אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> שושן נ' מדינת ישראל

שושן נ' מדינת ישראל

תאריך פרסום : 10/10/2013 | גרסת הדפסה
בפ"מ
בית משפט השלום לתעבורה בתל אביב - יפו
2315-09-13
01/10/2013
בפני השופט:
אהרן האוזרמן

- נגד -
התובע:
אברהם שושן
הנתבע:
מדינת ישראל - משטרת ישראל

החלטה

בפני בקשה לביטול איסור מנהלי על שימוש ברכב, אשר הוגשה על פי סעיף 57ב לפקודת התעבורה.

ביום 21.09.13 בעקבות שימוע בדבר איסור מנהלי על שימוש ברכב, החליט קצין משטרה על השבתה מנהלית של רכב המבקש מ"ר 31-476-71 (להלן: "הרכב") למשך 30 יום, בגין עבירה של נהיגת הרכב בשכרות, בהקשר לדו"ח משטרה מספר 20250302054.

הרכב אוחסן במגרש אחסנה משטרתי בתאריך 22.09.13.

על פי עובדות כתב האישום הנ"ל בתאריך 21.09.13 סמוך לשעה 04:22 נהג יגאל ורטניק (להלן: "הנהג") ברכב כשהוא שיכור. בבדיקת נשיפה במכשיר "ינשוף" נמצא ריכוז של 320 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אויר נשוף.

המבקש הינו הבעלים של הרכב נשוא הבקשה והנהג הינו עובד בחברה בבעלות המבקש.

ב"כ המבקש לא טען כלל לגבי קיומן של ראיות לכאורה ועתר לקיצור תקופת איסור השימוש. לטענתו, המבקש עשה כל שביכולתו למניעת ביצוע העבירה ברכבו, כיון שמסר לנהג את הרכב לצורך עבודה, כאשר התיר את נסיעת הנהג עם הרכב לאחר שעות העבודה לביתו. המבקש טוען כי הזהיר את הנהג לבל יבצע עבירות תנועה חמורות, לרבות עבירה של נהיגה בשכרות.

המבקש הציג מסמך בחתימת הנהג, שנערך ונחתם בתאריך 12.12.12 שכותרתו "התנהגות העובדים ברכבי החברה". המסמך מפרט נוהלי החברה ודרישות לגבי אחריות ומחויבות עובדי החברה הנוהגים ברכבי החברה, כולל התחייבות לבדיקת שמן מים ותקינות צמיגים, בדיקת רישיונות ומסמכי ביטוח בתוקף ונהיגה לפי חוקי התנועה. בסעיף 3 למסמך נרשם בפרוש כי: "חובה לנהוג לפי כללי הנהיגה הנכונים: מהירות, אי נסיעה תחת משקאות אלכוהוליים".

המבקש הוסיף על הבקשה בע"פ וסיפר בביהמ"ש כי מאחר ואופי העבודות המבוצעות ע"י החברה כולל עבודות חוץ, בשדה, ונהיגה בכל רחבי הארץ, וכי החברה עוסקת בין היתר בהפעלת והתקנת מצנני אויר וציוד באירועים גדולים, הרי שבכל יום ראשון בכל שבוע לדברי המבקש, נפתח שבוע העבודה בישיבת צוות בה חוזר המבקש ומשנן לעובדים הוראות בטיחות ובכלל זה העיד המבקש כי הוא מזהיר את העובדים בחובתם לנהוג בזהירות ברכבי החברה, ולשמור על חוקי התנועה. לדבריו בכל תדריך כזה מתייחס המבקש גם לאיסור לנהוג תחת השפעת אלכוהול.

ב"כ המשיבה התנגדה לבקשה, הפנתה לחומר החקירה ולקיומן של ראיות לכאורה, למסוכנות הנובעת מעבירת הנהיגה בשכרות ולאי עמידת המבקש בתנאי סעיף 57ב לפקודת התעבורה.

התובעת הפנתה לרע"פ 1286/11 יעקב אמברם נגד מדינת ישראל וטענה כי נקבע להלכה כי על בעל הרכב לוודא שיימצא בכל עת עם הנהג, גם נהג נוסף "נהג תורן" שלא שתה אלכוהול וכי אין די באזהרה כללית של בעל הרכב ביחס לעבירת השכרות. ב"כ המשיבה הוסיפה וטענה כי נהג הרכב בפועל לא התייצב לעדות ואף לא הגיש תצהיר לתמיכה בבקשה.

עבירה של נהיגה בשכרות הנה עבירה חמורה, אשר לא אחת מהווה גורם לתאונות דרכים קשות. הנוהג בשכרות, נתון במצב מנטאלי השולל ממנו יכולת שליטה מקסימאלית ברכבו, תגובותיו איטיות יותר מהרגיל ומכאן מסוכנותו הניכרת לציבור.

על פי סעיף 57ב(ב) לפקודת התעבורה, בית המשפט יבטל את הודעת איסור השימוש אם המבקש לא ידע או שלא נתן הסכמתו לכך שהנהג ינהג ברכבו או שהנהג פעל בניגוד להוראות המבקש והמבקש עשה כל שביכולתו כדי למנוע את העבירה.

לפי סעיף 57ב(ג) לפקודת התעבורה, בית המשפט רשאי לבטל או לקצר את התקופה בתנאים או ללא תנאים, בהתקיים נסיבות המצדיקות זאת ותוך התחשבות בזיקה בין הבעלים לנהג.

לצורך בחינת קיומן של נסיבות המצדיקות התערבות בהחלטת הקצין, על בית המשפט לשקול את נסיבותיו האישיות של המבקש והמידה בה פוגע בו איסור השימוש, ולאזן בין אלו לבין האינטרס הציבורי העולה מחומרת העבירה, נסיבות ביצועה ושיקולי המסוכנות לציבור המשתמשים בדרך.

לעניין החריג בס' 57ב(ב), נקבע בבפ"מ (חי) 6063-08-08 וליר גרייב בע"מ נ' מ"י:

" המחוקק ביקש לקבוע חובת זהירות מוגברת בה נוטל חלק כלל הציבור. דהיינו, על כל בעלים של רכב לדעת כי בעת שהוא מוסר את מפתחות הרכב לאחר, צפון סיכון של שלילת הרכב למקרה בו תתבצע עבירה ברכב. לכן בשים לב לחובת זהירות מוגברת זו קבע המחוקק נטל כבד על בעל הרכב להראות כי עשה ככל שביכולתו למנוע את ביצוע העבירה".

ובב"ש (תע-ים) 919/08 הוט טלקום נ' מ"י, נקבע:

" כל מעביד צריך לדעת את הסיכונים בפניהם הוא עומד אם נותן הוא את הרכב לעובדו, ואם יש לו ספקות, יתכבד ולא ייתן את הרכב. אין מדובר פה ב"עונש קולקטיבי". עונש קולקטיבי מדובר על מקרה שבו נענש אדם ללא כל קשר לעבירה. במקרה שלפנינו הקשר הוא ברור. השליטה על הרכב שייכת למעביד. ברגע בו הוא בחור לתת אותה לעובד, צריך להיות לו ברור כי הוא האחראי. אם העובד יחטא, העונש יוטל גם עליו".

מאחורי איסור מנהלי על השימוש ברכב עומד הרציונל של נטילת "כלי העבירה" מידי בעליו, בין היתר על מנת למנוע הישנותם של מקרים דומים ועל מנת להדק את פיקוחו של בעל הרכב על הנהג הנוהג ברכב ולוודא באופן מוחלט, שהנהג יהיה מורשה וכשיר לנהוג ברכב.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ