אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> שיכון ופיתוח נ' מועצה אזורית מרום הגליל ואח'

שיכון ופיתוח נ' מועצה אזורית מרום הגליל ואח'

תאריך פרסום : 26/05/2010 | גרסת הדפסה
עת"מ
בית המשפט המחוזי נצרת
8-10
26/05/2010
בפני השופט:
האשם חטיב

- נגד -
התובע:
שיכון ופיתוח
הנתבע:
1. מועצה אזורית מרום הגליל
2. משרד הבינוי והשיכון

פסק-דין

פסק דין

פתח דבר

1.עניינה של העתירה שבפניי, בהליכי גבייה מנהליים וצווי עיקול אשר הוצאו ע"י הממונה על הגביה במועצה האזורית מרום הגליל - משיבה 1, [ להלן : "המועצה" ], כנגד העותרת - שיכון ופיתוח לישראל בע"מ [ להלן : "העותרת" ו/או "החברה" ] בקשר עם חוב ארנונה בגין 108 דירות מגורים ביישובים בר יוחאי וטפחות, שמצויים בתחומי המועצה. הטענה המרכזית העומדת ביסוד העתירה, הינה טענת העותרת לפיה "המחזיק" בדירות הנ"ל היא מדינת ישראל – משרד הבינוי והשיכון, ומכאן, חובת תשלום הארנונה מוטלת עליו הוא ולא על העותרת. בנוסף מעלה העותרת טענות נוספות בדבר שיקולים זרים וחוסר תו"ל בהתנהלות המועצה.

2.בהתחלה הוגשה העתירה לביהמ"ש לעניינים מנהליים בתל אביב כנגד שלוש משיבות הן המועצה, חברת אמ.בי שירותים עסקיים בע"מ [ להלן : "חברת הגבייה" ] אשר פעלה מטעם המועצה וכן כנגד מדינת ישראל - משרד הבינוי והשיכון, שעפ"י הנטען הינו הבעלים והמחזיק בדירות [ להלן : "המשרד" ]. בדיון שהתקיים ביום 28/12/09 בפני כב' השופטת שרה גדות, הסכימה העותרת למחיקת חברת הגביה הנ"ל מהעתירה,לאחר שב"כ המועצה הצהיר כי היא פעלה מטעם המועצה, ואכן בהחלטה מאותו תאריך נמחקה חברת הגבייה מהעתירה. [כך שהעתירה נותרה כנגד המועצה והמשרד ]. בנוסף הורה ביהמ"ש בת"א, באותה החלטה, להעביר את העתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים בנצרת, לאחר שב"כ הצדדים הסכימו כי הסמכות מבחינה מקומית לדון בעתירה נתונה לבית משפט זה. לפי העתירה, העותרת אינה מבקשת סעד כלשהי כנגד המדינה וזו צורפה משום שהיא " רשות אחרת הנוגעת בדבר או עלולה להיפגע מהדיון ".

3.העותרת הינה חברה אשר שימשה מאז הקמתה [ בהתחלה היתה חברה ממשלתית, אך מאוחר יותר ובאזור שנת 1994 היא עברה הליך של הפרטה ] כזרוע ביצועית של המשרד, למטרות ומטלות שונות, ובין היתר כפי המפורט בהסכם שנערך בינה לבין המשרד ביום 15/2/94, שהעתק ממנו הוצג לתיק בית המשפט, עפ"י החלטת בית המשפט מיום 7/3/10 [להלן: "ההסכם"]. לצורך הבנת התמונה במלואה, אתייחס להלן לחלק מהוראות ההסכם הרלוונטיות לענייננו.

ההסכם עסק ביחסים שבין המשרד, מצד אחד, לבין העותרת, מצד שני, בתחומי פעולה שונים, ובין היתר, בשיווק דירות מרכוש מנהלי בדרך של מכירה או השכרה, קבלת הדירות, אכלוסן ותחזוקתן וכן שיווק מגרשים לבניה עצמית ורכישת דירות מיד שנייה [ס' 1.4 להסכם ]. תמורת השירות שנותנת החברה למשרד היא מקבלת עמלה. לפי ס' 1.6 להסכם, יחסי הצדדים הינם יחסים של נאמן נהנה או מרשה ושליח [ כל עוד לא נקבע אחרת בהסכם ]. ס' 2.5 להסכם קובע כי, החברה תחתום על חוזי מכר עם רוכשי הדירות לפי מהות הזכויות הנמכרות בכל מקרה. הבעלות ו/או זכויות אחרות במקרקעין ברכוש המנהלי, אינם עוברים ואינם מוסבים לחברה. החברה היא אך ורק שליחה ונאמנה של המדינה לביצוע המכר עבור המדינה [ ס' 2.5.1]. על אף האמור, תחתום החברה על חוזים עם הרוכשים בשמה היא בלבד, כמורשה, וללא ציון עובדת השליחות או הנאמנות כלפי המשרד שיהיה מרשה נסתר. ביחסים שבין החברה לרוכשים תפעל החברה כאילו היא האחראית הבלבדית כלפי הרוכשים בכל נושא, אך אין בעובדת חתימת ההסכם כדי לגרוע ממהות הקשר בין הצדדים – שליחות ונאמנות.

לפי ס' 2.5.6 להסכם, המשרד יהא אחראי לכל תשלום נזק או פיצוי למשתכנים במקרה של פיגורים במסירת דירות עקב אי השלמתן או במקרה של אי מוכנותן לאכלוס מכל סיבה, למעט מחדלי החברה. כל סכום פיצוי שתשלם או תחויב לשלם החברה לפי הוראות ההסכמים עם המשתכנים עקב חיובה בכך, יוחזר לחברה ע"י המשרד.

לפי ס' 2.6.2.1 להסכם כל עוד לא הוסכם אחרת יימשכו ההסדרים הקיימים בין הצדדים ולפיהם, בין היתר, תשלומים המשולמים ע"י הרוכשים יופקדו בחשבון מיוחד של החברה ממנו היא זכאית למשוך כספים להחזרים במקרים של החזר לרוכשים, ואת השאר עליה לעביר מדי יום למשרד. לפי ס' 2.6.2.4 להסכם, החובה לבטח את הרכוש המנהלי כנגד הסיכונים השונים מוטלת על המשרד. כל נזק או פיצוי שלא יכוסה ע"י הביטוח יכוסה ע"י המשרד, למעט נזקים בגין מחדלים של החברה. החברה אחראית לביצוע האכלוס , המסירה , תיקוני המסירה, תיקוני בדק בתום תקופת האחריות כדין, ביצוע שירותי חברה משכנת למיניהן והעברת הזכויות בלשכת רישום המקרקעין.

בס' 2.7.4 להסכם הוטלה על החברה החובה לבצע את כל התיקונים הדרושים בנכסים, בהתאם להוראות הנספחים הרלוונטיים כגון תיקונים ותחזוקה, הוצאות שמירה, תחזוקה וטיפול מונע בדירות ריקות והוצאות לתשלומים לרשויות המקומיות לרבות ארנונה או כל מס או אגרה שהרשות מוסמכת לגבות, ותגיש את חשבונותיה למשרד שיכסה אותם בהתאם לאמור בהסכם.

העתירה

4.בעתירה נתבקש ביהמ"ש להורות בין היתר כי, כל הליכי הגביה המנהליים וצווי העיקול שהוציא הממונה על הגביה במועצה כנגד העותרת, לרבות עיקול מיטלטלין ברישום ו/או ע"י תפיסתם אצל העותרת ו/או בידי צד שלישי ולרבות עיקולים כספיים בחשבונות בנק כלשהו או כל מוסד פיננסי בגין חוב הארנונה הנטען [ בסך של 663,747 ₪ ] הינם בטלים ומבוטלים, וניתנו שלא כדין.

כן נתבקש ביהמ"ש להצהיר כי הדירות נשוא העתירה, בגינן הוטל העיקול, אינן רכושה של העותרת ואין היא מחזיקה בהן ואין היא חבה בתשלום ארנונה בגינן.

5.ביסוד העתירה שלושה טיעונים, האחד, עניינו בהתיישנות חלק מהחובות נשוא העיקולים. השני, עניינו בשיקולים זרים וחוסר תו"ל מובהק בהתנהלות המועצה. הטענה השלישית המרכזית בעתירה, עניינה בכך שהעותרת אינה המחזיקה בדירות וכי היא שימשה כשלוח של המדינה במכירת ואכלוס הדירות, ומשום כך אין היא חייבת בתשלומי הארנונה עבור הדירות.

העותרת הוסיפה וטענה להיעדר סמכות ואי תקינות הליכי העיקול ככל שהם נוגעים לחובות ארנונה שנוצרו עד שנת 2000, שכן לטענתה עד אז הארנונה לא היתה בגדר המסים שניתן לגבות, לפי הסמכויות, עפ"י פקודת המסים ( גביה ) ולפיכך, טענה העותרת כי בכל הנוגע לחובות מלפני מועד זה הרי אין לבצע בגינם הליכי עיקול מנהליים.

עמדת משרד הבינוי והשיכון

6.המשרד מסכים לעתירה וכן מסכים כי, ייקבע שהמדינה היא בעלת הדין של המועצה, לצורך חובות הארנונה נשוא העתירה.

7.הפן העובדתי כפי גרסת המשרד - העותרת מעולם לא היתה הבעלים ו/או המחזיקה בדירות שביסוד החיוב בתשלום ארנונה למועצה, וכי דירות אלה נמצאות בבעלות המדינה. כל הפעולות שבוצעו ע"י העותרת בדירות, בוצעו אך ורק מכוח תפקידה כשלוחה / נאמנה של המשרד. העותרת פועלת בהתאם ובכפוף להנחיות ונהלי המשרד, ומהווה שלוח של המדינה. המשרד, מפרט ומבהיר כי במסגרת פעילותו לקידום מפעל הדיור הציבורי הוא התקשר בשנת 1994 בהסכם עם העותרת כדי שזו תבצע את מדיניות המשרד, בכל הקשור לאכלוס / מכירה / השכרה / מסירה ותיקון הדירות הנמנות על הרכוש המנהלי שבבעלות המדינה. העותרת משמשת חברה מאכלסת ומהווה נאמנה, שלוחה וזרועה הארוכה של המדינה. העותרת מקבלת עמלה תמורת השירותים שהיא נותנת למשרד. יש לראות בעותרת כמי שמחזיקה בדירות מטעם הממשלה ולצורכי הממשלה בלבד, וכי היא מעולם לא היתה יריבה של המועצה בעניין זה.

חלק מהדירות כבר אוכלס והאחריות הבלעדית לתשלום ארנונה בגינם רובצת לפתחם של המחזיקים בפועל בדירות אלה. באשר לדירות שטרם אוכלסו הרי אכלוסן של אלה תלוי במועצה שהיא הממונה על ישובים אלה לאחר שהסמיכה וועדת קבלה וקליטה בקשר לכך, ואף התחייבה כלפי המשרד להביא רוכשים ליישוב דרכה. נוכח הבלעדיות שניתנה למועצה בכל הנוגע לאכלוס הדירות הרי ניתן אף לומר כי היא זו שמחזיקה בפועל בדירות.

8.הפן המשפטי לגישת המשרד: לא מוטלת חובה בדין על הנאמן – העותרת – לשלם ארנונה.

העותרת מחזיקה בנכס מטעם הממשלה ולצורכי הממשלה. המדינה זכאית לפטור מלא מארנונה על הנכס עד סוף שנת 1997 ופטור חלקי החל משנת 1998 .

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ