אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> שחרורו בתנאים מגבילים של מואשם באיומים על אישתו ואמה

שחרורו בתנאים מגבילים של מואשם באיומים על אישתו ואמה

תאריך פרסום : 17/06/2008 | גרסת הדפסה
ע"מ
בית הדין הצבאי לערעורים יהודה והשומרון
3059-08
05/06/2008
בפני השופט:
אל"ם יצחק מינא

- נגד -
התובע:
התביעה הצבאית
עו"ד סגן שלומי שניידר
הנתבע:
חדר זוהיר פאדל כיאל ת"ז 998376057
עו"ד איסמעיל טוויל
החלטה

נגד המשיב, פלסטינאי, תושב אלבירה, הוגש כתב אישום שעניינו איומים על אשתו, אושרית לוי אקין (להלן "המתלוננת"), ואמה, עליזה לוי אקין- בין הטלפון ובין ישירות כי יפגע בהן ובמשפחתן הן באמצעות חטיפה והן באמצעות פגיעה בנפש. כן הואשם המשיב בכניסה לישראל שלא כדין ובהפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו בכך שלאחר שנאזק על ידי השוטר, קרע את האזיקונים וניסה להימלט.

סיפור הרקע לכתב אישום זה, הייתה הכרות בין המשיב, פלסטינאי, לבין נערה בן 16 וחצי ושמה מתלוננת לוי, ממעלה אדומים. המשיב הציג את עצמו למתלוננת כישראלי נוצרי, ולא כערבי פלסטינאי. לאחר שהתחיל הרומן בין השניים, גילתה הנערה כי המשיב אינו ישראלי נוצרי, אלא ערבי תושב השטחים. המתלוננת ניסתה להפסיק את הקשר, אולם המשיב התנגד וכפה עליה את המשך היחסים.

בהמשך הדרך, סוכם בין המשיב למתלוננת, כי הם יינשאו בטורקיה ויחיו שם באושר ובעושר, וזאת תוך שהם מסתירים עובדה זו מהוריה. ואמנם, נסעו השנים לטורקיה ונישאו וגרו שם במשך כשנתיים. לטענתה של המתלוננת נהג בה המשיב אלימות רבה, ומשניסתה לעזוב אותו איים עליה כי יהרוג אותה ואת משפחתה.

בשלב מסוים, סיפרה המתלוננת למשיב כי אמה חולה באמתלה כי יאפשר לה לנסוע לישראל. ואמנם נסעה המתלוננת לישראל ולאחר שסירבה לחזור אליו לטורקיה שוב איים עליה והיא חזרה לגור עימו בטורקיה.

עוד בטורקיה, הגישה המתלוננת תלונה למשטרת טורקיה בקשר להתנהגותו של המשיב והוא נעצר על ידי משטרת טורקיה ושוחרר (לטענתו, המעצר היה בגין ויזה שלא הייתה בתוקף ולא בגין תלונתה של המתלוננת). לאחר ששבה המתלוננת לארץ, החל המשיב להתקשר לבית המתלוננת במעלה אדומים ונהג לאיים עליה ועל בני משפחתה ואף איים כי יחטוף את אחיה החייל ויפוצץ את ביתם. המשיב המשיך באיומיו, וביום 15.4.08 נעצר בגשר אלנבי ושוחרר ביום 21.4.08, לאחר שחתם על התחייבות להימנע מלהתקרב לביתה של המתלוננת או להטרידה טלפונית ולאיים עליה. כן התחייב להתייצב בביהמ"ש ובמשטרה ככל שיידרש.

לטענת המתלוננת, המשיך המשיב והטריד אותה לאחר תאריך זה, והתקשר מטלפון חסוי עשרות פעמים, תוך שהוא מאיים ומנתק. בדיקת המשטרה העלתה כי מספר הפלאפון הוא שלו, אולם הוא טען כי הטלפון שלו נגנב.

התביעה הצבאית ביקשה לעצור את העורר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו, הבקשה הובאה בפני השופט רס"ן בן ציון שפר שהחליט כדלקמן:

 "זה תיק המתאים יותר לסכסוכי משפחה, מאשר לתיק פלילי ואלם אין ספק כי האישום המפורט בסעיף 3 מעלה את התיק ברמה מסוימת אם כי מלוא המודעות שלב עשית המעשה מוטלת בספק. הנאשם ישוחרר בכפוף לתנאים הבאים:

א.               הפקדה 25,000 ש"ח בקופת ביהמ"ש.

ב.                ערבות צד ג' של שני ערבים טובים להנחת דעתה של התביעה.

ג.                 חתימה על התחייבות כי הוא ימנע מכל פגיעה שהיא בעקיפין או                        במישרין לרבות באמצעות הטלפון, לעדות 4 ו-5"

על החלטה זו החליטה התביעה הצבאית להגיש ערר אשר נקבע לדיון היום בפניי.

עם תחילת הדיון ובטרם יחל התובע את טיעוניו, הודיעני הסנגור כי גם הוא מגיש ערר על תנאי השחרור, וכי ערר זה נמצא במזכירות. התובע הצבאי הסכים ברוב הגינותו לראות בהודעה זו של הסנגור כערר וסוכם כי שני הצדדים יטענו לגבי שני העררים.

עיקר טענותיו של התובע הצבאי, סגן שלומי שניידר, אשר טען בכישרון רב, הן כי שגה ביהמ"ש קמא כאשר לא לקח בחשבון את מסוכנותו של המשיב שכך הוא ימשיך לאיים על המתלוננת למרות שהתחייב לא לעשות כן ביום 21.4.08, ואת האפשרות כי ימלט מן הדין ואת הסכנה כי יפגע באשתו.

מנגד טוען הסנגור, עו"ד טוויל, כי מדובר בסכסוך בין בעל לאישה, כי המשיב מכחיש כי איים על אשתו או הטרידה טלפונית.

נתתי למשיב את רשות הדיבור והוא אישר בפני כי מאז שנעצר באפריל הוא לא פנה לאשתו, לא דיבר איתה, אין הוא יודע איפה היא מתגוררת, ומבחינתו הוא מוכן להתגרש ממנה ולנסוע לארה"ב. עוד הוסיף כי לא איים עליה כלל. המשיב הודיעני כי הוא עובד כטבח בעזריה שזהו גם מקום מושבו, ואין לו כל עבר פלילי.

התובע הצבאי הציג בפניי את תיקי הפ"א המתייחסים למשיב ומצאתי כי מדובר בעדויות של האישה ואמה על איומים והטרדות טלפוניות. אשר לניסיון הבריחה, טוען המשיב כי הוא מכחיש שניסה לקרוע את האזיקונים, אלא רק כשנאזק באופן קשה ניסה להשתחרר מלחץ האזיקים.

לאחר שעיינתי בחומר הראיות, ושמעתי את טענות הצדדים, החלטתי כי יש לדחות את הערר, תוך שאני משנה את תנאי הערבות כפי שאפרט להלן וזאת מן הנימוקים הבאים:

א.      אין מחלוקת כי מדובר בעבירה שאינה עבירה ביטחונית.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ