אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> שחרורו ממעצר של מואשם בהפרת הסדר הציבורי בסמוך לתוואי גדר ההפרדה

שחרורו ממעצר של מואשם בהפרת הסדר הציבורי בסמוך לתוואי גדר ההפרדה

תאריך פרסום : 22/12/2008 | גרסת הדפסה
ע"מ
בית הדין הצבאי לערעורים יהודה והשומרון
5200-08
07/12/2008
בפני השופט:
סא"ל יורם חניאל

- נגד -
התובע:
צאלח מחמד תאיה חואג'ה ת"ז 907891097
עו"ד לימור גולדשטיין
הנתבע:
התביעה הצבאית
עו"ד סגן שלומי שניידר
החלטה

העורר, צאלח מחמד תאיה חואג'ה, יליד 1971 מנעלין, נעצר על ידי כוחות הביטחון בחשד כי השתתף בהפרת הסדר הציבורי בסמוך לתוואי גדר ההפרדה, בפגיעה בנהגי דחפורים ובהסתת המון להפרות סדר.

העורר נעצר בתאריך 13.7.08 ולאחר שמשטרת ישראל השלימה את איסוף הראיות בעניינו. אולם, בתאריך 17.7.08 הודיע נציג משטרת ישראל כי אין בכוונתו לדרוש את מעצר העורר וביקש לשחררו. נציג משטרת ישראל, אשר נכח באותו דיון, ציין כי:

  "מדובר באירועים אשר מתרחשים על תוואי גדר ההפרדה באזור הכפר נאלין. האירועים כוללים יידוי אבנים, גרימות נזק לכלים הנדסיים ותקיפת המפעילים שנמצאים במקום. במקרה הנוכחי החשוד נעצר יחד עם שלושה נוספים אשר נחקרו ושוחררו בערובה כספית על סך 3,000 ש"ח. אולם הוא סירב לשלם, אנו מבקשים בנוסף לתשלום לאור העובדה כי הוא חוזר למקום פעם אחר פעם, המג"ד וגם המ"פ מכירים בחשוד כפעיל מרכזי בהתארגנות של הפרות סדר במקום, נבקש להוסיף הרחקה של החשוד מתוואי גדר ההפרדה של 100 מטר מגדר ההפרדה" .

בנסיבות אלו, הורה ביהמ"ש על שחרור העורר בתנאים, תוך הפקדה כספית במזומן בסך של 3,000 ש"ח וערבות עצמית בסך 5,000 ש"ח. בנוסף לכך, אסר ביהמ"ש על העורר להתקרב לתוואי גדר ההפרדה באזור נעלין, ברדיוס של 100 מטרים.

אם יש בהמלצה זו של משטרת ישראל משום חדשנות, אין כל ספק כי באה מתוך שקלא וטריה ומתוך בחינת נסיבותיו האישיות המיוחדות של העורר. אב למשפחה בת 5 נפשות, אשר מעולם לא נעצר טרם מעצר זה, מצבו הרפואי קשה והוא סובל מבעיות רפואיות רבות. נדמה כי בנסיבות הקיימות, הפגיעה בעורר כמוה כפגיעה במשפחה כולה, ומכאן ההמלצה שהתקבלה לשחררו.

העורר שוחרר על פי ההוראה דלעיל, אולם, כך התברר, הוא נעצר בשנית בסמוך לתאריך 6.8.08 ושוחרר שוב אחרי מספר שעות. בתאריך 23.10.08 נעצר העורר בפעם נוספת, ומשהגישה התביעה הצבאית כתב אישום בעניינו ובקשה למעצר עד תום ההליכים בצידו, נעתר ביהמ"ש לעתירה זו והורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים.

לטענת הסנגוריה, שגה ביהמ"ש משהצביע על קיומה של תשתית ראייתית לכאורית, שגה משקבע כי מתקיימת עילת מסוכנות ושגה כשלא נתן משקל ראוי לנסיבותיו האישיות של העורר, ולא שקל כלל את מצבו הרפואי. מאידך, סברה התביעה הצבאית כי כוחה של התשתית הראייתית יפה ובעל סיכוי להרשעה, ומכאן הצורך לעצרו עד תום ההליכים.

בחנתי את הטענות מכאן ומכאן, עמדתי על התשתית הראייתית שהתגבשה בעניינו של העורר, והגעתי למסקנה כי יש לערר אחיזה בדין.

כאמור, קובע ביהמ"ש בהחלטתו, כי בנסיבות הקיימות התשתית הראייתית שהתגבשה בעניינו של העורר, הינה בעלת משקל סגולי המספיק למעצר וכי אין בנסיבות אלו כל אפשרות לפנות לחלופת מעצר. למסקנה זו בא ביהמ"ש לאחר שבחן את מכלול חומר החקירה שנאסף, הן מחקירת העורר והן מחקירתם של שלושת העדים הנוספים המנויים ברשימת עדי התביעה. כאן המקום לציין כי התשתית הראייתית הרלוונטית, כבר עמדה לפני כוחות הביטחון עת ביקשו את שחרורו של העורר בתאריך 17.7.08. אמנם, הקפידה משטרת ישראל לפתוח תיק פלילי חדש, לתוכו נאספה התשתית הראייתית הישנה, אולם, חומר חדש משמעותי לא מצאתי שם. לטעמי, הייתה בתיק החקירה מלכתחילה, תשתית ראייתית לכאורית אשר עשויה הייתה להבשיל לכדי הרשעה, ואילו חומר החקירה הנוסף לא משנה את מצבה של התשתית הראייתית, לא לכאן ולא לכאן.

במאמר מוסגר אציין, כי חרף קביעתי בדבר התשתית הראייתית הלכאורית שמצאתי בתיק, לא אוכל להתעלם משורה של כרסומים, אשר יש בהם כדי להחליש במידת מה את הפוטנציאל ההרשעתי. אינני יכול להתעלם מכלליות ההפללה, כמו גם מהעובדה כי לא מצאתי שום ביטוי לתקיפת מפעיל הדחפור או לתלונה שהגיש. אמנם, כך קבעתי, כי אין בכל אלו כדי לפגוע בשעה זו בפוטנציאל הראייתי, ברם, ראוי יהיה לבחון סוגיות אלו במהלך הדיון המשפטי שיתקיים בהמשך ואף ייתכן כי בהמשך יהיה בכרסומים אלו כדי לכרסם במידה משמעותית בתשתית כולה ואולי כדי לפגוע בה פגיעה אנושה. 

הסוגיה שהטרידה את מנוחתי נוגעת דווקא לעילות המעצר. מעבר להתנהגותו הבסיסית של העורר, בשלה נעצר בתיק זה, דומה, כי על ביהמ"ש היה לשקול בנוסף למסגרת השיקולים הבסיסית, האם היה במשקלה הסגולי של התשתית הראייתית כדי ללמד על מסוכנותו של העורר והאם היה בשחרורו של העורר ממעצר כדי לאיין את מסוכנותו ואת החשש כי יימלט מן הדין בהזדמנות הראשונה.

באשר לשילוב, בין הקושי הראייתי עם הנסיבות האישיות החריגות, כבר נפסק, בש"פ 9218/03 דורון בראט נ' מדינת ישראל:

"אחד השיקולים המנחים להורות על חלופת מעצר הוא העדר עוצמה מספקת בראיות לכאורה, כדי להצדיק מאסר בפועל, שאז ניתן להסתפק בחלופת מעצר" .

סוגיה זו נפלה גם להחלטתו של בימ"ש זה בע"מ 2164/06. באותו דיון ביקשה התביעה הצבאית את מעצרו של המשיב עד תום ההליכים, אגב תיקון כתב האישום המקורי. לטעמה של התביעה התחזקה התשתית הראייתית בעניינו של המשיב, ועל כן, היה צורך להורות על מעצרו עד תום ההליכים. אולם, ביהמ"ש לא קיבל את הטענה, ובהחלטתו קבע:

"התמונה הראייתית אינה משתנה באופן מהותי לאחר קבלת ההפללה החדשה. העובדה כי המשיב פעל בצוותא חדא עם אחרים, הייתה ידועה עוד בעת הגשת כתב האישום המקורי. החידוש הטמון בכך שפעילות משותפת זו לבשה צורת התארגנות מקומית, אין בו ליצור הערכת מסוכנות שונה מזו שהייתה קיימת אז" .

לא יכולה להיות כל מחלוקת כי חומרת העבירות המיוחסות לעורר כשלעצמן, מקימה חזקת מסוכנות ומחייבת מעצר עד תום ההליכים. יחד עם זאת, קבענו לא אחת כי בחינה שכזו, עליה להיות אישית ופרטנית והיא נובעת מעניינו האינדיווידואלי של מי שלפנינו. על כן, דומני כי ביהמ"ש דלמטה לא התייחס לעובדה כי לאחר ששוחרר בתנאים, העורר לא הפר כל תנאי מתנאי השחרור. בל נשכח כי אין מדובר בשורה של אירועים שונים ונפרדים, אלא במעורבות אסורה של העורר במועד אשר חל טרם שנעצר מלכתחילה. חלופת המעצר שנקבעה אז עם שחרורו, לא נקבעה על ידי גורמי החקירה, אלא על ידי ביהמ"ש, היא נשקלה בכובד ראש ותוך איזון מרבי.

לנוכח מכלול הנסיבות המיוחדות שפרטתי לעיל, הגעתי למסקנה כי ניתן היה בנסיבותיו של תיק זה, להורות על שחרור העורר בתנאים מגבילים כפי שקבע בימ"ש קמא, ומבלי שהיה בשחרור זה כדי לפגוע פגיעה קשה בביטחון האזור.

אשר על כן, הערר התקבל. 

ניתנה היום, 7 בדצמבר 2008, י' בכסלו התשס"ט, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק החלטה זו לידי הצדדים.


התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ