אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> שחק נ' מדינת ישראל - משטרת ישראל ואח'

שחק נ' מדינת ישראל - משטרת ישראל ואח'

תאריך פרסום : 18/02/2014 | גרסת הדפסה
תע"א
בית דין אזורי לעבודה ירושלים
1489-09
16/02/2014
בפני השופט:
דיתה פרוז'ינין

- נגד -
התובע:
אורן שחק ואח'
הנתבע:
1. מדינת ישראל - משטרת ישראל
2. מדינת ישראל - משרד החינוך

החלטה

1.לפני בקשת התובעים (ה"ה אורן שחק, רועי שרון ושמואל לוי) להורות למדינה לגלות להם את סיכומי הראיונות שנערכו להם. לטענתם, החלטת המדינה לסרב לבקשתם לאישור שקילות התואר נסמכות על סיכומי הראיונות שנערכו להם. בסיכומים אלה החוו הבוחנים את דעתם מדוע אין לאשר לתובעים את בקשתם לשקילות התואר שקיבלו מאוניברסיטת לטביה. התובעים מבקשים לעיין בסיכומים אלה בכדי לבחון את אופן קבלת ההחלטה: אלו שיקולים נשקלו; האם היו דעות שונות; האם התקיים דיון אמיתי בין הבוחנים ועוד. התובעים הוסיפו עוד כי המדינה נאותה להעביר לעיונם סיכומי דיונים שונים בעניין בוגרי אוניברסיטת לטביה.

2.המדינה מתנגדת לבקשה וטוענת כי מדובר בתרשומת פנימית חסויה. סיכומי הראיונות שנעשו על גבי טפסים שנועדו לכך, מהווים רק חלק מההחלטה בעניין דחיית אישור השקילות. ההחלטה עצמה ניתנה על ידי הגף להערכת תארים במשרד החינוך, והתבססה על סיכומי הראיונות, עבודת הגמר, תמלול הראיונות ועוד. המראיינים ידעו כי לא הם מקבלים את ההחלטה, וכי מדובר בטופס פנימי. משכך הביעו את התרשמותם באופן חופשי מבלי לחשוש שהמסמכים ייחשפו. המדינה מדגישה כי במסגרת הליך גילוי המסמכים גולו מסמכים רבים, וכי בידי התובעים מצויים כל המסמכים הרלבנטיים לתביעתם, והמאפשרים להם לתקוף את ההחלטה על דחיית אישור השקילות. בטיעוניה נסמכת המדינה על הוראות סעיף 30 לחוק בתי דין מנהליים, תשכ"ב-1992 ועל חוק חופש המידע, תשנ"ח-1998 (להלן – חוק חופש המידע). המדינה אף צירפה לטיעוניה תצהיר של הממונה (גף להערכת תארים מחו"ל) במשרד החינוך.

3.שלושת התובעים שלפנינו הינם חלק מקבוצה גדולה (כמה מאות) של אנשי משטרה המערערים על החלטות הגף להערכת תארים אקדמיים ודיפלומות בחו"ל במשרד החינוך, אשר סירב ליתן אישור שקילות לצרכי דירוג ושכר לתארים שקיבלו מאוניברסיטת לטביה. חלק גדול מהתביעות אוחדו בבית דין זה, ואולם קיימות תביעות נוספות גם בבית דין זה גם בבתי דין אחרים ברחבי הארץ, ותביעות חדשות בעניין זה מוגשות לבתי הדין גם עתה.

בעניינם של התובעים התקיימו הליכים רבים עוד לפני הגשת התביעות, ובהם שימועים, ראיונות וכד'. עניינן של בקשות אלה בראיונות שנערכו להם בעניין עבודת הגמר שהגישו במסגרת לימודיהם לתואר. המדינה טוענת כי בחקירת משטרה התגלה כי נציגות אוניברסיטת לטביה בארץ התנהלה באי תקינות כללית, וכי היתה קיימת בה "תעשיית עבודות" אשר התקבלו במרמה. במהלך הראיונות שנערכו לתובעים, ניתנו למראיינים טפסים שהיה עליהם למלא (נספחים א' ו-ב' לתגובת המדינה). הטפסים כללו שאלות אחידות שעל המראיינים לשאול את הבוגרים. כמו כן נתבקשו המראיינים לדרג את התרשמותם מתשובות הבוגרים, ואלה הם סיכומי הראיונות שגילויים מתבקש.

4.תקנה 46(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) קובעת כי:

" (א) בית הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעל דין אף לגילוי או לעיון במסמכים, אם היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות" (ההדגשה הוספה- ד.פ.).

תקנה זו מטילה חובה על שני הצדדים להליך המשפטי לגלות את המסמכים המצויים בידיהם, כדי "להגשים את התכליות של גילוי האמת, עשיית צדק בהליך השיפוטי וייעול הדיון מעצם ניהולו 'בקלפים גלויים'" (עע (ארצי) 22749/09/10 טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ נגד טלי אורן בלזר, ניתן ביום 27/01/2011). עם זאת, החובה הינה לגלות רק מסמכים הרלבנטיים להליך. לצורך מתן מענה לשאלה אלו מסמכים רלבנטיים להליך נקבע מבחן כפול:

"המבחן שנקבע לצורך כך הוא מבחן כפול – ראשית האם קיימת 'זיקה ברורה בין גילוי החומר המבוקש לבין טענותיו של המבקש בהליך העיקרי' (ההיבט הצר), ושנית מהי מידת תרומתו של הגילוי לקיומו של 'דיון יעיל' בהתחשב בכלל נסיבות ההליך (ההיבט הרחב) – לרבות מהות הסעד המבוקש בהליך ומידת הפגיעה במבקש ככל שהמידע לא יימסר לו (פסק דינה של השופטת (כתוארה אז) נילי ארד בע"ע 494/06 מדינת ישראל, נציבות המים – קלרה אבנצ'יק, מיום 28.3.07; להלן – עניין אבנצ'יק; ע"ע 129/06 טמבור בע"מ – אברהם אלון, מיום 7.5.2006)"

ואולם אף אם יתברר כי המסמכים המבוקשים רלבנטיים להליך אין די בכך. יש לבחון את הרלבנטיות של המסמכים אל מול קיומם של אינטרסים אחרים, ובהם אינטרסים הנוגעים לצדדים שלישיים, שאינם צד להליך, והמצדיקים את מניעת הגילוי או צמצומו.

5.סיכומי הראיונות מושא בקשה עומדים בדרישת המבחן הרחב לבחינת השאלה האם יש להתיר את גילוי המסמך המבוקש אם לאו. הם רלבנטיים להליך המשפטי המתנהל בעניינם של התובעים, שהרי התובעים מערערים על החלטת הגף שהתקבלה בעניינם, והמדינה מאשרת כי התרשמות המראיינים הינה חלק מן החומר שהונח לפני מקבלי ההחלטות לצורך קבלת ההחלטה. על כן יש לסיכומים אלה זיקה ישירה להליך המתנהל בעניינם של התובעים, והם רלבנטיים לשאלות השנויות במחלוקת ביניהם.

השאלה הנשאלת הינה האם עומדים סיכומים אלה אף בדרישותיו של ההיבט הצר של המבחן, היינו האם כלל נסיבות העניין מצדיקות את גילויים לתובעים. בעניין זה בפי המדינה שתי טענות עיקריות: האחת – כי בידי התובעים מצויים כל המסמכים המאפשרים להם לקבל תמונה מלאה באשר להליך שהתנהל בעניינם ולהחלטה שניתנה בסופו, ובכלל זה הקלטת הראיון שבו נטלו חלק, תמלול הראיון ומסמכים רבים אחרים; והשניה – כי מדובר בתרשומת פנימית שהינה חסויה בפני גילוי מסמכים כמבוקש. מוסיפה המדינה כי המראיינים הונחו למלא את הטפסים בחופשיות, ולהביע בעת הראיון את התרשמותם מן המרואיין, מהתמודדותו עם השאלות וממידת בקיאותו בעבודת הגמר. זאת, כדי לאפשר למראיינים לפעול בחופשיות בשעת הראיון ולתעד בחופשיות את דעותיהם ומסקנותיהם מן הראיון. מדובר בכלי עזר שאינו בלעדי ואף לא מהותי לקבלת ההחלטה.

6.מן האמור לעיל עולה כי סיכומי הראיונות שגילויים מתבקש הינם חלק מן התשתית שהונחה לפני מקבל ההחלטה לצורך קבלתה. נדגיש, בניגוד לראיונות ולהליכי שימוע למיניהם, שבהם עורך הראיון הוא המקבל את ההחלטה מושא ההליך המשפטי, בענייננו מקבל ההחלטה לא נכח בראיון, והחלטתו מתקבלת על סמך מסמכים שונים, ובכלל זה קלטת ותמלול הראיון, והתרשמות המראיין מן המרואיין.

מדובר בענייננו ברשות ציבורית, אשר ככלל חל עליה עקרון השקיפות. כך נפסק בעניין זה:

"להבטחת תקינות פעילותו של המינהל הציבורי נוצק כלל התנהגות שמקומו בכותל המזרח של התנהלות המינהל הציבורי. העיקרון הוא עקרון השקיפות... כך, רק כך, יוכל הציבור לדעת אם עשה עובד הציבור באמונה; כך, רק כך, יאמין הציבור במינהל ובעובדיו (בג"ץ 3751/03 אילן נ' עיריית תל אביב-יפו, פ"ד נט(3) 817, 833834, להלן עניין אילן; עע"ם 10112/02 אדם טבע ודין – אגודה ישראלית להגנת הסביבה נ' הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה, מחוז ירושלים, פ"ד נח(2) 817, 834836).מעקרון השקיפות נלמדה בפסיקה, בין היתר, חשיבותם של רישום פרוטוקולים ושל העמדתם לרשות הפרטים הנוגעים בדבר (ראו עניין אילן; בג"ץ 954/97 כהן נ' לשכת עורכי הדין, פ"ד נב(3) 486). זו אותה גישה של 'והייתם נקיים מה' ומישראל' (במדבר ל"ב, כ"ב) שהמשפט המינהלי העברי מושתת עליה במידה רבה (ראו למשל עע"מ 7357/03 רשות הנמלים נ' צומת מהנדסים, פ"ד נט(2) 173, 175): השקיפות היא במהות אותו אור השמש המחטא שבו דיבר שופט בית המשפט העליון האמריקני לואי ברנדייס משכבר הימים" (בג"צ 4795/07 פלוני נ' ד"ר זנדבנק ואח', ניתן ביום 15.3.2009).

7.בנוסף לעקרון השקיפות החל על הרשות המנהלית, ועל הכלל כי עדיף גילוי על כיסוי, הלכה פסוקה היא כי זכותו של אדם לעיין במסמכי הרשות במידע הנוגע לו עצמו. בפרשת צמח קיסר דן בית הדין הארצי בשאלה האם יש לגלות את פרוטוקול וועדת המינויים הדנה במינוי וקידום חברי סגל על פי הוראות חוק חופש המידע. שם היה מדובר בדיוני ועדה שהתנהלו בלא נוכחות התובע. כך נפסק שם:

"ככל שהמדובר בקידומו של מועמד בדרגה או במינוי ועדה מקצועית לדיון במעמדו, אין לראות בדיוניה של ועדת המינויים 'דיון פנימי' כמשמעותו בחוק חופש המידע. באשר אין מדובר בחוות דעת פנימיות, או בתחקירים החיוניים לגיבוש מדיניות, או בקבלת החלטות לשם מילוי תפקידיה של האוניברסיטה כמעסיקה. על דיונים פנימיים כגון אלה נאמר בהצעת חוק חופש המידע: 'הערכה מקובלת היא, כי לא ניתן לקיים דיונים כנים במסגרת פעולתה של הרשות, אלא אם יובטח מעטה מסוים של חסיון לתהליך גיבוש שיקול הדעת של הרשות ולתהליך הביקורת הפנימית של הרשות'. ודוק. אין הצעת החוק מדברת בחסיון גורף וכולל כי אם במעטה של חסיון. אכן, לא מן הנמנע שדיון שמקיימת ועדת המינויים בנוגע למדיניות האוניברסיטה במינוי חברי הסגל או בקידומם ייחשב, בנסיבות המתאימות, 'דיון פנימי' ממין זה בו מדבר חוק חופש המידע. אולם, שונה המצב כאשר ועדת המינויים נדרשת לדיון פרטני במעמדו של חבר סגל, שהוא 'חיצוני' לוועדה, וכאשר החלטת הוועדה בעניינו משליכה ישירות על המשך העסקתו במוסד. במקרה כזה, פשיטא, שאין המדובר בענייניה הפנימיים של האוניברסיטה, במדיניותה, או בהתנהלותה כלפי גורמי חוץ (ברע (ארצי) 1157/04 אוניברסיטת בר-אילן ואח' נגד ד"ר צמח קיסר ואח', פדי מ (1) 875, ההדגשה הוספה- ד.פ.).

מן האמור לעיל עולה כי יש להבחין בין מסמכים הנוגעים לעניינים כלליים, ולגיבוש נהלים ומדיניות הנוגעים לכלל, לבין מסמכים הנוגעים באופן ישיר למי שגילוי המסמכים המבוקשים עוסקים בעניינו. אמנם שם היה מדובר בחוק חופש המידע, ואולם ניתן להקיש מן האמור שם גם לענייננו, במיוחד כאשר מסמכים שגילויים מתבקש נוגעים לתובעים, ולהם בלבד, והם נדרשים לצורך הליך משפטי שהם צד לו.

8.כעולה מן האמור עד כה, הכף נוטה לטובת התובעים, ולעבר גילוי סיכומי הראיונות כמבוקש. אכן, תרשומת פנימית חסינה לא אחת מפני גילוי כדי לאפשר קיומם של דיונים פנימיים והחלפת דעות בלא חשש כי אלה ייחשפו. אלה מהווים לא אחת חלק מתהליך קבלת ההחלטות, וחסיונם נועד לאפשר דיונים כנים תוך הפעלת שיקול דעת רחב וסעיף 9(ב)(4) לחוק חופש המידע מאפשר זאת. ואולם שיקולים אלה מתגמדים כאשר מדובר במידע הנוגע באופן ישיר למי שמבקש את חשיפת המידע גם לפי חוק חופש המידע (ראו לעניין זה: עעמ (עליון) 9738/04 המועצה להשכלה גבוהה ואח' נ' עיתון הארץ ואח', ניתן ביום 19.1.2006), ובמיוחד כאשר מדובר בגילוי מסמכים במסגרת הליך משפטי, וכאשר המבקשים את הגילוי הם צד לו. הערותיהם של המראיינים אינם בגדר תרשומת פנימית במובנה הרגיל, וניתן לראותם כחלק בלתי נפרד ממהלך הראיון עצמו.

יתר על כן, על טענת המדינה כי העברת סיכומי הראיונות לידי התובעים יפגע בהתנהלותם של המראיינים ובחירותם להביע את דעתם ניתן להתגבר על ידי השחרת שמות המראיינים, ובכך למזער את הפגיעה הנטענת. מכל מקום, טענה זו אינה מצדיקה את הפגיעה במושא התכתובת כאשר התכתובת עוסקת אך ורק בתובעים ואינה מהווה קביעת מדיניות ו/או נהלים וכד'.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ