אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> שחאדה מחמד יוסף נ' פדל יוסף מחמד ואח'

שחאדה מחמד יוסף נ' פדל יוסף מחמד ואח'

תאריך פרסום : 14/02/2010 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום עכו
2073-04
22/11/2009
בפני השופט:
שושנה פיינסוד-כהן

- נגד -
התובע:
שחאדה מחמד יוסף
הנתבע:
1. פדל יוסף מחמד
2. חבסה פדל (ז"ל)

פסק-דין

פסק דין

לפנ תביעת פינוי מבית אשר הושכר על פי חוק הגנת הדייר.

1.התובע טוען כי הוא בעל זכויות הבעלות בבית ישן הבנוי בכפר יאסיף (להלן:"הבית"). תביעתו הינה לפינויו של הנתבע מן הבית. אין מחלוקת כי הבית השוכר על ידי אביו של התובע לאביו של הנתבע. בשנת 1983, לאחר שאביו של הנתבע נפטר, אביו של התובע הגיש תביעת פינוי כנגד הנתבע ואמו. התביעה הסתיימה בהסכם פשרה אשר קיבל תוקף של פסק דין. על פי פסק הדין זכויות הדיירות המוגנת יועברו לאמו של הנתבע תמורת תשלום דמי שכירות חודשיים בסך 300 שקל ישן (פס"ד מיום 31.5.83) (להלן: "פסק הדין").

2.לטענת התובע לאחר פטירת אמו של הנתבע, הנתבע פלש לבית ללא כל זכות. התובע פנה לנתבע במכתב מים 8.3.04, בדרישה לסילוק יד. לפיכך מוגשת תביעה זו לפינוי כנגד הנתבע ואשתו אשר נפטרה במהלך ניהול ההליכים. עוד טוען התובע כי אמו של הנתבע לא קיימה את התחייבויותיה ולא שלמה את שכר הדירה משך תקופה ארוכה.

3.הנתבעים טעונים כי אכן הבית היה שייך לאביו של התובע אשר הלך לעולמו והותיר יורשים נוספים לתובע. חלק מהיורשים הינם בבחינת נפקדים. הנתבע טוען כי הוא מתגורר בבית עוד מחודש 9/00 וזאת עקב סכסוך עם בת זוגו הנתבעת 2 ז"ל . את הדירה שרכשו מעמדיר בחיפה, רח' שיבת ציון 40) (להלן: "הדירה") הוא העביר על שם אשתו עוד ביום 3.10.00. עוד טוען הנתבע כי הבית החל להתמוטט עוד בשנת 1983. הנתבע ואמו שיפצו את הבית על חשבונם, מבלי שהתובע השתתף בעלות השיפוץ. למרות זאת המשיכה האם לשלם שכר דירה. לפיכך, לא חייבים הם שכר דירה לתובע אלא התובע חייב להם בגין חלקו בשיפוץ.

4.הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית ועדיהם נחקרו בחקירה נגדית. לאחר מכן הוגשו סיכומי טענות בכתב על ידי הצדדים. מטעם התובע העיד בנו, אשר ניהל עבורו את העניינים הנוגעים לבית. מטעם הנתבע העיד הנתבע. כמו כן העידו שכנים, באשר למגורי הנתבע בבית. בנוסף הוגש תיקו של הנתבע בעמידר, באשר לדירה בחיפה.

5.סעיף 20 לחוק הגנת הדייר (נוסח משולב), תשל"ב- 1972 (להלן: "החוק") קובע-

"(א)דייר של דירה שנפטר, יהיה בן- זוגו לדייר, ובלבד שהשניים היו בני-זוג לפחות ששה חודשים סמוך לפטירת הדייר והיו מתגוררים יחד תקופה זו.

(ב)באין בן זוג כאמור בסעיף קטן (א) יהיו ילדי הדייר לדיירים, ובאין ילדים- קרוביו האחרים, כל אלה בתנאי שהיו מתגוררים בדירה יחד אתו לפחות ששה חודשים סמוך לפטירתו, ולא הייתה להם בזמן פטירתו דירה אחרת למגורים."

6.איני מוצאת כי יש לבחון תחולת הסעיפים הנ"ל באשר להעברת זכויות הדירות המוגנת לנתבע או לאמו בעת פטירת האב. עניין זה נדון בתביעה הקודמת ומצא מענה בפסק הדין. יש לציין כי הנתבע היה צד לאותה תביעה וההסכם אשר קיבל תוקף של פסק הדין נחתם גם בשמו.

על פי סעיף 2 לפסק הדין מיום 31.5.83 נקבע כי המצב העובדתי והמשפטי הינו כדלהלן-

"זכויות הדיירות המוגנת במושכר (הבית- ה.ש. – ש.פ.כ.) עברו במות המנוח הנ"ל לנתבעת מס' 1 (אמו של הנתבע- ה.ש.- ש.פ.כ.) הממשיכה להחזיק ולהתגורר בדירה עד עצם היום הזה יחד עם בנה הנתבע מס' 2, ואין לאף אחד מבני משפחת המנוח האחרים כל זכות במושכר."

7.מסעיף זה אנו לומדים כי הדירות המוגנת עברה עם מות המנוח לאמו של הנתבע ולא לנתבע. כמו כן, הוכרז דבר קיומו של מצב עובדתי על פיו הנתבע מתגורר בבית יחד עם אמו.

8.נמצא אם כן כי עד פטירת אמו של הנתבע, לא נחשב הנתבע כדייר מוגן. יש לבחון האם קנה באותו מעמד זכות אשר כזו, בהתאם לתנאים שמציב הסעיף הנ"ל בחוק.

9.הצדדים חלוקים בשאלה האם יש לבחון את זכויות הנתבע בדירה גם לאורו של סעיף 27 לחוק. סעיף 27 עניינו מה הדין כאשר זכות הדיירות המוגנת עוברת לדייר על פי הוראות סעיפים 20-26 לחוק, כלומר מתוקף זכותו של אחר, ואתו דייר חדש נפטר או חדל להחזיק במושכר. האם יכולים אחרים לקבל את זכות הדיירות המוגנת שלו. לעניינו רלוונטי לכאורה סעיף 27(1). הצדדים חלוקים באשר לפרוש שיש להעניק לדרישות הסעיף האם, כגרסת התובע, על הנתבע להוכיח כי התגורר עם אביו המנוח במהלך ששת החודשים טרם פטירתו או רק כי עליו להוכיח מגורים אלו יחד עם אמו המנוחה, כדרישות סעיף 20.

10.איני מוצאת כי הנני נדרשת להכרעה בסוגיה זו. שכן ממילא סעיף 27 (1) דורש כדרישת סף קיומם של התנאים המנויים בסעיף 20. הנני מוצאת, כי צודק התובע בטענתו כי הנתבע לא מקיים את דרישות הסעיף.

11. שתי דרישות קיימות בסעיף 20 (ב) שצוטט לעיל.

האחת- מגורים של הנתבע יחד עם אמו, בבית, במשך לפחות ששה חודשים סמוך לפטירתה.

השניה- לא הייתה לנתבע בזמן פטירת אמו דירה אחרת למגורים.

לשונו של הסעיף אינה מותירה ספק כי מודבר בתנאים מצטברים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ