אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> שוקרי נ' אברהים ואח'

שוקרי נ' אברהים ואח'

תאריך פרסום : 19/02/2012 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום חדרה
7378-03-09
15/02/2012
בפני השופט:
נאסר ג'השאן

- נגד -
התובע:
נדא שוקרי
הנתבע:
1. מחמד חליל אברהים
2. זיאד יוסף חליל

פסק-דין

פסק דין

1.תביעה בגין נזקי גוף שנגרמו לתובעת, עפ"י הנטען, בגין תקיפתה ע"י הנתבעים.

2.בכתב תביעתה טוענת התובעת כי ביום 5.9.06 היא הותקפה ע"י הנתבעים. ואלה נסיבות התקיפה להן טוענת התובעת: ביום 5.9.06, לאחר שחזרו התובעת ובעלה, עלי שוקרי (להלן : "עלי") מעבודתם בשדות לביתם שבכפר פרדייס, ישבו הנתבעים על "עגלת האשפה" מול ביתה של התובעת, והתובעת ובעלה ביקשו מן הנתבעים לפנות את המקום, ואז "הסתערו שני הנתבעים בקללות לעבר התובעת ובעלה" והחלו לשבור את העציצים השייכים לתובעת ולבעלה, ולאחר מכן התקרב הנתבע מס' 2 (להלן : "זיאד") לכיוון בעלה של התובעת "וניסה לכבות את הסיגריה בעינו" . עוד טוענת התובעת, כי לאחר מכן, ולאחר ששמעה את צעקות בעלה, יצאה מן הבית על מנת לברר את פשר הצעקות ואז החלו הנתבעים לזרוק עציצים לעברה אשר פגעו ברגלה הימנית וגרמו לה חבלה של ממש (ראו טענות התובעת בסעיפים 5 ו- 6 לכתב התביעה).

3.לטענת התובעת, עקב תקיפתה הנ"ל, היא פונתה לביה"ח "הילל יפה" ע"י אמבולנס שהגיע למקום ולאחר שעברה סדרת בדיקות שוחררה לביתה (ראו סעיף 7 לכתב התביעה). לטענת התובעת צוות האמבולנס מצא אותה שרועה על הרצפה.

4.עוד טענה התובעת, כי לאחר שחרורה המשיכה לקבל טיפולים רפואיים, היא סבלה ועדיין סובלת מכאבים. לכתב תביעתה צירפה התובעת חוות דעת מומחה- ד"ר קאסם האשם, שקבע, כי בגין פגיעתה בברך רגל ימין נותרה לתובעת נכות בשיעור 10%.

5.בכתב ההגנה כפרו הנתבעים בטענות התובעת, וטענו כי בעלה של התובעת הוא אשר שפך מי שפכים מפתח הניקוז של ביתו על הנתבעים והוא, יחד עם התובעת, החלו לצעוק ולהשתולל. טוענים הנתבעים, כי בעקבות הויכוח שהתפתח לאחר שעלי- בעלה של התובעת שפך "מים מלוכלכים" על התובעים, נפגעה התובעת לאחר שנדחפה הצידה ע"י בעלה. עוד טוענים הנתבעים כי הוזמנו למשטרה, נחקרו בגין האירוע ו-"התיק נסגר". הנתבעים אף כפרו בכל הנזקים הנטענים.

6.מטעם הנתבעים הוגשה חוות דעתו של ד"ר מדלג', לפיה לא נותרה לתובעת נכות כתוצאה מהתאונה הנטענת.

7.בית המשפט מינה מומחה מטעמו (עפ"י ההחלטה מיום 29.4.2010)- ד"ר א. ליברטי, אשר קבע כי לתובעת לא נותרה נכות כתוצאה מן האירוע הנטען.

הראיות:

8.מטעם התובעת העידו עלי- בעלה של התובעת והתובעת עצמה. בנוסף, הזמינה התובעת שני עדים, מר הילאל אבו נדא ומר אברהים אבו נדא- בני דודה של התובעת, אולם ויתרה על עדותם בפתח ישיבת יום 15.5.2011. הנתבעים ביקשו לזמן את העדים הנ"ל והם העידו כעדי הגנה באותה ישיבה.

9.בנוסף, העידו הנתבעים ואחיו של הנתבע מס' 2 , מר וליד חליל.

האם הותקפה התובעת ע"י הנתבעים:

10.השאלה העיקרית שבמחלוקת היא- האם הותקפה התובעת בנסיבות להן טענה בכתב התביעה. התובעת טענה בתצהיר עדות ראשית גרסה מפורטת יותר לגבי נסיבות התקיפה וטענה, כי ביום התקיפה הגיעה היא ובעלה לפתח ביתם, ומצאו כי הנתבע מס' 1 (להלן : "אברהים") יושב על מכסה "עגלת האשפה" ואילו זיאד עמד לידו. לטענת התובעת פנו, בעלה והיא, אל הנתבעים וביקשו כי אברהים ירד מהמכסה ובתגובה החלו הנתבעים להשמיע קללות ואילו התובעת ובעלה עלי נכנסו לביתם. עוד טוענת התובעת, כי עלתה למרפסת ביתה וכעבור מספר דקות שמעה היא צעקות וראתה את זיאד תופס בחולצתו של בעלה והחל מאיים עליו כי יכבה סיגרייה בעינו וישרוף את ביתו וכאשר שאלה מדוע הם מתנהגים כך השיבו הנתבעים כי בעלה של התובעת- עלי, שפך עליהם מים ובתגובה ענתה התובעת "שזה שקר". בשלב זה, כך לטענת התובעת בתצהיר עדות ראשית מטעמה, הגיעו בני דודה, העדים הילאל ואברהים אבו נדא, והרחיקו את הנתבעים מבעלה ולאחר שהורחקו ניגשו הנתבעים לעבר "עציצים" שהיו מונחים בפתח בית התובעת ושברו חלק מהם ו"גילגלו" עציץ אחד שהתגלגל ופגע ברגלה של התובעת (ראו גרסת התובעת בסעיפים 3-12 לתצהירה וכן תצהיר בעלה של התובעת, עלי, בסעיפים 3-13 לתצהיר).

11.מאידך, בתצהיר עדות ראשית מטעם הנתבעים כופרים הם בגרסה הנ"ל (שכאמור, לא הופיעה בכתב התביעה) וטוענים כי בעלה של התובעת הוא אשר החל במעשה התקיפה כאשר שפך על שני הנתבעים "מי שפכים" מפתח הניקוז במרפסת הבית ולאחר מכן התפתח ויכוח קולני במהלכו השתולל בעלה של התובעת והתובעת נפגעה ע"י בעלה כאשר דחף אותה הצידה (ראו סעיף 6 לתצהירו של זיאד וסעיף 6 לתצהירו של אברהים).

12.המחלוקת, אפוא, היא בשאלה- האם הותקפה התובעת ע"י הנתבעים או ע"י מי מהם בכך שבמהלך הויכוח שברו הנתבעים עציצים ו"גלגלו" חבית פלסטיק שמשמת לגידול עציצים, וזו פגעה בברך רגלה של התובעת. לאחר ששמעת את ראיות הצדדים, הגעתי למסקנה כי התובעת לא הוכיחה גרסתה זו (ועל אחת כמה וכמה גרסתה בכתב התביעה) ועל כן אני דוחה את התביעה. להלן אנמק מסקנתי זו.

13.אציין, כבר עתה, כי עדותם של התובעת ובעלה ועדותם של הנתבעים היו רחוקות מלהיות מהימנות עליי. כל אחד מן העדים הנ"ל גילה טפח וכיסה טפחיים והציג חלק מן האירוע, כאשר הוא מתעלם מ-"חציו השני" של האירוע, כפי שעוד אפרט להלן.

14.באשר להתפתחות האירוע, איני מקבל גרסת התובעת ובעלה, לפיה התפתח אירוע אלים רק בעקבות ויכוח במהלכו התבקשו הנתבעים "לרדת" ממתקן האשפה. אירוע זה, כך עולה מחומר הראיות, התפתח כתוצאה משפיכת מים מלוכלכים על הנתבעים. למסקנה זו הגעתי מן הנימוקים שלהלן:

א.מספר גרסאות ניתנו מפי התובעת ובעלה לגבי שפיכת המים על הנתבעים. בתצהיריהם טענו התובעת ובעלה, כי הנתבעים טענו כי נשפכו עליהם מים, אולם לטענת התובעת ובעלה "שזה שקר ולא נכון ושסתם הם ממציאים דברים" (ראו סעיף 10 לתצהיר התובעת וסעיף 9 לתצהירו של עלי); בעדותו בפניי, טען עלי כי לא נשפכו מים על הנתבעים וכלשונו "אין שפיכת מים" (עמוד 13 שורה 11 לפרוטוקול ישיבת יום 2.3.2011) ואילו התובעת עצמה טענה בפניי כי "בסה"כ שטפתי את הצעצוע של הילד ונפלה טיפת מים ולא קרה כלום.. " (עדות התובעת בעמוד 23 שורות 27-28 לפרוטוקול ישיבת יום 2.3.2011). אולם בכך לא תמו גרסאותיהם של התובעת ובעלה לגבי אירוע שפיכת המים; בהודעתו במשטרה מיום 6.9.2006 (למחרת יום האירוע) טען עלי גרסה שונה מזו שטען בתצהירו או בפניי, כאשר טען כי אשתו "שטפה שטיח למעלה והמים טפטפו למטה מהמרזב ופגעו בזיאד יוסף ח'ליל" ואילו בהודעת התובעת במשטרת ישראל מיום 13.9.2006 (כשבוע לאחר האירוע) מעידה היא, כי "שטפה צעצוע" של בנה והיא ידעה על טענת הנתבעים כי נשפכו עליהם מים לא נקיים. מספר גרסאות בפניי, אפוא, דבר שפוגע במהימנות התובעת ובעלה בכלל ולגבי שפיכת מים על הנתבעים בפרט.

ב.מאידך, גרסת הנתבעים היא, כי לאחר שנכנסו התובעת ובעלה אל ביתם והנתבעים עברו להתיישב במקום אחר, נשפכו עליהם מים מלוכלכים. גרסה זו מקבלת תמיכה מעדותם של שני העדים, הילאל אבו נדא ואברהים אבו נדא- בני דודה של התובעת. העד אברהים אבו נדא העיד בפניי כדלקמן (בעמוד 13 שורות 12-15 לפרוטוקול הדיון מיום 15.5.2011):

"הייתי בדרכי חזרה מהעבודה, יש שם עלייה, ליד בית התובעת וליד קופת חולים, ראיתי את זיאד (הנתבע) עומד שם, התובעת היתה רוחצת עם מים והיו יורדים מים על הראש של זיאד, שאל אותה "איפה בעלך" והיא שאלה מה אתה רוצה ממנו ואז בעלה יצא והתחיל לצעוק על זיאד.."

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ