אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> שופט בימ"ש שלום בצפת אורי גולדקורן במסגרתו נמנע השופט מהטלת מאסר בפועל בגין עבירת הפרת צו בית משפט, כאשר הצו הינו חוקי אך אינו עולה בקנה אחד עם ביסוסי חובת הציות לחוק.

שופט בימ"ש שלום בצפת אורי גולדקורן במסגרתו נמנע השופט מהטלת מאסר בפועל בגין עבירת הפרת צו בית משפט, כאשר הצו הינו חוקי אך אינו עולה בקנה אחד עם ביסוסי חובת הציות לחוק.

תאריך פרסום : 30/10/2011 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית משפט השלום בצפת
3906-08-11
27/10/2011
בפני השופט:
אורי גולדקורן

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
אנטואן יוסף חנא (אסיר)
גזר דין

1.       נגד הנאשם הוגש ביום 2.8.11 כתב אישום המכיל שני אישומים, אשר נסבו סביב צו שניתן בבית המשפט השלום בטבריה, ואשר אסר על הנאשם להימצא בקרבת דירתו של מוסא רושרוש (להלן - מוסא) בקרית שמונה.  תחילה ניתן הצו ביום 27.1.11 למשך ששה חודשים, וביום 27.7.11, בדיון בבקשה להארכתו,  הוארך תוקפו והמשך הדיון בבקשה להארכתו נדחה ליום 10.8.11.

          על פי האישום הראשון, הפר הנאשם את הצו ביום 30.7.11, כאשר הגיע לביתו של מוסא ושהה בו, על אף קיומו של הצו. באותו מעמד, עקב ויכוח עם גב' זינאב רושרוש (להלן - זינאב), הוא אף שבר את מכשיר הטלפון הסלולארי שלה.        בגין מעשים אלו, יוחסו לנאשם עבירות של הפרת צו בית משפט שנועד להגן על אדם (סעיף 287(ב) לחוק העונשין התשל"ז - 1977) ושל היזק לרכוש במזיד (סעיף 452 לאותו חוק).

          על פי האישום השני, הפר הנאשם את הצו עוד ביום 19.7.11, עת שהה בדירה הצמודה לדירת מוסא. בגין מעשה זה יוחסה לו עבירה של הפרת צו בית משפט שנועד להגן על אדם (סעיף 287(ב) לחוק).

2.       הנאשם הודה בעובדות כתב האישום, הורשע בביצוע העבירות הנזכרות, ובאי כוח הצדדים השמיעו טיעוניהם לענין העונש.

3.       המסמכים שהוגשו על ידי הצדדים במהלך הטיעונים לעונש (נ/1, נ/2) והעובדות שתוארו בכתב האישום מאפשרים לקבל תמונה מקיפה של האירועים שקדמו לביצוע העבירות ושהתרחשו לאחר מכן, ואשר יש בהם כדי להשליך על שיקולי גזירת העונש במקרה הנוכחי:

-          בתיק ה"ט 33338-01-88 ביקש מוסא כי הנאשם יורחק ממנו וממשפחתו וכי לא יצור עמם כל קשר. ביום 27.1.11 ניתן צו כאמור למשך ששה חודשים.

-          ביום 19.7.11 שהה הנאשם בקרבת דירת מוסא, בניגוד לצו (כמפורט באישום השני).

-          ביום 21.7.11 ביקש מוסא להאריך את הצו לתקופה נוספת.

-          ביום 27.7.11  התקיים דיון במעמד הצדדים בבקשה להארכת הצו, ובמסגרתו הזמין המותב שישב בתיק תסקיר של עו"ס לענין המסוכנות הנשקפת מהנאשם לילדיו הקטינים של מוסא.  המשך הדיון בבקשה להארכת הצו נדחה ליום 10.8.11, ובינתיים הוא המשיך לעמוד בתוקפו.

-          ביום 30.7.11 שהה הנאשם בביתו של מוסא, נקלע לויכוח עם זינאב, שהינה זוגתו לשעבר, ושבר את מכשיר הטלפון הסלולארי שלה (כמפורט באישום הראשון).

-          ביום 2.8.11 הוגש כתב האישום הנוכחי.

-          ביום 31.8.11 הוגש לבית המשפט שדן בבקשה להארכת הצו התסקיר האמור, בו נקבע כי לנאשם מערכת יחסים חיובית ביותר עם ילדיו של מוסא, וכי הוא משרה אוירה של משפחתיות, נינוחות, בטחון ודאגה לשלומם. עוד צוין כי לילדים מערכת יחסים קשה עם אביהם מוסא, בעלה לשעבר של זינאב, וכי לטענתה, הוא יתמיד בניסיונות להרחיק כל גבר שינסה להתקרב אליה.   בעקבות זאת, קבע בית המשפט ביום 31.8.11 כי לא נשקפת מסוכנות מצידו של הנאשם כלפי הילדים, ולפיכך לא הוארך הצו המרחיק את הנאשם מהבית בו מתגוררים זינאב וילדיה.

4.      המסכת העובדתית המתוארת היוותה בסיס להעלאת טענה של הגנה מן הצדק על ידי הנאשם. ביום 13.9.11 דחיתי בקשה זו, וקבעתי כי לא נפלו פגמים משמעותיים בהליך המשפטי שננקט נגד הנאשם. עם זאת, ציינתי כי "ראוי היה כי המאשימה, שידעה במועד הגשת כתב האישום כי הוזמן תסקיר ונקבע מועד קרוב להמשך דיון, תמתין קמעא בהגשת כתב האישום, על מנת שתהא בפניה תמונה שלמה של מכלול העובדות".  לאחר שהבהרתי כי אין בכך כדי להציב את עצם הגשת כתב האישום או את המשך ניהול ההליך המשפטי כעומד בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית, הוספתי כי "יש מקום להביא בחשבון את העובדה שהתסקיר העמיד באור מגוחך את טענות הגרוש (מוסא - א.ג.), אשר לבקשתו ניתן הצו, ואת העובדה כי בסופו של דבר בוטל הצו, אולם לכל אלו יכול לבוא ביטוי בשלב מאוחר יותר, במידה והנאשם יימצא אשם בעובדות כתב האישום, בשלב הטיעונים לעונש".

5.       אכן, הנאשם הודה כי פעל בניגוד לצו, עת זה עדיין עמד בתוקפו ביום 19.7.11 וביום 30.7.11, בטרם בוטל. החובה לציית לדין הינה אחד האדנים עליהם מושתת עקרון שלטון החוק, והנאשם לא קיים אותה. על טעמיה של חובה זו נשפך דיו רב מזה מאות בשנים.  לענייננו, יפים  דבריו של חיים גנז, בסיפא של מאמרו "ביסוסי חובת הציות לחוק" (משפטים י"ז, תשמ"ז - תשמ"ח, 353, 391):

          "חובה זו (החובה לציית לחוק - א.ג.) מגוננת... על ערך חשוב, אם כי לא החשוב ביותר: קיומו של מכשיר לכינון ולאכיפה של התנהגויות רצויות - מכשיר שקיומו מעצים במידה ניכרת את היציבות והביטחון בחיינו".

במקרה הנוכחי, בשלב בו אסר החוק על הנאשם להתרועע עם זינאב וילדיה, הוא לא הגן על התנהגות רצויה. הצו מנע מהילדים את התרומה הנפשית והריגשית העצומה שיכול היה להעניק להם הנאשם.   כאשר נוספת לכך העובדה כי מאחורי הבקשה להוצאת הצו עמדו מניעים לא ענייניים,  וכי בהעדר התסקיר (באותו שלב בו הוצא הצו) לא עמדו בפני בית המשפט כל נתוני האמת, הרי יש בכל אלו כדי להוות נסיבה לקולא בבואי לגזור את עונשו של הנאשם.

6.      עברו הפלילי של הנאשם הינו שיקול לחומרא. מגיליון ההרשעות הקודמות (ת/1), מהכרעת הדין מיום 6.1.10 בת"פ 9813-11-09 (ת/2) ומפסק הדין בערעור עליו (ת/3) עולה כי לנאשם שלוש הרשעות קודמות בעבירות תקיפת בת זוג, איומים והפרת הוראה חוקית. כך, למשל, ביום 2.11.09 הוא איים על בת זוגו כי יהרוג אותה, ביום 3.11.09 ניתן צו שאסר עליו להכנס לדירתו בקרית שמונה, למרות זאת הוא הפר צו זה  ונכנס לדירה ובעקבות זאת הוגש נגדו כתב אישום בגין איומים והפרת חובה חוקית. בהכרעת הדין שניתנה בבית משפט זה ביום 6.1.10 התייחס בית המשפט לשילוב בין העבירה של איומים לבין העבירה של הפרת חובה חוקית, אשר בכוחו ללמד על אופיו של הנאשם, אשר איננו בוחל בהפרת החלטות בית המשפט, "שהינן בבחינת המלצה עבורו, ברצותו יוכל לקיימן, וברצותו ידחה אותן בהינף יד".   אף במקרה הנוכחי, שילב הנאשם בהתנהגותו ביום 30.7.11 עבירה של הפרת חובה חוקית עם עבירה נוספת, של עבירה של היזק לרכוש במזיד.  

7.      כבר בעפ"א 30/10, שהינו  פסק הדין שניתן בערעור על הכרעת הדין מיום 6.1.10 הנזכרת לעיל, התייחס בית המשפט המחוזי לנסיבותיו האישיות של הנאשם, קצין צד"ל לשעבר, שעבר לגור בישראל בעקבות התמורות שחלו לאחר נסיגת צה"ל מדרום לבנון, לקשייו להסתגל ולהפנים נורמות התנהגות האסורות בישראל, ואשר במולדתו לא נחשבו כאסורות. באשר נסיבות אלו, לרבות תרומתו למדינה במסגרת שירות בצד"ל, ציין בית המשפט כי יש לקחתן בחשבון, אולם המשקל שיש לתת להן, יינתן תמיד תוך שקילת נסיבות העבירה וחומרתה. אף הפעם חזר בא כוח הנאשם על נסיבות אלו ואף תאר את קשיי הניתוק של הנאשם מילדיו, שנותרו בלבנון. הנאשם עצמו אף סיפר כי הוא דואג להעביר כספים למשפחתו בלבנון, שם מצויה אף אמו שכיום הינה גוססת.   סבורני כי השימוש החוזר בטיעון אודות נסיבות אישיות קשות הינו ראוי ורלוונטי, במקרה זה, מאחר ויתכן מאד כי מצוקתו הנמשכת של הנאשם תורמת להישנות התנהגותו העבריינית. זו נסיבה לקולא, שמשקלה נכבד. 

8.      כנסיבה לקולא יש לראות אף בחזרתו של הנאשם מכפירתו ובהודאתו בכתב האישום אשר חסכה זמן שיפוטי יקר.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ