אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> שחרור בתנאים ממעצר נאשם בעבירות גניבה והחזקת סם מסוכן

שחרור בתנאים ממעצר נאשם בעבירות גניבה והחזקת סם מסוכן

תאריך פרסום : 24/11/2008 | גרסת הדפסה
ע"מ
בית הדין הצבאי לערעורים באזור יהודה והשומרון
3602-08,3623-08
04/11/2008
בפני השופט:
המשנה לנשיא: סא"ל נתנאל בנישו

- נגד -
התובע:
התביעה הצבאית
עו"ד סרן עדי נוי
עו"ד סגן שלומי שניידר
הנתבע:
מוניר מחמוד אבראהים חמיס אחמיס ת"ז 975302134
עו"ד שלומי הלברשטט
החלטה

ביום 14.7.08 דחיתי את עררי הצדדים נגד החלטת בימ"ש קמא שלא להיעתר לבקשת התביעה למעצר המשיב (העורר בתיק 3623/08, להלן: המשיב) עד לתום ההליכים ולהורות על שחרורו בהפקדה בסך 20,000 ש"ח ובערבות צד ג'. עתה, אבקש לנמק בקצרה את החלטתי האמורה.

ביום 5.6.08 הגיע מר עודד וייס לאזור בית ג'אלה והחנה את מכוניתו בסמוך למכולת. יצוין כי מר וייס הותיר את רכבו מותנע. על אשר התרחש לאחר מכן, ניתן היה ללמוד לא רק מעדותו של מר וייס, אלא אף מסרטי מצלמות האבטחה המוצבות במקום, שהוקרנו בפני בימ"ש קמא ואף בפניי. כעולה מראיות אלה, אשר לגבי קבילותן נרחיב בהמשך, זמן מה לאחר ש מר וייס נכנס לחנות המכולת, התיישב על כיסא הנהג ברכבו אדם אחר ונסע מהמקום.

חקירת המשטרה בעניין העלתה חשד כי המשיב היה מעורב בגנבת הרכב האמור. על אף הכחשותיו של המשיב כי הוא האדם אשר צולם במצלמת האבטחה, גרסת התביעה נותרה כי המשיב ואדם אחר שזהותו לא התבררה הגיעו אף הם למכולת. המשיב נכנס אליה, אולם תוך שניות ספורות יצא אל מפתן הדלת, סימן בידיו לשותפו וזה הלך לרכב של מר וייס ונסע מן המקום. עוד עלו בחקירה חשדות להחזקת סמים מסוכנים מסוג חשיש במשקל כ-45 גרם וכן שימוש בסם מסוכן. אין מחלוקת כי אין תשתית ראייתית לפרט אישום נוסף שייחס למשיב נהיגת רכב ישראלי שאינו רשום באזור.

לא הייתה גם מלוקת בין הצדדים כי עבירת הגניבה המתוארת בפרט האישום הרביעי היא העבירה היחידה מכוחה עשויה לצמוח עילת מעצר.

בימ"ש קמא נימק את החלטתו לשחרור המשיב בכך שסרטי מצלמות האבטחה אינם קבילים. לדעתו, משלא הוכחה דרך הכנת הסרטים, והשרשרת הראייתית לתפיסתם, יש לקבוע כבר בשלב זה כי מדובר בראייה בלתי קבילה. לאור זאת, קבע ביהמ"ש כי אין די ראיות להוכחת פרט האישום הרביעי.

למעלה מן הצורך הוסיף ביהמ"ש כי התרשם מקיומה של עילת מעצר, לנוכח מהות העבירה ועברו המכביד של המשיב.

בערר טוענת התביעה כי שגה בימ"ש קמא בקביעותיו וכי היה מקום להתחשב בסרטי האבטחה שנתפסו כדת וכדין ע"י משטרת ישראל ומהם עולה בבירור מעורבותו של המשיב בגניבת הרכב. התביעה סבורה עוד כי מתקיימת עילת מעצר של מסוכנות, מהטעמים שהועלו ע"י בימ"ש קמא.

הסנגור התנגד בתוקף לקבלת הערר. עיקרי טיעוניו נגעו להעדר תשתית ראייתית הולמת גם אם ייקבע שסרטי האבטחה קבילים. במקביל עתר הסנגור להקלה משמעותית בתנאי השחרור, בראש ובראשונה באשר לגובה הפקדה כספית שנדרשה.

עם תום העיון בטיעוני הצדדים ובראיות התביעה הגעתי למסקנה כי אין מקום להתערב בהחלטת ביהמ"ש קמא ואף לא להקל בתנאי השחרור. יצוין מיד, כי למסקנה זו הגעתי מטעמים שונים מאלה של ביהמ"ש קמא. אעמוד לעיל בקצרה על נימוקיי.

במישור הראייתית הנני סבור כי בשלב זה לא היה מקום לקבוע שסרטוני האבטחה אינם קבילים. בחומר הראיות מצויות עדויות בנוגע לתפיסת הסרטים ולהעברתם למשטרה. עניין התקנת המצלמות אף הוא הובהר כדבעי. אף התרשמתי כי המשיב הוא אשר נצפה בסרטוני האבטחה כשהוא חונה בסמוך לרכב שנגנב, נכנס למכולת, חוזר ונעמד על סף הדלת ובהמשך נכנס פנימה לחנות. על אף האמור, יש לציין כי לא ניתן לראות בסרט האם גנב הרכב יצא מרכבו של המשיב. עם זאת, מוכן הייתי להניח בשלב זה של הדיון כי קיימות ראיות נסיבתיות הקושרות את המשיב לגניבה. תנאים הטופוגראפיים במקום והשטח המכוסה ע"י המצלמות אכן מביאים למסקנה הגיונית אחת כי הגנב יצא מרכבו של המשיב. יצוין עוד כי ספק נוסף התעורר בנוגע לסימון אותו סימן המשיב לגנב, ובעניין זה לא ניתן היה להגיע למסקנה קונקלוסיבית על יסוד החומר המצולם.

אלא שגם אם אניח לטובת התביעה שמכלול הראיות מובילות למסקנה כי, לכאורה, היה המשיב מעורב בגניבה, מסקנה שכאמור אינה נקייה מספקות, לא אוכל לקבוע שבמקרה הנוכחי מתקיימת עילת מעצר. המדובר אמנם בעבירה שנעברה מתוך תעוזה רבה ותוך ניצול ציני של רשלנות הנהג, אולם עבירה זו נותרת עבירת רכוש, לגביה, בהעדר נסיבות מיוחדות, נוטה הכף לשחרור.

אף לא מצאתי בעברו של המשיב דבר העשוי לתמוך בקיומה של מסוכנות מיוחדת. המשיב אמנם הורשע בשנת 2004 ואולם במשך כ-4 שנים לא נעצר ולא נשפט.

בשים לב לעוצמת הראיות ולהעדר עילת מעצר הגעתי למסקנה שיש לשחרר את המשיב כאמור. עם זאת, סברתי כי תנאי השחרור שנקבעו ע"י ביהמ"ש קמא ראויים לשם הבטחת התייצבות המשיב למשפטו ולא ניתן להקל מהם.

אשר על כן, עררי הצדדים נדחו.

ניתנה היום, 4 בנובמבר 2008, ו' בחשוון התשס"ט, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק החלטה זו לידי הצדדים.


המשנה לנשיא

רמ"שית: ער+לש

 

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ