אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> שותף במקרקעין אינו רשאי לבצע שיפוץ שאינו דחוף ללא הסכמת יתר השותפים

שותף במקרקעין אינו רשאי לבצע שיפוץ שאינו דחוף ללא הסכמת יתר השותפים

תאריך פרסום : 23/11/2006 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום הרצליה
516-04
21/11/2006
בפני השופט:
צבי דותן

- נגד -
התובע:
1. יצחק לברון
2. עמנואל לברון
3. בצלאל לברון

עו"ד ישראל יעקב
הנתבע:
1. בנימין רגב
2. גת שלטים בע"מ
3. גת-ח.י.ל לפרסום ושילוט בע"מ

עו"ד ניסים שופן
פסק-דין

1.      1.      תובענה זו עניינה בנכס מקרקעין ברחוב הגדוד העברי 13 תל אביב, באזור התחנה המרכזית הישנה. הנכס כולל חנות המשמשת כמשרד, דירת מגורים המשמשת כמחסן, וחצר מקורה.

בשנת 1986 הושכר הנכס לנתבע 1, למטרת ניהול עסק של שלטים. לימים, אביהם של התובעים נתן את הנכס בשלמותו במתנה לתובעים, ולעוד ארבעה אחים שלהם, כך שלכל אחד 1/7 בנכס.

בשנת 1990 מכרו ארבעה מן האחים את חלקיהם בנכס (4/7) לנתבעים 1-2. המשרד והחצר נמכרו לנתבעת 2. הדירה נמכרה לנתבע 1. הנתבעת 2, כמו גם הנתבעת 3, הן חברות בבעלותו ובשליטתו של הנתבע 1, והנתבע 1 מנהל עסקיו בנכס באמצעותן.

לאחר עיסקת המכר בשנת 1990, נוצר מצב של שיתוף במקרקעין בין שלשת האחים, שלא מכרו את חלקיהם (והם התובעים שבפניי), מצד אחד, לבין הנתבעים 1, 2, מצד שני, ביחס של 3/7 לתובעים, ו-4/7 לנתבעים 1, 2.

2.      2.      התובעים טוענים כי הנתבעים נמנעו ונמנעים מלשלם להם בגין שימושם בנכס. התנהלה ביניהם כבר בעבר התדיינות בביהמ"ש, שנסתיימה בפסק דין בו חוייבו הנתבעים 1, 2 לשלם לתובעים סך של 60,000ש"ח בגין שימושם בנכס עד יום 31/12/96.

התביעה שבפניי היא "תביעת המשך" לתביעה הנ"ל, היינו, תביעה לתשלום דמי שימוש ראויים בגין השנים 1997- 2003.

התובעים טוענים כי הנתבעים עושים שימוש קבוע ורצוף בנכס בשלמותו, כולל בחלקיהם של התובעים, ולפיכך עליהם לשלם להם דמי שימוש ראויים עבור כל השנים נשוא התביעה.

3.      3.      הנתבעים בהגנתם מפרידים בין המשרד והחצר, לבין הדירה.

בענין המשרד והחצר (המקורה) טענתם היא כי אכן עושים הם שימוש בהם, אולם השימוש הוא שימוש סביר ולא בלעדי, שימוש שאינו מונע שימוש במקביל גם ע"י התובעים, לו אך חפצו בכך. התובעים הם שבחרו לא לעשות שימוש בעצמם בנכס, על אף שלא היתה כל מניעה לכך, ועל כן אינם זכאים לדמי שימוש ראויים.

אשר לדירה, טענת הנתבעים היא כי הדירה היתה בכלל מוחזקת ע"י דייר מוגן עד אוקטובר 1999, וברור שבמשך כל התקופה הזאת, לא עשו הם (הנתבעים) כל שימוש בדירה. ומאז שנתפנתה הדירה מהדייר המוגן והוחזרה החזקה בה, בשנת 1999, ועד לשנת 2003 (היינו, משך כל התקופה נשוא התביעה) לא עשו הנתבעים (לטענתם) כל שימוש בדירה, ועל כן אינם צריכים לשלם דמי שימוש ראויים.

4.      4.      בנוסף, הגישו הנתבעים תביעה שכנגד. אף התביעה שכנגד מתייחסת לשני חלקי הנכס בנפרד. בענין המשרד והחצר, הטענה בתביעה שכנגד היא כי הנתבעת 2 ביצעה לבדה עבודות תיקונים ושיפורים בנכס, שנדרשו לשם החזקתו התקינה ומניעת נזק; השקיעה בבניית סככה בחצר ובריצוף רצפת החצר; שילמה מסי ארנונה בגין הנכס, והתביעה שכנגד היא לחייב את התובעים להשתתף בהוצאות הללו, כדי חלקיהם בנכס (3/7).

בענין הדירה טענת הנתבע 1 היא כי הוא שילם סך 62,000ש"ח לצורך פינוי הדייר המוגן מן הדירה, וכן שילם ארנונה, וכי על התובעים להשתתף בהוצאות הללו, כדי חלקיהם בנכס.

5.      5.      טענת התובעים בענין התביעה שכנגד המתייחסת למשרד ולחצר היא בעיקר שהעבודות לא תואמו עימם ובוצעו ללא ידיעתם וללא הסכמתם, וכן טענות רבות נוספות.

טענתם בענין התביעה שכנגד המתייחסת לדירה היא בעיקר שהנתבע 1 שילם דמי פינוי מתוך אינטרס בלבדי שלו, כי להם (לתובעים) לא היה כל אינטרס או צורך לפנות את הדייר המוגן, וכי לתובעים לא צמחה כל תועלת מכך. כן נטען כי נתקיימה עילת נטישה, ולא היה כלל צורך לשלם דמי פינוי.

התביעה לדמי שימוש ראויים בגין המשרד והחצר המקורה

6.      6.      לגבי המשרד והחצר אין חולק כי הנתבעים אכן עושים בהם שימוש לניהול עסקם.

המסגרת המשפטית היא סעיף 33 לחוק המקרקעין התשכ"ט - 1969, הקובע: "שותף שהשתמש במקרקעין משותפים חייב ליתר השותפים, לפי חלקיהם במקרקעין, שכר ראוי בעד השימוש".

סעיף זה נתפרש בפסיקה באופן שהחובה לשלם דמי שימוש ראויים קיימת "רק כאשר השותף האחד השתמש במקרקעין באופן בלעדי, באופן שנמנע מיתר השותפים להשתמש אף הם באותם מקרקעין" (ע"א 1492/90 זרקא נ' פארס דינים עליון כרך כ"ח 268).

השאלה היא, אם כן, האם במקרה דנן נמנע השימוש בנכס מאת התובעים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ