אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> שחרור עצור המיוחסת לו פגיעה בחייל תחת הפקדת ערובה בשל ספק באמינות העובדות

שחרור עצור המיוחסת לו פגיעה בחייל תחת הפקדת ערובה בשל ספק באמינות העובדות

תאריך פרסום : 17/09/2008 | גרסת הדפסה
ע"מ
בית הדין הצבאי לערעורים באזור יהודה והשומרון
3700-08
24/07/2008
בפני השופט:
סא"ל יורם חניאל

- נגד -
התובע:
עומר עבד אלעזיז עבד אללה אלבטראן ת"ז 906201793
עו"ד חלמי שתאת
הנתבע:
התביעה הצבאית
עו"ד סגן שלומי שניידר
החלטה

בתאריך 6.7.08 נעצר העורר ע"י משטרת ישראל. אותה עת נהג העורר ברכבו, וכשעורר את חשד צוות יחידת אתגר אשר עסקה באכיפת תנועה, האיץ את קצב נסיעתו ונהג באופן אשר מסכן את שלום הציבור. על יסוד כתב האישום, ניסה העורר לחמוק מצוות השוטרים, והגם כי אלו קראו לו לעצור, הוא לא נענה לקריאתם. סופו של אירוע זה, כך עפ"י כתב האישום, במעצר העורר, אגב התנגדות למעצר ותוך כדי גרימת חתך באפו של אחד השוטרים. בחיפוש שנערך ברכב נמצא כי העורר החזיק סכין יפנית וכן 5 להבים תואמים.

בתאריך 15.7.08 משהתבקש ביהמ"ש לעצור את העורר עד תום ההליכים, מצא ביהמ"ש את התנהגותו של העורר כמסוכנת וכמגבשת עילת מעצר, ולפיכך, קיבל את הבקשה.

בטיעוניה לפניי, טענה הסנגוריה כי אין בכוונתה לתקוף את התשתית הראייתית אשר התגבשה בתיק. אולם, אין דעתה כי העורר ידע כי שוטרי משטרת ישראל דולקים אחריו. לטענתה, העורר לא זיהה את המבקשים לעוצרו כשוטרים, כמו גם לא השתולל כפי שמייחסים לו.

בחנתי את הנטען לפני ולפנים, עמדתי בדקדקנות רבה על הנטען מכאן ומכאן,  והחלטתי להתערב בהחלטתו של בימ"ש קמא.

אין כל ספק כי מדובר בענייננו בשתי גרסאות עובדתיות שונות לחלוטין. לכאורה, אין כל סיבה שלא לקבל את גרסת צוות אתגר, אולם יחד עם זאת, והגם כי גרסת העורר מעוררת מספר קשיים, לא ניתן לשלול בשלב זה את טענתו כי לא הבחין בשוטרים וכי לא ידע שאלו מבקשים לעוצרו. כאן המקום להזכיר כי, אין זה המקום לשקול אמינות גרסתו של מי עדיפה, אלא את הפוטנציאל ההרשעתי הטמון במכלול הראייתי שבתיק.

גם בכל הקשור לפרט האישום אשר מייחס לעורר פגיעה בחייל, סבור אני כי התשתית הראייתית שבתיק אינה מצביעה באופן ברור על התנהגות קיצונית כפי שמתוארת בכתב האישום. גם לא מצאתי בחומר הראיות כי דווקא העורר הוא שגרם לשוטר חתך באפו. הוא הדין אף ביחס להחזקת הסכין, אשר מצאתי כי לא הייתה על גופו של העורר או בקרבת מקום אלא בקופסה, זמינה לשימוש שיגרתי.

בכל הנוגע לעילת המעצר, הניחה לפני התביעה הצבאית את החלטת בימ"ש העליון ע"פ 217/04, כדלהלן:

"אין הבדל מהותי בין אדם הזורק אבנים על מכוניות הנוסעות בכביש, לבין אדם הנוסע בפראות תוך שהוא מסכן באופן מיידי וממשי את יתר המשתמשים בדרך. אלא ואלא מסכנים את חיי האנשים בנתיב התחבורה... לא נמצא לי מדוע יש להבחין בין שתי התנהגויות, השונות אמנם בדרך התרחשותן, אך אשר מהוות פגיעה זהה בערך המוגן בעבירה."

ניתן לקבל אנלוגיה זאת של בית המשפט העליון. בנהיגתו הפרועה סיכן העורר את חיי המשתמשים בדרך באופן ממשי, אולם, ספק לדעתי אם סיכון זה יש בו כדי לשמש בסיס לגיבושה של עילת מעצר בסוג זה של עבירות באזור. בל נשכח כי גם על פי טענתו של זה וגם על פי טענתו של אחר, חלק גדול מן האירוע המתואר בפרט האישום הראשון, היה בדרכי עפר ולא בדרך ראשית המחייבת התנהגות נורמטיבית מיוחדת. לפיכך, סיכון העורר את חיי המשתמשים בדרך מקבל משמעות שונה מהמתואר בפסיקתו של בית המשפט העליון.

גם התשתית הראייתית שמצאתי ביחס לפרטי העבירה הנוספים אינם מגבשים לדעתי עילת מעצר ברורה, ואין בהם כדי להביא למעצרו של העורר עד לתום ההליכים נגדו. לא השתכנעתי כי היה צורך חריף להתגבר על התנגדות העורר למעצר, גם לא השתכנעתי שאפו של השוטר נפגע בשל התנהגות זו, מה גם שהעדות הרלוונטית מצביעה על פגיעה מינימאלית.

לנוכח כל האמור לעיל, החלטתי לבטל את החלטת בימ"ש קמא ותחתיה להורות על שחרורו של העורר בחלופת מעצר כדלקמן: העורר יוכל להשתחרר בכל עת, לאחר שיפקיד ערובה כספית במזומן בסך 10,000 ש"ח, ולאחר המצאת ערב צד ג', אשר יחתום על ערבות בסך זהה. כמו כן, אני מורה לעורר להתייצב לתחנת משטרה סמוכה למקום מגוריו בכל יום א' בשבוע עד לסיום עניינו בתיק. למעלה מן הצורך, להבהיר לעורר כי עליו להתייצב לכל הדיונים שיתקיימו בעניינו בבית משפט קמא, שאם לא כן, הוא חושף עצמו למעצר מיידי.

ניתנה היום, 24 ביולי 2008, כ"א בתמוז התשס"ח, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק החלטה זו לידי הצדדים.


שופט

רמ"שית: שי+לש

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ