר מלא לגבי נסיבותיו כך שנגרם לתובעים נזק ראייתי ובשל כך יש להעביר את נטל הראייה לכתפי הנתבעת 1 להוכיח כי לא התרשלה. עוד טוענת ב"כ התובע כי על כלל המורים מוטלת החובה לפקח ולהשגיח על תלמידים בבית הספר ולהבטיח את שלומם וביטחונם, ומשהופרה התחייבות זו ע"י המורה ובית הספר הרי שיש לראות בה הפרת חוזה. עוד נטען כי מקור נוסף להטלת חובת הפיקוח על המורים הוא עוולת הרשלנות. וכי בכל הנוגע לחובת הזהירות המושגית והקונקרטית במקרה של יחסי מורה ותלמיד ההלכה היא כי חובת הפיקוח וההשגחה המוטלת על מורה כלפי תלמידו זהה לחובתו של הורה כלפי בנו. ב"כ התובע טוענת כי רשלנות הנתבעת 1 באה לידי ביטוי בכך שלא דאגה להסדיר וליישם נהלי עבודה תקנים וכללים לשם מניעת אירועים מעין אלו ולא קיימה פיקוח נאות על הנעשה בכיתה.

עוד נטען כי לא ננקטה באירוע דנן מידת הפיקוח לחינוך ולריסון אשר מורה סביר מיומן ואחראי היה נוקט בהם בנסיבות המקרה. עוד טענה ב"כ התובע כי עצם נוכחות המורה בכיתה מגבירה את חובת הזהירות וכי במקרה דנן בשל האינטרס החברתי מוצדק להטיל חובת זהירות על מי שעוסק בהשגחה ופיקוח על ילדים ולאור העלות הנמוכה של אמצעי הזהירות. התביעה צירפה לתיק בית המשפט חוזר מנכ"ל משרד החינוך בו נכתב כי אנשי הסגל והמורים בפרט מחויבים לנקוט ולהעדיף תגובה שקולה מבוקרת ואסרטיבית למצב התנהגות מסוכנת של תלמיד. ב"כ התובע טוענת כי ניתן היה למנוע את האירוע אילו היו ננקטים אמצעי פיקוח נאותים ואילו היו נאכפים נהלי משרד החינוך ומכאן שהוכח הקשר הסיבתי שבין התרשלות הנתבעת, האירוע והנזק שנגרם לתובע.

עוד טוענת ב"כ התובע כי אין מקום להטיל על התובע רשלנות תורמת מאחר והתובע היה במועד התאונה קטין בן שלוש עשרה והפזיזות המאפיינת את בני גילו והעדר שיקול הדעת להערכת הסיכונים העלולים להתרחש ממעשיו היא הסיבה להטלת חובת הפיקוח על הנתבעת 1. לחילופין טוענת התביעה כי הנתבע 2 תקף את התובע תקיפה כמשמעותה בסעיף 23 לפקודת הנזיקין מאחר והנתבע 2 היכה במתכוון את התובע בניגוד לרצונו כך שמדובר בשימוש בכוח נגד גופו של התובע שלא בהסכמתו.

ב"כ הנתבעת 1 המלומד טוען כי קיימת מחלוקת בין הצדדים באשר למי התחיל עם מי אולם באשר למשכו של האירוע אין חולק שמדובר באירוע שהתרחש בשניות כאשר המורה הייתה בכיתה במרחק של כשני מטרים מהמקום בו ישב התובע כשגבה מופנה אל הכיתה והיא כותבת על הלוח. עוד ציין ב"כ הנתבעת 1 כי מעדותם של התובע והנתבע 2 עולה כי מדובר באירוע שהתלקח פתאום והיה בלתי צפוי לחלוטין. משכך אין אמצעי מעשי והגיוני שאפשר היה לנקוט בכדי למנוע התרחשות מהסוג בו אנו דנים למעט כבילת התלמידים אל כיסאותיהם.

באשר לטענה אודות התחקירים שנעשו טוען ב"כ הנתבעת 1 כי המורה העידה של פי הנוהל היא מסרה דיווח על האירוע למחנכת הכיתה שערכה בירור עם התלמידים. בנוסף גם הייתה חקירה משטרתית כך שלא ניתן לטעון אודות נזק ראייתי. יתירה מזה, האווירה ששררה בבית הספר הייתה אווירה של הקפדה על המשמעת. ב"כ הנתבעת 1 טוען כי העובדה שהאירוע התלקח בנוכחות קרובה של מורה, מחזקת ומבססת את הטענה שמדובר בהתרחשות בלתי צפויה ועל כן גם לא ניתן למונעה וכי הפסיקה באירועים פתאומיים ספונטניים ואקראיים מלמדת שיש לדחות את התביעה כנגד הנתבעת 1.

עוד טען ב"כ הנתבעת 1 כי בכל התקופה שבין קרות האירוע לבין הגשת התביעה לא נרשמה כל טרוניה של ההורים כלפי בית הספר או כלפי המורה לאומנות ויש ללמוד מכאן כי הטענה שהמורה המשיכה בשיעור כאילו כלום לא קרה ולא התערבה להפריד בין הניצים, נולדה לראשונה לצורך ההליכים וכי הנתבעת 1 שורבבה לתביעה זו רק בהיותה "כיס עמוק". עוד טען ב"כ הנתבעת 1 כי בקרות האירוע הכיתה הייתה מלאה בתלמידים ואפשר היה בקלות להביאם להעיד אודות נסיבות האירוע.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ