אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> שחורי נ' ישראל-נשיונל ניוז.קום בע"מ ואח'

שחורי נ' ישראל-נשיונל ניוז.קום בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 11/02/2014 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
9029-08-13
04/02/2014
בפני השופט:
אושרי פרוסט-פרנקל

- נגד -
התובע:
יעקב כץ
הנתבע:
משה-יורם שחורי

החלטה

לפני בקשת נתבע 2 ( להלן: "המבקש" ) לחייב את התובע ( להלן: "המשיב" ) בהפקדת ערובה בסך 100,000 ₪ , סכום ההוצאות ושכ"ט המשוער בגין הייצוג המשפטי של המבקש, בהתאם לתקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

לטענת המבקש, מדובר בתביעה שסיכוייה קלושים כהגדרתו וחסרת בסיס משפטי לגבי המבקש, בהתאם לפסיקה הקיימת שקובעת , לשיטתו כי סעיף 11 לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965 לא חל על פרסומים באינטרנט.

לשיטת המבקש, גם בהתאם לפרשנות מרחיבה של הוראת סעיף 11 לחוק, אזי, ניתן לכל היותר, לראות באתר אינטרנט מסוג "INN" כ"עיתון" שלגביו האחריות נעצרת בעורך ובמו"ל, מה שלא יוחס למבקש, ומדובר בניסיון לכרוך את המבקש בהליך לא לו, כהגדרתו, וכל תכלית ההליך היא איסוף מידע למטרות זרות לתביעה.

בהתאם לתקנה 519, שמטרתה למנוע תביעות סרק ולהבטיח את הוצאות המבקש, אם נראה כי הסיכויים להצליח בתביעה קלושים וכאשר צד להליך , נגרר כהגדרת המבקש, להליך משפטי שגורם לו להוציא הוצאות שונות.

לטענתו, אין ספק כי במקרה נשוא הדיון, סיכויי ההצלחה קלושים ולכן יש להבטיח את הוצאות הנתבע שנגרר להליך, ללא בסיס שבדין כהגדרתו.

המשיב בתגובתו עותר לדחיית הבקשה, וטוען, כי פרשנות הפסיקה אליה מפנה המבקש הפוכה והנטייה הקיימת היא לראות באתר חדשות אינטרנטי כ"עיתון" לעניין תחולת סעיף 11 לחוק איסור לשון הרע .

לגרסתו, בעניינה של התביעה נשוא הבקשה מדובר באתר חדשות באינטרנט, שמחזיק כותבים ועורך ולכן קיימות כל ההצדקות להחיל עליו סטנדרטים משפטיים שמתייחסים לאמצעי תקשורת.

לגבי הטענת המבקש, לפיה אין להחיל עליו את הוראת סעיף 11 לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965, טוען המשיב כי טענה זו נדונה והוכרעה במסגרת בקשה לדחיית התביעה על הסף ביום 25.11.13.

המשיב טוען, כי המבקש, מתהדר כהגדרת המשיב, בתואר "יו"ר מועצת המנהלים של קבוצת ערוץ 7, בעיתון "שבע" שמוחזק ע"י ערוץ 7 בעוד שבתשובה לשאלונים שהופנו אליו הוא טוען שאין "קבוצה" של ערוץ 7 , "אין מנהלים" לקבוצה ואין "מועצת מנהלים" בניגוד לתואר שהמשיב מייחס לעצמו בעיתון "שבע" מידי שבוע. לטענתו, הסתייגות המבקש ממרכיבי התואר המיוחס לו, בו הוא מציג את עצמו מטילה עליו את הנטל להראות שאינו אחראי לפרסומים מטעם ערוץ 7.

לטענת המשיב, מדובר בבקשה חסרת בסיס לחיובו בהפקדת ערובה וסותרת את הכללים שהותוו בספרות ובפסיקה, שכן על פי הפסיקה הכלל הוא שרק במקרים חריגים בלבד כאשר מדובר בתובע שהוא תושב חוץ יורה בית המשפט על הפקדת ערובה.

מכאן, לשיטת המשיב , אין הצדקה לחיוב המשיב בהפקדת ערובה , כאשר הוא שהביא על עצמו לשיטת המשיב את הכללתו בכתב התביעה וכן מהטעם שערכאה ראשונה לא מטילה ערובה כשמדובר בתובע שהוא אזרח ישראלי ותושב ישראל.

המבקש בתשובתו טוען, כי אין בסיס לתביעה כנגדו נוכח התפקידים שיוחסו לו בכתב התביעה ועל כן מדובר בתביעת סרק חסרת בסיס.

דיון:

על פי תקנה 519(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 בית משפט רשאי לחייב תובע בהפקדת ערובה להבטחת תשלום הוצאות הנתבע .

"...בית המשפט או הרשם רשאי, אם נראה לו הדבר, לצוות על תובע ליתן ערובה לתשלום כל הוצאותיו של נתבע..."

מטרתה העיקרית של תקנה 519 (א) הנה מניעת תביעות סרק והבטחת תשלום הוצאותיו של הנתבע, במיוחד כאשר בית המשפט סבור כי סיכויי ההליך קלושים (ראו: רע"א 544/89 אויקל תעשיות בע"מ נ' נילי מפעלי מתכת בע"מ, פ"ד מד (1) 647; ע"א 2877/92 אל לטיף נ' מורשת בנימין למסחר ולבניה (קרני שומרון) בע"מ, פ"ד מז (3) 846; רע"א 2808/00 שופר סל בע"מ נ' אורי ניב, פ"ד נד (2) 845.

תקנה 519 לא קובעת קריטריונים לפיהם יחוייב המשיב בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות המבקשת אלא לכשנקבע כי מתקיימות נסיבות המצדיקות את הדבר. שיקול הדעת של בית המשפט בבואו להחליט בעניין תקנה 519(א) לתקנות רחב הוא. על בית המשפט לאזן בין זכות הגישה לערכאות שיפוטיות (הנחשבת כזכות בסיסית בעלת אופי חוקתי מהמעלה הראשונה), לבין זכותו של הנתבע כי לא ייצא מפסיד באם תידחה התביעה נגדו (ראו: רע"א 2146/04 מדינת ישראל נ' עזבון המנוח באסל נעים איברהים ואח', פ"ד נח (5) 865).

השופט בך קבע בע"א 2877/92 באיזה נסיבות יחייב בית המשפט בהפקדת ערובה סאלח עבד אל לטיף נ' מורשת בנימין למסחר ובניה (קרני שומרון) בע"מ, פ"ד מז (3) 846 וכך נאמר:

"אחת המטרות המרכזיות של הפעלת התקנה 519 לתקנות היא למנוע תביעות סרק ולהבטיח תשלום הוצאותיו של הנתבע, במיוחד כאשר נראה לבית המשפט שהתביעה הינה בעלת סיכויי הצלחה קלושים. עם זאת, אין הכוונה להכביד יתר על המידה על מגישי תובענות, ולהגביל את יכולת הגישה לבית המשפט לאותם תובעים אשר לאל ידם לספק דרישה כספית זו של בית המשפט בקלות יחסית. על-כן מצווה בית המשפט לנהוג בנושא זה במתינות ולהפעיל את שיקול-דעתו בדבר אופן הבטחת הוצאות המשפט בסבירות..." .

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ