אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> שחרור נאשמים בעבירות נשק למעצר בית מלא

שחרור נאשמים בעבירות נשק למעצר בית מלא

תאריך פרסום : 14/05/2006 | גרסת הדפסה
ב"ש
בית המשפט המחוזי חיפה
1949-06
23/04/2006
בפני השופט:
ר. שפירא

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
1. אלמוני
2. פלמוני (קטין)

החלטה

כנגד המשיבים הוגש כתב אישום בת"פ 5078/06 של בית המשפט המחוזי בחיפה וביחד עמו הוגשה גם בקשה זו שבפני במסגרתה עותרת המאשימה להורות על מעצרם של המשיבים עד לתום ההליכים כנגדם.

ענינו של כתב האישום בגניבת כלי נשק מסוג מ.א.ג. מאתר ההנצחה של חטיבת גולני המצוי בצומת גולני. על פי האמור בכתב האישום חדרו שני הנאשמים לאתר ההנצחה, פירקו מקלעי מ.א.ג  שהיו מוצבים על כלי רק"מ המצויים באתר והעבירו את הנשקים הגנובים לכפרם. שם פירקו את כלי הנשק ובחנו את האפשרות להשמישם. נאשם 1 אף פנה לחיל מכפרו וביקש ממנו להביא לו את החלקים החסרים שיאפשרו את השמשת המ.א.ג. ונדחה ע"י אותו חייל.  בהמשך הגיע הנאשם 2 שוב לאתר ההנצחה וגנב משם מ.א.ג. נוסף.  בגין כל המעשים הנ"ל מיחסת המאשימה לנאשמים את העבירות הבאות:

קשר לפשע, עבירה לפי סעיף 499(א)(1); הסגת גבול, עבירה לפי סעיף 447(א)(1); גניבה, עבירה לפי סעיף 383+384+ סעיף 29; היזק בזדון, עבירה לפי סעיף 452 + סעיף 29; עבירות בנשק - ניסיון להחזיק ולשאת נשק, עבירה לפי סעיף 144(א)+(ב)(רישא)+25+29; עבירות בנשק - החזקת ונשיאת חלקי נשק, עבירה לפי סעיף 144(א)+(ב)(סיפא)+29; עבירות בנשק - ניסיון ליצר נשק, עבירה לפי סעיף 144(ב2)+25+29; עבירות בנשק - ניסיון לשידול לגניבה ולהחזקה ולנשיאת נשק, עבירה לפי סעיף 144(א)+(ב)סיפא+ 383+384+33 - כל העבירות הנ"ל לפי חוק העונשין. יצוין כי חלק מהעבירות מיוחסות לנאשם 2 בשני אירועים בהם גנב את כלי הנשק מאתר ההנצחה. העבירה האחרונה של ניסיון לשידול מיוחסת לנאשם 1 בלבד.  

בטרם אתייחס לראיות ולטיבן של העבירות המיוחסות לנאשמים מוצא אני לנכון להעיר שתי הערות מקדימות.

הראשונה בעניין הסמכות המקומית - העבירות העיקריות בפרשה זו בוצעו בצומת גולני שבמחוז השיפוט של בתי המשפט במחוז נצרת. אמנם בהמשך בוצעו (לכאורה) גם עבירות בכפר עראבה שבמחוז השיפוט של בית משפט זה, ומכאן שיש לבית משפט זה סמכות לדון בפרשה, ואולם לב הפרשה הוא כאמור באתר ההנצחה. נראה שראוי היה לשקול את המקום הראוי לבירור האישום, ובמיוחד שלב המחלוקת יהיה, ככל הנראה וכפי שיפורט, מהותם האמיתית של כלי הנשק, ויתכן שלשם כך יהיה ראוי לבקר באתר כדי להתרשם מכלי הנשק המצויים בו גם היום. מטעם זה סבור אני כי ההחלטה על הגשת כתב האישום בבית משפט זה, הגם שהיא בסמכות, ראויה הייתה להישקל שוב.

ההערה השניה - ככל שעומדת המאשימה על הטענה שלב כתב האישום בדבר עבירות בנשק, כך גם לכאורה מתחייבת המסקנה כי ראוי היה לנקוט בצעדים במסגרות המתאימות (אזרחיות או צבאיות) כנגד האחראיים על אתר ההנצחה ואלו שאפשרו השארתם של כלי נשק על כלים באתר פתוח, ללא השגחה ושמירה ובאופן המאפשר את גניבתם בקלות. מתקשה אני לראות כיצד ניתן להצדיק הגשת כתב אישום כה חמור המייחס לנאשמים עבירות בנשק שהן מהחמורות שבחוק העונשין בלא להסיק, במקביל, מסקנות בכל הנוגע לאופן החזקת כלי הנשק  באתר הנ"ל.

וכעת, ומבלי לגרוע מההערות הנ"ל, אדון בבקשה לגופה.

סבור אני כי במובנו הטכני של הביטוי קיימת תשתית ראייתית שיש בה כדי לבסס סיכוי סביר להרשעת המשיבים/נאשמים בעבירות המיוחסות להם, כל אחד כפי חלקו. אבהיר כי המשיב 1 לא חלק כלל על קיומה של תשתית ראיות מספיקה. משיב 2 חלק על תשתית בנוגע לחלק מהעבירות ואולם סבור אני כי אין ממש בטענות באת כוחו המלומדת.

שני המשיבים הודו בעבירות שיוחסו להם בעדויות מפורטות שנתמכו גם בעדויות אחרות.  שני כלי נשק מהשלושה שנגנבו אותרו וזוהו. החייל סלאמה מאדי סיפר כי משיב 1 הראה לו את המאג הגנוב וביקש ממנו חלקים, ונענה בסירוב. גם הראיות האחרות שפורטו בהרחבה בטיעוני המאשימה די בהם כדי לבסס סיכוי סביר להרשעת המשיבים.   

לעניין סיכויי ההרשעה בעבירות העיקריות שהן עבירות הנשק ראוי להזכיר כי על פי הוראות סעיף 144(ג1) לחוק העונשין אין משמעות לעובדה שכלי נשק אינו תקין ואינו שמיש.  כמו כן אין גם בחוק דרישה של כוונה ספציפית לטיב השימוש בנשק וכל שימוש או פעולה בנשק ללא היתר מקיימת את יסודות העבירה.

חלקם של שני הנאשמים אינו זהה. לנאשם 2 יותר עבירות בנשק ואולם אין להתעלם מהעובדה שהוא הקטין מבין השניים. לעומתו, נאשם 1 שהוא הבגיר נראה כיוזם וכדומיננטי יותר והוא גם זה שפנה לחייל וניסה להשיג באמצעותו חלקים החסרים בכלי הנשק. באיזון של הנתונים הנ"ל, ובשים לב לשותפות בעיקר העבירות, סבור אני כי אין מקום לאבחנה של ממש ביניהם.

עבירות בנשק מקימות חזקת מסוכנות מעצם טיבן וטבען וכן עילת מעצר. הלכה היא שבעבירות בנשק יש להורות על מעצר, למעט מקרים חריגים. ראה:

בש"פ 8237/05 עומר ארמין נ' מדינת ישראל, תק-על 2005(3), 3796, עמ' 3799;

בש"פ 6899/05 זיאד מטר נ' מדינת ישראל, תק-על 2005(3), 2982, עמ' 2983;

בש"פ 6496/05 קאסם כנאען ואח' נ' מדינת ישראל, תק-על 2005(3), 2082, עמ' 2083.

ואולם להלכה זו תשתית המונחת בבסיס החשש מפני העוברים עבירות בנשק. ככלל, עבירות בנשק נמנות על אותן עבירות שיש בהן חזקת מסוכנות מכוח הוראת חוק. מעבר לחזקה הקבועה בחוק, הדבר הוא בידיעה שיפוטית כי נשק שמחזיקים בו או סוחרים בו ללא רשיון, עלול למצוא עצמו מגיע לידיים של גורמים פליליים או ביטחוניים, ובכך לסכן את שלום הצבור. מי שמחזיק, סוחר או מיצר נשק ללא רשיון, מעיד על עצמו כי הוא מוכן לסכן את שלום הצבור. מכאן המסוכנות שנשקפת מהתנהגותו.

ואולם מהכלל ניתן ללמוד גם על החריג. מקום בו עולה בבירור מחומר הראיות כי על אף קיומן של ראיות המבססות סיכוי סביר להרשעה אין זה מקרה המסכן את שלום הציבור, כי אז ניתן וחובה, כמצוות המחוקק, לשקול חלופה למעצר.  סבור אני כי המקרה שבפני נופל בגדר אותם מקרים חריגים בהם לא נשקפת מסוכנות המצדיקה מעצר, זאת על אף טיבן של העבירות, ועל אף שהנשק נשוא העבירות הוא כלי נשק מהקטלניים יותר המצויים בשימוש צבאי, כלי נשק שלא ניתן לעשות בו שימוש אחר, כגון לצייד, לירי בחתונות (אשר לכשעצמו אינו חוקי) וכד'. המ.א.ג. הוא מקלע אוטומטי בעל קצב אש מהיר שמיועד ללחימה בלבד. אבהיר להלן.

כלי הנשק שנגנבו מאתר ההנצחה לא היו כשירים לשימוש. חלקים חיוניים הוצאו מהם ע"י הצבא בטרם הצבתם בתערוכה שהיא פתוחה לציבור. הם רותכו והולחמו מבפנים וכן לברזלים שחיברו אותם לכלי הרק"מ ויצבו אותם בתערוכה. לא מדובר, מלכתחילה, בכלי נשק שיש בהם פוטנציאל לשימוש אלא בחלקי מתכת של כלי נשק שעוקרו מכל אפשרות שימוש.

גם פעולות שביצעו המשיבים בכלי הנשק, חיתוכם במשור דיסק ופעולות ריתוך היו בעיקרן כדי להפריד בין הנשק לאותם חלקי ברזל שהולחמו להם לצורך ייצובם כמוצגי תערוכה.  בפועל, על אף שמהבחינה הטכנית נתקיימו במעשי המשיבים יסודות העבירות המיוחסות להם, אין מדובר במקרה זה בפעילות בנשק באותה מטרה של פגיעה בערך המוגן עליו באות להגן הוראות החוק וההלכה הפסוקה. מדובר בגניבת מוצגים מתערוכה, שהם אכן נשק, ואולם לא נשק בר השמשה ובכל מקרה לא כזה שמקים את אותו פוטנציאל מסוכן אליו כיוונה ההלכה הפסוקה בדבר מעצרם של עבריני נשק. לא ניתן מחומר הראיות ליחס לנאשמים, כך לכאורה, כוונה או מחשבה על העברת כלי הנשק לגורמים פלילים או עוינים. מדובר באיסוף מזכרות, אמנם אסור ובלתי חוקי, אבל לא מעבר לכך. דווקא מהפניה לחייל וחשיפת הנשק בפניו ניתן ללמוד עד כמה לא הייתה כוונה לעשות שימוש פלילי או עוין בכלי הנשק. מכאן גם סבור אני כי אין מקום להחיל על המשיבים את ההלכה הפסוקה ומקרה זה נמנה על אותם מקרים חריגים בהם אין להסיק, מעצם העבירות, כי הכרחי לעצור את המשיבים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ