אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> שושנה נ' בן שלום

שושנה נ' בן שלום

תאריך פרסום : 25/06/2013 | גרסת הדפסה
תא"מ
בית משפט השלום אשדוד
20934-04-12,13727-08-12
17/06/2013
בפני השופט:
עפרה גיא

- נגד -
התובע:
נילי שושנה
הנתבע:
יניב בן שלום
פסק-דין

פסק דין

1.בפני תביעה שהוגשה על ידי התובעת לקבלת דמי שכירות עבור חודשים פברואר 2010 עד אפריל 2010 , סך הכל עבור 3חודשים, מאת הנתבע אשר שכר דירה בבעלות התובעת ובעלה ברחוב עין נטפים 14/3 באילת (להלן: "הדירה").

2.תחילתה של תביעה זו בשתי בקשות לביצוע שהוגשו בלשכת ההוצאה לפועל, האחת, בגין שיק על סך 4,200 ₪, זמן פירעון 10/2/10 והבקשה הנוספת על שני שיקים נוספים על סך 4,200 ₪ כל אחד שזמן פרעונם בין 10/3/10 עד 10/4/10.

3.הנתבע הגיש התנגדויות לביצועם של השיקים. ההתנגדויות התקבלו והדיון בעניינן אוחד והתיק המאוחד הועבר לבית משפט זה והתביעה התבררה בהליך של סדר דין מהיר.

4.טענות התובעת

בתצהירים שהוגשו מטעם התובעת ובעלה, נטען שבין הצדדים נחתם הסכם שכירות להשכרת הדירה ל – 12 חודשים ביום 7/7/09 וההסכם חודש ביום 9/6/11 והוסכם כי דמי השכירות יעמדו על סך 4,200 ₪ (להלן: "תקופת השכירות השנייה")

בהתאם להסכם נקבע שהנתבע ישלם דמי שכירות ללא אופציית יציאה מוקדמת. בנוסף, נטען שהנתבע פנה לבעלה של התובעת במהלך תקופת השכירות השנייה וביקש לעזוב את אילת ובעלה של התובעת (להלן: "מר שושנה") הסכים לכך בכפוף למציאת שוכר חלופי שיאושר על ידו.

לטענת התובעת החלו להגיע שוכרים פוטנציאלים אשר טענו שהדירה מטונפת ומוזנחת. כן נטען שהנתבע לא אפשר לשוכרים להיכנס לנכס ולאחר כחודש וחצי ביקש שוב לעזוב ומר שושנה נאלץ להעלות מודעה על כך לאתר יד 2. לטענתה, הנתבע הודיע שמצא שוכרים ונציג מטעם התובעת נפגש עם השוכר אלא שסרבה להשכיר לו הדירה בהעדר ערבויות. כן טענה התובעת שבסופו של יום עזב הנתבע את הדירה והשאיר מפתח אצל חבר שלו שהינו מתווך והמתווך אמר למר שושנה שיש לו שוכרים פוטנציאלים אך לא ניתן להשכיר הדירה ללא חשמל ומאחר והיא מטונפת. משכך, נאלצו התובעת ובעלה להגיע לדירה ולנקות אותה , ולחברה לחשמל, והגישו תביעה זו.

בסיכומים נטען כי נסתרה עדות הנתבע והעדים מטעמו אינם מהימנים ואף נטען שהעדים קיבלו כסף בטרם עדותם בבית המשפט, ומשכך יש לקבל את התביעה.

5.טענות הנתבע

מנגד טען הנתבע כי מדובר בתביעה שדינה להידחות. לטענתו נוכח גירושיו נאלץ לעזוב את העיר אילת וביקש לעזוב את הדירה. לגרסתו ועל פי זכרונו אפשר לו אחד מסעיפי החוזה לסיים את חוזה השכירות תוך כדי מציאת שוכר חלופי שיהיה מקובל על המשכיר. משכך, החל לחפש דיירים חלופיים אולם התובעת שאינה מתגוררת בעיר אילת סירבה לכל דייר חלופי ללא נימוקים ענייניים. כך טען שביום 25/1 מצא דייר בשם מועלם משה אשר רצה לשכור הנכס אך התובעת סירבה לכך ואף הסמיכה את אחיה לבחון דיירים חלופיים. לגרסתו, לאחר שלילת הדייר הראשון שילם למתווך למצוא דיירים עבורו והוא מצא שני דיירים חלופיים אולם מר שושנה סירב לקבלם ובכלל זה סירב לקבל ביום 19/2/12 דייר חלופי בשם מר רפאל יצחק ומשנוכח שלא יהיה בידו לספק את התובעת עזב את הדירה ושלח את המפתחות לדירתה.

בסיכומיו הוסיף וטען הנתבע שהתובעת פעלה בחוסר תום לב שכן הוא עשה מאמצים על מנת לקיים את חלקו בהסכם. כן טען שלא הוצגו ראיות נדרשות מצד התובעת ואין ליתן משקל רב לעדויות התובעת ובעלה ונטען שהשכר שהופקד בבית המשפט עבור שכר העדים אינו מספיק מאחר והם מגיעים מאילת ומשכך נאלץ לשלם להם בטרם התייצבו לדיון.

6.דיון

המדובר בתביעה שהועברה להליך של סדר דין מהיר ומשכך ובהתאם לסמכותי לפי תקנה 214 טז' (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984, פסק הדין יהיה מנומק באופן תמציתי שכן אין בפסק הדין חידוש או חשיבות מיוחדת לציבור.

אכן, בהתאם לטענות התובעת אין בהסכם כל הוראה המתייחסת למצב בו הנתבע מפסיק את ההסכם בטרם הסתיים. עם זאת ובניגוד לטענת התובעת, בתצהירו מיום 29/3/12 ציין הנתבע שמדובר בעובדה הזכורה לו שכן לא עיין בהסכם מאחר ואינו בחזקתו. משכך , לא מצאתי מקום ליתן משקל כלשהו לעובדה זו.

בנוסף, גם מר שושנה, אשר היה הרוח החיה מאחורי ההתקשרות עם הנתבע וניהול משא ומתן עם שוכרים פוטנציאלים ציין כי הסכים שככל שהנתבע ימצא שוכר חלופי שיאושר על ידו, יסכים להחלפת דיירים.

לפיכך, די בהסכמת מר שושנה בכדי להחיל הסכמה זו לתוך ההסכם, הגם שאינה מצוינת באופן מפורש בהסכם ומשניתנה הסכמה היה על התובעת ובעלה לנהוג בהתאם להסכמה זו.

כך גם יש ליתן הדעת להוראות סעיף 22 לחוק השכירות והשאילה, תשל"א- 1971, לפיה:

השוכר אינו רשאי להעביר לאחר את הזכות להחזיק ולהשתמש במושכר או להשכירו בשכירות משנה, אלא בהסכמת המשכיר; אולם אם לא הסכים המשכיר לעסקה מטעמים בלתי סבירים או התנה את הסכמתו בתנאים בלתי סבירים, יהיה -

(1)   בשכירות מקרקעין — רשאי השוכר לעשות את העסקה בלי הסכמתו של המשכיר;

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ