אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> שחרור מיידי מאישפוז כפוי בעקבות ערעור על החלטת הועדה הפסיכיאטרית

שחרור מיידי מאישפוז כפוי בעקבות ערעור על החלטת הועדה הפסיכיאטרית

תאריך פרסום : 25/02/2016 | גרסת הדפסה
ע"ו
בית המשפט המחוזי ירושלים
23509-01-16
14/01/2016
בפני השופט:
משה יועד הכהן

- נגד -
המערערת:
פלונית
עו"ד עדי גרינפלד (מטעם הסנ"צ)
המשיבים:
1. היועץ המשפטי לממשלה
2. משרד הבריאות
3. הפסיכיאטר המחוזי ירושלים
4. בית החולים כפר שאול

עו"ד משה וילינגר
פסק דין

 

 

  1. לפניי ערעור על החלטת הועדה הפסיכיאטרית המחוזית למבוגרים בבית החולים "כפר שאול", מיום 11.1.16, שהורתה על הארכת אשפוזה הכפוי של המערערת עד ליום 25.1.16. הוועדה קבעה כי המערערת סובלת מהפרעות סכיזו-אפקטיביות וכי לא קיימת מסוכנות עצמית אך קיימת מסוכנות לאחרים "ברמה בינונית" וכן מסוכנות בעבר. עוד קבעה הוועדה, כי מאז האשפוז האחרון בשנת 2013 לא היתה במעקב פסיכיאטרי או בטיפול וכי כעת מצבה הנפשי החמיר והיא נמצאת במצב מניפורמי-פסיכוטי עם פגיעה ניכרת בשיפוט ובתובנה. לפיכך, קבעה הוועדה כי במצבה הנוכחי לא ניתן לשחררה מהאשפוז הכפוי וכי האשפוז יוארך בשבועיים ימים. היה והמערערת לא תשוחרר קודם לכן הרי שיש לזמן למועד הוועדה הבאה, דהיינו בעוד שבועיים, מי מבני משפחתה של המערערת על מנת שיישמעו בפני הוועדה.

 

  1. יצוין, כי הוראה לבדיקה פסיכיאטרית כפויה שהוצאה כנגד המערערת על ידי הפסיכיאטר המחוזי עוגנה בסעיף 6 לחוק (ראו נספחים ג/1 ו-ג/2 לכתב הערעור) בהוראה מצויין כי מפנייתו של ד"ר אזר המטפל, עולה כי היא נמצאת במצב פסיכוטי-מניפורמי פעיל עם התנהגות והתנהלו המסכנים את סביבתה ואותה, כאשר מתואר איפיון דיסוציטיבי וכן היותה תוקפנית ואלימה. גם בבדיקה הראשונה שנעשתה בבית החולים "הרצוג" נאמר, כי המערערת שרויה במצב מאני-פסיכוטי, התנהגותה בלתי צפויה וקיימת מסוכנות לסביבה. בבדיקה שנעשתה לה בהמשך בחדר המיון בבית החולים "כפר שאול" עם קבלתה לאשפוז, צויינה סיבת האשפוז כמצב פסיכוטי חריף מלווה בתוקפנות כלפי הזולת והחמרה קלינית וכן סיכון תוקפני. יצוין, כי פרטי התנהגותה של המערערת, כפי שצויינו בתעודת חדר המיון, מבוססים על שיחת טלפון עם הבעל. באותה שיחה, נאמר כי היא לא יציבה בהתנהגותה בחודשיים האחרונים ומצבה החמיר בשבוע האחרון, היא מבזבזת כספים, לא ישנה בלילות, פותחת חלון וצועקת שירים, מאיימת ומקללת את הבעל ומגלה התנהגות תוקפנית כלפיו וכן מספר פעמים שכחה דברים על הגז והבעל הריח שמשהו נשרף והספיק למנוע שריפה בבית. לדברי הבעל, באותה שיחה, הוא מפחד מתוקפנותה של המערערת, מרגיש את מסוכנותה, וכן מפחד משריפה העלולה לפרוץ. בני המשפחה פנו לד"ר מזר שהזמין אותה למרפאה ומשסרבה הוצאה עבורה הוראת בדיקה. לדברי המערערת, בעלה ניסה לכפות עליה פעילות מינית וכאשר לא הסכימה, הרביץ לה וירק עליה ולכן גרשה אותו באותו לילה ללון אצל ביתה, ולמחרת חזר לביתם המשותף. עוד לטענתה, היא היתה אמורה לעבור צילום חזה ביום שבו הוזמנה להיפגש עם ד"ר מזר, ולכן לא הגיעה אליו.

 

  1. בבדיקה הפסיכיאטרית שבוצעה לה במיון, צויין כי היא בהכרה מלאה, מתמצאת בכל המובנים, משתפת פעולה באופן מלא, אינה מתנגדת להיבדק. עוד צויין, כי המערערת דיברה בקול רם, עם אפקט מרומם המלווה בגוון מתוח ורוגזני. עוד צויינו מחשבות גדלות ומחשבות שווא. עם זאת, המערערת שוללת בתוקף אירועי אלימות כלפי הבעל, כאשר, לדבריה, אתמול הוא דרש ממנה לקיים יחסי מין והרביץ לה. שוללת בתוקף רצון להזיק לה ולסובבים, שוללת שמיעת קולות ובזמן הבדיקה לא נראית הלוצינטורית אף כי מתארת קרציות הרצות על הקיר, שיפוטה פגום ללא תובנה למצבה הרפואי. עם זאת, צויין, בקטגוריית פרופיל הסיכון כי לא נצפה סיכון מיידי בעת הבדיקה.

 

  1. בהוראת האשפוז הכפוי שהוצאה על ידי סגנית הפסיכיאטר המחוזי מיום 29.12.15, צוין כי המערערת חסרת תובנה למצבה הנוכחי ומהווה סכנה לעצמה ולסביבה וזקוקה לאשפוז ולטיפול בכפיה. עניין הסכנה לסביבה, גם חזר בטופס הפניה לועדה הרפואית שבו נתבקשה הארכת האשפוז ובו צויינה הטענה בדבר הכאת הבעל בעת מריבה וגירושו מן הבית וכן התנהגותה התוקפנית כלפי הסובבים.

 

  1. בערעורה טוענת המערערת, כי בכל שלב הדיון בוועדה לא הוכחה מסוכנות פיזית מיידית מצידה וכי הועדה טעתה בכך שלא בחנה את אותה מסוכנות. כמו-כן נטען, כי הועדה טעתה בכך שקיבלה את טענות בני המשפחה בדבר המסוכנות הנטענת והמוכחשת על ידי המערערת, על אף שבחרו שלא להתייצב בפני הועדה למתן עדות ולהחקר בחקירה נגדית על עדותם. בעניין זה נטען, כי לפני 3 שנים בעת אשפוז קודם, עלו טענות דומות מפי הבעל וגם אז לא התייצבו בני המשפחה לדיון ומטעם זה שוחררה המערערת על ידי הועדה. לטענת ב"כ המערערת, לא קיימת שום ראיה קונקרטית המעידה על מסוכנות המצדיקה את המשך האשפוז. עוד נאמר, כי לא נבחנו חלופות אחרות ואשר פגיעתם בחירותה של המערערת פחותה וכי המערערת אומרת כיום באופן חד משמעי שהיא מסכימה לקבל טיפול מחוץ לבית החולים, כפי שנעשה בעבר.

 

  1. ב"כ המשיבים ביקש לדחות את הערעור . לדבריו, הטענה לפיה בני המשפחה להתייצב ולהעיד היא דרישה לא ישימה ולא הגיונית שנדחתה על ידי בית המשפט העליון וכי הראיות הנדרשות במסגרת הליך הועדה הן ראיות מנהליות העומדות במאזן ההסתברויות. בעניין זה נאמר כי ד"ר ליברמן המטפל במערערת, הסביר שהוא נמצא בקשר ישיר עם בני המשפחה ושמע מפיהם את הדברים וגם על סמך החומר שצורף לערעור יש די ראיות מנהליות המצדיקות את מסקנות הועדה. באשר לבקשה לחלופה של אשפוז מחוץ לבית החולים, נטען כי הדבר איננו ישים, משום שהמערערת אינה משתפת פעולה ועובדה זו גם עולה מדבריה בפני הועדה. לדבריו, לעמדת המשיבים קיימת מסוכנות "אמנם לא מסוכנות גבוהה שמחר חלילה תגרום סכנה לה או לאחרים". רמת המסוכנות היא בינונית, לאור העובדה שמדובר במערערת שלא מודעת למצבה ולא משתפת פעולה ויש את סיכון שלא תיטול תרופות ותחזור לסורה.

 

  1. ד"ר ליברמן שדיבר אף הוא במהלך הדיון, ציין כי לא מדובר במטופלת בעלת אישיות מסוכנת לה או לציבור כשהיא נמצאת במצב לא טוב, אך מחלתה מתאפיינת בעליות וירידות בהחרפות וחוסר התאמה. באשר למסוכנות ציין, כי "אין לנו מידע חד משמעי מהמשפחה" למרות שמהיכרויות קודמות אין זה מפתיע שבזמן החרפה המצב מתדרדר וההתנהגות משתנה ואין למערערת שום תובנה למה שנעשה. או אז, מצבים אלה עלולים לגרום לסיטואציות מסוכנות כמו שהיה בעבר. עוד ציין, כי כל מה שידוע מהמשפחה ולא ממקור אחר, הוא שהמערערת היתה אלימה כלפי הבעל ולא נתנה לו אפשרות לחזור הביתה. הבן והבת לא היו מעוניינים להגיע לבית המשפט והרושם הוא שאינם רוצים להיות מעורבים בדיונים וכי הרושם הוא שגם הם וגם הבעל מגנים על המערערת ולא רוצים להגיד דברים חד משמעיים. עם זאת, אישר הרופא שמחר תשוחרר המערערת לבקשת המשפחה לצורך השתתפות באירוע משפחתי, ברית המילה של נכדה. באשר לטענה שהועלתה בדבר תקיפתה של חולה אחרת במהלך האשפוז, אישר כי אין מידע חד משמעי בעניין והמערערת מכחישה את התקיפה. עוד לדבריו, אין שיתוף פעולה לטיפול התרופתי. היום המערערת מקבלת סרקוויל ואינה מוכנה לכך והוצע לה לשנות לתרופה עדינה יותר, אך על טיפול זה להיות משולב בזריקות, שלהן איננה מוכנה.

 

דיון והכרעה

 

  1. הוראת האשפוז שהוצאה בעניינה של המערערת ניתנה בהמשך להוראה על בדיקה כפויה דחופה שהתבססה על סעיף 6 לחוק לטיפול בחולי נפש, תשנ"א-1991 (להלן: "החוק") המורה על בדיקה כפויה "דחופה", המבוססת על כך שהמטופל הינו חולה וכתוצאה ממחלתו נפגעו במידה ניכרת כושר שיפוטו או כושרו לביקורת המציאות ובנוסף הוא מסכן את עצמו או את זולתו סיכון פיזי מיידי וכן מסרב להיבדק על ידי פסיכיאטר.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ